מדבר אטקמה

מדבר אטקמה
Desierto de Atacama
שטח	105,000 קמ"ר
מדינה	צ'ילה
קואורדינטות	24°30′S 69°15′W / 24.5°S 69.25°W

מדבר אטקמה (בספרדית: Desierto de Atacama) הוא רמה מישורית והררית באמריקה הדרומית, המשתרעת מהרי האנדים במזרח לאוקיינוס השקט במערב. גילו של אטקמה מוערך בכ-20 מיליון שנה והוא המדבר הצחיח בעולם. בקצהו הצפוני שוכנת העיר אריקה-העיר הצחיחה ביותר בעולם: 0.2 מ"מ משקעים בשנה בממוצע (לשם השוואה-כמות המשקעים באילת ובתל אביב: 22 ו-510 מ"מ, בהתאמה). שטחו 181,300 קילומטר רבוע ורובו נמצא בצפון צ'ילה; חלקים קטנים בקצותיו עוברים גם בדרום פרו, בבוליביה ובצפון-מערב ארגנטינה.

גאוגרפיהעריכה

מדבר אטקמה הוא המדבר הצחיח ביותר בכדור הארץ. ממוצע המשקעים במחוז הצ'ילאני אנטופגסטה הוא 1 מילימטר גשם בשנה. המדבר צחיח עד כדי כך, שאף בהרים המתנשאים לגובה של 6,885 מטר מעל גובה פני הים לא נוצרים קרחונים. ממצאים מעידים על כך שבמשך 400 שנים, בין השנים 1570 ל-1971, לא ירדה במדבר כמות משמעותית של גשם. לאזורים מסוימים במדבר מגיעה כמות מים קטנה, בצורת ערפל מהים, שמעניקה אפשרות לקיום של מיני אצות, חזזית וקקטוסים.

המדבר כה צחיח עד שבעת ביצוע בדיקות באדמתו ב-2003 הן היו זהות לבדיקות שביצעה הגשושית ויקינג על אדמת מאדים למציאת חיים - בשתי דגימות אדמה שנלקחו לא נמצאו כל עדויות ל-DNA. מכיוון שהיה ברור למדענים כי אפילו במדבר אטקמה יש חיים (כלומר התוצאות שהם קיבלו היו שגויות) הם הסיקו כי ייתכן שהבדיקות שבוצעו על ידי הגשושית וויקינג על אדמת המאדים לא היו רגישות מספיק.

הסיבות להיווצרותועריכה

לפני כעשרים מיליון שנה התנגש הלוח הפסיפי בלוח הדרום-אמריקאי. כתוצאה מכך, נפרדה היבשת הדרום אמריקאית מאנטארקטיקה, ואפשרה לזרם של מים קרים, זרם הומבולדט, לזרום לאורך החוף הצ'יליאני. זרם זה גורם להתקררות דרמטית של האוויר בקרבת החוף ולהתעבות של לחות. האוויר באטקמה, בהיותה שוכנת על רמה (עקב התנגשות הלוחות), הוא אוויר חם ויבש, שבבואו במגע עם האוויר הקר מהחוף, מונע את עלייתו של זה האחרון לתוך המדבר, בתופעה הידועה בשם אינוורסיה. תופעה זו אינה ייחודית לאטקמה, אולם צחיחותו של מדבר אטקמה מוכרעת על ידי גורם חשוב נוסף - רכס האנדים האדיר המונע, עקב גבהו הרב, כל מעבר של משקעים מיער האמזונס הלח לפנים המדבר. מדבר אטקמה, לפיכך, הוא מדבר צל גשם.

השפעת משקעים על האזורעריכה

ב-25 באוגוסט 2015, תועדה ירידת גשמים במדבר, לראשונה מזה 500 שנה. עדות שנייה לגשם נרשמה באוגוסט של אותה שנה ופעם נוספת ביוני 2017. במסגרת מחקר שפורסם בנובמבר 2018 בכתב העת Scientific Reports, ציינו החוקרים כי הגשם שירד באזור המדבר בשנים האחרונות הביא להרס נרחב של צורות החיים המיקרוסקופיות ששגשגו באדמת המדבר היבשה, בהם מספר מינים מיקרוסקופיים קדומים.^[1]

