יחסי הונגריה–סלובקיה
| יחסי הונגריה–סלובקיה | |
|---|---|
|
|
| |
| הונגריה | סלובקיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 93,028 | 49,035 |
| אוכלוסייה | |
| 10,033,780 | 5,725,048 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 178,789 | 115,469 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 17,819 | 20,169 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
בין הונגריה לבין סלובקיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים. כמו כן השתיים חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
היסטוריה עריכה
ימי הביניים עריכה
במאה השמינית נוסדה המדינה הסלאבית הראשונה, נסיכות ניטרה, שמרכזה היה בעיר ניטרה שבמערב סלובקיה. נסיכות ניטרה התרחבה עם השנים וכללה בשיאה את רובה של סלובקיה ושטחים של הונגריה. בשנת 833 הובסה נסיכות ניטרה על ידי נסיכות מוראביה, והממלכה המשותפת כונתה מורביה הגדולה. אף על פי שלהלכה היו מאוחדות, זכו שליטי נסיכות ניטרה, שהיו מוראבים לאוטונומיה רבה על גבול העצמאות. החל מהמאה ה-11 סופחה סלובקיה לממלכת הונגריה ועקב פיתוחה היחסי לקחה חלק מוביל בממלכת הונגריה. למשך קרוב למאתיים שנה נוהלה סלובקיה כחבל אוטונומי בשם נסיכות ניטרה בתוך הממלכה ההונגרית. בתקופה זאת האוכלוסייה של ממלכת הונגריה התערבבה, כאשר סלובקים התיישבו בחלק הצפוני של הונגריה וגרמנים, ולאכים והונגרים התיישבו בסלובקיה. בשנת 1241 פלשו המונגולים לסלובקיה והביאו לרעב גדול שהוביל למות חלק ניכר מאוכלוסיית סלובקיה.
בשנת 1461 הקים מתיאש הוניאדי, מלך הונגריה אוניברסיטה בבראטיסלבה, אך האוניברסיטה לא האריכה ימים.
שלטון בית הבסבורג עריכה
כאשר האימפריה העות'מאנית כבשה חלקים מהונגריה, עברה בירת ממלכת הונגריה לבראטיסלבה. עזיבת העות'מאנים את הונגריה במאה ה-18 הביאה לירידת קרנה של סלובקיה. בתחילת המאה ה-19 נכנסה סלובקיה ביחד עם ממלכת הונגריה לתוך האימפריה האוסטרית. במהלך אביב העמים בשנים 1848–1849, תמכו הסלובקים בקיסר אוסטריה, בתקווה לפרוש מהחלק ההונגרי (ממלכת הונגריה) של האימפריה האוסטרית, לתוך החלק האוסטרי, אולם הדבר לא עלה בידם. עם הקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1867 והכללת סלובקיה בתוכה, סבלו הסלובקים ממדיניות דיכוי שנועדה להטמיע את הסלובקים בתוך העם ההונגרי. בתי הספר התיכוניים בסלובקיה נסגרו בשנים 1874–1875, והשפה ההונגרית נכפתה על הסלובקים.
צ'כוסלובקיה (1920-1938) עריכה
בעקבות תוצאות מלחמת העולם הראשונה פורקה האימפריה האוסטרו-הונגרית, וב-1918 צורפו סלובקיה ורותניה הקרפטית למוראביה ובוהמיה ליצירת צ'כוסלובקיה, וכך אף הוסכם בחוזה טריאנון (1920). ההסדר הותיר אוכלוסייה הונגרית נכבדה המתגוררת בשטח סלובקיה, ומיעוט סלובקי קטן בהרבה בהונגריה.
מיד לאחר היווסדה, קם בצ'כוסלובקיה קו אנטי-הונגרי חזק, שהתבטא בסגירת האוניברסיטה המדעית אליזבת, ופירוק מונומנטים היסטוריים רבים שייצגו את האימפריה האוסטרו-הונגרית.
המיעוט ההונגרי (ולמיעוטים האחרים, כגון, גרמנים ורוסינים) לא נוכחו באספה המכוננת, ומשום כך לא הייתה להם השפעה על החוקה הצ'כוסלובקית החדשה. עם זאת, על הנייר לפחות, הובטחו זכויות המיעוט והשימוש בשפות המיעוט במערכת החינוך ובייצוג המקומי. אולם בפועל, שוויון זה מעולם לא מומש, שכן אלפי הונגרים וגרמנים אולצו למכור את אדמותיהם, נכלאו או שרכושם הוחרם.
בשל הקו האנטי-ההונגרי בצ'כוסלובקיה, הייתה ירידה ברמת הייצוג שלהם באספה הלאומית, והשפעתם על הפוליטיקה של צ'כוסלובקיה נותרה מוגבלת.
מלחמת העולם השנייה עריכה
במחצית השנייה של שנות ה-30 היו בהונגריה כאלה שראו בגרמניה הנאצית את הכלי באמצעותו יושבו להונגריה השטחים שאבדו לה. ואכן כבר בנובמבר 1937 הבטיח היטלר להונגרים כי יקבלו חלק מצ'כוסלובקיה, זאת במסגרת התוכנית הנאצית להשתלט על צ'כוסלובקיה ולפרק אותה.
בנספח שצורף להסכם מינכן, שנחתם ב-30 בספטמבר 1938, נקבע כי על צ'כוסלובקיה לשאת ולתת עם הונגריה על פתרון המחלוקות הטריטוריאליות שביניהן. באוקטובר אותה שנה הונגריה פתחה בדיונים עם צ'כוסלובקיה. לאחר מספר ימי דיונים הודיעו הצדדים על כישלון השיחות. ב-29 באוקטובר ביקשו הונגריה וצ'כוסלובקיה מאיטליה וגרמניה להיות לבוררים בסכסוך ביניהן, והודיעו מראש כי יכבדו את תוצאות הבוררות.
הבוררות התקיימה בטירת בלוודרה בווינה, ב-2 בנובמבר 1938. הבוררים היו שר החוץ הגרמני ריבנטרופּ ושר החוץ האיטלקי גליאצו צ'אנו. במשלחת הגרמנית השתתף גם הרמן גרינג. בראש המשלחת ההונגרית עמד שר החוץ קלמן קניה והשתתף בה גם פאל טלקי שמונה זמן קצר לאחר מכן לראש הממשלה. בראש המשלחת הצ'כוסלובקית עמד שר החוץ פרנטישק כבאלטובסקי.
בפסק הבוררות נקבע כי סלובקיה תעביר להונגריה שלושה מחוזות בסלובקיה, וכן שטחים נרחבים בזובקרפטיה, בסך הכל 12,000 קמ"ר. בשטחים שהועברו היו יותר ממיליון תושבים, מהם כ-60% הונגרים וכ-35% סלובקים.
ב-14 במרץ 1939 הכריזה סלובקיה על עצמאותה ועל הקמת הרפובליקה הסלובקית, והונגריה הייתה המדינה הראשונה שהכירה בה דה פקטו ודה יורה. בעקבות כך רותניה הקרפטית הכריזה אף היא על עצמאות, אך נכבשה מיד על ידי הונגריה. עד מהרה פלשו כוחות הונגריים לסלובקיה, והלחימה נמשכה עד ה-4 באפריל אותה שנה, אז ממשלת טיסו הסכימה להיכנע להונגריה, ומסרה לה כ-1000 קמ"ר במזרח סלובקיה.
ב-23 במרץ חתמה סלובקיה על אמנת ברלין עם גרמניה הנאצית, במטרה שתתן לה תמיכה נגד שאיפותיה הטריטוריאליות של הונגריה.
בספטמבר 1939 השתתפה סלובקיה במתקפה הגרמנית נגד פולין, ואף קיבלה שטחים שהועברו לפולין בשנת 1938. הונגריה לעומת זאת תמכה בפולין, ומשום כך סירבה לצבא הסלובקי להשתמש ברכבות הונגריות בדרכו לפולין, ולאחר מכן אף קלטה עשרות אלפי פליטים מפולין.
