ויקיפדיה

משולש הליתיום

משולש הליתיום (באנגלית: Lithium Triangle; בספרדית: Triángulo del Litio) הוא אזור גאוגרפי הממוקם במרכז אמריקה הדרומית במדינות ארגנטינה, בוליביה וצ'ילה, אשר מכיל בין מחצית[1] לשני שלישים מהמאגרים הידועים של ליתיום בעולם כיום[2][3], רובו בצורת תמלחת ליתיום[4].

תפוקת הליתיום העולמית בין השנים 1920–2020

על פי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, בארגנטינה קיימים משאבי ליתיום מזוהים בגודל של כ-14.8 מיליון טון, בבוליביה קיימים משאבי ליתיום מזוהים בגודל של כ-9 מיליון טון, בעוד שבצ'ילה גודל המשאבים המזוהים עומד על יותר מ-8.5 מיליון טון[5].

רקע עריכה

רקע גאוגרפי עריכה

המשולש שוכן ברובו באזורים בגובה רב, אשר גובהם נע בין 2,000 ל-4,000 מטר מעל גובה פני הים[6][7]. האזור מתאפיין בתצורת נוף הררית (שכן הוא שוכן על רכס הרי האנדים), אשר זרועה באגמים ומדבריות מלח רבים[2][3]. חלקי המשולש שבבוליביה חופפים לאלטיפלאנו[8][9], בעוד שאלו השוכנים בצ'ילה נמצאים כולם במדבר אטקמה[10].

רקע גאולוגי עריכה

האנדים נחשבים לרכס צעיר שנוצר בתקופת הפלאוזואיקון. את צורתם הנוכחית הם קיבלו בתקופת הקרטיקון. האורוגנזה (בניית ההרים) של האנדים מקורה בתהליך של קימוט והעתק בשל תנועת לוחות טקטוניים. לוח נסקה הימי נע מזרחה ועובר הפחתה מתחת ללוח הדרום-אמריקאי. עד היום האנדים ממשיכים להתרומם בתהליך זה. לפני 70 מיליון שנים התגברה הפעילות הטקטונית מערבית לאזור המכונה כיום אגני פונה (Cuencas de Puna). תהליכי העתקים שכיוונם צפון דרום יצרו הרים (הורסט) ועמקים (גראבן). השינוי החד בטופוגרפיה האיץ תהליכי סחיפה ואגני פונה התמלאו במשקעים של גרגרים גסים תוך זמן קצר. לפני 25 מיליון שנים התחדשה הפעילות הטקטונית. לחצי דחיקה גרמו לרכסי ההרים ממזרח וממערב לאגני פונה להתרומם. אגני הניקוז של מדרונות ההרים פונים אל אגני פונה, וההשקעה לתוכם התגברה והתחיל שלב שני של מילוי אופקי.

במהלך 5 מיליון השנים האחרונות הצטמצמה הפעילות הטקטונית באגני פונה וחלו תנודות חריפות בתנאי מזג האוויר שהתבטאו בתקופות צחיחות ובתקופות גשומות. האקלים הצחיח השכיח ותנועת המשקעים המוגבלת (שנבעה מכך שהאגנים היו מלאים), צמצמו את הסחיפה, על אף המשך תנועת המים באזור. תנועת מי התהום והמים על הקרקע אפשרה למוצקים מומסים להצטבר באגנים הסגורים. כיוון שהמים באזור לא התנקזו לים, והניקוז התרחש אך ורק באמצעות אידוי, נוצרו תמלחות עשירות במינרלים כמו ליתיום, אשלגן ובורון. תמלחות עשירות אלו הצטברו בתחתית מדבריות המלח. העלאתן על פני השטח באמצעות שאיבה גורמת לחדירה של מים טהורים המצויים בשולי האגן. התמלחות אינן מתערבבות במים טהורים ולכן שאיבת התמלחות אינה מורידה מריכוז המינרלים[11].

רקע היסטורי עריכה

כבר בשנות ה-70 פרסם הסקר הגאולוגי של ארצות הברית מחקר בנוגע למקורות ליתיום בהרי האנדים, בו נטען כי במדבריות המלח של ארגנטינה, בוליביה וצ'ילה קיים פוטנציאל גדול להפקת ליתיום[12].

