מרוץ האלופים

מרוץ האלופיםאנגלית: Race of Champions) הוא אירוע שנתי בו לוקחים חלק מגוון גדול של נהגי מרוצים מתחומים שונים בספורט המוטורי המתחרים זה עם זה. המרוץ הראשון התקיים בשנת 1988 ביוזמה של מישל מוטון, נהגת המרוצים הצרפתיה ופרדריק ג'ונסון. בתחילה השתתפו בתחרות נהגי ראלי בלבד, אך בתחילת המאה ה-21 משתתפים נהגים גם מאליפות הפורמולה 1, אליפות העולם בראלי, אינדי, נאסקאר, מכוניות ספורט ומכוניות תיור.

מרוץ האלופים
Race of Champions
ענף ספורט מוטורי
תאריך ייסוד 1988
ארגון מפעיל Michèle Mouton עריכת הנתון בוויקינתונים
זוכה נהגים: דייוויד קולטהרד
קבוצות: גרמניה
הכי הרבה זכיות נהגים: דידיה אריול (4)
קבוצות: גרמניה (8)
www.raceofchampions.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנהג המנצח בכל אירוע מוכתר בתואר "אלוף האלופים" וזוכה בגביע על שם הנרי טויבונן, נהג המרוצים הפיני, שנהרג בתאונה במהלך מרוץ בקורסיקה בשנת 1986. בשנת 1999 נוספה גם תחרות גם תחרות "גביע האומות", בה מתחרים צמדים של נהגים מאותה מדינה.

היסטוריה עריכה

 
סטיג בלומקוויסט מתחרה במכונית האאודי קוואטרו S1

המרוץ הראשון התקיים בשנת 1988 במסלול המרוצים במונלרי, צרפת לזכרו של הנרי טויבונן, שנהרג בתאונה במהלך מרוץ ראלי בקורסיקה ולציון חגיגות העשור לאליפות העולם בראלי. בתחרות לקחו חלק שמונת אלופי העולם בראלי בין השנים 1979 ו-1988: ביורן וולדגארד, וולטר רוהל, ארי וטנן, האנו מיקולה, סטיג בלומקוויסט, טימו סלונן, יוהא קנקונן ומאסימו בייסון. קנקונן הוכתר לאלוף האלופים הראשון, לאחר שגבר בגמר על סלונן. הרכבים בהם התחרו הנהגים היו אאודי קוואטרו S1, ב.מ.וו M3, פורד סיירה RS, לנצ'יה דלתא איטגרלה, אופל מנטה 400 ופז'ו 205 טורבו 16.

במהלך השני הבאות נוספו לאירוע תחרויות נוספות. בשנת 1990 נוסף מרוץ המאסטרים הבינלאומי (International Rally Masters), בו השתתפו נהגים מצטיינים שלא זכו באליפות באותה עונה. לזוכה בתחרות ניתנה ההזדמנות לקחת חלק בתחרות הראשית. בשנת 1994 נוספה תחרות הראלי הקלאסית, בה התחרו הנהגים כשהם נוהגים בפורשה 911 S מודל 1965 או ישנה יותר. תחרויות אלה בוטלו לאחר מספר שנים.

לאחר שהמרוץ התקיים בנורבורגרינג, בברצלונה ובמדריד הוא עבר לגראן קנריה, שם התקיים במשך 12 שנים רצופות. בשנת 1999 החלה להתקיים תחרות גביע האומות ולראשונה הצטרפו לתחרות גם רוכבי מרוצי אופנועים. שנתיים לאחר מכן הורשו להתחרות גם נהגי מרוצים שאינם מתחרים בקטגוריית הראלי. בשנת 2004 שב האירוע לנדוד בין אתרים שונים והחל להתקיים באצטדיונים גדולים. בעקבות המעבר עברו הנהגים להתחרות במסלולי אספלט במקום מסלולי עפר, דבר שפגע בדומיננטיות שהייתה עד אז לנהגי הראלי. הייקי קובילנן, שניצח בשנת 2004 את האירוע שהתקיים באצטדיון הסטאד דה פראנס, היה הנהג הראשון שאינו נהג ראלי שזכה בתואר.

