המרכז האקדמי רופין

מכללה בישראל
(הופנה מהדף מכללת רופין)

המרכז האקדמי רופין הוא מכללה אקדמית באזור עמק חפר בקרבת היישוב כפר מונש ובתחומה של מועצה אזורית עמק חפר.

המרכז האקדמי רופין
צילום אוויר של המרכז האקדמי רופין (נראים גם מבני קריית החינוך ע"ש דוד בן-גוריון)
צילום אוויר של המרכז האקדמי רופין (נראים גם מבני קריית החינוך ע"ש דוד בן-גוריון)
מכללה
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סטודנטים
כלל הסטודנטים 4,452[1]
סטודנטים לתואר ראשון 3,839[1]
סטודנטים לתואר שני 613[1]
סטודנטים מתוקצבים 2,583[2]
מיקום
מיקום סמוך לכפר מונש, עמק חפר
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°20′33″N 34°54′44″E / 32.3425°N 34.912222222222°E / 32.3425; 34.912222222222
www.ruppin.ac.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסל דמותו של ארתור רופין, שעל שמו קרוי המוסד
מדרשה ע"ש רופין, 1946

היסטוריה

עריכה

המרכז האקדמי רופין, הקרוי על שמו של ארתור רופין, החל את דרכו בקורסים קצרים בהשתלמות חקלאית שהתקיימו במקומות שונים. בכינוס לזכרו של רופין, בהובלת המרכז החקלאי בראשות חיים הלפרין, הוחלט להקציב חצי פרומיל מכספי הפדיון של התוצרת החקלאית ששווקה בידי תנובה להקמת המדרשה החקלאית על שם א. רופין[3]. לצורך הקמת המכללה, הקצתה הקרן הקיימת בתחילת 1946 שטח של 250 דונם בעמק חפר[4][5]. בתחרות לתכנון המכללה זכו בתחילת 1947 שולמית נדלר ומיכאל נדלר[6][7]. בנובמבר 1947 הונחה אבן פינה לאולם ההרצאות[8].

טקס הפתיחה התקיים בפברואר 1949. המנהל הראשון היה אהרון רודשטיין מאשדות יעקב[9].

בראשיתו התקיימו במרכז האקדמי רופין קורסים קצרים של חמישה שבועות. בשנת 1956 הקים מינהל המים של משרד החקלאות, מכון להדגמה והדרכה לצד המכללה[10]. בסוף שנות ה-50 התקיימה בו תוכנית לימודים דו שנתית[11]. החל משנת 1960 קיימה בו המחלקה לקשרי חוץ של משרד החקלאות קורסים לתלמידים ממדינות שונות, בעיקר מאפריקה[12][13].

בשנות ה-60 הרחיבה המדרשה את מסלולי הלימוד בה מעבר לחקלאות גם לנושאי ארגון ומינהל, כספים, טכנאות, שירותים וקורסים תעשייתיים[14].

באפריל 1974 פנתה המדרשה למועצה להשכלה גבוהה בבקשה להכיר במסלול לניהול כקורס אקדמי, שיפעל בשם המכללה ע"ש חיים הלפרין[15]. באפריל 1977 קיבלה המדרשה לראשונה הכרה כמוסד להשכלה גבוהה[16], אך לא קיבלה זכות לחלק תארים[17]. בשנת 1981, נשיא מדינת ישראל מר יצחק נבון ושר החינוך מר זבולון המר, אישרו בחתימתם כי סטודנטים הלומדים במדרשת רופין כלכלה ומנהל החל משנת 1979 זכאים לתואר בוגר. בנוסף הוקם באותה עת בית הספר להנדסאים.

בשנת 1986, שונתה האסטרטגיה של המוסד, מהתמקדות בקהל יעד המגיע מהמושבים והקיבוצים, לפנייה לכלל תושבי מדינת ישראל תוך התאמת תוכניות הלימוד[18].

בשנת 1993 נוסדה המחלקה לכלכלה וחשבונאות אשר הוכרה רשמית על ידי המל"ג בשנת 1994, בשנת 1997 נוסדה והוכרה תוכנית הבוגר במנהל עסקים.

בשנת 1995 נוסדה המחלקה למדעי ההתנהגות, ובשנת 1996, הוקם בית הספר למדעי החברה והניהול. בשנת 2010 פוצל בית הספר לחברה וניהול לשני בתי ספר:

  • הפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים כוללת את התוכניות ללימודי תואר ראשון ב: כלכלה ומנהל, כלכלה וחשבונאות, מנהל עסקים ותואר שני MBA במנהל עסקים.
  • הפקולטה למדעי החברה והקהילה כוללת את התוכניות ללימוד תואר ראשון ב: מדעי ההתנהגות, מדעי הסיעוד, עבודה סוציאלית ותואר שני בהגירה ושילוב חברתי, בפסיכולוגיה קלינית ופסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית.

