תיא
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| סימול | תאהש |
| תקופת הפעילות | 1933–הווה (כ־91 שנים) |
| חברות בנות |
"תיא תקשורת" אולפני הרצליה |
| מיקום המטה | תל אביב |
| ענפי תעשייה | תקשורת וטכנולוגיות מידע |
| שווי שוק | 157 מיליון ש"ח (26 בדצמבר 2024) |
| הכנסות | 80.3 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| רווח תפעולי | 2.66 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| רווח | 105 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| הון עצמי | 258 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| סך המאזן | 295 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| מנכ"ל | עמירם גניגר |
| אנשי מפתח | עמירם גיניגר |
|
www | |
  | |
תיא חברה להשקעות בע"מ היא חברה ישראלית שמהקמתה בשנת 1933 ועד שנות ה-90 של המאה ה-20 עסקה בייצור תמרוקים, ובשנות ה-90 עברה לתחום התקשורת, עוסקת בהפקת שידורי טלוויזיה ומתן שירותים בתחום המדיה.
היסטוריה
עריכהכחברת תמרוקים
עריכהמפעל תיא לייצור תמרוקים נוסד בשנת 1933 על ידי משולם (מכס) גניגר ומיכאל לוין, ונקרא בתחילה "לידו"[2]. המפעל פעל בבית התעשייה בסמוך לשכונת מונטיפיורי ובתחילת 1936 העסיק 24 עובדים. באותו זמן שונה שם המפעל ל"תיא", ראשי תיבות של "תמרוקי ארץ ישראל"[3]. תוצרת המפעל כלל משחת שיניים ומי קולון[4]. בשנת 1943, לאחר שנוצר מחסור בבקבוקים מתאימים[5], החל המפעל להשתמש למוצריו בבקבוקים תוצרת ארץ ישראל[6]. מספר העובדים במפעל בשנות ה-40 נע סביב ה-50[7].
עד הקמת מדינת ישראל, חלק מהתוצרת הופנה למדינות שכנות במזרח התיכון. לאחר מכן, הופנו מאמצים להגביר את הייצוא למדינות המערב ובשנת 1955 כשני שלישים מתוצרת המפעל הופנו לייצוא[8]. המפעל ייצר אז, בין השאר, מי קולון קדושים ממימי הירדן, משחות שיניים, משחות גילוח, שפתונים, משחות שיזוף ואבקות פנים[9].
בשנות ה-80 של המאה ה-20 העסיק המפעל כ-120 עובדים והבעלות עליו עברה לידי עמירם ואריה גניגר, בניו של המייסד[10]. בסוף 1990 נמכרה פעילות התמרוקים לחברת "קרליין", חברת בת של קבוצת אגיס שבשליטת איש העסקים מורי ארקין, בעסקת החלפת מניות (מניות שתי החברות נסחרו באותה עת בבורסת תל אביב)[11]. לאחר השלמת העסקה, במאי 1991, שונה שם החברה מ"תיא תמרוקי ישראל בע"מ" ל"תיא חברה להשקעות בע"מ". אריה גניגר שימש כמנכ"ל הפעילות הממוזגת עד סוף אותה שנה[12].
מוצרים
עריכהכדי להענות לדרישה בשוק המוסלמי, בארצות השכנות, ייצרה החברה בושם ללא אלכוהול[13].
בשנת 1940 החלה החברה לייצר סבון ללא סבון תחת שם המותג, "דרמפון"[14]. לימים היה מוצר זה למוצר הדגל של החברה[15]. החברה גם השיקה את המותג "בת אורן" לקצף וסבון אמבט[16].
כחברת השקעות
עריכהלאחר מכירת פעילות התמרוקים, החלה החברה לפעול כחברת השקעות בתחומי התקשורת והנדל"ן.
בתחום הנדל"ן הקימה החברה את "מרכז תיא", מתחם של חנויות ומשרדים, באזור התעשייה ברעננה. במתחם הוקמו גם אולפני טלוויזיה[17]. המתחם נמכר בשנת 2007 לחברת סלע קפיטל תמורת 130 מיליון שקל[18], והוסב למרכז רפואי של אסותא[19]. בנוסף קידמה החברה פרויקט להקמת שכונת מגורים על שטח אולפני הרצליה[20].
