פיסטוק
פיסטוק (שם עברי מלא: אלת הבָּטְנָה או אלה אמיתית, שם מדעי: Pistacia vera) הוא עץ המתנשא לגובה 10 מטרים. מוצאו מהאזורים ההרריים של איראן, טורקמניסטן ומערב אפגניסטן.
 אלת הבטנה
| |
|---|---|
גרעיני פיסטוק
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | אלתיים |
| סוג: | אלה |
| מין: | אלת הבטנה |
| שם מדעי | |
 Pistacia veraליניאוס, 1753 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| מים | 4.37 ג' |
|---|---|
| קלוריות | 560 קק"ל |
| חלבונים | 20.16 ג' |
| פחמימות | 27.17 ג' |
| שומן | 45.32 ג' |
| כולסטרול | 0 מ"ג |
| ויטמינים | |
| ‑ ויטמין A | 1205 מק"ג |
| ‑ ויטמין B1 | 0.870 מ"ג |
| ‑ ויטמין B2 | 0.160 מ"ג |
| ‑ ויטמין B3 | 1.300 מ"ג |
| ‑ ויטמין B5 | 0.52 מ"ג |
| ‑ ויטמין B6 | 1.700 מ"ג |
| ‑ ויטמין B9 | 51 מק"ג |
| ‑ ויטמין C | 5.6 מ"ג |
| ‑ ויטמין D | 0 מ"ג |
| ‑ ויטמין E | 2.86 מ"ג |
| ‑ ויטמין K | 13.2 מק"ג |
| ברזל | 3.92 מ"ג |
| סידן | 105 מ"ג |
| מגנזיום | 121 מ"ג |
| זרחן | 490 מ"ג |
| אשלגן | 1025 מ"ג |
| נתרן | 1 מ"ג |
| אבץ | 2.20 מ"ג |
| סיבים תזונתיים | 10.6 ג' |
| מקור: משרד החקלאות האמריקני | |
תיאור עריכה
לעץ עלים נשירים דמויי נוצה המסודרים באופן שווה לאורך הפטוטרת ואורכם בין 10 ל-20 ס"מ. עץ הפיסטוק הוא עץ נשיר ודו-ביתי (לכל פרט ייחודיות זוויגית). לעץ פרחים בעלי עלי כותרת והם נוצרים ממַכְבֵּד. הפרי הוא בלוט בעל זרע מוארך העטוף בקליפה קשה ובתוכה ליבה ירוקה לא רכה העטופה בקרום סגול אדום חום. הליבה היא החלק האכיל והיא בעלת טעם ייחודי.
לאחר שהפרי נקטף, קליפתו מתייבשת, מחליפה את צבעה מירוק לצהוב (בזנים מסוימים לגוון צהוב-אדמדם) ונפתחת מעצמה באופן חלקי (ראו בתמונה).
בישראל, כמו בהרבה ממדינות העולם, נהוג לאכול את הפיסטוק כסוג של חטיף פיצוחים לאחר שהוא הומלח ונקלה. את הפיסטוק ניתן למצוא בלא מעט מאכלים מתוקים שמוצאם ממדינות ערב כגון בקלווה, רחת לוקום, כנאפה ומלבי. בישראל מכונה הפרי "פיסטוק חלבי", על שם מוצאו מחלב שבסוריה.
שימושים רפואיים לפי מקורות קדומים ובימינו עריכה
פדניוס דיוסקורידס, רופא, פרמקולוג ובוטניקאי יווני מהמאה הראשונה, תיאר את עץ האלה וציין כי גדלה בפטרה, יהודה, סוריה וקפריסין. לדבריו הפיקו ממנה את השרף המשמש לחיזוק הקיבה, לטיפול בעיניים ובאוזניים וכחומר משלשל. בימי הביניים שימשו הפירות כתרופה נגד שלשול, כסם המועיל לקיבה וכמרכיב בתרופה לחיזוק התאווה המינית. שמן הזרעים הוזכר בתור מרכיב במרקחת לחיזוק הלב, לעיכוב הזקנה, לחיזוק החושים ולחיזוק כוח הגברא. השרף שימש תרופה לחיזוק האיבר הזכרי ולכיווץ פי העטרה. ברפואה העממית בימינו משמשים הזרעים לניקוי הפנים[2].
גידולי פיסטוק ברחבי העולם לפי מדינות עריכה
התפלגות תנובת הפיסטוק בעולם בשנת 2019, לפי הערכות ארגון המזון והחקלאות של האו"ם:[3]
|
אטימולוגיה עריכה
השם "פיסטוק" מקורו ביוונית עתיקה (πιστάκιον - פיסטקיון), וממנו נגזרו שמות דומים בשפות עתיקות רבות, בהן לטינית, פרסית אמצעית, אנגלית תיכונה וצרפתית עתיקה (אנ'). יש האומרים ששמם המקראי של פירות הפיסטוק הוא בטנים[4].
קישורים חיצוניים עריכה
- פיסטוק, באתר ITIS (באנגלית)
- פיסטוק, באתר NCBI (באנגלית)
- פיסטוק, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פיסטוק, באתר Tropicos (באנגלית)
- פיסטוק, באתר GBIF (באנגלית)
- פיסטוק, באתר The Plant List (באנגלית)
- פיסטוק, באתר IPNI (באנגלית)
- הערך "אלת הבטנה, אלה אמיתית (פיסטוק)", ב"אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית", באתר מכון התורה והארץ
- פיסטוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Germplasm Resources Information Network: Pistacia vera
- California Pistachio Commission
- Nutrition facts
- Pistachio Ice Cream From Scratch with step-by-step pictures
- PistachioHealth.com - Pistachio Health and Nutrition Information(הקישור אינו פעיל)
- אלת הבטנה באתר הרשימה האדומה של IUCN
הערות שוליים עריכה
- ^ אלת הבטנה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 72.
- ^ הערכות ארגון המזון והחקלאות
- ^ בראשית, מג, יא. אונקלוס מתרגם בטנים - בוטמין. כאשר בוטמא בארמית פירושו עץ אלה. וכן בערבית - בוטום.