פאוק סלוניקי (כדורגל)

קבוצת כדורגל מיוון

מועדון הכדורגל פאוק סלוניקייוונית: ΠΑΕ ΠΑΟΚ) הוא מועדון כדורגל יווני מהעיר סלוניקי, אשר מתמודד בליגת העל היוונית ונחשב למועדון האהוד ביותר בחבל מקדוניה שבצפון המדינה.

פאוק סלוניקי
Π.Α.Ο.Κ.
מידע כללי
שם מלא Πανθεσσαλονικιός Αθλητικός Όμιλος Κωνσταντινουπολιτών
(מועדון הספורט הכל-סלוניקאי של הקונסטנטינופולים)
כינוי Ασπρόμαυροι (השחורים-לבנים)
תאריך ייסוד 20 באפריל 1926
אצטדיון אצטדיון טומבה
(תכולה: 29,000)
בעלים איוואן סאווידיס
יו"ר איוואן סאווידיס עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן רזוון לוססקו
ליגה ליגת העל היוונית
www.paokfc.gr
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פאוק סלוניקי נוסדה ב-1926 על ידי פליטים יוונים שנמלטו מקונסטנטינופול בעקבות מלחמת יוון–טורקיה, ולזכותה שלוש אליפויות ושבעה גביעים. היא אחת משלוש קבוצות שמעולם לא ירדו מהליגה הבכירה ביוון, יחד עם אולימפיאקוס ופנאתינאיקוס, ונחשבת לאחת מ"ארבע הגדולות" של יוון, הכוללות גם את א.א.ק. אתונה. יריבתה הגדולה ביותר היא אריס סלוניקי, והיריבות העירונית מושכת עניין רב בכל צפון יוון. צבעי הקבוצה הם שחור ולבן, ומאז 1959 היא משחקת באצטדיון טומבה.

היסטוריה עריכה

 
אוהדי פאוק במשחק מול פנאתינאיקוס, 2009
 
אוהדי פאוק באצטדיון טומבה, 2005
 
אצטדיון טומבה - מבט משער 4

קבוצת הכדורגל פאוק סלוניקי היא המחלקה הוותיקה ביותר של מועדון הספורט פ.א.ו.ק. (ראשי תיבות של "מועדון הספורט הכל-סלוניקאי של הקונסטנטינופולים"), אשר הוקם בסלוניקי ב-20 באפריל 1926 על ידי פליטים יוונים שנמלטו מקונסטנטינופול בעקבות מלחמת יוון–טורקיה, ובמהלך חילופי האוכלוסין ההמוניים התיישבו בסלוניקי ובאתונה. האוכלוסייה היוונית הגדולה בקונסטנטינופול, בניגוד לאלה בשאר אזורי האימפריה העות'מאנית, המשיכה במסורת האתלטיקה ההלניסטית ואף הקימה מספר מועדוני ספורט על מנת לקדם את האתלטיקה ואת האידיאלים התרבותיים, ופאוק סלוניקי הוקמה כהמשכה של "אגודת הספורט והתרבות הרמיס" שנוסדה בקונסטנטינופול בשנת 1875 על ידי הקהילה היוונית של פרה (בימינו מחוז בייאולו בחלק האירופי של איסטנבול). סמל המועדון הראשון כלל פרסה ותלתן.

אחרי חודשיים של הכנות הוחלט כי הקבוצה צריכה להתחרות נגד קבוצות אחרות בסלוניקי, ומשחקה הראשון נערך מול היראקליס ב-26 ביולי 1926, בו ניצחה בתוצאה 2–1. לאחר מכן צורפה לליגה השנייה של מחוז מקדוניה, וכעבור שנה עלתה לליגה הבכירה של המחוז. מראשיתה הייתה הקבוצה פתוחה לכל אזרחי סלוניקי, מה שגרם למתיחות מול קבוצת המהגרים השנייה שהוקמה בעיר, א.א.ק. סלוניקי, שדגלה בשיתוף הפליטים מקונסטנטינופול בלבד. בשנת 1929 התאחדו המועדונים, כאשר א.א.ק. מוזגה לתוך פאוק, וסמל המועדון שונה לעיט דו ראשי (אשר מופיע בסמל הכנסייה היוונית-אורתודוקסית שבסיסה בקונסטנטינופול, והוא מסמל עבור הפליטים את האימפריה הביזנטית).