במאי 2004 רכש עמי גניגר את מניות קרוביו בחברת תיא השקעות, והפך לבעל השליטה הבלעדי[21].
תיא תקשורת
עריכהבשנת 1994 רכשה חברת ציבורית בשם "אנדין" שעסקה במקור ביבוא תכשיטים. שם החברה שונה ל"תיא תקשורת" ובאמצעותה נרכשו 50% מחברת "אולפני הרצליה" ו-65% מחברת האולפנים המאוחדים. אולפני הרצליה הם הבעלים על הנדל"ן, עליהם ממוקמים האולפנים המופעלים על ידי חברת האולפנים המאוחדים. האולפנים מספקים שירותים לכל ערוצי הטלוויזיה בישראל, ובמיוחד לזכיינית הערוץ השני רשת, שגם מיקמה את מרכז פעילותה באותן השנים באולפני הרצליה[22]. פעילות נוספת של תיא תקשורת הייתה החזקה של 50% בחברת שירותי פרסומת מאוחדים (שפ"מ), שהייתה בעלת זיכיון לשיווק הפרסום בקול ישראל עבור רשות השידור[23].
בשנת 1996 הקימה בשותפות שווה עם חברת ענני תקשורת את חברת "נגה תקשורת", שהוקמה במיוחד כדי להפעיל את ערוץ הילדים ואת ערוץ 8 במקומה של חברת I.C.P (חברת התוכן של הכבלים), בעקבות החלטה משפטית שאסרה על חברות הכבלים להפעיל ישירות ערוצים[24]. בנובמבר 2000 נרכשה נגה תקשורת על ידי המפיק אביב גלעדי[25],
בשנת 1999 רכשה חברת גמול השקעות 18% מחברת "תיא תקשורת"[26]. בעקבות השקעה זו ביצעה שתי רכישות, חברה לעיצוב אתרי אינטרנט ואת פרימוס עיצוב ואנימציה[27]. בנוסף הוקמה שותפת עם חברת הטלוויזיה "סטאר" של איל התקשורת רופרט מרדוק כדי להתמודד במכרז להקמת ערוצים ייעודיים בישראל ועל הערוץ המסחרי החדש (שנודע אחר כך בשם ערוץ עשר). אך השותפות לא זכתה במכרזים[28].
בספטמבר 2005 רכשה "תיא השקעות" 50% מהזיכיון ל"ערוץ מורשת" מידי קבוצת הירש מדיה, בבעלות שלמה בן צבי[29]. לאחר זמן קצר פרץ סכסוך בין שתי החברות השותפות[30], הערוץ לא הוקם וזכייתה של הקבוצה במרכז להפעלת הערוץ בוטלה בדצמבר 2006[31].
ביוני 2007, נכנסה תיא לראשונה להשקעה בשוק הבריטי, כשרכשה את חברת WTS, חברה העוסקת בשיווק פתרונות טכנולוגיים וציוד לחדרי שידור והפקה[32]. אולם החברה נמכרה בהפסד אחרי שנתיים. במהלך 2010 רכשה תיא 30% מחברת אווסקו הבריטית, חברה ציבורית שהחזיקה בזכויות לתוכנית "מי רוצה להיות מיליונר?"[33]. ביולי 2010, זכתה החברה בתביעה בסך 50 מיליון דולר נגד חברת וולט דיסני בגין אי קיום הסכם[34]. בדצמבר 2013, מימשה את ההשקעה ברווח של 80 מיליון שקל[35].
בספטמבר 2008, הגישה "תיא השקעות" הצעת רכש למניות "תיא תקשורת" והיא נמחקה מהמסחר בבורסה כשנה אחר כך[36].
קריית התקשורת
עריכהבשנת 2019 החלה תיא בהקמת "קריית התקשורת" בכפר סבא סמוך לכביש 4 ושכונת כפר סבא הירוקה, התכלול שטח בנוי של 25 אלף מ"ר לאולפני טלוויזיה ומשרדי הפקות בהשקעה כוללת של 150 מיליון שקל[37]. קרייה זו תחליף את שטח אולפני הרצליה, שנמכר לטובת בניית שכונת מגורים חדשה ובה 350 יחידות דיור[38].