בשנת 1996 החלה את פעילותה הפקולטה להנדסה, במסגרת שלוחה של אוניברסיטת קובנטרי הבריטית, כתוכנית ארבע שנתית. התוכנית התנהלה באנגלית תוך שילוב של צוות מרצים שהגיע מאנגליה וצוות מרצים מקומי. המחלקה הראשונה שנפתחה הייתה הנדסת תעשייה וניהול. שנה אחר-כך נפתחה המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מחשבים ובהמשך המחלקה מדעי המחשב והמידע. בשנת 2001, בעקבות פניית המועצה להשכלה גבוהה, הוחלט לשנות את אופי פעילתו של בית הספר להנדסה תוך הפיכתו למוסד ישראלי המעניק תארים המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה לאותן תוכניות. בינואר 2004 הוסמך בית הספר להעניק תוארי B.Tech ב-3 תחומים: הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה והנדסת מחשבים, והחל משנת 2005, הוסמך בית הספר להעניק תוארי B.Sc. בתחומים אלה. בהמשך הוסמך לתת תואר שני בלוגיסטיקה ושרשרת האספקה הגלובלית.

בסוף שנות ה-90 פקד את המרכז האקדמי רופין משבר כלכלי, לאחר שצבר חובות של כ-75 מיליון שקל[19]. ב-2002 המרכז נכנס להליך של הסדר חוב[20][21], שכלל מכירת נדל"ן וקרקע בשטח 300 דונם[22], והפיכת המכללה לעמותה. בסיום התהליך הפך המרכז למוסד המתוקצב על ידי המועצה להשכלה גבוהה, שגובה שכר לימוד אוניברסיטאי (למעט תוכנית ה'BA מנהלים' שגבתה שכר לימוד בלתי מסובסד עד שנסגרה ב-2010[23]).

באוקטובר 2007 הכריז התאגיד הצרפתי ויאוליה על הקמת מרכז מחקר לאיכות הסביבה ברופין[24].

נשיאת המרכז האקדמי בשנים 2004–2016 הייתה פרופ' שוש ארד[25]. בשנים 2016–2021 שימשה פרופ' גליה צבר בתפקיד[26]. החל מאוקטובר 2021, נשיא המרכז הוא פרופ' אביעד קליינברג[27].

בדצמבר 2014, נחנך בניין חדש עבור בית הספר למינהל עסקים, שנבנה בעלות של 35 מיליון שקל[28].

תחומי פעילות

עריכה

במרכז האקדמי פועל בית הספר לכלכלה ומנהל עסקים, בית הספר למדעי החברה והקהילה, בית הספר להנדסה, ובסך הכל 15 מחלקות אקדמיות לתואר בוגר ומוסמך, בהן לומדים יחדיו מעל 4,300 סטודנטים. בנוסף מפעיל רופין את בית הספר למדעי הים במכמורת. הוא הוקם ב-1997 כ"מכללה הימית לישראל", שקיבלה את החסות האקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים[29]. בשנת 2003 הצטרפה המכללה הימית לישראל למרכז האקדמי רופין. משנה זאת נקרא שמה "בית הספר למדעי הים והסביבה הימית"[30], והיא הפכה למכללה ציבורית המתוקצבת על ידי הות"ת של המועצה להשכלה גבוהה. בבית הספר למדעי הים ישנן תוכניות ללימודי תואר ראשון במדעי הים והסביבה הימית ולימודי תואר ראשון בביוטכנולוגיה ימית. בנוסף, נפתחו שתי תוכנית ללימודי תואר שני בניהול משאבי ים ותואר מדעי מחקרי עם תזה.

בצד הפעילות הלימודית במחלקות, מעודד המרכז האקדמי מחקר ופעילויות אקדמיות מגוונות, קיום כנסים אקדמיים וימי עיון במבחר נושאים במשך כל השנה והפעלת רשות מחקר לצורך העצמה וקידום הסגל האקדמי. המרכז האקדמי רופין שם לעצמו למטרה להעמיד דור חדש של מנהלים בעלי גישה ערכית ומודעות סביבתית. בתוך כך מניף המרכז שני דגלים מרכזיים - סביבה ומעורבות חברתית. "הקמפוס הירוק" של המרכז האקדמי רופין הוא חלק מתפיסת עולם הטומנת בחובה מעורבות חברתית למען הקהילה ולמען הסביבה.

בשנת 2005 הוקם המכון לחקר הגירה ושילוב חברתי, הפועל למען קידום ההוראה והמחקר בתחום ההגירה[31].

בשנת 2022 הוקמה קבוצת המחקר לקיימות סביבתית וחברתית העוסקת במחקר אינטרדיסציפלינרי בתחומי הקיימות.[32]

בעשור השני של המאה ה-21 עסק צוות מחקר של בית הספר למדעי הים, בניטור מזהמים אורגניים והשפעת הזרמת מי קולחים לנחל אלכסנדר[33].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 לפי לוח 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (20192020)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"א נספח 4
  3. ^ אלכס ינאי, 40 אלף למדו במדרשה ע"ש רופין ב-15 שנותיה, מעריב, 8 במרץ 1964
  4. ^ בקרוב יתחילו בבניין מדרשה חקלאית, דבר, 8 במרץ 1946
  5. ^ המדרשה החקלאית לשלב הביצוע, משמר, 11 באפריל 1946
  6. ^ עוד הקיץ תוקם המדרשה החקלאית, משמר, 24 במרץ 1947
  7. ^ המכללה החקלאית ע"ש א. רופין, דבר, 4 במרץ 1949
  8. ^ הוחל בבנין המדרשה החקלאית בעמק־חפר, דבר, 4 במרץ 1949
  9. ^ נפתחה המדרשה החקלאית ע"ש רופין, דבר, 28 בפברואר 1949; המשך
  10. ^ אלכס ינאי, מכון ההדגמה מרחיב פעולותיו, מעריב, 30 באוקטובר 1960
  11. ^ קורס סמיך, מעריב, 10 ביוני 1959
  12. ^ ג. שרוני, באיזו שפה דיברו ביניהם שלמה ומלכת שבא, מעריב, 9 בפברואר 1961
  13. ^ ג. שרוני, הדשן מסייע להרבות לחם בעולם, מעריב, 20 ביולי 1970
    חיים לנדאו, כי מרחובות תצא תורה - משתלמים משלוש יבשות במדרשת רופין, על המשמר, 16 במרץ 1973
  14. ^ אלכס ינאי, 40 אלף למדו במדרשה על שם רופין ב־15 שנותיה, מעריב, 8 במרץ 1964
    שירות – זה מקצוע, על המשמר, 25 ביוני 1970
  15. ^ חיים לנדאו, מכללה ע״ש חיים הלפרין במדרשת־רופין, על המשמר, 19 באפריל 1974
    מדרשת רופין לחקלאות תהיה למכללה ארצית, דבר, 19 באפריל 1974
  16. ^ מדרשת רופין' הוכרה כמוסד להשכלה גבוהה, מעריב, 25 באפריל 1977
  17. ^ מכללת רופין אינה רשאית להעניק תארים, דבר, 2 בדצמבר 1977
  18. ^ פנחס שמיר, ללמוד לקראת המחר, מעריב, 4 באוקטובר 1988
  19. ^ בן-ציון ציטרין, רו"ח זיו מונה כנאמן להסדר מדרשת רופין, באתר הארץ, 19 בינואר 2002
    הארץ, מדרשת רופין ביקשה צו הגנה מנושים, באתר הארץ, 20 בינואר 2002
  20. ^ אלעזר לוין, ‏חובות מדרשת רופין: 75 מיליון שקל - כפליים משווי הנדל"ן שמציעה למכירה, באתר גלובס, 5 במאי 2002
  21. ^ יצחק דנון, ‏נאמני מדרשת רופין: לאשר הסדר נושים ורכישת השליטה ב-32 מיליון שקל, באתר גלובס, 8 ביולי 2002
    אלעזר לוין, ‏קריסטל קנה את מדרשת רופין - שילם 32 מיליון שקל, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2002
  22. ^ אלעזר לוין, ‏רונן קריסטל קנה ממדרשת רופין בעמק חפר 300 דונם ואת ביה"ס להנדסאים, באתר גלובס, 14 במאי 2002
  23. ^ המרכז האקדמי - רופין | דירוג האוניברסיטאות והמכללות
  24. ^ הארץ, ירוק עולה. הרבה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2007
    דליה טל, ‏ואוליה תשקיע 15 מיליון דולר בהקמת מרכז פיתוח וקמפוס לאיכות הסביבה, באתר גלובס, 12 בפברואר 2008
  25. ^   טלי חרותי-סובר, סערה ברופין: שתי עצומות סותרות בנושא הארכת כהונתה של הנשיאה, באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2013
  26. ^   עדי דברת-מזריץ, פרופסור גליה צבר נבחרה לנשיאת המרכז האקדמי רופין, באתר TheMarker‏, 20 ביולי 2016
  27. ^ דוד רוזנטל‏, פרופ' אביעד קליינברג מונה לנשיא החדש של המרכז האקדמי רופין, באתר וואלה, 21 ביולי 2021
  28. ^ נעמה ריבה, רופין מתחדשת: הצצה ראשונה לבניין החדש של בית הספר למינהל עסקים, באתר Xnet‏, 8 בדצמבר 2014
  29. ^ דליה טל, ‏רחמימוב אדריכלים זכה בתכנון קמפוס מכמורת של ביה"ס למדעי הים, באתר גלובס, 18 בספטמבר 2005
  30. ^ המרכז האקדמי רופין מעלה קמפיין במיליון ש', באתר גלובס, 7 במרץ 2007
  31. ^ טלי חרותי-סובר, המכון הראשון בישראל החוקר את תופעת ההגירה, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2010
  32. ^ המרכז האקדמי רופין, קבוצת המחקר לקיימות סביבתית וחברתית, באתר www.ruppin.ac.il
  33. ^ צפריר רינת, נחל אלכסנדר נצבע בירוק עז בעקבות זיהום חמור, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2017
      צפריר רינת, חוקרים: הזרמת קולחים לנחלים בישראל פוגעת בהם קשות - וחייבת להיפסק, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2020