פתיחת התפריט הראשי

רבי יצחק בן ראובן הברצלוני (נקרא גם: יצחק בר ראובן אלברצלוני או אלברגלוני, ברצלוני, ברגלוני; נולד בברצלונה ב-ד'תת"ג, נפטר בדניה, כיום במחוז אליקנטה, ספרד) היה רב ופייטן מחכמי ספרד, בן דורו של הרי"ף.

יצחק בן ראובן
לידה 1043
ד'תת"ג
ברצלונה, ספרד
פטירה המאה ה־12?
דניה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוזנות ברצלונה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ראשונים, חכמי ספרד
תחומי עיסוק פייטן, פוסק
רבותיו רבנו חנוך בן משה מקורדובה
תלמידיו יהודה בן ברזילי הברצלוני (משוער)
בני דורו רי"ף, יצחק אלבאליה, מהרי"ץ גיאת
חיבוריו אזהרות "איזה מקום בינה", פירוש על מסכתות כתובות ועירובין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

תולדות חייועריכה

רבי יצחק נולד בברצלונה באמצע המאה ה-11, ועל פי מקורות מכתבי יד למד תורה אצל רבי חנוך בן משה,[1] אחד מארבעת השבויים על פי ספר הקבלה, בקורדובה. הוא עבר לכהן ברבנות העיר דניה שבדרום-מזרח ספרד, שם נשא לאישה את בתו של אחד מראשי הקהילה, אבן אלכתוש (או אל כתאש, לכתוש), ושפטם עד מותו.[2] רבי יצחק חי במקביל לעוד ארבעה חכמים שענו לשם יצחק, המוזכרים יחד איתו כאלו ש"החזירו את כוח התלמוד לספרד": רבי יצחק אלבאליה, מהרי"ץ גיאת, רבי יצחק בן משה הסכני (כנראה הוא זה שניסה להמשיך את מסורת הגאונות בבבל, ונקרא שם יצחק בן סוכרי או סוכני) ו"הגדול מכולם", הרי"ף.[3]

ישנן כמה מסורות לא מבוססות בנוגע לפרטים נוספים סביב חייו של רבי יצחק. מספר מקורות טוענים שהוא היה רבו של רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני, שחי מעט אחריו.[4] הרב שמעון בן צמח דוראן טוען על פי מקורות בהם הרמב"ן מכנה את הברצלוני "אדוננו הזקן" ו"מרן" כי זה האחרון היה מצאצאיו - וכתוצאה מכך גם הוא עצמו.[5] השערה זו מופיעה גם במקורות אחרים. טענה אחרת היא שרבי יצחק בן ראובן מברצלונה הוא המחבר של ספר שערי שבועות. ספר זה נדפס בסוף מסכת שבועות בש"ס וילנא ונתייחס בטעות גם לרי"ף[6] (ייחוס שמתערער לאור כך שמחבר הספר מתייחס לדברים שכתב הרי"ף ומזכיר אותו בשמו). ספר ה"שערים" נתחבר על ידי חכם בשם רבי יצחק בן ראובן,[7] שכנראה הוא לא הברצלוני אלא נכד הרי"ף.[8]

חיבוריועריכה

בגיל 35, בשנת ד'תתל"ח, תרגם רבי יצחק את ספר המקח והממכר של רב האי גאון מערבית (כנראה ערבית יהודית) לעברית עבור יהודי ספרד ("ארץ אֶדוֹם" בלשונו של הברצלוני) שלא דיברו בערבית. רבי יצחק טוען בהקדמתו לתרגום הספר כי מלכתחילה רב האי כתב את הספר בערבית כיוון שבבבל לא דיברו בלשון הקודש בצורה מספקת. הוא לוקח על עצמו אחריות לטעויות אפשריות בתרגום: "ואם שמא ימצא בו שגיון ידעתי כי אני שגיתי כי שמא לא נתברר לי הלשון יפה יפה, ואין לתלות אותו שגיון לבעל החבור ז"ל כי אם עלי אשר החזרתיו בלשון העברית".[9]

ישנן כמה מסורות בנוגע לפירושיו של רבי יצחק ברצלוני שנתחברו על התלמוד הבבלי. מצויים בידינו מקורות המצביעים בסבירות גבוהה מאוד על כך ש"רבינו יצחק בן מרן ראובן" כתב פירוש לפחות לחלק ממסכת כתובות.[10] מקור אחר מביא כי רבי יצחק כתב "פירוש לפרקים ממסכת כתובות ופירוש ממסכת עירובין המעידים על חכמתו ותבונתו".[11] חיבורים אלו לא שרדו.

חיבורו המרכזי והנודע של רבי יצחק הן האזהרות שכתב על סדר מניין המצוות, המשולבות בפסוקים מהמקרא ומחורזות, ומתחילות במילים "איזה מקום בינה". נהגו לקרוא אזהרות אלו בארצות צפון אפריקה בחג השבועות. האזהרות נתחברו על סדר מניין המצוות על פי הבה"ג, ובמקרים מסוימים רבי יצחק מצטט אותו כלשונו. האזהרות מכילות 145 בתים, שכל אחד מהם מורכב משלוש שורות ומפסוק שחותם אותן. בספר תחכמוני לרבי יהודה אלחריזי נכתב על אזהרות רבי יצחק ועל שילוב הפסוקים בהן כך: "וישימם בכתובים דבקים כאלו ברוח הקודש הם חקוקים". על האזהרות נכתבו לפחות ארבעה ספרי פירושים.[1]

בספר שם הגדולים[12] נכתב על הביקורת שנמתחה מצד הרמב"ם על ספרי האזהרות (אלו שנכתבו על פי שיטת הבה"ג), שהיא אינה מכוונת כלפי אזהרות הברצלוני, ולא כלפי אלו של שלמה אבן גבירול:

כתב בס' קורא הדורות דף י"ב ע"א וז"ל וכתב עוד הרמב"ם בהקדמת מנין המצות על הרב ר' יצחק בר ראובן אלברגלוני ועל הרב ר' שלמה בן גבירול מחברי האזהרות וז"ל וכן כל מה ששמעתי מאזהרות רבות המספר המחוברות אצלנו בארץ ספרד נהפכו עלי צירי וכו' כי מחבריהם היו משוררים לא רבנים וכו' עכ"ד ס' קורא הדורות. ולא שמיע לי מ"ש דהרמב"ם כתב לשון זה על רבינו יצחק בר ראובן אלברגלוני...
על רבינו יצחק בר ראובן אלברגלוני לא היה כותב שהיה משורר לא רב, והוא רב מובהק כמ"ש הראב"ד בס' הקבלה. אמנם נראה שהיו הרבה מחברי אזהרות כמו שכתבנו ועליהם כתב הרב שהיו משוררים לא רבנים. אזהרות רבינו יצחק בר ראובן - או שמעם או לא שמעם, על כל פנים כוונתו על משוררים אחרים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 נפתלי יעקב הכהן,אוצר הגדולים חלק ה', עמוד 241–242
  2. ^ ספר הקבלה לראב"ד
  3. ^ ספר הקבלה, שו"ת תשב"ץ חלק א' סימן ע"ב
  4. ^ שו"ת תשב"ץ חלק א' סימנים ט"ו, ע"ב; אוצר הגדולים 241-242
  5. ^ שו"ת תשב"ץ חלק א' סימן ע"ב; שיטה מקובצת על מסכת נדרים, דף מ"ח, עמוד ב'
  6. ^ המרדכי על כתובות, רמז ר"כ
  7. ^ תשובות מיימוניות לרבי מאיר בן יקותיאל מרוטנבורג תלמיד מהר"ם מרוטנבורג, סימן מ"א בהגהה
    הגהות הרמ"א על המרדכי, כתובות, רמז ר"כ
  8. ^ סדר הדורות, מפתח הספרים, ערך שערי שבועות
  9. ^ הקדמת המתרגם לספר המקח והממכר
  10. ^ שו"ת מהרי"ק סימן קי"ד; מצוטט בשם הגדולים לחיד"א, ועד לחכמים ח"ב, מערכת אות י', סעיף ו'
  11. ^ ספר הקבלה; בגרסה אחרת: "לרוב מכתובות ומעירובין".
  12. ^ מערכת הספרים, אות פ"ה