יעקב סיקא אהרוני
יעקב סיקא אהרוני (21 בפברואר 1921, י"ג באדר א' ה'תרפ"א – 21 בנובמבר 2022, כ"ז בחשוון ה'תשפ"ג) היה לוחם אצ"ל, פובליציסט, מחנך, עיתונאי, משורר וסופר ישראלי. מתוקעי השופר בכותל המערבי בתקופת המנדט ומוביל פעולת האצ"ל בעיראק שהצילה יהודים רבים בתקופת הפרהוד.
לידה |
21 בפברואר 1921 י"ג באדר א' ה'תרפ"א ירושלים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
21 בנובמבר 2022 (בגיל 101) כ"ז בחשוון ה'תשפ"ג רמת גן, ישראל |
מדינה | ישראל |
השכלה | אוניברסיטת תל אביב |
השתייכות |
ארגון צבאי לאומי צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | 1938 – שנות ה-50 |
תפקידים בשירות | |
ממקימי "היחידות המיוחדות" של האצ"ל, איש הדרכה בתותחנים | |
פעולות ומבצעים | |
המרד הערבי הגדול פעולת האצ"ל בעיראק (1941) מלחמת העצמאות | |
עיטורים | |
עיטור לוחמי המדינה | |
תפקידים אזרחיים | |
סופר, משורר, פובליציסט | |
ביוגרפיה
עריכהאהרוני נולד בשנת 1921 בשכונת מאה שערים, לסולטנה ולמקובל רבי יצחק אהרוני, שעלה מאיראן בתחילת המאה ה-20, והיה אחד מעשרה ילדים.[1] בצעירותו היה חניך בתנועת הנוער בית"ר ובגיל 17 התגייס לאצ"ל, בה היה ממקימי "היחידות המיוחדות".[2] כל אחיו היו חברי מחתרת, ובבית הכנסת המשפחתי שלהם בנתניה היה סליק של האצ"ל.[3]
הוא השתתף בפעולת האצ"ל בעיראק בה נהרג מפקד האצ"ל דוד רזיאל. בפעולה זו השתתפו גם יעקב מרידור ויעקב טרזי. בסיכון חיים ובהצלחה, השלימו יעקב סיקא אהרוני ויעקב טרזי את הפעולה שהובילה לכניסת הבריטים לעיראק ולהצלת הקהילה היהודית מפרעות הפרהוד.
נמנה עם התוקעים בשופר בכותל בתקופת המנדט. המנהג החל בעקבות איסור של השלטון הבריטי לתקוע בשופר בכותל המערבי במוצאי יום כיפור בעקבות מאורעות תרפ"ט. למרות האיסור, אהרוני נמנה עם תוקעי השופר ברחבת הכותל בשנת 1938 ביחד עם ישראל תבואה.[4] בשנת 2010 שוחזר המעשה ברחבת הכותל.[5]
השתתף בפעולות נוספות של האצ"ל, בהן תקיפת המטה הארצי של המשטרה והבולשת ב-23 במרץ 1944, תקיפת משטרת בית דגן במוצאי יום הכיפורים, 27 בספטמבר 1944 (פעולה שעליה פיקד), והטמנת מרגמות מול המטה המחוזי של המשטרה ביפו ב-14 במאי 1945.[6]
במאי 1945, בתקופת הסזון, נחטף, עוּנה ונחקר על ידי "ההגנה" והוסגר לבריטים שהגלו אותו למחנות המעצר בסודאן, קניה ואריתריאה.[1] הוא חזר משם לישראל ב-12 ביולי 1948.
עם הקמת המדינה התגייס לצה"ל ושירת כאיש הדרכה בחיל התותחנים.
אהרוני היה בוגר אוניברסיטת תל אביב בספרות ותנ"ך. עסק בחינוך ושימש כמורה, מחנך ומנהל בתי ספר, ויצא לשליחויות חינוכיות מטעם המדינה במדינות העולם. היה בשליחות להצלת יהודי איראן ערב עליית ח'ומייני לשלטון וחזר לישראל בטיסה האחרונה משם.[1] שימש שנים רבות כחבר מועצת עיריית רמת גן, והיה יקיר העיר רמת גן.
כתב דברי פרוזה, סיפורת, שירים, מאמרים ודברי הגות בבמות שונות, בהן "מעריב", "ידיעות אחרונות", "הצופה", "ברקאי", "מהות", "נתיב" ו"האומה".
נפטר ב-21 בנובמבר 2022 והובא לקבורה בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.[7]
חיים אישיים
עריכהאהרוני התחתן עם לוחמת האצ"ל ילידת ירושלים רחל אהרוני לבית אבישר. לזוג חמישה ילדים, הסופרת מיכל אהרוני רגב, האדריכל דוד רזיאל אהרוני, מנהלת בכירה בשירות הציבורי אפרת שטראוס, החוקרת והיזמית החברתית ד"ר שלומית אהרוני ליר והמשפטנית ד"ר שרונה אהרוני גולדנברג.
אהרוני נפטר ב-21 בנובמבר 2022, בגיל 101. במכתב הנחמה למשפחתו, כתב הנשיא יצחק הרצוג כי "חייו הארוכים ועתירי המעש של יעקב סיקא היו קודש לעמו ולמדינתו. הוא היה מאותן דמויות מופת אשר חייהן וקורותיה של המדינה שזורים אלו באלו".[8]
ספריו
עריכהספריו של סיקא אהרוני חושפים עולם עשיר וצבעוני שמקורותיו רבים ומגוונים. סיפוריו הקצרים כתובים בלשון מזרחית 'ירושלמית' השואבת ממקורות התלמוד וההלכה. כתיבתו זיכתה אותו באות קסת הזהב מטעם אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל ואחדים מספרי הפרוזה שכתב מומלצים על ידי משרד החינוך לתוכנית הלימודים בספרות.
