יצחק אשר טברסקי
רבי יצחק (איזידור) אשר טברסקי (באנגלית: Isadore Twersky; כ"ד באלול ה'תר"ץ, 9 באוקטובר 1930[1] – י"א בתשרי ה'תשנ"ח, 12 באוקטובר 1997) היה האדמו"ר מטולנא ופרופסור לספרות עברית ולפילוסופיה באוניברסיטת הרווארד.
.jpg) | |
| לידה |
9 באוקטובר 1930 כ"ד באלול ה'תר"ץ בוסטון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
12 באוקטובר 1997 (בגיל 67) י"א בתשרי ה'תשנ"ח בוסטון, ארצות הברית |
| שם לידה |
Yitzchak Asher Twersky |
| ענף מדעי |
מדעי היהדות, ספרות עברית, בלשנות עברית, יהדות, פילוסופיה יהודית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
אוניברסיטת הרווארד |
| תלמידי דוקטורט |
כרמי הורוביץ |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
עטרה סולובייצ'יק |
| צאצאים |
משה טברסקי, מאיר אליהו טברסקי |
  | |
חייו
עריכהבנו הצעיר של רבי משולם זושא טברסקי, שכיהן כאדמו"ר בדור הרביעי של חסידות טאלנה, בבוסטון (נינו של מייסד השושלת ר' דוד טברסקי).
את חינוכו קיבל בבתי ספר כלליים ועבריים, ומורה מיוחד לימדו לימודי קודש. תואר ראשון עשה באוניברסיטת הרווארד, שם פגש את הארי אוסטרין וולפסון, שהיה לרבו המובהק באקדמיה. ב־1949 למד כשנה בישראל באוניברסיטה העברית. בישראל הכיר אישים כיצחק בער וגרשם שלום, והתיידד עם ש"י עגנון.
כשחזר לארצות הברית, עבד על הדוקטורט שלו, שהוקדש לראב"ד, ולימים יצא כספר, והוא המחקר המדעי הראשון בארצות הברית על דמות הלכתית מימי הביניים. במהלך כתיבת הדוקטורט למד אצל הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, ונשא לאשה את בתו עטרה (נפטרה בגיל 90, ב-24 בפברואר 2023[2]). עם חותנו למד גמרא בקביעות כשלושים שנה, וההשפעה ניכרה גם במחקריו, בהם שילב תובנות מהתרבות ההומניסטית המערבית. לאחר הדוקטורט החל ללמד בהרווארד, כארבעים שנה.
כשאביו חלה הוא החל ללמד בבית המדרש של החסידות, "בית דוד". כשנפטר האב בשנת ה'תשל"ב, הוא גידל זקן וקיבל על עצמו את המנהגים החסידיים, והפך לדמות דומיננטית מאוד בבית המדרש. כעשור לאחר מכן החל לכהן כאדמו"ר מטולנא-בוסטון, ובכך היה לשילוב נדיר וייחודי של אדמו"ר ופרופסור.
נפטר בי"א בתשרי ה'תשנ"ח, ונטמן כעבור יומיים בהר הזיתים, ליד קברי הוריו.
משפחתו
עריכהבנו, הרב משה טברסקי, חתנו של הרב אבא ברמן, כיהן כראש הכולל בישיבת תורת משה בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים. נרצח בכ"ה במרחשון תשע"ה (18 בנובמבר 2014) בטבח בבית הכנסת קהילת בני תורה בירושלים.[3]
בנו, הרב מאיר טברסקי ראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן, ומנהל שטיבל קטן של חסידות טאלנא בריברדייל (אנ'), שבניו יורק.
מחקריו
עריכההרב פרופסור טברסקי היה מומחה בעל שם עולמי בספרות הראשונים ובפילוסופיה יהודית, ובפרט בכתבי הרמב"ם והראב"ד. עבודתו הידועה ביותר היא "מבוא למשנה תורה לרמב"ם" - ספר מקיף ביותר על חיבורו ההלכתי המפורסם של הרמב"ם. חיבור ידוע נוסף שלו הוא על הראב"ד: "Rabad of Posquieres: A Twelfth-Century Talmudist" שהתבסס על עבודת הדוקטורט שלו.
