ילדים זה שמחה

שיר של הברירה הטבעית

ילדים זה שמחה הוא משיריה הבולטים והמצליחים של להקת הברירה הטבעית, שחובר בידי יהושוע סובול והולחן בידי שלמה בר, סולן הלהקה, עבור ההצגה "קריזה" (מאת איציק ויינגרטן) שהועלתה בתיאטרון חיפה בשנת 1976.

ילדים זה שמחה
סינגל בביצוע הברירה הטבעית
מתוך האלבום אלי שורשים
סוגה שיר מחאה
שפה עברית
כתיבה יהושוע סובול
לחן שלמה בר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
יוסי חרסונסקי [1]

השיר נכלל באלבום אלי שורשים של הברירה הטבעית.

תוכן השיר ומשמעותועריכה

ילדים זה שמחה

תָּבִיאוּ שְׁנַיִם תָּבִיאוּ שְׁלוֹשָׁה
תָּבִיאוּ אַרְבָּעָה יְלָדִים,
תְּקַבְּלוּ שִׁכּוּנִים עִם כְּנִיסָה וּמִטְבָּח
וּשְׁנֵי חֲדָרִים קְטַנִּים.
תָּבִיאוּ אַרְבָּעָה תָּבִיאוּ חֲמִשָּׁה
תָּבִיאוּ שִׁשָּׁה יְלָדִים,
תְּקַבְּלוּ הֲנָאָה וְכָבוֹד מִקְּרוֹבִים
אַתֶּם אוֹהֲבִים יְלָדִים.

יְלָדִים זֶה שִׂמְחָה
יְלָדִים זֶה בְּרָכָה
וְלָכֶם יֵשׁ לֵב שֶׁל זָהָב
כָּתוּב בַּתּוֹרָה
אוּלַי בִּגְמָרָא
לְכוּ תִּשְׁאֲלוּ אֶת הָרַב.

מילים: יהושוע סובול; לחן: שלמה בר
(הבית הראשון בשיר)

מילות השיר התפרשו בקרב רבים כפשוטן - אושר ושמחה שהילדים מביאים איתם - כמה שיותר יותר טוב "תביאו ששה, תביאו שבעה, תביאו שמונה ילדים", או אולי כעידוד על כך שהקשיים השוטפים בגידול ילדים מתגמדים מול השמחה שיביאו איתם לאורך זמן; והפזמון הושמע לא פעם כשיר שמח במנותק מהקשרו ומבתי השיר.[2]

יהושוע סובול סיפר שכששאל את ההורים בעיירות הפיתוח מדוע הם עושים כל כך הרבה ילדים, הם ענו במילים אלו ממש: "ילדים זה שמחה" ולפעמים גם "ילדים זה ברכה", והוא הביא את הדברים בשיר בדיוק כפי שנאמרו, כולל השגיאה הדקדוקית (יש לומר "ילדים זו שמחה" או "ילדים הם שמחה").

האירוניה בשיר נראית בעוצמה גדולה יותר ככל שהוא מתקדם. בעוד שבבית הראשון מדובר על הבאת שלושה או ארבעה ילדים, ובבית השני על חמישה או שישה ילדים, בבית השלישי כבר ניכרת ההגזמה, לכאורה, במשפט "...תביאו עשרים ילדים". האירוניה בשיר מגיעה לשיא בבית האחרון, המדבר באופן נוקב על הפער החברתי בישראל של שנות ה-70:

"אֱלוֹהִים הוּא גָּדוֹל/ קָשֶׁה לוֹ לִסְבֹּל/ שֶׁאֶחָד יְקַבֵּל אֶת הַכֹּל./
לָאֶחָד הוּא דּוֹחֵף כֶּסֶף, כֹּחַ וְכֵיף/ וְלָכֶם הוּא נוֹתֵן יְלָדִים".

פירושו מקובל של השירעריכה

בהקשר של ההצגה "קריזה" העוסקת באפליית עדות המזרח, בעיירות הפיתוח ובשכונות המצוקה; השיר מבקר את יחס הממסד שמזניח אותם, וספק מעודד אותם להוליד הרבה ילדים עבור המדינה ("הארץ צריכה הרבה צעירים נחמדים"), ספק מנחם אותם שלא נורא אם המדינה לא נותנת להם מכיוון שיש להם ילדים המביאים להם שמחה.[3] "תביאו ששה ילדים, תקבלו הנאה וכבוד מקרובים, אתם אוהבים ילדים".

הביקורת מתקשרת למדיניות עידוד הילודה של בן-גוריון שהעניק פרסים למשפחות "מצטיינות" בתחום זה.[4] בשנים הראשונות שלאחר הקמתה, העניקה מדינת ישראל את "פרס הילודה" - מענק של 100 לא"י לאימהות שילדו עשרה ילדים או יותר,[5] שביטא את הוקרת המדינה לאימהות אלו. הפרס המזוהה עם דוד בן-גוריון, קשר קשר בל ינתק בין רוב יהודי בארץ ישראל, ובין ריבונות יהודית בארץ ישראל. בפועל, מדיניות עידוד הילודה, יושמה במידה ניכרת במשפחות עניות יוצאות עדות המזרח, דבר שזכה בדיעבד לביקורת חברתית, המשתמעת גם בשיר זה.

פירוש אלטרנטיביעריכה

האצבע המאשימה מופנית אל הורים שמולידים הרבה ילדים ללא יכולת לכלכלם, ומצדיקים זאת בכך שזה בשביל המדינה.[1] ושזה "כָּתוּב בַּתּוֹרָה/ אוּלַי בִּגְמָרָא/ לְכוּ תִּשְׁאֲלוּ אֶת הָרַב".

גרסאות כיסויעריכה

  • בשנת 1994 יצא לאור גרסת הכיסוי של ריטה לשיר מתוך האלבום "אהבה גדולה".
  • בשנת 2014 יצא לאור גרסת הכיסוי של דנה אינטרנשיונל כשיר הנושא למצעד הגאווה בתל אביב באותה שנה, שהיה בסימן חיי משפחה ושוויון בקהילה. לביצוע זה הוכן וידאו קליפ שצולם בבית כנסת בהשתתפות ילדים דתיים, מבלי שהם ובני משפחותיהם היו מודעים להקשר של הביצוע (במסגרת מצעד הגאווה), דבר שגרר מחאה.[6][7]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה