מדד החופש העירוני

מדד החופש העירוני הוא מדד שנתי אשר נערך החל משנת 2018 על ידי עמותת ישראל חופשית, ואשר נועד למדוד את המצב בערים בישראל עם רוב יהודי בשאלות שונות הקשורות ביחסי דת ומדינה. המדד מתמקד בתחומים שבהם יש לעמדת העירייה ולראש העיר יכולת השפעה על תושבי העיר.[1]

המתודולוגיה של המדד עריכה

המדד נערך על ידי צוות מחקר[1], ובפיקוח אקדמי של פרופ' עמית שכטר, נשיא מכללת אורנים[2].

הניקוד לכל אחת מן העיריות ב-11 הקריטריונים, ניתן בהתאם לנתונים רשמיים ממאגרי המידע בעיריות, מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וממשרד הפנים.

חלוקת הניקוד הכולל (לאילו קריטריונים יהיו יותר נקודות מקסימליות ולאילו פחות) בוצעה בהתאם לתוצאות סקר אשר נערך בידי ד"ר חגי אלקיים שלם, אשר בו נמדדה מידת סדר העדיפויות של תושבי הערים ב-11 התחומים הנמדדים.

הניקוד בתוך כל קריטריון (פרט לקבורה אזרחית שנמדד בקריטריונים בוליאניים של 7 או 0) הוא בסקאלה מדורגת מ-0 ועד כמות הנקודות המקסימלית של הקריטריון. לדוגמה: בקטגוריה של מסחר בשבת ניתן לקבל את אחד מהציונים הבאים 0, 3, 6, 9, 12 ו-15 בהתאם למצב בחוק העזר העירוני והמצב בפועל.[3]

הקטגוריות השונות במדד עריכה

עד לשנת 2021, המדד הורכב מכ-10 קטגוריות שונות, אשר הרכיבו ביחד 100 נקודות אפשריות.

החל מהמדד הראשון של שנת 2018, נכללים בו הקריטריונים הבאים:

  • תחבורה ציבורית בשבת (17 נקודות) - האם יש בעיר תחבורה ציבורית בשבת, מאיזה סוג (עירונית, פנימית או בין-עירונית), והאם העירייה משתתפת בקיום התחבורה הציבורית בשבת.
  • מסחר ופנאי בשבת (15 נקודות) - נבדק מה אומר חוק העזר העירוני בערים השונות בנוגע לפתיחת מסעדות, בתי עינוגים, משתלות, חנויות ומרכולים בשבת ומה המצב בעיר בפועל.
  • תקציב דת (13 נקודות) - נבדקו תקציבי הדת המיועדים לזרם האורתודוקסי בערים השונות, שיעור תקציבי הדת ביחס לתקציב העיר הכללי והוצאה על שירותי דת פר תושב יהודי בשנה.
  • חינוך (13 נקודות) - נבחנה מידת הפיקוח העירוני על עמותות דת הפועלות במוסדות חינוך בעיר - ביחס לפיקוח על התוכן, ויידוע בתי הספר והורים אודות פעילות עמותות דת.
  • קהילת הלהט"ב (10 נקודות) - נבדק עד כמה ואיך משקיעות העיריות בקהילת הלהט"ב בעיר - מימון אירועי להט"ב, תקצוב לקהילה הלהט"בית, תמיכה בארגונים התומכים בקהילה, והמצאות קבוצת איגי בעיר.
  • אירועים בהפרדה (6 נקודות) - נבדק האם קיים נוהל בעירייה לגבי תקצוב ואישור אירועים בהפרדה מגדרית, האם העירייה עורכת אירועים עם הפרדה מגדרית, או שישנה הגבלה לאירועים עם הפרדה מגדרית.
  • בריכה עירונית בהפרדה (4 נקודות) - נבדק האם כניסה לבריכה העירונית זולה יותר בשעות בהן יש רחצה בהפרדה בין נשים וגברים, ובאם קיים פער - מה גובהו.
  • קבורה אזרחית בישראל (7 נקודות) - האם לתושבי העיר שנפטרו יש אפשרות להיקבר בעיר או בסביבתה בקבורה אזרחית ללא תשלום.
  • מועצות דתיות בעיריות (6 נקודות) - נבדק האם מועצת העיר העבירה את רשימת נציגיה למועצה הדתית לאישור המשרד לשירותי דת או שהמועצה באחריותה, ומהו אחוז הייצוג הנשי בהרכב אותו בחרה.
  • פלורליזם דתי (9 נקודות) - נבדקו שלושה מרכיבים של פלורליזם דתי בעיר: הקצאת משאבים לטובת הקהילה הרפורמית או הקונסרבטיבית, קיום אירועים בשיתוף אותן קהילות וקיום אירועים לכבוד נובי גוד.