עד שנות ה-80, כמעט כל תפוקת הליתיום בעולם נעשתה באמצעות כריית עפרה. תהליך כריית העפרה דרש השקעת אנרגיה רבה, כלל הוצאות שינוע רבות והניב כמויות קטנות, מה שהפך את התהליך ללא כלכלי. בשנת 1974 החלה הסוכנות הממשלתית הצ'יליאנית CORFO בשיתוף פעולה עם חברת Foote Minerals האמריקנית, על מנת לפתח שיטה לכריית ליתיום בסלאר דה אטקמה. לאחר שפותחה השיטה, הקימו שתי השותפות חברה מסחרית שנקראה SCL, שבשנת 1984 החלה להפיק ליתיום מתמלחת בסלאר דה אטקמה יחד עם חברת SQM (אנ')[13].

רקע כלכלי עריכה

לליתיום מספר שימושים, כאשר העיקרי שבהם הוא כאנודה בסוללות חשמליות של טלפונים ניידים, מחשבים ניידים ורכבים חשמליים המבוססים ברובם על סוללות יוני ליתיום. נכון ל-2015, הפקת סוללות חשמליות היוותה 70 אחוז מהדרישה העולמית לליתיום[14]. לליתיום מספר שימושים תרופתיים, ומלחי ליתיום משמשים כמייצבי מצב רוח, בטיפול בהפרעה דו-קוטבית ובמניעת דיכאון קליני, והם מהווים 90% מהדרישה הרפואית לליתיום[15]. בנוסף, משמש הליתיום כזרז בתרופות שנועדו לסייע לירידה מסוכנת במשקל, HIV וסרטן[15].

ארגנטינה עריכה

 
מכרה הליתיום סלאר דה אולרוז, ארגנטינה

מדיניות הממשלה עריכה

עד שנות ה-90 כמעט ולא התפתחה כרייה בארגנטינה בשל קשיים כלכליים, גאוגרפיים ורגולטורים[16]. בשנת 1993 חוקק חוק "Mining Investment Law", שכלל תוכנית לתמרוץ הכרייה והטבות מס. בהמשך אותה השנה עבר חוק נוסף במטרה להסדיר את תחום הכרייה בין הממשלה הפדרלית לבין הפרובינציות[17][18].

ב-2015 נבחר מאוריסיו מאקרי לתפקיד נשיא ארגנטינה, ולאחר שנכנס לתפקיד ביצע מספר רפורמות ביחס החקיקתי אל חברות הכרייה, אשר הוגדרו "פרו-שוק", וכללו הפחתת מסי היצוא וביטול האיסור על חברות להוציא את רווחיהן מהמדינה[7]. בדצמבר 2017 העביר הקונגרס בארגנטינה חוק המעניק החזרי מע"מ על השקעות זרות בתחום הכרייה במדינה. בנוסף, בכנס שנערך בוונקובר ב-2018 ציין מרקו אוסוולדו קפלו, תת-שר במשרד האנרגיה והכרייה הארגנטינאי, כי מס החברות, שעמד ב-2018 על 35%, צפוי לרדת עד 2020 ל-25%‏[1].

כריית הליתיום עריכה

בשנת 1997 החלה חברת FMC (אנ') האמריקנית בהפקת ליתיום באופן מסחרי בסלאר דל הומברה מורטו (ספ'). החברה הייתה החברה היחידה שהפיקה ליתיום במדינה עד 2015, כשחברת אורוקובר (אנ') האוסטרלית החלה גם היא להפיק ליתיום במדינה[19]. בין השנים 2013–2016 הייתה ארגנטינה המייצאת השנייה בנתחה של ליתיום לעולם, עם נתח שוק בסך 48 אחוז[20]. נכון ל-2016 נמצאו במדינה 11 מרבצי ליתיום[21]. על פי הפייננשל פוסט, בארגנטינה מחסור במהנדסים ובכורים בכמויות הנדרשות לתפעול כל המכרות[19]. בעקבות כך, מכרות ליתיום במדינה לא ממצים את מלוא יכולת התפוקה שלהם[19].

התנגדויות ונזק סביבתי עריכה

בשנת 2010 הגישו שתי קהילות ילידיות מפרובינציות חוחוי וסלטה עתירה לבית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם, בדרישה לכבד את זכותם שלא להסכים לכריית ליתיום בתחום הקהילה. נכון ל-2019, הדיונים בנושא העתירה לא תמו אך פעולות הכרייה החלו. מקומיים הגרים בסביבת סלאר דה הומברה מורטו התריעו כי מבצעי הכרייה זיהמו נחלים המשמים להשקיית מקנה וגידולים חקלאיים[22]. בפברואר 2019 חסמו חברי הקהילה את הגישה למכרה בלגונת גוואיטאיוק. לטענת התושבים, הכרייה מייצרת מחסור במי שתייה ומאלצת אותם לעזוב את מקום מגוריהם[23].

בוליביה עריכה

מדיניות הממשלה עריכה

בשנת 2005, לאחר שאוו מוראלס נכנס לתפקידו כנשיא בוליביה, הלאימה הממשלה את חברות הגז והנפט תוך כדי שימוש בכוח צבאי[24]. בשנת 2009 דווח כי הממשלה מתכננת לפתוח את השוק לתאגידי כרייה, אך תאגידים רבים הביעו חשש רב מהלאמה, ונמנעו מלחתום על חוזה עם הממשלה[25][26].

כריית הליתיום עריכה

בשנת 2009 בנתה ממשלת בוליביה תחנה להפקת ליתיום מהתמלחת בעלות של 5.7 מיליון דולר[25][27]. בין השנים 2008–2014 הוציאה ממשלת בוליביה כ-115 מיליון דולר על תעשיית הליתיום, וב-2016 החלה המדינה לייצא ליתיום לסין[28]. באפריל 2017 אישרה ממשלת בוליביה הקמת חברה ממשלתית בשם "Empresa Pública Nacional Estratégica de Yacimientos de Litio Bolivianos"‏ (YLB), שמסועפת למשרד האנרגיה של המדינה, ומטרתה ניהול הכרייה, השימוש ומסחור הליתיום במדינה[29]. על פי רויטרס, על אף השקעה ממשלתית של כ-450 מיליון דולר, נכון ל-2017 מפיקה תחנת הפקת הליתיום הממשלתית 10 טון ליתיום בחודש[30]. באפריל 2018 נחתם הסכם בין YLB לבין חברת הכרייה הגרמנית "ACI Systems GmbH" המייצר שותפות בין החברות בפרויקט הכרייה בסאלאר דה אויוני, ובשנת 2021 צפויה תחילת התפוקה מהפרויקט[31][32].

התנגדויות ונזק סביבתי עריכה

צ'ילה עריכה

 
מבצעי הכרייה בסלאר דה אטקמה

מדיניות הממשלה עריכה

בשנות ה-80 של המאה ה-20 העניקה ממשלת צ'ילה רישיונות כרייה לשתי חברות, SQM (אנ') הצ'יליאנית ורוקווד האמריקנית (אנ'). במשך עשורים לא ניתנו רישיונות כרייה לחברות נוספות. בשנת 2018, לאחר שתמך בהרחבת הכרייה בקמפיין הבחירות שלו, העניק נשיא צ'ילה, סבסטיאן פיניירה, רישיונות כרייה לחברות נוספות.

כריית הליתיום עריכה

נכון ל-2016, נמצאו בצ'ילה 8 מרבצי ליתיום[33]. בין החברות הכורות במדינה נמצאת SQM (אנ'), אשר ב-2015 עמד נתח השוק שלה על 23 אחוז מכלל היצור העולמי, והיא הפיקה כ-39,000 טון ליתיום[34]. ב-2018 קיבלה SQM זיכיון לכריית ליתיום עד שנת 2030, מה שצפוי לשלש את הפקת הליתיום במדינה[35].

בין השנים 2013–2016 הייתה צ'ילה המייצאת העיקרית של ליתיום לעולם, עם נתח שוק בסך 49 אחוז[20]. ב-2017 ירד נתח השוק שלה ל-32.8 אחוז[36].

התנגדויות ונזק סביבתי עריכה

בסלאר דה אטקמה שבמדבר אטקמה, שאיבת הליתיום פוגעת במינים המקומיים כמו פלמינגו האנדים, וכתוצאה מכך מצטברות כחוליות, אותן הפלמינגו אוכל, במים שהזדהמו כתוצאה ממיצוי הליתיום, ומסכנות את בריאות תושבי האזור[37]. על פי מגזין Wired, הכרייה באזור סלאר דה אטקמה צורכת כ-65 אחוז ממשאבי המים באזור, ותושבי הכפרים הסמוכים נאלצים להביא מים ממקורות אחרים[22].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אלסוורת' דיקסון, LITHIUM TRIANGLE, באתר resourceworld.com, ‏11 במאי 2018 (באנגלית).
  2. ^ 1 2 Investors can't get enough of South America's 'lithium triangle', באתר mining.com, ‏20 בספטמבר 2016 (באנגלית).
  3. ^ 1 2 רוזאלבה או'בריאן ורוד ניקל, ‏Battery-hungry world turns to South America's 'lithium triangle', רויטרס, ‏15 במרץ 2016 (באנגלית).
  4. ^ דויטשה בנק, עמ' 79.
  5. ^ הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, עמ' 99.
  6. ^ ברנדן קורנר, The Saudi Arabia of Lithium, באתר פורבס, ‏11 ביוני 2008 (באנגלית).
  7. ^ 1 2 ג'וליאנה קסטילה, ‏Argentina lithium projects seek financing as production seen tripling, רויטרס, ‏9 בפברואר 2017 (באנגלית).
  8. ^ Earth from Space: Salar de Uyuni, Bolivia, באתר Space Ref, ‏7 ביולי 2017 (באנגלית).
  9. ^ אליזבת' אונגר, These salt flats are one of the most remarkable vistas on earth, באתר נשיונל ג'יאוגרפיק, ‏3 במאי 2017 (באנגלית).
  10. ^ נתן הורסט, Will Supervolcanoes Help Power Our Future?, באתר הסמית'סוניאן, ‏25 באוגוסט 2017 (באנגלית).
  11. ^ דויטשה בנק, עמ' 84.
  12. ^ Lithium Resources of Salars in the central Andes, עמ' 66-74.
  13. ^ Ebensperger, Maxwell & Moscoso, עמ' 222.
  14. ^ דויטשה בנק, עמ' 5.
  15. ^ 1 2 דויטשה בנק, עמ' 52.
  16. ^ Yakovleva, Brust & Mutti, עמ' 2.
  17. ^ Yakovleva, Brust & Mutti, עמ' 4.
  18. ^ Bastida, עמ' 12.
  19. ^ 1 2 3 Argentina is set on becoming a lithium superpower, but there’s one big problem, באתר Financial Post, ‏28 בדצמבר 2017 (באנגלית).
  20. ^ 1 2 הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, עמ' 98.
  21. ^ דויטשה בנק, עמ' 162.
  22. ^ 1 2 אמית קטוואלה, The spiralling environmental cost of our lithium battery addiction, Wired, ‏5 באוגוסט 2018 (באנגלית).
  23. ^ סברינה רות, Communities challenge lithium production in Argentina, dialogochino.net, ‏12 במרץ 2019.
  24. ^ קארין זיסיס, Bolivia’s Nationalization of Oil and Gas, באתר Council for Foreign Relations, ‏12 במאי 2006 (באנגלית).
  25. ^ 1 2 רורי קארול ואנדרה סקיפאני, Multinationals eye up lithium reserves beneath Bolivia's salt flats, באתר הגרדיאן, ‏17 ביוני 2009 (באנגלית).
  26. ^ בוליביה מטפחת תקוות של ליתיום, באתר גלובס, 2 במרץ 2009.
  27. ^ מרכז הדמוקרטיה, עמ' 4.
  28. ^ ססיליה ג'מסמי, Bolivia sets high hopes on its lithium industry, באתר mining.com, ‏18 באוגוסט 2016 (באנגלית).
  29. ^ Senado sanciona proyecto de creación de la Empresa Pública Nacional Estratégica de Yacimientos del Litio, באתר האספה החוקתית של בוליביה, ‏24 באפריל 2017 (בספרדית).
  30. ^ אלכסנדרה אלפר, ‏Bolivia seeks investors to power up lagging lithium output, רויטרס, ‏27 בדצמבר 2017(באנגלית).
  31. ^ ACI Systems, Bolivia chooses ACI Systems as strategic partner to industrialize lithium deposits, 14 במאי 2018 (באנגלית).
  32. ^ ACI Systems, Bolivian-German energy and mobility initiative takes off, 12 בדצמבר 2018 (באנגלית).
  33. ^ דויטשה בנק, עמ' 163.
  34. ^ דויטשה בנק, עמ' 97.
  35. ^ Chile's lithium – blessing or curse?, באתר dw.com, ‏11 במאי 2018 (באנגלית).
  36. ^ Australia takes over Chile as world’s No.1 lithium producer, באתר mining.com, ‏12 ביוני 2018 (באנגלית).
  37. ^ ג. ס. גוטיירז, ח. ג. נוודו וא. סוריאנו-רדונדו, Chilean Atacama site imperilled by lithium mining, Nature 557, 2018 doi: 10.1038/d41586-018-05233-7(באנגלית).
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משולש_הליתיום&oldid=37375124"