בעונת 1930/1931 השתתפה הקבוצה לראשונה בליגת העל היוונית. משחקה הראשון היה מול אולימפיאקוס, והיא סיימה את העונה במקום החמישי. ב-5 ביוני 1932 נחנך בעיר אצטדיון סינטריוואני, ששימש את הקבוצה במשך 27 שנים. ב-1937 זכתה הקבוצה בתואר הראשון שלה, אליפות מחוז מקדוניה, ובליגה היוונית סיימה את העונה במקום השני. ב-1939 העפילה לראשונה לגמר הגביע היווני, והפסידה 1–2 לא.א.ק. אתונה. עם תחילת מלחמת איטליה–יוון צורפו כדורגלנים רבים לצבא ונשלחו לחזית, ושניים משחקני פאוק נהרגו בקרבות. בעקבות הפלישה הנאצית ליוון הופסקה הפעילות הספורטיבית במדינה, ולאחר שחודשה נערכו רק אליפויות מחוזיות עד תום מלחמת העולם השנייה ב-1945.

בשנות ה-50 הוקמה אקדמיית הנוער של פאוק סלוניקי, בה גדלו כמה מהשחקנים הבולטים ביותר בתולדות המועדון, והיא הפכה לקבוצה הדומיננטית ביותר בצפון יוון כאשר זכתה ארבע פעמים ברציפות באליפות מחוז מקדוניה, ובמקביל שיחקה בליגה היוונית והגיעה פעמיים נוספות לגמר הגביע היווני. ב-6 בספטמבר 1959 נחנך מגרשה הביתה החדש של הקבוצה, אצטדיון טומבה, במשחק ידידות נגד א.א.ק. אתונה.

בשנות ה-70 הפכה פאוק סלוניקי לחברה קבועה בצמרת הליגה היוונית, ובשנת 1972 זכתה בתואר הארצי הראשון שלה, הגביע היווני, לאחר שניצחה 2–1 את פנאתינאיקוס במשחק הגמר. ב-1974 הגיעה הקבוצה לרבע גמר גביע המחזיקות, שם נוצחה על ידי מילאן, ובתום העונה זכתה בגביע השני שלה, לאחר שניצחה את אולימפיאקוס בפנדלים. בשנת 1976 זכתה הקבוצה באליפות יוון לראשונה בתולדותיה, ובעונת 1976/1977 השתתפה לראשונה בגביע אירופה לאלופות והגיעה עד שמינית הגמר, שם הודחה על ידי דינמו קייב.

הקבוצה המשיכה להיות מהבולטות בליגה היוונית בשנות ה-80 המוקדמות, ובשנת 1985 זכתה באליפות השנייה בתולדותיה. שנות ה-90 התחילו טוב עבור פאוק שהייתה בין שלוש הקבוצות המובילות ביוון, אך האוהדים הציגו מעשי בריונות חמורים במהלך משחק מול פריז סן-ז'רמן בצרפת במסגרת גביע אופ"א, אשר הובילו להרחקתה של הקבוצה ממפעל זה למשך חמש שנים ולנזק כלכלי רב. בשנת 1997, לאחר תום ההשעיה, חזרה הקבוצה למפעל ובסיבוב הראשון הדיחה את ארסנל, אך בסיבוב השני הודחה על ידי אתלטיקו מדריד.

בשנת 2001 זכתה הקבוצה בגביע השלישי בתולדותיה, 27 שנים אחרי הגביע הקודם ולאחר 16 שנים ללא תואר, כאשר ניצחה 4–2 את אולימפיאקוס במשחק הגמר. בשנת 2003 זכתה בגביע נוסף, לאחר שניצחה במשחק הגמר 1–0 את יריבתה העירונית אריס סלוניקי. בעונת 2003/2004 נקלעה הקבוצה לקשיים כלכליים ושחררה שחקנים מובילים רבים על מנת להקטין את החובות, אך הצליחה לסיים את העונה במקום השלישי ולהבטיח את השתתפותה במוקדמות ליגת האלופות. פאוק לא הצליחה להעפיל לשלב הבתים לאחר שהפסידה למכבי תל אביב בסיבוב המוקדמות השלישי.