אוכלוסייהעריכה

במדבר אטקמה קיימת התיישבות אנושית, אך היא דלילה ביותר. העיירה סן פדרו דה אטקמה שוכנת בלב אטקמה בנווה מדבר ובה 1,000 תושבים קבועים. היא מהווה מוקד תיירותי בזכות אגם המלח Salar de Atacama שבקרבתה, המשמש מקום מחייתה של מושבת פלמינגו ואל טאטיו (El Tatio), אתר הגייזרים הגבוה בעולם (הנמצא כ-4,300 מטר מעל פני הים). הכנסייה בעיירה נבנתה בשנת 1577 על ידי הספרדים, אך ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שסן פדרו היה מוקד להתיישבות בתקופה הפרה-קולומביאנית שבמהלכה נבנו מבצרי אבן בהרים המקיפים את העמק.

הכביש הפאן-אמריקאי, המשתרע לאורך שתי יבשות אמריקה, עובר במדבר אטקמה.

סוכנות "המצפה האירופי הדרומי" של האיחוד האירופי מפעילה במדבר שני מצפי כוכבים, מצפה לה סילה (La Silla) ומצפה פאראנאל (Paranal), שבתוכו מערך הטלסקופ הגדול מאוד (VLT). בשנת 2013 הושלמה במדבר בניית מצפה כוכבים נוסף הנקרא Atacama Large Millimeter Array) ALMA).

כיום מופק במדבר אטקמה רוב הליקרביום בעולם, שממנו מפיקים ליתיום המשמש לייצור סוללות מתקדמות, רכיבי אלקטרוניקה ותרופות מסוימות. צ'ילה מפיקה כרבע מהליתיום בעולם.

עיירות קידוח נטושותעריכה

באטקמה מרבצים עשירים של פחם ושל מחצבים אחרים. במדבר נמצא מצבור המלחת הגדול ביותר בעולם, שהפקתו החלה בשנות ה-40 של המאה ה-19. עם גילוי המחצבים והבנת חשיבותם הכלכלית, התעוררו סכסוכי גבול בין בוליביה, צ'ילה ופרו, שהובילו את צ'ילה להכרזת מלחמה על בוליביה במרץ 1879, ועל פרו במאי אותה שנה. מלחמה זו, שכונתה מלחמת האוקיינוס השקט, נמשכה עד 1883, ובסיומה סיפחה צ'ילה את מרבית אזורי הכרייה של המלחת.

ממשלת צ'ילה מסרה את הזיכיונות לכריית המלחת לחברות זרות, רובן בריטיות, שהעסיקו אלפי פועלים בתנאי עבודה ירודים. פועלי המכרות שוכנו במחנות של בקתות רעועות, ותנועתם הוגבלה לתחומי המחנות. עקב כך פרצה בסוף שנת 1907 שביתה של פועלי המכרות, ובעקבותיה שביתה כללית במחוזות הצפוניים של צ'ילה, שהסתיימה בטבח סנטה מריה דה איקיקה ב-21 בדצמבר, אירוע מכונן בתולדות תנועת הפועלים בצ'ילה.

מאז אמצע המאה ה-20 שוכנות במדבר כ-170 עיירות רפאים, שרידי מחנות הפועלים שנבנו ליד המכרות, שננטשו כמה עשורים לאחר המצאת חנקה סינתטית בגרמניה בתחילת המאה ה-20.^[2] אחת מהעיירות הללו, צ`קאבוקו (Chacabuco), שננטשה בשנת 1938, 14 שנים אחרי הקמתה, שימשה בימי שלטונו של הרודן אוגוסטו פינושה כמחנה ריכוז למתנגדי המשטר. עד היום העיירה הנטושה מוקפת בעשרות מוקשים שהוטמנו על ידי הצבא הצ'ילאני, ומתגורר בה אדם אחד בלבד.

היסטוריה וסרטעריכה

בתקופת הרודן אוגוסטו פינושה קברו במדבר אטקמה גופות של אנשים שהועלמו. היוצר פטריסיו גוזמן יצר על כך סרט: "נוסטלגיה אל האור"^[3], המפגיש בין בנות משפחה שמחפשות את שרידי יקיריהן לבין אסטרונומים המחפשים שם פתרון לחידות היקום^[4].