חממה לסטארט-אפים
עריכהבסוף שנת 2014, השיקה תיא השקעות חממה ללסטארט-אפים בתחום הווידאו בשם "Taya Ventures"[39]. באפריל 2015, ביצעה את ההשקעה ראשונה[40].
קישורים חיצוניים
עריכה- תיא חברה להשקעות בע"מ, באתר גלובס
- לידו הפך לתיא, דבר, 27 באוגוסט 1969
- מלכת האמבטיה, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2006
- תיא תקשורת חתמה על הסכם שת"פ אסטרטגי עם סטאר הונג-קונג שבבעלות רופרט מרדוק, באתר גלובס, 25 ביוני 2000
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 תיא חברה להשקעות בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ עשור לביהח"ר "תיא", הארץ, 28 באוקטובר 1943
- ^ תמרוקים, דבר, 10 באפריל 1936
- ^ 40 שנות תמרוקים, מעריב, 3 ביולי 1973
- ^ מחסור בבקבוקי תיא, דבר, 6 בנובמבר 1942
- ^ תיא תמרוקים משובחים, דבר, 16 באפריל 1943
- ^ תמרוקים בכמויות גדולות שולחת ארץ ישראל לחו"ל, הצופה, 1 בדצמבר 1946
- ^ תמרוקים מישראל לאפריקה, קול העם, 18 בנובמבר 1965
ציוד חדיש להרחבת בית חרושת "תיא", הארץ, 13 במאי 1955 - ^ תמרוקים קדושים ממי הירדן נמכרים ברבבות דולרים, על המשמר, 13 במאי 1955
- ^ משה פרל, "החכמים בעצמם לא מבינים", חדשות, 6 בנובמבר 1984
- ^ גבי שושן, תיא חוששת מטרפוד העסקה עם קרליין, חדשות, 12 בפברואר 1991
- ^ מירב ארלוזורוב, קרליין" גניגר פרש, כי כמנכ"ל תרם מעט לחברה, חדשות, 5 בדצמבר 1991
- ^ מירב קריסטל, מסינטבון ועד ויסוצקי: המוצרים ששרדו את השנים, באתר ynet, 19 באפריל 2010
- ^ אתמול היום מחר, על המשמר, 23 בינואר 1953
- ^ קשה להיות צרכן, דבר, 9 בפברואר 1981
- ^ קוסמטיקה לקיץ, הארץ, 5 באוגוסט 1960
- ^ ישלמו 18.5 דולר למ"ר בבית תיא ברעננה, באתר גלובס, 21 ביולי 1997
אלעזר לוין, נ.ת.מ נכסים תשווק 1,900 המ"ר האחרונים של תיא ברעננה, באתר גלובס, 18 במרץ 2001 - ^ נעמה סיקולר, תיא השקעות מכרה את מרכז החברה ברעננה ב-130 מ' שקל, באתר ynet, 13 בנובמבר 2007
- ^ שלומית צור, אסותא תפתח מרכז חדש באזור התעשייה ברעננה, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2014
- ^ שי שלו, הבוננזה הבאה של עמי גניגר? תיא ממשיכה לקדם בניית מגדלים על שטח אולפני הרצליה, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2015
- ^ שי שלו, עמי גניגר מבסס שליטתו בתיא השקעות על חשבון אחיו ואחותו, באתר גלובס, 9 במאי 2004
הארץ, עמי גניגר רכש את מניות קרוביו בחברת תיא השקעות, באתר TheMarker, 10 במאי 2004 - ^ אליאב אללוף, תיא תקשורת גייסה 5.6 מיליון שקל בהנפקה פרטית לפניקס, כלל ביטוח ומנורה, באתר גלובס, 4 ביולי 1999
- ^
נתי טוקר, אחרי יותר מ-22 שנה: מכרז חדש לגוף שימכור את הפרסומות בשידור הציבורי, באתר TheMarker, 18 באפריל 2016
- ^ אביבה קרול, חברות הכבלים מבטלות את ההסכם עם נגה תקשורת להפקת ערוצים 6 ו-8, באתר גלובס, 27 באפריל 2000