קטגוריה חדשה של נישואים אזרחיים, שהתווספה בשנת 2021, הוגדרה עם 10 נקודות נוספות, כך שהמקסימום שעיר יכולה להשיג במדד הוא של 110 נקודות (אם כי התוצאה הסופית נמדדת באחוזים מתוך 100):

  • נישואים אזרחיים (10 נקודות) - נבדק אילו ערים המפעילות רישום של זוגות ברשות המקומית, היכן המהלך אושר וטרם נכנס בפועל והיכן אין רישום או אישור במועצת העיר.

היסטוריה עריכה

המדד פורסם לראשונה בשנת 2018. כל שנה, לאחר פרסום המדד בחודש דצמבר, תוצאות מדד החופש העירוני זוכות לסיקור תקשורתי.[4]

במדד 2021, ירדה תל אביב מהמקום הראשון לטובת גבעתיים, שהשתתפה במדד בפעם הראשונה.[4]

במדד 2022, עלתה הוד השרון למקום הראשון, כאשר גבעתיים ותל אביב חולקות את המקום השני.[5][6][7][8]

במדד 2023, הערים הוד השרון וגבעתיים זכו במשותף במקום הראשון, כאשר תל אביב במקום השני, והרצליה ומודיעין חולקות את המקום השלישי.[9]

תוצאות המדד לאורך השנים עריכה

שם העיר תוצאה במדד 2023 תוצאה במדד 2022 תוצאה במדד 2021 תוצאה במדד 2020 תוצאה במדד 2019 תוצאה במדד 2018
אילת 58 55 54 51 49 59.80
אשדוד 37 43 38 32 38 42.40
אשקלון 31 28 34 34 21 29.30
באר שבע 42 38 44 55 48 56.50
בית שמש 15 15 8 18 19 20.70
ביתר עילית 5 0 0 ~ ~ ~
בני ברק 10 4 4 7 7 8.70
בת ים 35 29 27 23 28 31.50
גבעתיים 80 75 76 ~ ~ ~
דימונה 25 21 16 17 17 21.70
הוד השרון 80 80 57 ~ ~ ~
הרצליה 77 74 67 71 63 71.70
חדרה 34 31 32 30 36 37
חולון 63 63 63 56 57.5 68.50
חיפה 45 52 54 57 57 73.90
ירושלים 23 22 27 32 33 46.50
כפר סבא 69 69 69 60 50 43.50
לוד 31 30 25 ~ ~ ~
מודיעין-מכבים-רעות 77 74 65 69 70 80.40
מודיעין עילית 13 5 5 ~ ~ ~
ממוצע ארצי 43.6 41.0 38.8 42.7 42 46.50
נהריה 25 30 27 32 29 33.70
נתניה 40 37 35 40 38 43.50
עכו 41 43 44 49 51 55.40
פתח תקווה 45 33 30 31 26 28.30
ראש העין 25 24 24 ~ ~ ~
ראשון לציון 57 68 68 62 57 60.90
רחובות 35 20 22 33 33 42.40
רמלה 31 15 9 ~ ~ ~
רמת גן 75 72 60 55 60 38
רעננה 52 50 43 39 46 50
תל אביב 78 75 75 71 77 75

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 פירוט על המדד, המתודולוגיה המחקרית, הצוות האקדמי והפיקוח האקדמי על המדד.
  2. ^ פרופ' שכטר הוא פרופסור מן המניין לתקשורת, לשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
  3. ^ עמותת ישראל חופשית, מדד החופש העירוני - מסחר בשבת 2021, ‏דצמבר 2021
  4. ^ 1 2 למשל: אייטם בתוכנית אחרי החדשות בערוץ 13: 30.12.2019. כתבה בערוץ 12 / מאקו: 10.12.2020. מאמר ב-ynet מתאריך 19.12.2021. מאמר באתר TIMEOUT מתאריך: 19.12.2021. מאמר בהארץ באנגלית, 21.12.2021.
  5. ^ נינה פוקס, מהפך במדד "הערים החופשיות": זה הדירוג המלא, באתר ynet, 6 בדצמבר 2022
  6. ^ מערכת טיים אאוט, מדד החופש 2022: ההפרדה המגדרית חזרה. תל אביב רק במקום השני, באתר טיים אאוט, ‏08.12.2022
  7. ^ עודד בר-מאיר, מדד החופש העירוני: למה באר שבע צנחה למקום ה-15?, באתר מיינט באר שבע והנגב, ‏08.12.2022
  8. ^ דוד לוי, ידידותית ללהט"ב אך פחות פלורליסטית: אשדוד מפתיעה במדד החופש העירוני, באתר כאן דרום אשדוד, ‏08.12.2022
  9. ^ משה כהן, עקפה את תל אביב: זו העיר החופשית ביותר בישראל לשנת 2024, באתר מעריב, ‏11/02/2024