מוטי זיסר

איש עסקים ישראלי

מרדכי (מוטי) זיסר (4 בנובמבר 1955 - 23 ביוני 2016) היה איש עסקים ונדבן ישראלי.

מוטי זיסר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 4 בנובמבר 1955
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 ביוני 2016 (בגיל 60) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים תל אביב-יפו, בני ברק, פתח תקווה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בן או בת זוג ברכה זיסר (197723 ביוני 2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בשם מרדכי קלמן זיסר בשכונת התקווה בתל אביב להורים ניצולי השואה יוצאי פולין, מחסידות סוכטשוב. בגיל שנתיים עברה משפחתו לבני ברק, שם למד בבית ספר יסודי והיה חניך בתנועת עזרא. למד בישיבת נתיב מאיר ושירת בצה"ל כקצין שריון במסגרת ישיבת ההסדר כרם ביבנה. קיבל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן.

 
"אורנית", בית החלמה לילדים ולנוער חולי סרטן בפתח תקווה, שהוקם בעזרת קרן ברכה ומוטי זיסר

עבד כמורה במכינה לישיבות בני עקיבא בגבעת שמואל. ב-1980 הקים את חברת "כוכב השומרון" עם איל ההון היהודי-בריטי זלמן מרגוליס ובן דודו של זיסר פנחס ארנרייך. החברה יזמה את הקמת העיר עמנואל והקימה את בתיה הראשונים. באפריל 1983 מכר את חלקו לשותפיו, כשנתיים לפני שהחברה נקלעה לקשיים וקרסה, ולטענת שותפיו וכונס הנכסים יעקב נאמן, בגלל פרישתו.[1] עסקת הפרישה עמדה במרכזה של חקירת מס הכנסה,[2] שטענה שאף על פי שזיסר קיבל את התשלום במזומן משותפיו בבת אחת, הוא דיווח למס הכנסה שהתשלום יתקבל על פני מספר שנים.[3] המעורבים בפרשה הגיעו להסדר כופר עם שלטונות המס. כעבור 13 שנים שב זיסר לנהל את הפרויקט וחידש את הבנייה שנעצרה.

ב-1983 הקים את "מרכזי שליטה בע"מ", שהייתה הבסיס לעסקי היזמות והנדל"ן שלו. החל מ-1985 עבד במשך חמש שנים בדרום אפריקה, כשותף וכבעל מניות בחברת "טליה" שהקים עם הנרי לנדשפט וחתשואל טולידנו. החברה בנתה ערים שלמות כולל בתי מסחר ותשתיות בבופוטאצוואנה.[4]

ב-1988 זכתה חברת מרכזי שליטה במכרז להקמת המרינה בהרצליה. הליכי המכרז והבנייה עמדו במרכזם של חקירות ומשפט שהסתיים בזיכוי המעורבים בו, כולל זיסר. בינתיים המשיך זיסר ובנה מרינה באשקלון, וכן הקים את פרויקט סי אנד סאן על שפת ימה של תל אביב.

ב-1999 רכש את השליטה בחברת אלביט הדמיה. היה גם הבעלים של חברת אלסינט ובאמצעותן הוא שלט על חברות נוספות במשק וניהל עסקים במדינות נוספות. עיקר פרסומו בעשור האחרון לחייו הגיע מהכניסה המסיבית שלו לעסקי נדל"ן במזרח אירופה. הוא בנה 40 קניונים בהונגריה, 12 מרכזי קניות בפולין ו-5,000 חדרי מלון באירופה.

זיסר הקים את קניון ארנה הרצליה. הקניון, שפועל גם בשבת, עורר ביקורת בקרב דתיים וזיסר מכר אותו.

בשנת 2005 התמודד זיסר על זיכיון לשידור בערוץ 2, באמצעות קבוצת כאן שנשלטה על ידי חברותיו אלסינט ואלביט הדמיה, בשיתוף עם תיא תקשורת. הקבוצה השקיעה מיליוני שקלים בהכנה לשידור ובהקמת אולפנים, אולם לבסוף לא זכתה במכרז שערכה הרשות השנייה.

ביולי 2012, לאחר שהגיע להסדר חובות בסך 900 מיליון ש"ח לבנק הפועלים,[5] מינה עצמו זיסר למנכ"ל חברת אלביט הדמיה שבבעלותו (עד אז היה בתפקיד יו"ר הדירקטוריון).[6]

ביולי 2013 מונה כונס נכסים לחברת "אירופה ישראל", חברה פרטית בבעלות זיסר, עקב חוב של מיליארד ש"ח לבנק הפועלים. גם לחברת "אלביט הדמיה" חוב של 2.5 מיליארד ש"ח שהיא מתקשה לפרוע. בספטמבר 2013 הועבר לכינוס נכסים ביתו המפואר של זיסר.[7]