עונת 2006/2007 החלה עם אי ודאות לגבי במשך השתתפותה של הקבוצה בליגה היוונית בשל החובות הגבוהים שצברה, והיא סיימה את העונה במקום השישי בטבלה. בעונת 2008/2009 סיימה הקבוצה במקום השני, הטוב ביותר בו סיימה מאז זכתה באליפות ב-1985. בעונת 2010/2011 הודחה הקבוצה ממוקדמות ליגת האלופות על ידי אייאקס, ולאחר מכן העפילה לראשונה לשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית כשסיימה במקום השני בשלב הבתים, והודחה על ידי צסק"א מוסקבה. בעונת 2011/2012 העפילה שוב לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית והודחה על ידי אודינזה. בעונת 2013/2014 השתתפה שוב במוקדמות ליגת האלופות והודחה בשלב הפלייאוף על ידי שאלקה 04. לאחר מכן העפילה שוב לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית והודחה על ידי בנפיקה ליסבון.

בעונת 2016/2017 הודחה הקבוצה שוב על ידי אייאקס במוקדמות ליגת האלופות, ובשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית הפסידה שוב לשאלקה. בתום עונה זו זכתה פאוק סלוניקי בגביע החמישי בתולדותיה, לאחר שניצחה 2–1 את א.א.ק. אתונה במשחק הגמר. בעונה שלאחר מכן סיימה פאוק במקום השני בליגה, אחרי א.א.ק. שזכתה באליפות, והקבוצות נפגשו שוב בגמר הגביע, כאשר פאוק ניצחה 2–0 וזכתה בגביע שני ברציפות ושישי בסך הכל. בעונת 2018/2019 הודחה הקבוצה ממוקדמות ליגת האלופות על ידי בנפיקה, וסיימה במקום האחרון בשלב הבתים של הליגה האירופית. בתום העונה זכתה הקבוצה באליפות השלישית בתולדותיה, לאחר 34 שנים שלא זכתה בתואר האליפות, והשלימה דאבל ראשון בהיסטוריה של המועדון, לאחר שבגמר הגביע ניצחה שוב את א.א.ק. אתונה.

אוהדים ויריבות עריכה

בסיס אוהדי הקבוצה מגיע מהעיר סלוניקי, כמו גם משאר אזורי מחוז מרכז מקדוניה וצפון יוון, והיא הקבוצה האהודה ביותר בצפון המדינה ונחשבת לאחת מארבע הקבוצות האהודות ביותר ביוון. בשנות ה-60, כאשר יוון נשלטה על ידי חונטה צבאית, ראו האוהדים במועדון לא רק קבוצת כדורגל אלא גם סמל של אנטי-דיקטטורה, ואצטדיון טומבה הפך למקום של הזדהות נגד החונטה השלטת. בשנות ה-80 הלכה וגדלה קנאות האוהדים, הגיעה לרמות של בריונות שמעולם לא נראו לפני כן, החלה להתפשט מעבר לגבולות יוון, ויצרה תאי מעריצים בערי אירופה על ידי הפזורה היוונית. התנהגות זו של אוהדי הקבוצה זו תורגמה לא מעט להתפרצויות של אלימות שגררו עונשים וקנסות שהוטלו על המועדון.

ארגון האוהדים הגדול ביותר של המועדון הוא "Gate 4", אשר נוסד ב-1976 וכולל סניפים בכל רחבי יוון. עם השנים הפך הארגון לאחד המשפיעים על התנהלות המועדון ועל ההחלטות המתקבלות בהנהלה, ולעיתים גם השפיע על הרכב ההנהלה וגרם להחלפת הבעלות על הקבוצה. הארגון הוותיק יותר של אוהדי המועדון, אשר נקרא "נאופוליס בלוס", נוסד ב-1963 ונחשב לאחד מארגוני האוהדים הראשונים שהוקמו ביוון.

היריבה הגדולה ביותר של פאוק היא אריס סלוניקי, והמשחק ביניהן מכונה "הדרבי של סלוניקי", אך מכיוון שלשתי הקבוצות אוהדים בכל צפון המדינה, נהוג לכנותו גם "הדרבי של מקדוניה" או "הדרבי של צפון יוון", וביום המשחק מורגשת תכונה רבה בכל רחבי צפון המדינה. שורש היריבות העירונית מגיע מההבדלים המעמדיים בין האוהדים, שכן בסיס אוהדי פאוק צמח מהפליטים היוונים שהגיעו מקונסטנטינופול ומאסיה הקטנה במהלך חילופי האוכלוסין ההמוניים בעקבות מלחמת יוון–טורקיה והשתייכו למעמד הפועלים, ואילו אוהדי אריס השתייכו למעמד הביניים ולחברה הסלוניקאית הוותיקה.

מכיוון שמאז שנות ה-80 ירדה קרנה של אריס סלוניקי והיא אינה מתמודדת בצמרת הכדורגל היווני, רבים מאוהדי פאוק מחשיבים את אולימפיאקוס, הקבוצה המעוטרת ביותר ביוון, כיריבה הגדולה ביותר של המועדון. היריבות בין המועדונים החלה בשנות ה-60, כאשר הכוכב הגדול ביותר של פאוק, יורגוס קודאס, החליט לעבור לאולימפיאקוס, ולאחר מחאת אוהדי פאוק נגד הכוחניות של המועדון מפיראוס בוטלה ההעברה. רבים מתושבי סלוניקי וצפון יוון חשים מקופחים, ולטענתם, המדינה נותנת עדיפות לאזור אתונה ופיראוס, ועל בסיס זה יש למועדון יריבות גדולה גם מול פנאתינאיקוס.

המשחקים בין פאוק סלוניקי לא.א.ק. אתונה מכונים "דרבי העיטים הדו-ראשיים", על שם העיט הדו-ראשי המופיע בסמלי שני המועדונים. בניגוד למשחקי דרבי המבוססים על הבדלים תרבותיים בין מחנות אוהדים, דרבי זה הוא ידידותי באופיו, מכיוון ששתי הקבוצות מייצגות את קהילת המהגרים מקונסטנטינופול, אשר חלקם התיישבו בסלוניקי וחלקם באתונה, ואחת הקבוצות שמוזגו לתוך פאוק בראשית דרכה נקראה א.א.ק. סלוניקי (ראשי התיבות של א.א.ק הם "איגוד הספורט של קונסטנטינופוליס"). היריבות מבוססת בעיקרה על התחרות בין סלוניקי לאתונה, אך רבים מאוהדי שתי הקבוצות מגדירים את היריבה כ"קבוצה השנייה" שלהם.

תארים עריכה

אליפות יוון:

  • זכייה (3): 1975/1976, 1984/1985, 2018/2019
    • סגנות (5): 1936/1937, 1939/1940, 1972/1973, 1977/1978, 2009/2010

הגביע היווני:

  • זכייה (7): 1971/1972, 1973/1974, 2000/2001, 2002/2003, 2016/2017, 2017/2018, 2018/2019
    • סגנות (16): 1938/1939, 1950/1951, 1954/1955, 1969/1970, 1972/1973, 1976/1977, 1977/1978, 1980/1981, 1982/1983, 1984/1985, 1991/1992, 2013/2014, 2019/2020, 2021/2022, 2022/2023

קישורים חיצוניים עריכה


הקונפרנס ליג 2023/24
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
צרפת  ליל בלגיה  גנט קרואטיה  דינמו זאגרב בלגיה  קלאב ברוז' הולנד  א.ז. אלקמאר הונגריה  פרנצווארוש גרמניה  איינטרכט פרנקפורט טורקיה  פנרבחצ'ה
סלובקיה  סלובן ברטיסלאבה ישראל  מכבי תל אביב צ'כיה  ויקטוריה פלזן נורווגיה  בודה/גלימט אנגליה  אסטון וילה איטליה  פיורנטינה יוון  פאוק סלוניקי בולגריה  לודוגורץ
סלובניה  אולימפיה ליובליאנה אוקראינה  זוריה לוהנסק קזחסטן  אסטנה טורקיה  בשיקטש פולין  לגיה ורשה בלגיה  גנק פינלנד  ה.י.ק. הלסינקי סלובקיה  ספרטק טרנבה
איי פארו  קלאקסוויק איסלנד  פרייד'פליק קוסובו  בלקני שווייץ  לוגאנו בוסניה והרצגובינה  זרינסקי מוסטאר סרביה  צ'וקאריצ'קי סקוטלנד  אברדין דנמרק  נורשלן