מהנאז אפרידי

מהנאז אפרידי
באורדו: مہناز آفریدی
לידה	קראצ'י, פקיסטן
מקום מגורים	ארצות הברית
ידוע בשל	המוסלמית הראשונה בהיסטוריה המנהלת מרכז למחקר ולימודי השואה
השכלה	אוניברסיטת סירקיוז; אוניברסיטת סירקיוז; אוניברסיטת דרום אפריקה ;
מקצוע	חוקרת, מרצה לשואה ואסלאם
מעסיק	מכללת מנהטן
תפקיד	מנהלת המרכז לשואה בניו יורק
תואר	פרופסור

פרופסור מהנאז אפרידי (באורדו: مہناز آفریدی ;באנגלית: Mehnaz Afridi) היא מוסלמית פקיסטנית, המנהלת את המרכז לשואה וג'נוסייד בניו יורק ובכך זכתה להיות המוסלמית הראשונה בהיסטוריה העומדת בראש מרכז שואה כלשהו בעולם. היא מלמדת שואה ואסלאם, חוקרת את נקודות ההשקה בין היהדות לאסלאם וחותרת לדיאלוג בין הדתות.

ביוגרפיה עריכה

מהנאז אפרידי נולדה בקראצ'י, שבפקיסטן, לאב שעסק בבנקאות בינלאומית, מוסלמי מאמין, חילוני ולאם דתייה^[1]. היא גדלה בפקיסטן, באיחוד האמירויות הערביות, שם השפה המדוברת היא ערבית.

מאוחר יותר התגוררה בשווייץ ובאנגליה. בשנת 1984 עברה מהנאז לארצות הברית, שם סיימה את לימודיה התיכוניים בסקרסדייל.

מהנאז שולטת בשפות גרמנית, ערבית, אורדו ואנגלית.

היא שומרת מצוות, צמה ברמדאן, אינה לובשת חג'אב ומתפללת.

מהנאז נשואה ואם לשניים. היא חיה בארצות הברית^[2].

קריירה אקדמית עריכה

מהנאז למדה לתארים ראשון ושני באוניברסיטת סירקיוז, שם שימשה גם כעוזרת הוראה של פרופסור אלן ברגר, חוקר שואה בכיר במחלקה לדתות.

תואר דוקטור הוענק לה על עבודת דוקטורט בנושא אסלאם ודתות באוניברסיטת דרום אפריקה^[3].

במשך הקריירה האקדמית שלה, לימדה מהנאז אפרידי באוניברסיטאות בארצות הברית ושימשה כפרופסור אורח לתאולוגיה באוניברסיטה בלוס אנג'לס בשנים 2003- 2005^[4]

בשנת 2006 לימדה באוניברסיטה ברומא .

בשנת 2007 הוזמנה לכנס במינכן על מנת להציג את עבודתה על מצרים שעסקה בפרספקטיבה של המוסלמים על יהדות ושל היהדות על האסלאם. לאחר מכן בקרה במחנה הריכוז דכאו, שלפי דבריה "היה רגע מכונן בחייה"^[1].

החל משנת 2011 מכהנת מהנאז אפרידי כמנהלת מרכז השואה, וג'נוסייד והחינוך הבין דתי במכללת מנהטן בניו יורק, שם היא מלמדת אסלאם ושואה.

תחומי מחקר עריכה

מהנאז אפרידי מתמקדת במחקרה באסלאם וביהדות ובנקודות ההשקה בין שתי הדתות הללו, בדיאלוג הבין-דתי ביניהן.

היא חוקרת את השואה מנקודת המבט של מוסלמים ואת נקודת המבט של היהודים על האסלאם. לשם כך היא מלמדת שואה בקהילות המוסלמיות, מראיינת ניצולי שואה ואף ביקרה בישראל ובמחנות ריכוז^[5].

מנהאז חוקרת את האנטישמיות, את האסלאמופוביה, ואת האויגורים^[6].

פרסומים עריכה

כמחברת עריכה

2017. Shoah through Muslim Eyes. Boston: Academic Studies Press.
2016. Acknowledging the Other in Suffering and Jewish-Muslim Relations. In “Remembering for the Future: Armenia, Auschwitz and Beyond”, Paragon Press.
2016. Collaboration Through Acknowledging the Shoah, in Judaism, Christianity and Islam: Collaboration and Conflict in the Age of Diaspora (ed. Sander L. Gilman). Hong Kong: University of Hong Kong Press.

2015. Nostalgia and Memory in Jewish-Muslim Encounters. In Cross Currents

Volume 65, Issue 3, pages 346–356.

2015. Die Sonnenblume von Simon Wiesenthal (עורכת: Nicola Jungsberger), עמודים 125-130.

Germany: EuropaVerlagBerlin.

2014. The Role of Muslims and the Holocaust. In Oxford Handbooks Online. New York: Oxford University Press.
September 2013. The Guruwarda Sikh Killings: Domestic or Global Taxonomy of Terrorism? In Taylor &

Francis Online. New York: Taylor & Francis.

כעורכת עריכה

Global Perspectives on Orhan Pamuk: Existentialism and Politics (co-editor). New York: Palgrave Macmillan (May 2012)

חברות בדירקטוריונים עריכה

מהנאז אפרידי חברה במספר דירקטוריונים:

מכון הערבה בישראל הוא מוסד אקדמי ומחקרי ללימודי הסביבה במזרח התיכון ובו לומדים סטודנטים יהודים וערבים.
אוניברסיטת סנט ליאו בפלורידה - מוסד אקדמי פרטי.
ארגון "יוזמת נשים אסלאמיות לרוחניות ושוויון במימון דייזי ח'אן.
מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה הנמצא בוושינגטון די. סי.
מרכז התרבות בלוס אנג'לס אשר חברים בו רבים מאוסטרליה וניו זילנד.

תפיסת עולם עריכה

שיח השואה בעולם טבול בתעמולה פוליטית. כדי לאפשר שינוי יש לגלות אמפתיה לזולת.
השואה היא כאב וסבל של האנושות כולה ועל בני הדתות השונות להכיר בכך.
קיימת סכנה עמוקה בהתעלמות מההיסטוריה של השואה, שכן רק זיכרון זוועות השואה הוא האפשרות היחידה שהדבר לא יקרה שנית.
מידת האנושיות זהו חופש דת המתבסס על הבנה וסובלנות לזולת.
גינוי הכחשת השואה.
המסר של האסלאם (למעט קבוצות אגרסיביות מסוימות) היה תמיד אוניברסלי, עודד סובלנות, שוויון וקבלת אמונות ותרבויות אחרות. הקולות הללו לדעתה, אינם נשמעים מספיק.
המוסלמים סובלים מסטראוטיפיזציה וכן מאסלאמופוביה.
הצורך העמוק בקיומה של מדינת ישראל.