במהלך השנתיים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, סלובקיה והונגריה ניסו לשפר את היחסים עם ברית המועצות, ולהשתמש בהתקרבות הסובייטית-הגרמנית לצורך האינטרסים שלהם. בעוד הסלובקים ניסו לשתף פעולה עם הקרמלין על בסיס הטענות הסובייטיות לזקרפטיה, ההונגרים תכננו פעולה מקבילה עם הצבא האדום נגד רומניה, להחזרת טרנסילבניה להונגריה ובסרביה לברית המועצות. לעומת זאת, מוסקבה היססה עד קיץ 1940, האם לבחור בהתקרבות לסלובקיה (ורומניה), או לתמוך בשאיפות הונגריה. ביוני 1940 תמכו הרוסים בתביעות הונגריה נגד רומניה, ובעקבות כך הצליחה הונגריה ללחוץ על גרמניה הנאצית לאשר בבוררות וינה השנייה באוגוסט 1940 את דרישותיה לסיפוח צפון טרנסילבניה. ב-3 בספטמבר 1940 חתמה ברית המועצות על הסכם סחר עם הונגריה, אך לא מחתה נגד הצטרפותה של הונגריה להסכם התלת-צדדי בנובמבר 1940. בסתיו 1941 שלחו הרוסים את דגלי הונגריה, שנתפסו במהלך דיכוי המרד ההונגרי של 1848 על ידי הצבא הרוסי. עם זאת, הקרמלין לא הצליח להתגבר על השפעת ברלין בהונגריה, אשר מילאה את תפקיד המגן נגד הרוויזיוניזם הסלובקי, ומסרה לה שטחים חדשים ביוגוסלביה בסתיו 1941.
ביוני 1941 הכריזו שתי המדינות מלחמה על ברית המועצות, ובדצמבר אותה שנה הכריזו מלחמה על בריטניה וארצות הברית.
במהלך שנת 1942 השתפרו היחסים בין סלובקיה להונגריה, ולאחר התהפכות הגלגל לטובת בעלות הברית ניסו שתי המדינות לעבור לצד בעלות הברית. בינתיים, הונגריה רמזה באופן לא רשמי לסלובקיה כי ניתן יהיה לבטל את גבולות 1938, אם תתמזג סלובקיה עם הונגריה בקונפדרציה.
בקיץ 1944 פרץ המרד הסלובקי, ובעקבות כך כבשו הגרמנים את המדינה לחלוטין, ובאוקטובר אותה שנה כבשו הגרמנים את הונגריה, והחליפו את מיקלוש הורטי, שניסה לעבור לצד בעלות הברית, בפרנץ סלשי איש צלב החץ, שהיה פרו-גרמני.
השלטון הקומוניסטי עריכה
לאחר סיום המלחמה הוקמה צ'כוסלובקיה מחדש, והוחזרו לה כל שטחיה משנת 1938, למעט רותניה הקרפטית שנמסרה לברית המועצות.
בסוף שנות ה-40 הפכו שתי המדינות למדינות קומוניסטיות המקורבות לברית המועצות, ושתיהן אף היו חברות בברית ורשה.
סכרי נאג'מארוש-גאבצ'יקובו עריכה
"אמנת בודפשט" משנת 1977, בין הונגריה לצ'כוסלובקיה, הייתה תוכנית להקמת סכרים על הדנובה ולהקמת תחנת כוח הידרואלקטרית. הפרויקט המשותף נועד לכסות שטח של כ-150 ק"מ, לאורך הגבול בין סלובקיה להונגריה, מגאבצ'יקובו, סלובקיה, במערב, לנאג'מארוש, הונגריה, במזרח. הבנייה החלה בתקופת קריסת ברית המועצות בשנת 1991, אבל רק בצד הסלובקי. בשנת 1989 הונגריה השעתה את השתתפותה, ובשנת 1992 נסוגה מן האמנה, תוך התייחסות לסוגיות סביבתיות. הדבר עורר מחלוקת בינלאומית שטרם נפתרה בין סלובקיה להונגריה.
סלובקיה עריכה
השלטון הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה הופל במהפכת הקטיפה בשנת 1989, ובאותה שנה נפתחו גם הגבולות בהונגריה ובשנת 1990 נערכו במדינה בחירות חופשיות. בשנת 1992 הוביל ראש ממשלת סלובקיה ולדימיר מצ'יאר מהלך של הפרדה מהרפובליקה הצ'כית, ובעקבותיו פוצלה המדינה הפדרלית של צ'כיה וסלובקיה, בדרכי שלום, באופן רשמי ב-1 בינואר 1993.
בשל סירובה של הונגריה לחתום על אמנה בהכרת הגבולות ההדדיים, וגם מפני שהונגריה הכריזה על כוונתה להתערב בעניינים הפנימיים של סלובקיה במטרה להגן על המיעוט ההונגרי, היו היחסים בין שתי המדינות מתוחים.