בינואר 2014 אישר בית המשפט את הסדר החוב של אלביט הדמיה - מחיקת 1.8 מיליארד ש"ח מהחוב תמורת העברת 95% ממניות החברה לבעלי איגרות החוב. בעקבותיו זאת איבד זיסר את השליטה בחברה. הוא נותר חייב כמיליארד ש"ח לבנק הפועלים, שביקש להכריז עליו כפושט רגל.[8] ביוני 2015 מכר זיסר את כוכב השומרון לזאב אפשטיין בכ-4 מיליון ש"ח.[9]

פעילות פוליטית, חברתית ופילנתרופית

עריכה
 
גן עקיבא גור בבני ברק ששוקם בתרומתו של מוטי זיסר

זיסר נחשב לפעיל מאחורי הקלעים בפוליטיקה של הציונות הדתית. הוא עמד מאחורי הצטרפות המפד"ל לממשלה בהשתתפות מפלגת שינוי[דרוש מקור]. היה חבר בוועדה הציבורית שבחרה את נציגי מפלגת הבית היהודי בבחירות לכנסת השמונה עשרה, מפלגה שנוצרה מאיחוד המפד"ל עם מפלגות האיחוד הלאומי.

בעקבות עסקיו בהונגריה, זיסר פעל בקרב יהדות הונגריה ויזם את הפסטיבל היהודי המתקיים בבודפשט מדי שנה. סייע בהקמת מרכז תרבות ישראל ע"ש מלה זיסר בבודפשט.[10] תמך גם בארגון מאורות הדף היומי של חסידי סוכטשוב. שיקם את גן העיר בבני ברק בהשקעה של מיליוני שקלים, והוא נקרא "גן עקיבא גור", לזכרו של חותנו, שכיהן כסגן ראש העירייה.

זיסר ואשתו תרמו מיליוני שקלים למפעלי צדקה, רווחה וחינוך אחרים בארץ ובעולם. באמצעות קרן שהקים עם אשתו, "קרן ברכה ומוטי זיסר", הוא יזם הקמת בנק מח עצם, שלו תרם 20 מיליון דולר. כמו כן תרם להקמת בית החלמה לילדים ונוער חולי סרטן - "אורנית" בפתח תקווה. שני מפעלים אלו פועלים במסגרת ארגון "עזר מציון". לאחר שהחלים ממחלת הסרטן היה פעיל במפעלים למען חולי סרטן.

חיים אישיים

עריכה

היה נשוי לד"ר ברכה זיסר, נכדתו של יצחק גרשטנקורן, מייסד העיר בני ברק, איתה הביא לעולם חמישה ילדים. במשך עשרות שנים התגורר בבני ברק וממנה עבר לבית בשכונת בת גנים בפתח תקווה,[11] שאותו כאמור נאלץ למכור.[12] זיסר ניהל אורח חיים דתי. משנת 1994 התמודד עם מחלת הסרטן והחלים ממנה, אך חלה בה שוב ונפטר ביוני 2016.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ברוך מאירי, מנהלי כוכב השומרון יתבעו אישית, מעריב, 17 בנובמבר 1986
  2. ^ איה אורנשטיין, 3 מנהלים לשעבר של כוכב שומרון חשודים בהתחמקות מתשלום מס, מעריב, 29 בינואר 1986
  3. ^ איה אורנשטיין, ארנרייך וקאופמן החשודים בהעלמת מס, מעריב, 17 בנובמבר 1985
  4. ^ דוד ליפקין, רולטה ישראלית במדינת החסות, מעריב, 5 בדצמבר 1985
  5. ^ מיכאל רוכוורגר, זיסר ובנק הפועלים חתמו על הסדר חוב של 800–900 מיליון ש', באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2012
  6. ^ שלי אפלברג, אחרי הסדר החוב: זיסר מינה עצמו למנכ"ל אלביט הדמיה, באתר TheMarker‏, 31 ביולי 2012
  7. ^ אפרת פרץ, ‏ביהמ"ש העביר את ביתו של מוטי זיסר לכינוס נכסים, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2013
  8. ^ חן מענית, ‏מוטי זיסר הגיש התנגדותו לבקשת בנה"פ להכריז עליו כפושט רגל, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2015
  9. ^   שוקי שדה, "מדהים שהוא מצליח לעשות מזה כסף": ברון הבנייה החדש בשטחים, באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2017
  10. ^ חנוכת מרכז תרבות ישראל ע"ש מלה זיסר, באתר הסוכנות היהודית
  11. ^   נועה אורון, ‏הצצה מבפנים: כך נראה ביתו של הטייקון לשעבר, באתר ‏מאקו‏, 4 בינואר 2015
  12. ^ עומרי כהן וחן מענית, ‏הווילה של מוטי זיסר נמכרה ב-28 מיליון שקל - ותיהרס, באתר גלובס, 14 ביוני 2015