פתיחת התפריט הראשי

ירדנה אלוטין

ביוגרפיהעריכה

ירדנה אלוטין נולדה בתל אביב, בת יחידה לד"ר אריה וד"ר חנה אלוטין. אביה, ד"ר אריה אלוטין היה ממקימי מגן דוד אדום. בגיל חמש החלה ללמוד פסנתר אצל רבקה שרתוק-הוז, אחותו של משה שרתוק ואשתו של דב הוז. עוד בילדותה הלחינה שיר של אנדה עמיר-פינקרפלד, "הבובה התקררה", שאותו שילבה לאחר שנים במחזור "שמונה שירי ילדים". ביומה האחרון בבית הספר תיכון חדש השתתפה בשיחה של המשוררת לאה גולדברג שהשפיעה עליה רבות והביאה אותה להלחין משירי הנחל של גולדברג[1]. בגיל 18 החלה ללמוד תאוריה של המוזיקה, אך נאלצה להפסיק את לימודיה כדי לשרת בצה"ל. לאחר קום המדינה למדה במדרשה הממלכתית למחנכים למוזיקה, שם למדה הרמוניה וקונטרפונקט אצל מרדכי סתר ותזמור אצל פאול בן חיים. בשנת 1952 זכתה בפרס נסים נסימוב על יצירות מוזיקליות[2].

בהמשך למדה תאוריה של המוזיקה אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' באקדמיה למוזיקה בתל אביב וכן הייתה תלמידתו של עדן פרטוש באופן פרטי. בשנים 1975 עד 1977 הייתה אלוטין מלחינת הבית של אוניברסיטת בר-אילן.[3]

בכתיבתה המוזיקלית עשתה שימוש במסורות מערביות ומזרחיות ובפולקלור יהודי לצד רעיונות מודרניים, זאת בהתאם לאידיאלים שקיבלה ממוריה למוזיקה. יצירותיה מבוססות באופן כללי על צורות בארוקיות וקלאסיות. ביצירה "יפה נוף"[4].(1952) למקהלה א'קאפלה ניכרת השפעת טעמי המקרא. ביצוע הבכורה של "יפה נוף", על ידי מקהלת רינת, היה בפסטיבל בינלאומי למקהלות בפריז. הפאסאקליה לפסנתר מבוססת על שיר בוכרי בטונאליות מורחבת, בקנטטה משנת 1956 ובסונאטה לכינור ופסנתר מ-1960 ניכרת השפעת מזמורים תנכ"יים. רוב יצירתה חדורה באופטימיות, ליריות טבעית ונטייה לדרמה, ואלה אינן נעדרות גם ביצירה "על גולה דוויה", המזדהה עם יהדות ברית המועצות. לצד שימוש תדיר במרקמים פוליפוניים, יישמה אלוטין גם הטרופוניה ביצירות המשלבות קולות וכלים, כמו ב"שיר חג" מ-1984, שהזמינה קרן תל אביב לספרות ולאמנות לציון יובל 75 לעיר.[5]

יצירה מוקדמת של אלוטין, "משירי הנחל" למחזור שירים של לאה גולדברג, היא מיצירותיה המבוצעות ביותר[6]. את יצירתה "קנטטה למקהלה א'קאפלה", המבוססת על פסוקים ממזמור ק"ו בתהילים, הקדישה לליאו קסטנברג.

ירדנה אלוטין נפטרה בניו יורק. השאירה בעל, הפיזיקאי יוחנן ריברנט.

המחלקה למוזיקה שבפקולטה למדעי הרוח, באוניברסיטת בר-אילן, מקיימת כל שנה תחרות לקומפוזיציה על-שם ירדנה אלוטין.

מיצירותיהעריכה

  • ירדנה אלוטין, אנדה עמיר-פינקרפלד, "שמונה שירים לילדים", מחזור שירים לקול ופסנתר, (תווים), (השירים : על ראש החרמון, הבובה חולה, הדיג המסכן, אסון, מתחת לארון, תפרו לנוף, שמחה גדולה לתימנים, כוכבים כוכבי), מו"ל : מרכז לחינוך ותרבות, תל אביב, 1972, (הספרייה למוזיקה על שם ניסימוב, מספר 227, הרכב קול ופסנתר כולל מילות הקטעים בעברית בתרגום לאנגלית), 1 כרך תווים, 23 עמודים.

לקריאה נוספתעריכה

  • מרים בוסקוביץ', יונה רוזנטל-בוגרוב, "מדריך לביצוע יצירות ישראליות לפסנתר", מו"ל: המרכז המתודי למוזיקה. משרד החינוך והתרבות, הפקוח על הוראת המוזיקה, תשמ"ח, (1987), ירדנה אלוטין (סוויטה).[7].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שרגא הר-גיל, השמיניסטים של תש"ח, מעריב, 10 במאי 1970
  2. ^ חולק פרס נ. ניסימוב, על המשמר, 27 ביוני 1952
  3. ^ יהודה כהן, "נעימי זמירות ישראל", עמ' 293
  4. ^ יפה נוף / משוש תבל (זמר) מתוך 12 שירים למקהלה, הוצאת משרד החינוך והתרבות, הפקוח על הוראת המוזיקה (1971)
  5. ^ נתן מישורי, "ירדנה אלוטין", מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  6. ^ לאה גולדברג, ירדנה אלוטין, "משירי הנח"ל: מחזור שירים לקול ופסנתר", ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך, 1964, 20 עמודים
  7. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך: ירדנה אלוטין