פתיחת התפריט הראשי

מוריס אל מדיוני

מוזיקאי יהודי ישראלי ממוצא אלג'יראי

מוריס אל מדיוניערבית: موريس المديوني, בצרפתית: Maurice El Medioni; נולד ב-18 באוקטובר 1928) הוא פסנתרן, זמר ומלחין יהודי ממוצא אלג'יראי, שמאז 2011 חי ופועל בישראל.

מוריס אל מדיוני
موريس المديوني
אין תמונה חופשית
לידה 18 באוקטובר 1928 (בן 90)
אוראן, אלג'יריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אלג'יריהאלג'יריה  אלג'יריה
שנות פעילות 1942 -
סוגה מוזיקת עולם, מוזיקה אלג'יראית
עיסוק מוזיקאי ג'אז, פסנתרן, זמר עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורות חייםעריכה

אל מדיוני נולד בשנת 1928 בעיר אוראן שלחופי אלג'יריה (שהייתה אז בשליטת צרפת). בגיל 9 גילה בבית פסנתר חלוד שאותו קנה אחיו בשוק הפשפשים והחל ללמד את עצמו לנגן בו ללא מורה. כתוצאה, נגינתו נותרה דומה לעיתים לפריטה על עוד. בשנת 1942 כבשו כוחות בעלות הברית את אלג'יריה והקימו בר (בשם Red Cross) באוראן, שבו ניגנו החיילים שירי ג'אז, שירי חיילים וימאים, בוגי-ווגי ומוזיקה לטינית, שאותם למד אל-מדיוני.

מאוחר יותר, כאשר ניגן בהרכב של זמרי ראי אלג'יריים נחשף לצלילי מולדתו וכן למוזיקה אנדלוסית שגם אותה שילב בסגנונו הייחודי. אל-מדיוני היה הראשון שהכניס פסנתר למוזיקת הראי האלג'יראית. הוא הפך למוזיקאי פופולרי והועסק כפסנתרן בהיכל האופרה של אוראן, שם ניגן לצידם של אמנים אלג'יראים מוכרים.

בשנת 1962, עם סיום מלחמת העצמאות של אלג'יריה נאלץ אל מדיוני, כמו שאר התושבים הצרפתים והיהודים לעזוב את אלג'יריה. הוא עלה לישראל והתיישב באשדוד, אך לא נקלט ועבר לגור בפריז. לימים תיאר זאת כתקופה הקשה בחייו, כאשר נאלץ לחיות מהיד לפה בפריז. לאחר מכן התגורר בעיר מרסיי שבצרפת, והפך למוכר ברחבי העולם כפסנתרן מוזיקת עולם ייחודי המשלב מוזיקה אנדלוסית, קובנית, אלג'יראית, ג'אז ועוד.

בשנת 2011 עלה אל מדיוני לישראל והתיישב בנתניה.

במוזיקה הישראליתעריכה

אל מדיוני ליווה את השיר "נשמתי" של עמיר בניון, וכן חבר לדייוויד ברוזה בביצוע של הזמר גוסטו לשיר "האישה שאיתי". מדיוני גם כתב את השיר ""Ana N'habek ("אני אוהב אותך") שאותו ביצעה להקת "טיפקס" באלבום האוסף שלהם ואת השיר "אהלן וסהלן" שאותו ביצעה גם להקת שפתיים.

אל-מדיוני גם שיתף פעולה עם התזמורת האנדלוסית הישראלית והשתתף בשני תקליטים שלהם - "צור שהחייני" ו"תושיא".

בשנת 2017 יצאה לאור (באנגלית) האוטוביוגרפיה שלו, שאותה כתב בצרפתית.

דיסקוגרפיהעריכה

  • צרפת 1996 - Café Oran
  • 2006 צרפת - Descarga Oriental
  • 2000 ישראל - סמאי (עם יאיר דלאל)

ב-6 ביוני 2011 נערך, במסדרת "פסטיבל ישראל", ערב מחווה לכבודו בו הוא השתתף.

לקריאה נוספתעריכה

  • Maurice El Medioni, A Memoir: From Oran to Marseilles (1938-1992), Edited by Max Reinhardt, translated by Jonathan Walton, London: Watkins Media, 2017

קישורים חיצונייםעריכה