במהלך השנים המרוץ התקיים באצטדיון ומבלי, האצטדיון הלאומי בבייג'ינג באצטדיון האספיריט ארנה בדיסלדורף, באצטדיון ראג'מנגלה, בבנגקוק, בבושי פארק בברבדוס, בהאצטדיון האולימפי בלונדון ובמרלינס פארק במיאמי. המרוץ של שנת 2013, שתוכנן להתקיים בבנגקוק, בוטל עקב מתיחות פוליטית במדינה[1].

הזוכים בתואר עריכה

שנה; מיקום אלוף האלופים סגן גביע האומות תחרויות נוספות
מדינה נהגים
2023 שוודיה  פאטיה שוודיה  מטיאס איקסטרם גרמניה  מיק שומאכר נורווגיה  פטר סולברג
אוליבר סולברג
בריטניה  לוקאס בלייקלי (eROC)
2022 שוודיה  פאטיה צרפת  סבסטיאן לב גרמניה  סבסטיאן פטל נורווגיה  פטר סולברג
אוליבר סולברג
הולנד  יארנו אופמיר
(eROC)
שוודיה  פונטס פרדריקסון
(פורשה ROC אתגר השלג + קרח)
נורווגיה  אקסל לונד סווינדל
(אתגר הידוענים)
2021 לא התקיים
2020 התקיים באופן וירטואלי שוודיה  טימי הנסן מקסיקו  רובן גארסיה בריטניה צרפת 
נבחרת האול סטארס
ג'יימס בולדווין
רומאן גרוז'אן
בריטניה  ג'יימס בולדווין
(eROC)
2019 מקסיקו  מקסיקו סיטי מקסיקו  בניטו גוארה צרפת  לואי דובאל שוודיה דנמרק 
הנבחרת הנורדית
יוהאן כריסטופרסון
טום קריסטנסן
בריטניה  ג'יימס בולדווין
(eROC)
גרמניה  סבסטיאן פטל
(אתגר המיומנות)
מקסיקו  רובן גארסיה
(ROC מקסיקו - מרוץ 1)
מקסיקו  אברהם קלדרון
(ROC מקסיקו - מרוץ 2)
ארצות הברית  רובי גורדון
(סופר טראק - מרוץ 1)
אוסטרליה  מתיו ברבהאם
(סופר טראק - מרוץ 2)
2018 מקסיקו  מקסיקו סיטי מקסיקו  בניטו גוארה צרפת  לואי דובאל דנמרק שוודיה  טום קריסטנסן
יוהאן כריסטופרסון
לא התקיים
2018 ערב הסעודית  ערב הסעודית בריטניה  דייוויד קולטהרד נורווגיה  פטר סולברג גרמניה  טימו ברנהרד
רנה ראסט
2017 ארצות הברית  מיאמי קולומביה  חואן פבלו מונטויה דנמרק  טום קריסטנסן גרמניה  סבסטיאן פטל
2015 בריטניה  האצטדיון האולימפי, לונדון גרמניה  סבסטיאן פטל דנמרק  טום קריסטנסן אנגליה  ג'ייסון פלטו
אנדי פריאולק
2014 ברבדוס  בושי פארק, ברבדוס בריטניה  דייוויד קולטהרד גרמניה  פסקל ורליין דנמרק נורווגיה  טום קריסטנסן
פטר סולברג
2013 תאילנד  אצטדיון ראג'מנגלה, בנגקוק בוטל עקב מתיחות פוליטית
2012 תאילנד  אצטדיון ראג'מנגלה, בנגקוק צרפת  רומן גרוז'אן דנמרק  טום קריסטנסן גרמניה  מיכאל שומאכר
סבסטיאן פטל
לא התקיים
2011 גרמניה  אספיריט ארנה, דיסלדורף צרפת  סבסטיאן אוז'ייה דנמרק  טום קריסטנסן גרמניה  מיכאל שומאכר
סבסטיאן פטל
2010 גרמניה  אספיריט ארנה, דיסלדורף פורטוגל  פליפה אלבוקרקי[2] צרפת  סבסטיאן לואב גרמניה  מיכאל שומאכר
סבסטיאן פטל
2009 הרפובליקה העממית של סין  האצטדיון הלאומי, בייג'ינג שוודיה  מטיאס אקסטרום גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר
סבסטיאן פטל
2008 בריטניה  אצטדיון ומבלי, לונדון צרפת  סבסטיאן לואב בריטניה  דייוויד קולטהרד גרמניה  מיכאל שומאכר
סבסטיאן פטל
2007 בריטניה  אצטדיון ומבלי, לונדון שוודיה  מטיאס אקסטרום גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר
סבסטיאן פטל
2006 צרפת  סטאד דה פראנס, סן דני שוודיה  מטיאס אקסטרום צרפת  סבסטיאן לואב פינלנד  הייקי קובלינן
מרקוס גרונהולם
2005 צרפת  סטאד דה פראנס, סן דני צרפת  סבסטיאן לואב דנמרק  טום קריסטנסן דנמרק שוודיה  טום קריסטנסן
מטיאס אקסטרום
2004 צרפת  סטאד דה פראנס, סן דני פינלנד  הייקי קובלינן צרפת  סבסטיאן לואב צרפת  ז'אן אלזי
סבסטיאן לואב
2003 ספרד  גראן קנריה צרפת  סבסטיאן לואב פינלנד  מרקוס גרונהולם ספרד ברזיל צרפת  פונסי נייטו
כריסטיאנו דה מאטה
ז'יל פניצי
2002 ספרד  גראן קנריה פינלנד  מרקוס גרונהולם צרפת  סבסטיאן לואב ארצות הברית  ג'ימי ג'ונסון
ג'ף גורדון
קולין אדוארדס
2001 ספרד  גראן קנריה פינלנד  הארי רובנפרה גרמניה  ארמין שוורץ ספרד  חסוס פוראס
רובן זאוס
פרננדו אלונסו
2000 ספרד  גראן קנריה פינלנד  טומי מקינן פינלנד  מרקוס גרונהולם צרפת  רג'יס לאקוני
איב מולר
ז'יל פניצי
גרמניה  ארמין שוורץ (ראלי מאסטרס)
1999 ספרד  גראן קנריה צרפת  דידיה אריול פינלנד  טומי מקינן פינלנד  טומי מקינן
ג'יי.ג'יי לטו
קרי טיאנינן
גרמניה  ארמין שוורץ (ראלי מאסטרס)
1998 ספרד  גראן קנריה בריטניה  קולין מקריי בריטניה  אליסטר מק'ריי לא התקיים בריטניה  אליסטר מק'ריי
(ראלי מאסטרס)
איטליה  מאסימו בייסון
(קלאסיק מאסטרס)
1997 ספרד  גראן קנריה ספרד  קרלוס סאינס בריטניה  קולין מקריי פינלנד  יארמו קוטולטו
(ראלי מאסטרס)
גרמניה  וולטר רוהל
(קלאסיק מאסטרס)
1996 ספרד  גראן קנריה צרפת  דידיה אריול צרפת  פרנסואה דלקור ספרד  פלאביו אלונסו
(ראלי מאסטרס)
1995 ספרד  גראן קנריה צרפת  פרנסואה דלקור בריטניה  קולין מקריי איטליה  אנדרה אגיני
(ראלי מאסטרס)
בלגיה  מארק דואז
(קלאסיק מאסטרס)
1994 ספרד  גראן קנריה צרפת  דידיה אריול שוודיה  סטיג בלומקוויסט פינלנד  טימו סלונן
(ראלי מאסטרס)
צרפת  ז'אן-לואי סשלסר
(קלאסיק מאסטרס)
1993 ספרד  גראן קנריה צרפת  דידיה אריול ספרד  קרלוס סאינס שוודיה  סטיג בלומקוויסט
(ראלי מאסטרס)
1992 ספרד  גראן קנריה איטליה  אנדרה אגיני בריטניה  קולין מקריי בריטניה  קולין מקריי
(ראלי מאסטרס)
1991 ספרד  מדריד פינלנד  יוהא קנקונן צרפת  דידיה אריול ספרד  ג'וזף מריה ברדולט
(ראלי מאסטרס)
1990 ספרד  ברצלונה שוודיה  סטיג בלומקוויסט פינלנד  טומי מקינן שוודיה  קנת' אריקסון
(ראלי מאסטרס)
1989 גרמניה  נורבורגרינג שוודיה  סטיג בלומקוויסט גרמניה  וולטר רוהל לא התקיים
1988 צרפת  מונלרי פינלנד  יוהא קנקונן פינלנד  טימו סלונן

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרוץ האלופים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה