יצחק אשר טברסקי

רב אמריקאי

יצחק (איזידור) אשר טברסקיאנגלית: Isadore Twersky; כ"ד באלול ה'תר"ץ 9 באוקטובר 1930[1] - י"א בתשרי ה'תשנ"ח 12 באוקטובר 1997) היה האדמו"ר מטולנא ופרופסור לספרות עברית ולפילוסופיה באוניברסיטת הרווארד.

יצחק אשר טברסקי
Isadore Twersky (ca.2004).jpg
לידה 9 באוקטובר 1930
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 באוקטובר 1997 (בגיל 67)
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב פרופ' יצחק טברסקי (משמאל) עם הרב יצחק אהרן קארף (באמצע) והרב שלמה גולדמן מזווהיל-צאנז

חייועריכה

בנו הצעיר של רבי משולם זושא טברסקי, שכיהן כאדמו"ר בדור הרביעי של מחסידות טולנא, בבוסטון (נינו של מייסד השושלת ר' דוד טברסקי).

את חינוכו קיבל בבתי ספר כלליים ועבריים, ומורה מיוחד לימדו לימודי קודש. תואר ראשון עשה באוניברסיטת הרווארד, שם פגש את הארי אוסטרין וולפסון, שהיה לרבו המובהק באקדמיה. ב־1949 למד כשנה בישראל באוניברסיטה העברית. בישראל הכיר אישים כיצחק בער וגרשם שלום, והתיידד עם ש"י עגנון.

כשחזר לארצות הברית, עבד על הדוקטורט שלו, שהוקדש לראב"ד, ולימים יצא כספר, והוא המחקר המדעי הראשון בארצות הברית על דמות הלכתית מימי הביניים. במהלך כתיבת הדוקטורט למד אצל הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, ונשא את בתו עטרה. עם חותנו למד גמרא בקביעות כשלושים שנה, וההשפעה ניכרה גם במחקריו, בהם שילב תובנות מהתרבות ההומניסטית המערבית. לאחר הדוקטורט החל ללמד בהרווארד, כארבעים שנה.

כשאביו חלה הוא החל ללמד בבית המדרש של החסידות, "בית דוד". כשנפטר האב בשנת ה'תשל"ב, הוא גידל זקן וקיבל על עצמו את המנהגים החסידיים, והפך לדמות דומיננטית מאוד בבית המדרש. כעשור לאחר מכן החל לכהן כאדמו"ר מטולנא-בוסטון, ובכך היה לשילוב נדיר וייחודי של אדמו"ר ופרופסור.

נפטר בי"א בתשרי ה'תשנ"ח, ונטמן כעבור יומיים בהר הזיתים, ליד קברי הוריו.

משפחתועריכה

בנו, הרב משה טברסקי, חתנו של הרב אבא ברמן, כיהן כראש הכולל בישיבת תורת משה בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים. נרצח בנובמבר 2014 בטבח בבית הכנסת קהילת בני תורה בירושלים.[2]

בנו, הרב מאיר טברסקי ראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן, ומנהל שטיבל קטן של חסידות טאלנא בריברדייל (אנ'), שבניו יורק.

מחקריועריכה

היה מומחה בעל שם עולמי בספרות הראשונים ובפילוסופיה יהודית, ובפרט בכתבי הרמב"ם והראב"ד. עבודתו הידועה ביותר היא "מבוא למשנה תורה לרמב"ם" - ספר מקיף ביותר על חיבורו ההלכתי המפורסם של הרמב"ם. חיבור ידוע נוסף שלו הוא על הראב"ד: "Rabad of Posquieres: A Twelfth-Century Talmudist" שהתבסס על עבודת הדוקטורט שלו.

היה העורך של "Harvard Studies in Medieval Jewish History and Literature" (שלושה כרכים), זכה במלגת גוגנהיים ב-1989, והיה חבר באקדמיה האמריקאית למחקר יהודי ובאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. זכה בפרס קפלון לשנת 1969.[3]

בשנת 2020, הוציא לאור מרכז זלמן שזר, את הספר "כמעיין המתגבר: הלכה ורוח ביצירת חכמי ימי הביניים", אותו ערך פרופ' כרמי הורוביץ, תלמידו של טברסקי, ובו שלושים ואחד ממאמריו של פרופ' טברסקי בתחום מדעי היהדות.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יצחק אשר טברסקי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה