מדבר אטקמה

מדבר אטקמה
Desierto de Atacama
מידע כללי
סוג	מדבר, אזור אקולוגי
נתונים ומידות
שטח	181,300 קמ"ר
מיקום
קואורדינטות	24°30′S 69°15′W / 24.5°S 69.25°W

מדבר אטקמה (בספרדית: Desierto de Atacama) הוא רמה מישורית והררית באמריקה הדרומית, המשתרעת מהרי האנדים במזרח לאוקיינוס השקט במערב. גילו של אטקמה מוערך בכ-20 מיליון שנה והוא המדבר הצחיח בעולם. בקצהו הצפוני שוכנת העיר אריקה - העיר הצחיחה ביותר בעולם: 0.2 מ"מ משקעים בשנה בממוצע (לשם השוואה, כמות המשקעים באילת ובתל אביב: 22 ו-510 מ"מ, בהתאמה). שטחו 181,300 קילומטר רבוע, אורכו כ-1,600 ק"מ ורוחבו המרבי כ-180 ק"מ. הוא עשיר במשאבי מינרלים מתכתיים כגון זהב, כסף, ונחושת. רובו נמצא בצפון צ'ילה; חלקים קטנים בקצותיו עוברים גם בדרום פרו, בבוליביה ובצפון-מערב ארגנטינה.

גאוגרפיה

מדבר אטקמה הוא המדבר הצחיח ביותר בכדור הארץ. ממוצע המשקעים במחוז הצ'ילאני אנטופגסטה הוא 1 מילימטר גשם בשנה. המדבר צחיח עד כדי כך, שאף בהרים המתנשאים לגובה של 6,885 מטר מעל גובה פני הים לא נוצרים קרחונים. ממצאים מעידים על כך שבמשך 400 שנים, בשנים 1570–1971, לא ירדה במדבר כמות משמעותית של גשם. לאזורים מסוימים במדבר מגיעה כמות מים קטנה, בצורת ערפל מהים, שמעניקה אפשרות לקיום של מיני אצות, חזזית וקקטוסים.

המדבר כה צחיח, עד שבעת ביצוע בדיקות באדמתו ב-2003, הן היו זהות לבדיקות שביצעו הגשושיות ויקינג 1 וויקינג 2 על אדמת מאדים למציאת חיים - בשתי דגימות אדמה שנלקחו לא נמצאו כל עדויות ל-DNA. מכיוון שהיה ברור למדענים כי אפילו במדבר אטקמה יש חיים (כלומר התוצאות שהם קיבלו היו שגויות), הם הסיקו כי ייתכן שהבדיקות שבוצעו על ידי גשושיות תוכנית ויקינג על אדמת המאדים לא היו רגישות מספיק.

קרינת השמש גבוהה מאוד בספקטרום האולטרה סגול, ולכן חיוני להשתמש במשקפיים וקרמים עם הגנת UV.

בחלק המזרחי של המדבר נמצא עמק הירח.

הסיבות להיווצרותו

לפני כעשרים מיליון שנה התנגש הלוח הפסיפי בלוח הדרום-אמריקאי. כתוצאה מכך, נפרדה היבשת הדרום אמריקאית מאנטארקטיקה, ואפשרה לזרם של מים קרים, זרם הומבולדט, לזרום לאורך החוף הצ'יליאני. זרם זה גורם להתקררות דרמטית של האוויר בקרבת החוף ולהתעבות של לחות. האוויר באטקמה, בהיותה שוכנת על רמה (עקב התנגשות הלוחות), הוא אוויר חם ויבש, שבבואו במגע עם האוויר הקר מהחוף, מונע את עלייתו של זה האחרון לתוך המדבר, בתופעה הידועה בשם אינוורסיה. תופעה זו אינה ייחודית לאטקמה, אולם צחיחותו של מדבר אטקמה מוכרעת על ידי גורם חשוב נוסף - רכס האנדים האדיר המונע, עקב גבהו הרב, כל מעבר של משקעים מיער האמזונס הלח לפנים המדבר. מדבר אטקמה, לפיכך, הוא מדבר צל גשם, עם אפקט פֶן.

שינויי אקלים באזור

ב-25 באוגוסט 2015, תועדה ירידת גשמים במדבר, לראשונה מזה 500 שנה. עדות שנייה לגשם נרשמה באוגוסט של אותה שנה ופעם נוספת ביוני 2017. במסגרת מחקר שפורסם בנובמבר 2018 בכתב העת Scientific Reports, ציינו החוקרים כי הגשם שירד באזור המדבר בשנים האחרונות הביא להרס נרחב של צורות החיים המיקרוסקופיות ששגשגו באדמת המדבר היבשה, בהם מספר מינים מיקרוסקופיים קדומים^[1].

אוכלוסייה

גיאוגליף "הענק של אטאקמה"

במדבר אטקמה קיימת התיישבות אנושית רצופה שהחלה כבר לפני כ-11,000 שנה, ונמשכת עד היום. בתקופות קדומות, היה האקלים שונה, והאזור לא היה מדברי ואיפשר התיישבות של בני אדם. עם התהוות המדבר נעשתה האוכלוסייה דלילה יותר ויותר^[2]. האזור היה ביתה של תרבות הצ'ינצ'ורו, וכן של שבטים ילידיים נוספים כמו האטקמנים, וצ'נגו. גם אימפריית הטיוואנאקו שלטה באזור, ולאחריה אימפריית האינקה. תרבויות אלה השאירו אחריהן כ-5,000 גיאוגליפים, דמויות ענק משורטטות על פני הקרקע ונראות למרחוק, כמו הענק של אטאקמה (אנ').

העיירה סן פדרו דה אטקמה שוכנת בלב אטקמה בנווה מדבר ובה 1,000 תושבים קבועים. עם זאת, ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שסן פדרו היה בעבר מוקד להתיישבות בתקופה הפרה-קולומביאנית שבמהלכה נבנו מבצרי אבן בהרים המקיפים את העמק. כיום היא מהווה מוקד תיירותי בזכות אגם המלח Salar de Atacama שבקרבתה, המשמש מקום מחייתה של מושבת פלמינגו; ואל טאטיו (El Tatio), אתר הגייזרים הגדול ביותר בחצי הכדור הדרומי, והגבוה בעולם (כ-4,300 מטר מעל פני הים). הכנסייה בעיירה נבנתה בשנת 1577 על ידי הספרדים.

הכביש הפאן-אמריקאי, המשתרע לאורך שתי יבשות אמריקה, עובר במדבר אטקמה.

המאבק על השליטה במחצבים

רכבת משא שנוסעת מאנטופגסטה שבצ'ילה אל לה פאס שבבוליביה דרך מדבר אטקמה

באטקמה מרבצים עשירים של פחם ושל מחצבים אחרים כגון זהב, כסף, ונחושת (צ'ילה היא היצרנית הגדולה בעולם ובבעלותה 28% מעתודות הנחושת בעולם). במדבר נמצא מצבור המלחת הגדול ביותר בעולם, שהפקתו החלה בשנות ה-40 של המאה ה-19. עם גילוי המחצבים והבנת חשיבותם הכלכלית, התעוררו סכסוכי גבול בין בוליביה, צ'ילה ופרו, ולהכרזה על הקונפדרציה הפרו-בוליביאנית שמטרתה הייתה לאחד כוחות בין פרו ובוליביה כנגד צ'ילה. מנגד, צ'ילה הכריזה מלחמה על בוליביה במרץ 1879, ועל פרו במאי אותה שנה. מלחמה זו, שכונתה מלחמת האוקיינוס השקט, נמשכה עד 1883, ובסיומה סיפחה צ'ילה את מרבית אזורי הכרייה של המלחת.

כיום מופק במדבר אטקמה רוב הליקרביום בעולם, שממנו מפיקים ליתיום המשמש לייצור סוללות מתקדמות, רכיבי אלקטרוניקה ותרופות מסוימות. צ'ילה מפיקה כרבע מהליתיום בעולם.

ממשלת צ'ילה מסרה את הזיכיונות לכריית המלחת לחברות זרות, רובן בריטיות, שהעסיקו אלפי פועלים בתנאי עבודה ירודים. פועלי המכרות שוכנו במחנות של בקתות רעועות, ותנועתם הוגבלה לתחומי המחנות. עקב כך פרצה בסוף שנת 1907 שביתה של פועלי המכרות, ובעקבותיה שביתה כללית במחוזות הצפוניים של צ'ילה, שהסתיימה בטבח סנטה מריה דה איקיקה ב-21 בדצמבר, אירוע מכונן בתולדות תנועת הפועלים בצ'ילה.

מאז אמצע המאה ה-19, עת התגלה שניתן להשתמש בניטראטים והפוספטים שהצטברו בשכבות העליונות של הקרקע לחקלאות, החלו להיבנות עיירות שתושביהן כרו את המחצבים. עיירות אלה ננטשו עם המצאת הדשנים הסינתטיים, הקלים יותר לייצור בתחילת המאה ה-20^[3]. מתקופה זו נותרו במדבר כ-170 עיירות רפאים, שרידי מחנות הפועלים שנבנו ליד המכרות, אחת מהעיירות הללו, צ'קאבוקו (Chacabuco), שננטשה בשנת 1938, 14 שנים לאחר הקמתה, שימשה בימי שלטונו של הרודן אוגוסטו פינושה כמחנה ריכוז למתנגדי המשטר. עד היום מוקפת העיירה הנטושה בעשרות מוקשים שהוטמנו על ידי הצבא הצ'ילאני, ומתגורר בה אדם אחד בלבד.

אסטרונומיה

מצפה הכוכבים פאראנאל במדבר אטקמה שבצ'ילה צופה במרכז גלקסיית שביל החלב באמצעות לייזר המנחה את הטלסקופ

מדבר אטקמה נחשב למקום הטוב ביותר על פני כדור הארץ להתבוננות בשמיים ולעיסוק באסטרונומיה, עקב כיסוי העננים המועט, הלחות שכמעט לא קיימת באוויר, וזיהום האור והרדיו הקל ביותר. בשל כך, יותר מתריסר מצפה כוכבים ממוקמים במקום זה.

סוכנות "המצפה האירופי הדרומי" של האיחוד האירופי מפעילה במדבר שני מצפי כוכבים, מצפה לה סילה (La Silla) ומצפה פאראנאל (Paranal), שבתוכו מערך הטלסקופ הגדול מאוד (VLT). בשנת 2013 הושלמה במדבר בניית מצפה כוכבים נוסף הנקרא Atacama Large Millimeter Array) ALMA)^[4].

בתרבות

בתקופת הרודן אוגוסטו פינושה נקברו במדבר אטקמה גופות של אנשים שהועלמו. היוצר פטריסיו גוזמן יצר על כך את סרטו "נוסטלגיה אל האור"^[5], המפגיש בין בנות משפחה שמחפשות את שרידי יקיריהן לבין אסטרונומים המחפשים שם פתרון לחידות היקום^[6].