אפי לנדאו, הכבלים: נחדש החוזה עם נגה בערוץ הילדים רק אם תימכר לגלעדי עד מחר ב-16:00, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2000 - ^ אביבה קרול, אביב גלעדי רכש את נגה תקשורת תמורת 3.8 מיליון דולר, באתר גלובס, 26 בנובמבר 2000
- ^ שי שלו, גמול נכנסת לעסקי התוכן: תרכוש 18% מתיא תקשורת, באתר גלובס, 4 במאי 1999
- ^ קרן צוריאל, תיא רכשה % מחברת מודוס להקמת פורטלים במיליון דולר, באתר גלובס, 8 בפברואר 2000
אביבה קרול, תיא תקשורת רכשה % מפרימוס עיצוב ואנימציה, באתר גלובס, 23 במאי 2000 - ^ אביבה קרול, מרדוק ותיא יתמודדו במשותף על הערוצים הייעודיים ועל הערוץ השלישי, באתר גלובס, 25 ביוני 2000
רוני קורן-דינר, צ'אנל וי של רופרט מרדוק תצטרף לקבוצת תיא תקשורת שתתמודד על ערוץ המוסיקה הייעודי בארץ, באתר TheMarker, 16 בנובמבר 2000 - ^ אורית בר-גיל, הסכסוך על ערוץ המורשת: הירש טי.וי. טוענת כי תיא תקשורת הפרה את התחייבותה כלפיה, באתר גלובס, 2 בנובמבר 2006
- ^ הארץ, הסכסוך בין עמי גניגר לשלמה בן-צבי על השותפות בערוץ המורשת הגיע לביהמ"ש, באתר TheMarker, 11 באוקטובר 2006
- ^ יעל גאוני , זכיית בן-צבי וגניגר בהפעלת ערוץ המורשת צפויה להתבטל בימים הקרובים, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2006
- ^ TheMarker digital, תיא תקשורת: הסכם עקרונות לרכישת WTS הבריטית תמורת 5.6 מיליון דולר, באתר TheMarker, 17 ביוני 2007
יעל גאוני, תיא תקשורת רכשה 50% מחברת ציוד טכני בריטית, באתר גלובס, 17 ביוני 2007 - ^ סוכנויות הידיעות, "מי רוצה להיות מיליונר" גורפת מיליונים עבור אווסקו, באתר TheMarker, 14 בדצמבר 2000
- ^ שרון שפורר, חברה אנגלית בה תיא השקעות מחזיקה כ-30% תקבל 50 מיליון דולר מוולט דיסני בגין אי קיום הסכם, באתר TheMarker, 8 ביולי 2010
- ^ נתי טוקר, האקזיט של עמי גניגר: ירוויח 80 מיליון שקל מהשקעה בחברת מדיה בריטית, באתר TheMarker, 24 בדצמבר 2013
רון שטיינבלט, מי רוצה להיות מיליונר? עמי גניגר כבר הצליח, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2013 - ^ יובל מ., תיא השקעות הגישה הצעת רכש למניות תיא תקשורת בפרמיה של 12.6% תמורת 28.6 מיליון שקל, באתר TheMarker, 10 בספטמבר 2008
- ^ נתי טוקר, "ארץ נהדרת" עוברת דירה: קרית תקשורת ענקית תוקם בכפר סבא ב-150 מיליון שקל, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2019
- ^ גילי מלניצקי, הסעיף הקטן ששווה 100 מיליון שקל: כך הרוויחה גם רמ"י מעסקת אולפני הרצליה, באתר TheMarker, 13 ביולי 2020
- ^ רועי גולדנברג, תיא השקעות משיקה חממה לסטארט-אפים בתחום הווידיאו, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2014
- ^ רועי גולדנברג, קרן ההשקעות Taya Ventures ביצעה השקעה ראשונה, באתר גלובס, 1 באפריל 2015
