מעשה בוך (נהגה "מַיְיסֶה בּוּך", ביידיש: 'ספר מעשיות') הוא קובץ של כ־257 סיפורים, ומעשיות המבוססים בעיקר על סיפורים מן המדרש והתלמוד והמסורת שבעל-פה של יהודי אשכנז. הסיפורים מסתיימים לעיתים בהבעה של מסר חינוכי ותקווה לביאה מהירה של המשיח.

שער המהדורה המקורית, 1602.

על הספר עריכה

הקובץ נדפס בעברי-טייטש (יידיש מערבית ארכאית) בבזל בשנת 1602,[1] אך הסיפורים הועלו ככל הנראה על הכתב בקבצים שונים (שלא שרדו) כבר במאה ה-15, והתבססו בחלקם על סיפורים שעברו בעל פה מהמאה ה-13 לפחות. הקובץ שהודפס בבזל משך במהרה קהל רב. בעמוד השער שלו נכתב: "איין שוין מעשה בוך: מיט דרייא הונדרט אונ עטליכה מעשים, אויש דיא גמרא, אונ אך אויש רבתה אונ בחיי אונ אך אויש דען ספר חסידים אונ ספר מוסר אונ אויש דען ילקוט". [=ספר מעשיות יפה: ובו שלוש מאות וכמה מעשיות[2] מהגמרא ומרבתא ומבחיי ומספר חסידים ומספר מוסר ומהילקוט].

כמו שם הספר, שבאופן מייצג לעברי-טייטש בכללותה הוא צירוף של הרכיב העברי "מעשה" והרכיב הגרמני "בוך", גם התוכן והשפה בספר עצמו הם תערובת של התרבות היהודית והגרמנית. בניגוד לספרי תרגום מהתקופה שתרגמו בעיקר ספרי תפילה והתנ"ך, ספר זה וספרי המעשיות ביידיש בכלל נועדו כדי לספק תרבות פנאי והדרכה לגברים, וכן לנשים ולנערות, שבניגוד לגברים, על פי רוב לא שלטו בלשון הקודש. בסיפורים שאינם נסובים על נושאים יהודיים נמנעו בדרך כלל עורכי הספר משימוש במילים עבריות. בהתבסס על הכללתם של מספר סיפורים לא-יהודיים בלקט, הסיקו החוקרים כי המהדר חי בשליש האחרון של המאה ה-16 באזור מערב גרמניה של היום.

כ-154 מהסיפורים נלקחו מהתלמוד ומהמדרש. בקובץ ישנם גם כ-40 סיפורי שבחים המביעים כבוד והערצה לחסידי אשכנז מימי הביניים כגון רבי שמואל החסיד, בנו רבי יהודה החסיד ותלמידו של זה, אלעזר מוורמייזא. מלבד היות הספר אוסף חשוב המתעד פולקלור יהודי מימי קדם ועד המאה ה-16, לספר השפעה חשובה על התפתחות היידיש כשפה ספרותית. לספר גם תרומה חשובה להבנת התגבשות שפת היידיש בכלל.

על פי אלשטיין וקרסני יש לחלק את הספר לשבע קבוצות:

  • מקורות תלמודיים ומדרשיים.
  • ספרי מדרש וספרי מוסר מימי הביניים.
  • סיפורים הלקוחים מסיפורים אירופיים, במיוחד איטלקיים דרך תיווך של סיפורים יהודיים כמו מהספר כפתור ופרח של ר' יעקב לוצאטו.
  • סיפורים יהודיים מימי הביניים, בייחוד של חכמי אשכנז.
  • סיפורים הלקוחים מפולקלור גרמני או בין לאומי.
  • סיפורים הלקוחים ממקורות נוצריים כנסיתיים. כך רוב החומר על ר' יהודה חסיד מעוצב בהשפעת צורות סיפור נוצריות.
  • יסודות מספרות השפילמנים.[3]

הספר תורגם לעברית, מהמקור ביידיש על ידי ד"ר אריאלה קרסני בשנת תשע"ט 2018 עמוד מול עמוד עברית ויידיש.[4]

מהדורות עריכה

  • בזל: 1602 (הספר הוצא לאור במצוות "יעקב בר אברהם ז"ל מק"ק [קהילת קודש, כלומר הקהילה היהודית] מעזריטש דליטא", בבית ההוצאה לאור קונרד וואלדקירש. בר אברהם היה מוכר ספרים מפולין שהתיישב בבזל שם הוציא מספר ספרים)
  • פראג: 1665
  • נירנברג: 1673/77
  • פרנקפורט: 1677/1700
  • אמסטרדם: 1701
  • פרנקפורט: 1703
  • אמסטרדם: 1723
  • הומבורג: 1727
  • רודלהיים: 1753
  • לייפציג: 1882
  • ורשה: 1889 (הודפס בשם "סיפורי הפלאות")
  • פרנקפורט: 1929 (בגרמנית, על ידי ברטה פפנהיים - לפי מהדורת אמסטרדם 1703)
  • פילדלפיה: 1934 (באנגלית, על ידי הרב משה גסטר, שני כרכים)
  • ברלין: 1934 (הוצאת שוקן)
  • לונדון: 1951 (בעקבות גסטר, עיבד יעקב מייטלין 84 מהסיפורים ליידיש מודרנית)
  • מינכן: 2003 (בגרמנית)
  • 2004: (בצרפתית)
  • ירושלים: 2018. תרגום מלא שניעשה על ידי אריאלה קרסני. הטקסט בעברית וביידיש עמוד מול עמוד.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • שרה צפתמן, "מעשה בוך: קווים לדמותו של ז’אנר בספרות היידיש הישנה", הספרות 28 (1979), עמ' 126–152.
  • יואב אלשטין ואריאלה קרסני, ""מעשה בוך": מגמות ותימטיקה במפנה המאה הי"ז", בתוך: אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (עורכים), מעשה סיפור: מחקרים בסיפורת היהודית מוגשים ליואב אלשטיין, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו, עמ' 99–118.
  • יוסף במברגר, סיפורי השבחים של חסידי אשכנז: קוי יסוד להגיוגרפיה היהודית באשכנז בימי הביניים, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, הוגש לסינט אוניברסיטת בר-אילן, ניסן תשס"ה, אפריל 2005.
  • יוסף במברגר, "מאי טעמא?: על טעם נשי ואופק ציפיות גברי בסיפורת יידיש במאה השש-עשרה", בקורת ופרשנות 40 (תשס"ח), עמ' 9–35.
  • דב הכהן, "לבי ברגנסבורג ואנוכי בבירת מקדוניה: לגלגולם של סיפורי ה'מעשה בוך' מיידיש ללאדינו", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי לד (2021), עמ' 139–167.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ממהדורה זו שרדו שלושה עותקים בלבד.
  2. ^ למעשה מכיל הקובץ רק כ-257 סיפורים, ומכאן הסיקו חוקרים שהמהדיר העתיק כלשונו את נוסח עמוד השער ממהדורה קודמת כלשהי
  3. ^ מעשה בוך, כרך א, עמ' טו-יז
  4. ^ תרגום: אריאלה קרסני, מעשה בוך, כרך א-ב, ירושלים: בשער, תשע"ט 2018. (ביידיש ועברית)