בשנת 1995 נכנס לתוקף בסלובקיה חוק הלשון הסלובקית, אשר דרש מעובדי מדינה לדבר רק בסלובקית, והטיל קנסות על השימוש בשפות זרות במסמכים ציבוריים או בשידורים ללא תרגום לשפת המדינה. אמנם, המיעוטים הלאומיים היו פטורים מכמה מהוראות החוק. בשנת 1999 פסק בית המשפט העליון הסלובקי כי הקנסות אינם חוקתיים, ובעקבות כך בוטלו הקנסות.
מאחר שסלובקיה והונגריה שאפו להיכנס לאיחוד האירופי, חתמו בשנת 1995 ראש ממשלת הונגריה גיולה הורן, יחד עם עמיתו הסלובקי ולדימיר מצ'יאר על הסכם דו-צדדי, ובו נכללו אמצעים להבטחת זכויות המיעוט בשתי המדינות, כמו גם התחייבות שלא לשקול את הטיפול במיעוט ההונגרי בסלובקיה כעניין פנימי, ולהפך, אמנם מההתחייבות האחרונה התעלמו בשתי המדינות, ובשנת 1997 אף נשקלה אפשרות לחילופי אוכלוסין בין שתי המדינות.
בשנת 2009 נחקק בסלובקיה חוק השפה הקובע שימוש מועדף בשפה הסלובקית בכל מוסדות המדינה. כמו כן, כל המסמכים בבתי הספר של המיעוטים צריכים להיות משוכפלים בשפה הסלובקית, וכן החוק קובע כי שמות הרחובות והבניינים בכל מקום בסלובקיה חייבים להיות מוצגים גם בשפה הסלובקית. בהונגריה זעמו על ההחלטה האוסרת שימוש בשפות המיעוט במוסדות השלטון, וטענו כי הוא פוגע בזכויות המיעוט במדינה.
באותה שנה היה אמור נשיא הונגריה לאסלו שויום לבקר במשך יום אחד בעיר קומרנו בסלובקיה ולחנוך פסל של אישטוון הקדוש בעיר. אולם בעקבות סירובו להיפגש עם צירים סלובקים, ועיתוי הביקור שהיה ביום השנה לפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, אסרה ממשלת סלובקיה את כניסתו לתחומיה, ובעקבות כך הגישה ממשלת הונגריה תלונה לבית הדין של הנציבות האירופית.
ב-26 באוגוסט 2009 נזרקו כמחאה על ההתנהלות הסלובקית שני בקבוקי תבערה לעבר השגרירות הסלובקית בבודפשט, אך הם לא התלקחו, ולמחרת הותקף השגריר הסלובקי בהונגריה, אולם כמחווה של רצון טוב לא התלוננה ממשלת סלובקיה על המקרים.
בשנת 2010 הועבר חוק בפרלמנט ההונגרי, שנותן אזרחות הונגרית גם למדיארים שאינם חיים בהונגריה. בעקבות כך נוצרה תסיסה חזקה בסלובקיה, בשל טענתה שבעקבות כך ייווצר פתח לתביעה הונגרית לספח שטחים מסלובקיה המיושבים בהונגרים רבים, ומשום כך הוחלט בסלובקיה על ביטול האזרחות הסלובקית למי שיקבל אזרחות הונגרית.
יחסים כלכליים עריכה
סחר הדדי ממלא תפקיד חשוב בכלכלת שתי המדינות. בשנת 2015 סלובקיה הייתה מדורגת במקום השלישי בסחר היצוא של הונגריה, ואילו הונגריה הייתה בין עשר המדינות החשובות ביותר בסחר של סלובקיה (יצוא: המקום השישי, יבוא: המקום השמיני)[1]. חברות הונגריות נחשבות למשקיעים הגדולים ביותר בסלובקיה, ובשנת 2012 סך ההשקעות ההונגריות בסלובקיה הגיע ל-2.096 מיליארד אירו[1]
| אלפים (אירו) | 2010 | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 |
|---|---|---|---|---|---|---|
| יְצוּא | 3,209,472 | 3,991,787 | 4,523,400 | 4,019,900 | 3,954,800 | 3,786,500 |
| יְבוּא | 2,049,302 | 2,194,750 | 2,143,000 | 2,633,700 | 2,816,700 | 3,165,500 |
| סה"כ | 5,258,774 | 6,186,537 | 6,666,400 | 6,653,600 | 6,771,500 | 6,951,000 |
