קונדוז (עיר)
קונדוז (בפשטו: کندز, תעתיק מדויק: כנדז; בפרסית ובדארי: قندوز, תעתיק מדויק: קנדוז) היא עיר בצפון-מזרח אפגניסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה. קונדוז מחוברת באמצעות כבישים עם מזאר-י שריף במערב, עם קאבול בדרום ועם שיר ח'אן בנדר בצפון. היא שוכנת בגובה 391 מ'. שטחי העיר משמשים במידה רבה לחקלאות (65.8% מהשטח). אזורי המגורים כוללים כמעט מחצית השטח הבנוי (48.3%) עם 29,877 מבני מגורים. מוסדות ומפעלים תופסים 17.9% מהשטח הבנוי, כולל שדה התעופה.
 | |
| בית הספר למנהל עסקים בקונדוז - אוניברסיטה פתוחה ראשונה באפגניסטן | |
| מדינה |
 אפגניסטן |
|---|---|
| מחוז | קונדוז |
| תאריך ייסוד | 329 לפנה"ס |
| שטח | 446.9 קמ"ר |
| גובה | 391 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 365,529[1] (21 בספטמבר 2020) |
| ‑ צפיפות | 817.9 נפש לקמ"ר (21 בספטמבר 2020) |
| קואורדינטות | 36°43′44″N 68°51′25″E / 36.728888888889°N 68.856944444444°E |
| אזור זמן | UTC +4:30 |
השם עריכה
לגבי שם העיר קיימות כמה השערות. לפי אחת מהן מקור השם קונדוז בשפה הפרסית - בשתי המלים "קוהן (או כוהן) דיז" שמשמעותן "מבצר ישן (עתיק)". לפי השערה אחרת מקור השם הוא טוראני (טורקי) - מהמילים "קונאק" konak או "קונוט" konut, שמשמעותן - מגורים, ארמון, דיור או שכונה, יישוב, עיר, כפר, מן השורש הקדם טורקי "קון" kun - "להתיישב". לפי תאוריה נוספת "קונדוז" נגזרת מהמילה ממקור טורקי kündüz- כינדיז, שמובנה "יום, אור היום" מהמילה הקדם טורקית kün = יום, שמש. עד שנת 1964 הייתה קונדוז בירת המחוז "כטגן", שמשמעות שמה הייתה "עיר עתיקה" או "עיר ישנה" - מהמילה ממקור טורקי "קאטא" kata = עתיק, ישן, והמילה מזרח איראנית (בסוגדיאנית) "קאנד" או המילה הטורקית "קנט" kent= מבצר, עיר.
היסטוריה עריכה
ימי קדם עריכה
במאה ה-3 לפנה"ס האזור נמצא בחבל באקטריה. בשטח העיר קונדוז של ימינו במקום הנקרא באלא חיסאר נמצאה, לדעת היסטוריונים בני זמננו, העיר דרפסאקה (ששמה נגזר אולי ממילה איראנית עתיקה ל"דגל"- "דראפשה"). דרפסאקה הייתה העיר הראשונה שביקר אלכסנדר הגדול אחרי שחצה את הרי הינדו-כוש ב-329 לפנה"ס[2][3]. צבאו של אלכסנדר סבל באותם ימים ממחסור רב באספקה. אצל סטרבון[4] מוזכר השם דאראפסה או אראפסה, אצל קלאודיוס תלמי דרפסה)[5] אמיאנוס מרקלינוס גם כן דרפסה ("דרפסה המטרופולין") [6]. לפי היסטוריונים אחרים, דרפסאקה שכנה במקום אחר, בנפת אנדראב, כיום במחוז השכן בגלאן. עם השנים המירו השליטים של המקום את דתם לבודהיזם והעיר הייתה במאה ה-3 ליישוב משגשג ולמרכז חשוב של לימודים בודהיסטים.
ימי הביניים עריכה
האזור נקרא מאוחר יותר טוחריסטן ושם העיר עצמה הייתה ואלוואליג' או וארווארליז. בימי השושלת הטימורית הייתה ידועה בשם כוהנדיז. בשנים 1496–1495 הייתה העיר זירת קרבות עבור מרזה חוסיין בייקרא (1506-1469), צאצא של טימור לנג וסולטן חוראסאן שבירתו הייתה בהראט. עד 1495 שלט בעיר הסולטן מרזה מחמוד אבן אבו סעיד (1495-1453), גם כן מן השושלת הטימורית. הוא שלט גם בבדחשן ומאוחר יותר, חצי שנה לפני מותו שלט בסמרקנד. אחר כך הייתה הקונדוז מקלט לבנו, סולטן מרזה בייסונגור. הוא נרצח שם בסופו של דבר על ידי אנשי האיש החזק שתמך בו קודם, אמיר ח'וסרו שאה.
בשנת 1502 נכבשה העיר על ידי המנהיג האוזבקי מוחמד שייבאני והייתה לזמן קצר חלק מהח'אנות בוכרה. כעבור מספר שנים בשנת 1510 היא נפלה בידי הספווים ואחר כך, ב-1511 סופחה זמנית על ידי בעל בריתם, באבור (1530-1483) הגיבור הלאומי של האוזבקים שכבש את סמרקנד וייסד בהמשך את האימפריה המוגולית. בקונדוז פגש בבור את משלחת השאה הפרסי אסמאעיל הראשון שהחזירה את אחותו ח'אנזאדה בגום מן השבי. בבור השתמש בקונדוז כבסיס למסעות צבאיים מצפון לאמו דריה בניסיון כושל לכבוש מחדש את סמרקנד. בשנים 1520–1524 עמדה העיר בתווך בין המחנות היריבים של האוזבקים והספאווים מפרס. בהמשך הייתה קונדוז חלק מהאימפריה המוגולית של באבור, יחד עם קאבול, קנדהר וחבל בדחשן. אחרי מותו של באבור, פרצות מלחמות בין יורשיו, אך בסופו של דבר בשנת 1546 בנו של באבור, הומאיון, שנמלט מהודו, ניצח את יריביו בקונדוז, השתלט על בדחשן ואת ניהולם של שטחים אלה מסר לאחיו הנאמן מרזה חינדל.
אולם העיר נפלה בשנת 1606 שוב לידי האוזבקים בפיקודו של ואלי ומוחמד ח'אן שהקים מחדש את הח'אנות בוכרה. קונדוז הפכה חלק מהמחוז באלח של ח'אנות בוכרה.
בתקופה המודרנית עריכה
בירת הח'אנות קונדוז 1888-1649 עריכה
בשנת 1645 נכבשו באלח ובדחשן כולל קונדוז, על ידי בני השושלת טימורית, אולם ב-1649 הם גורשו סופית משם על ידי האוזבקים. על בדחשאן השתלטה שושלת אוזבקית בשם קטגן, שמנהיגה אימץ את התואר "מיר" - כלומר "אמיר". נציג שלה נשלח גם לקונדוז. בשנת 1698 מחמוד ביי היה לח'אן הראשון של ח'אנות קונדוז העצמאית, ישות מדינית אוזבקית-טג'יקית שהתנתקה מבדחשן. בשנת 1751 נכנע שליט קונדוז הזארה ביי בפני המנהיג האפגני אחמד שאה דוראני. אולם השלטון של הדוראנים נמשך רק עד 1767–1768 כשמרדו האוזבקים בקונדוז תחת פיקודו של מזרב ביי והשיגו מחדש את עצמאותם. בשנות ה-20 של המאה ה-19 השתרעה ח'אנות קונדוז מחולם ועד להרי פמיר. היא עמדה בתווך ב"משחק הגדול" שבין רוסיה לבריטניה.
בתחילת המאה ה-19 ביקר בעיר מאונסטוארט אלפינסטון וסיפר שבעיר שלט ח'אן בשם חולדוד שברשותו עמד צבא של 15,000 לוחמים. בשנת 1830 הגיע לקונדוז נוסע בריטי אחר, ג'ון ווד, שהתרשם כי העיירה עלובה, שוכנת באזור ביצתי מוכה מגפות כמו מלריה, ואינה מונה יותר מ-500–600 בתים. אמרה מקומית טענה ש"אם אתה רוצה למות, סע לקונדוז". ב-1859 נכנעה הח'אנות לדוסט מוחמד, שליט קאבול, והפכה לבת חסותו. בשנת 1888 סופחה הח'אנות לאפגניסטן.