היה העורך של "Harvard Studies in Medieval Jewish History and Literature" (שלושה כרכים), זכה במלגת גוגנהיים ב-1989, והיה חבר באקדמיה האמריקאית למחקר יהודי ובאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. זכה בפרס קפלון לשנת 1969.[4]
ב-1992 התפרסם קורס על משנת הרמב"ם במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה', במסגרתו הפריך טברסקי טענה רווחת לגבי משנתו של הרמב"ם לפיה הוא כתב בשפה אחת להדיוטות (משנה תורה) וברמה אחרת לעלית ('מורה נבוכים'). טברסקי הראה כיצד יש לראות בכל יצירתו של הרמב"ם חלק מתוך מכלול שלם.[5]
בשנת 2020, הוציא לאור מרכז זלמן שזר, את הספר "כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים", אותו ערך פרופ' כרמי הורוביץ, תלמידו של טברסקי, ובו שלושים ואחד ממאמריו של פרופ' טברסקי בתחום מדעי היהדות.
הספר מאת יצחק טברסקי "כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים" כולל 31 מאמרים של הרב פרופסור יצחק טברסקי, שנכתבו באנגלית ובעברית במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים. מבחר זה כולל את רוב מאמריו המחקריים של המחבר. רבים מן המאמרים היו פורצי דרך בזמנם, גם אלו שעסקו ברמב"ם ובספרות ההלכתית הרבנית, וגם אלו שעסקו בהיסטוריה אינטלקטואלית יהודית ובהלכה ומטה-הלכה. עורך הספר, הרב פרופסור כרמי הורוביץ, תלמידו המובהק של טברסקי, עמל 20 שנים בהכנת הספר, הוא אסף את המאמרים ופיקח נאמנה על תרגום המאמרים הכתובים אנגלית. מפעל עצום זה יצא לדרך עוד בימי חייו של פרופסור טברסקי שהספיק לתקן גרסאות מתורגמות ראשונות של שני מאמריו. הרב הורוביץ, שהרגיש כמי שמקיים את צוואת רבו, הגיש לציבור הדובר עברית אוסף מאמרים שלא זכו מקצתם לתשומת לב ראויה בגלל פיזורם הרב בבמות רבות. הן במבוא לספר והן בפרק הראשון "הרב פרופסור יצחק טברסקי: דיוקן אקדמאי ואישי", מסכם פרופסור הורוביץ את הגותו של מורו[6].
לקריאה נוספת
עריכה- אנציקלופדיה לחסידות בהוצאת מוסד הרב קוק, כרך ג', עמ' תתקכ"ו
- כרמי הורוביץ, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך ו', עמודים 467–481
קישורים חיצוניים
עריכה
- מקומה של היהדות בתרבות העולם, כתב העת "אתרוג"
- מידע על טברסקי, יצחק אשר, 1930-1997 בקטלוג הספרייה הלאומית
יצחק אשר טברסקי (1930-1997), דף שער בספרייה הלאומית- יצחק טברסקי, ספר משנה תורה לרמב"ם – מגמותיו ותפקידו, דברי האקדמיה (הסדרה העברית), כרך ה, חוברת 1, 1972, תשל"ב
אריאל הורוביץ, פרופסור, אדמו"ר ורמבמיסט: דמותו של יצחק טברסקי, בעיתון מקור ראשון, 7 באוגוסט 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ ר' ד"ר יצחק אשר טברסקי, באתר geni_family_tree
- ^ Dr. Atarah Twersky daughter of Rabbi Joseph Soloveitchik passes away at 90
- ^ ראו על כך בכתבה על הירצחו בניו יורק טיימס. 18/11/2014.
- ^ פרסי קפלון של האוניברסיטה העברית - לחמישה פרופסורים, דבר, 30 באוקטובר 1969
- ^ יצחק טברסקי, הלכה והגות - קוי יסוד במשנתו של הרמב"ם, תל אביב: האונ' הפתוחה, 1992
- ^ יצחק טברסקי, כרמי הורוביץ (ע), כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2000, עמ' 9-58