ספרי פרוזה
עריכה- ממעגלי החיים, תיאורי מחזורי החיים בארץ ישראל והמזרח התיכון מתקופת הטורקים ועד ימינו אלו בעין בוחנת בניחוח ירושלמי ובשפה מתובלת בביטויים צבעוניים בטורקית, בלדינו, ביידיש, בערבית ובפרסית (1993, 1994).
- פותחת הגורלות ירוקת העין, עשרים ושלושה סיפורים על הווי חייהם והרפתקאותיהם של יהודי העולם בשכונות ירושלים ובצפת, באספהאן, בהאג, בסלוניקי, בליטא, בתימן, בחלב, בדלהי, בלשון חכמי ירושלים (1997).
- שבע נוצותיו של המלאך גבריאל, אסופת סיפורים מרתקת של מפגש בין מזרח ומערב, ברגעים קטנים וגדולים, ובשפה צבעונית ופיוטית (2005).
- מנפלאות הספינה אלבטרוס, הוצאת חלונות (2015), 203 עמודים.
ספרי עיון
עריכה- בעקבות המופתי עם דוד רזיאל - על המבצע בעיראק לדיכוי המרד הערבי בהשראה הנאצית שהביא להצלת יהודי עיראק. (2000)
- עלה מות בחלונינו – והומת, קולאז' ספרותי בשירה ובסיפורת העוסק בשואה ובתקומה מזווית מזרחית. (2006)
ספרים לבני הנעורים
עריכה- חלום שחלמתי אמש, 2021
- רוני חכמוני, 1993
- סלים ועבדאללה, ספור מעשה בנער יהודי ונער ערבי, 1999
- עלילות סולימאן, 1999
- חגיגת שיר ומזמור לחג ולמועד, 1999
מרובעים
עריכה- מרובעים של סיקא - צּפן ותכלית החיים, אמרי-בינה, פתגמים משלים, 2009
פרסים ואותות הוקרה
עריכה- 1986 – אות הוקרה מטעם ראשוני אצ"ל
- 1997 – אות הוקרה על תקיעת שופר בכותל בימי הבריטים
- 2000 – אות הלוחם בנאצים, משרד הביטחון
- 2000 – יקיר העיר רמת גן
- 2001 – פרס השתתפות בהוצאת הספר "שבע נוצותיו של המלאך גבריאל" – קרן עמוס
- 2002 – אות ההוקרה על-שם מנחם בגין - מרכז מורשת מנחם בגין, ירושלים
- 2002 – אות אסיר ציון, משרד הביטחון
- 2004 – אות הוקרה מטעם מערך פס"ח (פינוי, סעד, חללים), משרד הפנים
- 2005 – פרס השתתפות בהוצאת הספר "עלה מות בחלונינו – והומת" - קרן עמוס
- 2011 – זוכה אות קסת הזהב מטעם אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל
- 2018 – פרס מוסקוביץ לציונות
- 2018 – אות הוקרה ללוחם תש"ח
לקריאה נוספת
עריכה- מיכל אהרוני רגב, "אבי, סיקא, לוחם החרות בן 100", האומה 222, מאי 2021, עמ' 70–74.
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת הפרסומים של יעקב סיקא אהרוני, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יעקב סיקא אהרוני, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- יעקב סיקא אהרוני, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- הספרים של יעקב סיקא אהרוני, באתר "סימניה"
- יעקב סיקא אהרוני, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אריאל בולשטיין, שופר בכותל, בשירות האצ"ל, באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2018
- סרטון שחזור התקיעה בכותל (באנגלית)
- התקיעה שניצחה את הבריטים
- הרצל חקק, כך מספרים את ההיסטוריה האמיתית על שואת העם היהודי, על הספר "עלה מות בחלוננו - והומת"
- אהרון דולב, נער השופר הלך לכלא הבריטי בעוון תקיעה ליד הכותל, מעריב, 12 באוקטובר 1986
- תמיר מורג, יעקב סיקא אהרוני, מגדולי לוחמי המחתרות, הלך לעולמו בגיל 101, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2022
- עופר אדרת, ליעקב אהרוני היו שני חלומות: להיות מרגל ולהיות מחנך, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2022
- יעקב סיקא אהרוני, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 דב גולדשטיין, ראיון השבוע עם יעקב (סיקא) אהרוני, מעריב, 5 בינואר 1979
- ^ היחידות המיוחדות של האצ"ל מאת יעקב אהרוני (סיקה) - מראיין יוסי רנרט, סרטון בערוץ "מצייני הדרך IDF WAYS TIS", באתר יוטיוב (אורך: 05:16)
- ^ יעקב סיקא אהרוני, בעקבות המופתי עם דוד רזיאל, שבט תש"ס - 2000
- ^ זאב גולן, שופרות של מרד, מכון ז'בוטינסקי, תשס"ז - 2007, עמ' 84
- ^ עמיחי אתאלי, לאחר 60 שנה: תוקעי השופר חזרו לכותל, באתר nrg, 19 באוגוסט 2010
- ^ איתן לבני, המעמד – מבצעים ומחתרת, הוצאת עידנים, 1987
- ^ יעקב סיקא אהרוני באתר GRAVEZ
- ^ מכתב ניחומים הנשיא הרצוג