במאות ה-20-21 עריכה
בתחילת המאה ה-20 תחת הנהגתו של שר חאן נאשר, אזור קונדוז הפך לאחת המחוזות העשירים ביותר של אפגניסטן. זאת בעיקר הודות להקמת החברה Spinzar Cotton Company, חברה לגידול ושיווק הפשתן שהוקמה על ידי שר חאן נאשר ושקיימת עד ימינו. פותחו באזור גם ענפי החיטה, האורז, הדוחן וענפים חקלאים אחרים והמקום כונה "הכוורת של אפגניסטן". עם כיבוש אזורי טג'יקיסטן ואוזבקיסטן על ידי הצבא האדום במחצית השנייה של המאה ה-20, מאה-מאתיים אלף טג'יקים ואוזבקים נמלטו לצפון אפגניסטן, כולל לקונדוז.
עד ימינו תופסת קונדוז מיקום אסטרטגי בין המחוזות תח'אר ובדח'שאן. בנובמבר 2001 הייתה אחד ממרכזיו העיקריים של משטר הטליבאן עד שנכבשה על ידי כוחות "הברית הצפונית" שנתמכו על ידי ארצות הברית ב-26 בנובמבר 2001. היא הייתה העיר הגדולה האחרונה שנשלטה על ידי הטליבאנים.
בספטמבר-אוקטובר 2015 נכבשה שוב אך לשבועיים על ידי כוחות הטליבאן. ב-28 בספטמבר 2015 הטליבאן תקפו את העיר משלושה צדדים וכבשו את רובה. עשרות אלפי תושבים נאלצו בימי הקרבות להימלט לפנים הארץ. אחרי קרבות כבדים עם הצבא האפגני הטליבאן נסוגו. בעת הקרבות לשחרור מחדש של העיר, ב-3 באוקטובר 2015 הפגיז הצבא האמריקאי בטעות את מרכז הטיפולים של עמותת "רופאים ללא גבולות". בהפגזות אלה נהרגו 22 בני אדם, ביניהם 10 חולים (כולל 3 ילדים) ו-12 עובדים.
ב-8 באוגוסט 2021, כבשו כוחות הטליבאן את העיר לאחר שניצחו במספר עימותים את כוחות הצבא האפגני ששהו בסביבה[7].
דמוגרפיה עריכה
לפי תחזיתרשמית לתאריך 21 בספטמבר 2020, התגוררו בעיר 365,529 בני אדם, והיא העיר החמישית בגודלה באפגניסטן. בקונדוז חיה אוכלוסייה רב-אתנית, הכוללת פשטונים, טג'יקים, אוזבקים, חווארים, ערבים ועוד כמה קבוצות אתניות.
הערבים בקונדוז מדברים לרוב פרסית, אך שומרים על זהותם המיוחדת, שמקורה בשבטים שבאו מחצי האי ערב במאות ה-7–8.
מנהל עריכה
העיר קונדוז מחולקת ל-8 מגזרי משטרה (נחיאס) ומשתרעת על שטח של 112,060 דונם. היא גם מהווה נפה, לצד שש הנפות האחרות של מחוז קונדוז. בעיר פועלת מועצת המחוז ולמחוז 9 נציגים בבית התחתון ושניים בבית העליון של הפרלמנט.
תחבורה עריכה
במרחק 8 ק"מ דרומית-מזרחית מן העיר שוכן נמל תעופה ששימש זמן רב לצרכים צבאיים והומניטריים.
חינוך עריכה
בעיר פועלות שתי אוניברסיטאות: אוניברסיטת קונדוז, שהוקמה בשנת 1994 על יסוד מדרשת מורים שנוסדה בשנת 1967, ושלוחה של אוניברסיטת סלאם שבסיסה בקאבול. אוניברסיטת סלאם היא מוסד לימודים פרטי שהוקם בשנת 2009 וזכה בשנת 2013 למעמד אוניברסיטה.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Afghanistan: Administrative Division (Provinces and Districts) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
- ^ Drapsaka - in Enc.Iranica on line
- ^ אריאנוס -מלחמותיו וכיבושיו של אלכסנדר הגדול ספר ג,29 1
- ^ סטרבון -"גאוגרפיה" ט"ו, 2, 10
- ^ קלאודיוס תלמי, ספר ו ,12,6
- ^ אמיאנוס מרקלינוס היסטוריה רומית - ספר כ"ג,6, 59
- ^ Latifi, Ali. "Taliban captures Kunduz, third provincial capital in three days". Al Jazeera. Al Jazeera. נבדק ב-8 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה)