כרוב

סוג של ירק
(הופנה מהדף כרוב הגינה)

כרוב (כרוב הגינה, Brassica oleracea capitata; מיוונית: Κραμβη, 'קְרָאמְבֶּה') הוא אגד עגלגל וצפוף של עלי צמח 'כרוב הגינה' ממשפחת המצליבים המשמש כירק מאכל נפוץ. הכרוב ניתן לאכילה כשהוא נא, מבושל או כבוש. מן הכרוב ניתן גם להפיק מיץ הנסחט מן העלים ומשמש מקור תזונה. שני מיני הכרוב הנפוצים הם 'הכרוב הלבן', שצבעו נוטה לירוק בהיר, ו'הכרוב האדום', שטעמו מעט חריף יותר מ'הכרוב הלבן' וצבעו נוטה לסגול.

קריאת טבלת מיוןכרוב הגינה
Cabbage and cross section on white.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו־פסיגיים
סדרה: צלפאים
משפחה: מצליבים
סוג: כרוב
מין: כרוב הבר
תת־מין: כרוב הגינה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Brassica oleracea capitata
ליניאוס, 1753
כרוב
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 92.18 ג'
קלוריות 25 קק"ל
חלבונים 1.28 ג'
פחמימות 5.8 ג'
שומן 0.1 ג'
ויטמינים
 ‑ ויטמין A 5 מק"ג
 ‑ ויטמין B1 0.061 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 0.040 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 0.234 מ"ג
 ‑ ויטמין B6 0.124 מ"ג
 ‑ ויטמין C 36.6 מ"ג
ברזל 0.47 מ"ג
סידן 40 מ"ג
מגנזיום 12 מ"ג
זרחן 26 מ"ג
אשלגן 170 מ"ג
נתרן 18 מ"ג
סיבים תזונתיים 2.5 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

הכרוב מכיל ויטמינים רבים, במיוחד ויטמין C וויטמין K. היות שהכרוב משתמר היטב לאורך זמן, השימוש בו היה פופולרי במיוחד בתקופות החורף לפני המצאת הקירור. כך למשל מנה יומית של כרוב כבוש מנעה מחלות מימאים בתקופת ההפלגות הארוכות של ספינות המפרש. גם בסין האכילו בכרוב את מיליוני הפועלים שעמלו על הקמת החומה הסינית.

מלבד הכרוב, זנים נוספים של המין Brassica oleracea הם כרובית, ברוקולי, כרוב הקלח וכרוב ניצנים.

כרוב סיני, למרות הדמיון בשמו, שייך למין אחר (Brassica rapa) במשפחת המצליבים, כמו הלפת.

גידולעריכה

באופן כללי שני סוגים של זני כרוב משמשים בחקלאות:

  • זנים מבכירים אשר מבשילים תוך 50 יום. הזנים המבכירים הם בעלי ראשים קטנים וחיי מדף קצרים ועל כן מיועדים לצריכה מיידית.
  • זנים מאפליים אשר מבשילים תוך 80 ימים ויש להם ראשים גדולים. זנים אלו מחזיקים זמן רב ושמשו כירק שכיח בחורף לפני היות המקרר.

הזמן מזריעה לקציר תלוי במזג האוויר ובזן. בניסוי על 22 זנים שנערך באוהיו נמצאו זמנים מזריעה לקציר שנעו בין 62-112 ימים[1].

את הכרוב ניתן להנביט קודם בחממה או לזרוע מיידית בגינה. הכרוב הוא צמח הזקוק לקור יחסי ועל כן עונות גידול באביב ובסתיו מצליחות יותר מגידולים של אמצע הקיץ.

שימוש בכרוב שלא למאכלעריכה

ניתן להשתמש במיץ כרוב אדום כאינדיקטור pH בניסויי מדע המתאימים לילדים.[1][2] הצבען האדום אנתוציאנין משנה את צבעו בהתאם לחומציות של התמיסה שבה הוא מעורב. הכנת האינדיקטור נעשית באמצעות הרתחת כרוב אדום קצוץ עם מים עד לכיסויו במשך כ-10 דקות על אש נמוכה.

גלריית תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה