נחף

נחף
שם בערבית	نحف
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	מוחמד זורי
גובה ממוצע	‎317 מטר
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	13,918 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	150
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.3% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.02 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	2,308 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	99
תחום שיפוט	6,030 דונם
- דירוג ארצי	177
	(למפת הגליל המערבי רגילה) נחף32°56′06″N 35°19′02″E / 32.9348677088505°N 35.3171422073921°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	2 מתוך 10
- דירוג ארצי	227
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3794
- דירוג ארצי	185
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.7%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.3%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.7%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.3%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	10.5%
גילאי 5 - 9	10.1%
גילאי 10 - 14	9.6%
גילאי 15 - 19	11.1%
גילאי 20 - 29	18.2%
גילאי 30 - 44	19.6%
גילאי 45 - 59	14.0%
גילאי 60 - 64	2.6%
גילאי 65 ומעלה	4.4%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך
סה"כ בתי ספר	6
– יסודיים	3
– על-יסודיים	5
תלמידים	3,514
– יסודי	1,626
– על-יסודי	1,888
מספר כיתות	150
ממוצע תלמידים לכיתה	25.7
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
	פרופיל נחף נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
	אתר המועצה

נַחְף (בערבית: نحف) היא מועצה מקומית בהצפון בישראל, בבקעת בית כרם (בקעת שגור) סמוך ומצפון לכרמיאל בלב הגליל. במקום הייתה התיישבות בלתי רציפה החל מתקופת הברונזה. הכפר הנוכחי הוקם במאה ה-15 והוא הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1968. בשנת 1961 הופקעו חלק מאדמות הכפר לצורך הקמת העיר כרמיאל^[6].

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בנחף 13,918 תושבים (מקום 150 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 70.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,638 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[7]

שם הכפר עריכה

מקור השם אינו חד-משמעי:

"נחיף" בערבית, משמעותו: "רזה", "קטן"
"לחף", משמעותו: מדרון ההר. במשך הזמן נשתנה השם.

היסטוריה עריכה

במהלך המרד הערבי הגדול יצאו מהכפר פעולות חבלה רבות^[8] ועל הכפר הוטלו מספר פעמים קנסות. בנובמבר 1937 הוטל על הכפר לממן הצבת ארבעה שוטרים, בגלל ניתוק קווי טלפון^[9]. בדצמבר 1937 נכנס כוח של הצבא הבריטי לכפר ותפס בו מספר בתים^[10]. באפריל 1938 פוצץ הצבא מספר בתים בכפר^[11]. בספטמבר ובאוקטובר 1938 הוטלו קנסות על הכפר בגלל פגיעה בתחבורה בכביש עכו-צפת^[12]^[13].

באוקטובר 1959 נחנך כביש גישה לנחף^[14]. בשנת 1962 התגוררו בנחף כ-1800 תושבים והכפר התפתח במידה רבה. בכפר היה בית ספר יסודי עד כיתה ח' ומועדון נשים בו למדו הנשים עברית ומלאכות שונות^[8]. לצד בקתות הטיט הישנות נבנו אז בתים חדשים מאבן^[15]. בניית מכון מים לכפר התעכב בגלל סירוב בעלי הקרקע עליו הוא היה אמור להבנות למכירת הקרקע לצורך הקמת מכון המים^[16]. באוגוסט 1968 הוקמה מועצה מקומית לכפר, בעת שמספר תושביו היה כ-3000^[17].

בין השנים 2018-2024 ראש המועצה המקומית היה עבד אל באסט קיס, בשנת 2024 זכה בבחירות מוחמד זורי, ששימש לפני-כן כסגן ראש המועצה.

ראו גם עריכה

אשכול יישובי בית הכרם

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא נחף בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של נחף

פרופיל נחף נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

ספריית כפר נחף

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.
^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ דן הורביץ, ועדת הכספים אישרה הפקעות, דבר, 30 באוקטובר 1962
שמואל שגב, נוטרי האיבה בכרמיאל, מעריב, 8 בפברואר 1963
^ פרופיל נחף באתר הלמ"ס
^ ¹ ² עמנואל הראובני, תגובות על מאמר כפר נחף, הַבֹּקֶר, 20 ביוני 1962
^ עונשין וקנסות, הארץ, 16 בנובמבר 1937
^ פעולות הצבא בכפרי הצפון, דבר, 21 בדצמבר 1937
^ פיצוץ בתים בצפון, הצופה, 10 באפריל 1938
^ קנסות על 13 כפרים ערביים, הצופה, 1 בספטמבר 1938
^ פעולות עונשין נגד כפרים מתפרעים, הַבֹּקֶר, 26 באוקטובר 1938
^ נחנכו כבישי גישה לכפרי המיעוטים בגליל, דבר, 28 באוקטובר 1959
^ עמנואל הראובני, הכפר נחף - בית ספר לשנאת ישראל, הַבֹּקֶר, 1 ביוני 1962
^ מונעים הקמת מכון מים בכפר נחף, הארץ, 14 באוקטובר 1963
^ מועצה מקומית הוקמה בכפר נחף, דבר, 9 באוגוסט 1968

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[Grading-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.

[3] מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).

[STAT-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021

[ESHKOL-5] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[6] דן הורביץ, ועדת הכספים אישרה הפקעות, דבר, 30 באוקטובר 1962
שמואל שגב, נוטרי האיבה בכרמיאל, מעריב, 8 בפברואר 1963

[7] פרופיל נחף באתר הלמ"ס

[הראובני-8] ¹ ² עמנואל הראובני, תגובות על מאמר כפר נחף, הַבֹּקֶר, 20 ביוני 1962

[9] עונשין וקנסות, הארץ, 16 בנובמבר 1937

[10] פעולות הצבא בכפרי הצפון, דבר, 21 בדצמבר 1937

[11] פיצוץ בתים בצפון, הצופה, 10 באפריל 1938

[12] קנסות על 13 כפרים ערביים, הצופה, 1 בספטמבר 1938

[13] פעולות עונשין נגד כפרים מתפרעים, הַבֹּקֶר, 26 באוקטובר 1938

[14] נחנכו כבישי גישה לכפרי המיעוטים בגליל, דבר, 28 באוקטובר 1959

[15] עמנואל הראובני, הכפר נחף - בית ספר לשנאת ישראל, הַבֹּקֶר, 1 ביוני 1962

[16] מונעים הקמת מכון מים בכפר נחף, הארץ, 14 באוקטובר 1963

[17] מועצה מקומית הוקמה בכפר נחף, דבר, 9 באוגוסט 1968

[6]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]