כנסיית פטרוס הקדוש (אבו כביר)
כנסיית פטרוס הקדוש או הכנסייה הרוסית היא כנסייה רוסית פרבוסלבית השוכנת בפארק החורשות אשר באבו כביר, בדרומה של תל אביב. הכנסייה, שהושלמה בשנת 1894, נקראת על שמו של השליח פטרוס הקדוש, ולפי המסורת הרוסית-פרבוסלבית, במקום זה ניצב בית שמעון הבורסקאי, בו התארח פטרוס עת שהה ביפו ובו חווה את נס החלום. מסורת זו ממשיכה וגורסת כי בחלקת הקברים הצמודה לכנסייה נקברה גם טביתא, אותה הקים פטרוס מן המתים.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | כנסייה מלכיתית יוונית-קתולית |
על שם | פטרוס |
מיקום | יפו |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
חומרי בנייה | לבנה |
סגנון אדריכלי | אדריכלות נאו-רוסית |
קואורדינטות | 32°02′52″N 34°46′16″E / 32.0478°N 34.7712°E |
היסטוריה
עריכהחלקת הקבורה המשתרעת ממערב לכנסייה ניצבת במקום בו שכן בית קברות יהודי בתקופת בית שני. הקבר המיוחס לטביתא התגלה ב-1835, אך לא נמצאו ראיות המאששות את זהותו. החלקה שסביב הקבר נרכשה ב-1874 וב-1888 החלה הקמת הכנסייה. המבנה הושלם בשנת 1894, והיה לתחנת לינה בדרכם של עולי רגל רוסים שעשו את דרכם מיפו לירושלים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורשו הרוסים מהמקום, יחד עם נתינים של נוספים של מדינות ההסכמה.
לאחר המלחמה החזיקו נציגי הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית הלבנה הגולים במקום, אך לאחר קום המדינה, הוא עבר לרשות הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית האדומה. במהלך המלחמה הקרה פעל מהמקום מטה של הק.ג.ב הסובייטי.
האתר
עריכההכנסייה שוכנת בליבו של מתחם רבוע ומוקף חומה בשטח של 32 דונם. הכניסה אל המתחם היא בצידו הדרומי הפונה אל רחוב 3938, והוא גובל בצפונו בבית הספר לטבע. בכניסה יש תא תפילה על שם טביתא ובתוכו איקונין שלה ופסל של ספר עליו כתוב במספר שפות כולל עברית: "טביתה הקדושה התפללי נא עבורנו". הנכנסים למתחם נעצרים ליד תא זה ומצטלבים. הכנסייה עצמה בצבע ורוד והיא נושאת כיפה אדומה. בצידה המערבי מתנשא מגדל פעמונים בן חמש קומות שלו צריח מחודד כהה. שטח המתחם עשיר בצמחייה מטופחת ובעצים גזומים. פנים הכנסייה מעוטר בעושר רב, ובכיפה נראית דמותו של ישו מלך-כל, וסביבו שמונה מלאכים מכונפים על רקע זהוב. על גבעה בגן הנרחב, בצל עץ אורן, מוצב צלב פרבוסלבי.
בית הקברות היהודי
עריכהב-1871 ביקר באבו כביר הארכאולוג והמדינאי הצרפתי שארל קלרמון-גנו. הוא חפר באזור הכנסייה וחשף בגבעה ממזרח ליפו נקרופוליס - עיר קבורה יהודית, ובה 34 מצבות שיש, שעליהן חרותים אותיות בעברית וביוונית וסמלים יהודיים כגון לולב, מנורה והמילה "שלום". קלרמון-גנו קבע כי המצבות הן מהמאה ה-1 עד המאה ה-3 וכי היו חלק מבית קברות של קהילת יהודי יפו. בין השאר נמצאו בבית הקברות מצבות מחַדְיָב, מקפדוקיה, מאלכסנדריה, מיוון ומלוב. לפי מקצועות הנפטרים שנרשמו על המצבות ניתן להסיק כי הקהילה היהודית ביפו הייתה מבוססת ועשירה.
קבר טביתא
עריכהבבית הקברות של הכנסייה יש מערת קברים חצובה בכורכר, שבה לפי המסורת הפרבוסלאבית נקברה טביתא אותה הקים פטרוס מן המתים, עת היה בדרכו מלוד ליפו:
"וְתַלְמִידָה בְּיָפוֹ וּשְׁמָהּ טָבִיתָא תַּרְגּוּמוֹ צְבִיָּה וְהִיא מְלֵאָה מַעֲשִׂים טוֹבִים וּצְדָקוֹת אֲשֶׁר עָשָׂתָה׃ וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַתֶּחֱלֶה וַתָּמֹת וַיִּרְחֲצוּ אֹתָהּ וַיְשִׂימוּהָ בַּעֲלִיָּה׃ וְלֹד קְרוֹבָה הִיא לְיָפוֹ וַיִּשְׁמְעוּ הַתַּלְמִידִים כִּי פֶטְרוֹס שָׁם וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים וַיִּפְצְרוּ־בוֹ לְבִלְתִּי הֵעָצֵל לַעֲבֹר אֲלֵיהֶם׃ וַיָּקָם פֶּטְרוֹס וַיֵּלֶךְ אִתָּם וּבְבֹאוֹ הֶעֱלֻהוּ אֶל־הָעֲלִיָּה וַתִּגַּשְׁנָה אֵלָיו כָּל־הָאַלְמָנוֹת בּוֹכִיּוֹת וּמַרְאוֹת לוֹ אֵת הַכֻּתֳּנֹת וְאֵת הַבְּגָדִים אֲשֶׁר עָשְׂתָה צְבִיָּה בְּעוֹדָהּ עִמָּהֶן׃ וַיּוֹצֵא פֶטְרוֹס אֶת־כֻּלָּם הַחוּצָה וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיִּתְפַּלֵּל וַיִּפֶן אֶל־גְּוִיָּתָה וַיֹּאמֶר טָבִיתָא קוּמִי וַתִּפְתַּח אֶת־עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת־פֶטְרוֹס וַתִּתְעוֹדָד׃ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיָּקֶם אֹתָהּ וַיִּקְרָא אֶת־הַקְּדוֹשִׁים וְאֶת־הָאַלְמָנוֹת וַיַּעֲמֵד אֹתָהּ חַיָּה לִפְנֵיהֶם׃ וַיִּוָּדַע הַדָּבָר בְּכָל־יָפוֹ וַיַּאֲמִינוּ רַבִּים בָּאָדוֹן׃ וַיּוֹאֶל לָשֶׁבֶת בְּיָפוֹ יָמִים רַבִּים עִם־בּוּרְסִי אֶחָד וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן."[1]
מעל המערה הוקם מבנה, ובכניסה אליו קבוע פסיפס המתאר את האירוע. מדרגות יורדות משם לתוך מערת הקברים שם נוהגים המאמינים להדליק נרות. על הגג ניצב מבנה בצורת כנסייה פרבוסלבית. על שמה של טביתא קרוי בית הספר הסקוטי ביפו.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- דני רכט, המוסקוביה (מגרש הרוסים, ביארת אל מסקוב, ארצ' אלטביתא), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
הערות שוליים
עריכה- ^ מעשי השליחים 9, 36-43