פרשת ויקהל

פרשת השבוע העשירית בספר שמות
(הופנה מהדף ויקהל)

פרשת וַיַּקְהֵל היא פרשת השבוע העשירית בספר שמות. על פי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ל"ה, פסוק א' ומסתיימת בפרק ל"ח, פסוק כ'.

ויקהל
פסוקים שמות, ל"ה, א'ל"ח, כ'
מספר פסוקים 122
מספר תיבות 1558
תוכן איסור מלאכה בשבת, חומרי הגלם למשכן והאחראים על בנייתו, תיאור בניין המשכן וכליו
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (0)  לא תעשה (1)
משפט מוות בשבת
הפטרה
אשכנזים מלכים א', ז', מ'נ'
ספרדים ואיטלקים מלכים א', ז', י"גכ"ו
תימנים מלכים א', ז', י"גכ"ב
איור של בניית כלי המקדש
איור המתאר תפירה ובנייה של כלי המשכן

הפרשה עוסקת בעיקרה בעניינים הנוגעים להקמת המשכן. משה מוסר לבני ישראל את הציוויים על הקמת המשכן שפורטו בפרשות תרומה, תצוה וכי תשא. הציוויים באים לכלל ביצוע בפרשה זו ובפרשת פקודי שאחריה.

את פרשת ויקהל קוראים בין התאריכים כ"ב באדר-כ"ט באדרשנה מעוברת באדר א').

קריאת הפרשה עריכה

את פרשת ויקהל קוראים בין התאריכים כ"ב באדר-כ"ט באדרשנה מעוברת באדר א'). ברוב השנים הפשוטות, קוראים את פרשת ויקהל ביחד עם פרשת פקודי, לרוב יחד עם פרשת החודש ובשנים מסוג הכז יחד עם פרשת פרה. בשנים פשוטות מסוג השא קוראים את פרשת ויקהל לבדה, ביחד עם פרשת פרה. בשנים מעוברות קוראים את פרשת ויקהל לבדה, בשנים מסוג החא והשג בלי אחת מארבע הפרשיות ובשאר השנים המעוברות ביחד עם פרשת שקלים.

תאריכי הקריאה עריכה

השבת בה קוראים את פרשת ויקהל יכולה לחול בעשרה תאריכים שונים.

יחד עם פרשת פקודי:

בנפרד:

תוכן הפרשה עריכה

הקהלת בני ישראל בידי משה עריכה

הפרשה נפתחת בהקהלת כל עדת בני ישראל בידי משה. בתחילה משה מוסר לבני ישראל את ציווי ה' על איסור עשיית מלאכה בשבת, ובפרט על איסור הבערת אש בשבת. חז"ל למדו מהסמיכות של ציווי השבת לציווי המשכן שמלאכות שבת נגזרות מהמלאכות שנעשו בהקמת המשכן.

לאחר מכן מוסר משה את הציווי על תרומת חומרי הגלם השונים שנדרשים לעשיית המשכן, ואת הציווי על התגייסות בני ישראל למלאכת יצירת המשכן. במסגרת הציווי משה מונה בקצרה את מרכיבי המשכן וכליו: מבנה המשכן על חלקיו השונים, הארון הכפורת והפרוכת, השלחן, המנורה, מזבח הקטורת ומסך פתח המשכן, מזבח העולה והכיור, החצר על חלקיה השונים, ובגדי השרד של אהרון ובניו הכהנים.

איסוף החמרים למשכן ומינוי האומנים עריכה

בני ישראל יוצאים, אוספים את החומרים הנדרשים למלאכת המשכן. הנשים טוות יריעות עיזים והנשיאים מביאים את אבני השהם, אבני המילואים, שמן הזית וחומרי הבשמים לקטורת ולשמן המשחה. לאחר מכן מציג משה לבני ישראל את מינוי בצלאל בן אורי, אהליאב בן אחיסמך ו"כל איש חכם לב" לעבודה במלאכות העדינות הדורשות כישרון מיוחד.

בניית המשכן וכליו עריכה

עיקר הפרשה מוקדש לתיאור בניית המשכן וכליו, בסדר זה:

  1. יריעות המשכן, האוהל והמכסה
  2. קרשי המשכן, הבריחים והאדנים
  3. הפרוכת והמסך
  4. הארון
  5. שולחן לחם הפנים
  6. המנורה
  7. מזבח הזהב
  8. שמן המשחה והקטורת
  9. מזבח הנחושת
  10. כיור
  11. קלעי החצר.

סדר הדברים שונה מסדר הציוויים בפרשת תרומה ודומה לציווי הקצר בתחילת הפרשה. פרשני המקרא הציעו הסברים שונים לעניין זה.

פרטי יצירת המשכן וכליו זהים כמעט לחלוטין לפרטי הציווי עליהם המופיע בפרשות תרומה, תצוה וכי תשא, ופרשני המקרא דנים בשאלה מדוע התורה חוזרת פעמיים על התיאור המפורט. הרמב"ן אומר:

ועל הכלל כל זה דרך חבה ודרך מעלה לומר כי חפץ השם במלאכה ומזכיר אותה בתורתו פעמים רבות להרבות שכר לעוסקים

רמב"ן, שמות לו, ח

הפטרה עריכה

הפטרת פרשת ויקהל היא בספר מלכים, בתיאור בניין בית המקדש הראשון. למנהג הספרדים והאיטליאנים מפטירים בספר מלכים א', פרק ז', פסוקים י"גכ"ו, והתימנים מסיימים בפסוק כ"ב. במנהג האשכנזים מפטירים בהמשך אותו פרק, בפסוקים מ'נ'.

אולם, ברוב מוחלט של השנים פרשת ויקהל חלה באחת משבתות ארבע הפרשיות ואין מפטירים בה את הפטרתה הרגילה. בכל השנים הפשוטות היא חלה בשבת פרה (בשנות השא והכז) או בשבת החודש (בשאר השנים הפשוטות). ברוב השנים המעוברות היא חלה בשבת שקלים. רק בשנים מעוברות מקביעות השג והחא (כ-10% מהשנים) פרשת ויקהל אינה חלה באף אחת מארבע הפרשיות, ואז מפטירים בה את ההפטרה הרגילה.

קישורים חיצוניים עריכה

הטקסט:

פרשנות: