נחל אלכסנדר

נחל הזורם מהרי השומרון ועד לים התיכון

נַחַל אֲלֶכְּסַנְדֶּר (בעבר: נהר אסכנדורה) הוא נחל עילי הזורם מהרי השומרון ועד לים התיכון. ברובו הוא זורם בעמק חפר. שפך הנחל מצוי מצפון לנתניה בין המושבים מכמורת ובית ינאי. הנחל מנקז את אזור שכם ומרכז השומרון, וכן חלק משפלת החוף. אורך הנחל כ-32 ק"מ[1]. חלקו התחתון של הנחל וסביבותיו הם גן לאומי מוכרז.

נחל אלכסנדר
NahalAlexander.jpg
אורך 32 קילומטרים
אגן ניקוז 550 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך הים התיכון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוואי הנחלעריכה

הנחל מקבל מים מנחל שכם, נחל תאנים, נחל אומץ, נחל בחן ונחל אביחיל. בחלקו העליון, ההררי, הנחל אכזב, מכיוון שהמבנה הסלעי גורם לחילחול רב. בנחל נמצאת אוכלוסייה חשובה של צב רך. על הנחל הוקם גשר הצבים, המושך מטיילים רבים הבאים לצפות באוכלוסיית הצבים.

סמוך לגדה הצפונית של נחל אלכסנדר, בחלקו העליון (המזרחי) מצוי האתר הארכאולוגי "שייח מושארף".

החל ממושב תנובות ועד לשפך בחוף מכמורת, מסומן לצד הנחל שביל לטיול. אורכו של מסלול זה כ-22 קילומטרים, והוא נגיש גם לרוכבי אופניים. ב-2020, הנחל נוסף אל שביל השרון.

מקור השםעריכה

 
נחל אלכסנדר בהשפכו לים התיכון בחוף "בית ינאי" שבארץ ישראל
 
נחל אלכסנדר וברקע המושבים גאולי תימן וכפר הרא"ה, במבט מעל גשר הצבים
 
נחל אלכסנדר והאזור שממערב לו, במבט מעל גשר הצבים
 
הנחל ומפרץ אבו זבורה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880

קיימות שתי גרסאות למקור שמו של הנחל[2]: אחת היא על שמו של המלך אלכסנדר ינאי שהיה מלך מבית חשמונאי וכבש את האזור שבו זורם הנחל במאה ה-1 לפנה"ס. לפי ההסבר השני לשם, טרם קום מדינת ישראל, ערביי הארץ קראו לנחל "וואדי איסכנדיר" (או "נהר אסכנדורה"), על שם אסכנדר אבו זבורה, בעל קרקעות עשיר וסוחר אבטיחים מצליח שחי במאה ה-19 והיה מייצא אבטיחים מאזור שכם למצרים. הוא היה משיט את האבטיחים ברפסודות ששטו לאורך הנחל עד לים התיכון, שם סמוך למושב מכמורת של היום היה "מינת אבו זבורה" (נמל אבו זבורה) שבבעלותו, ומשם הוא היה שולח אותם באוניות למצרים.

שיקום הנחלעריכה

עד שנות ה-60 של המאה ה-20, היה נחל אלכסנדר אחד הנחלים היחידים בישראל שצביונו הטבעי נשמר במידה ניכרת, ומימיו לא זוהמו. אך מאז זוהם בשפכים של יישובי הסביבה ומפעילות חקלאית אינטנסיבית, ומרבית המים ממקורות טבעיים שהגיעו אליו נלקחו לשימושים אחרים[3].

החל משנת 1995 החלו ניסיונות לשיקום הנחל. הוקמה ה"מינהלה לשיקום נחל אלכסנדר", המאגדת כ-20 גופים בעלי עניין בשיקום הנחל. הייחוד של המנהלה לשיקום הנחל הוא, שנציגים של גופים רבים שותפים לעבודה. נמצאים בה נציגים של המשרד לאיכות הסביבה, הקרן הקיימת לישראל, נציגי החברה להגנת הטבע, מינהל מקרקעי ישראל, רשות הטבע והגנים, נציגי יישובי האזור ועוד. בשנת 2000, בוצע פרויקט חירום ראשוני לטיפול בשפכי שכם וטול כרם, שהם אחד ממקורות הזיהום של הנחל[4]. פרויקט זה הושלם בשנת 2002, במסגרתו מלכדים המים המזוהמים לפני כניסתם לקו הירוק, המים נאגמים במספר בריכות שיקוע, מטוהרים, ונאגמים שוב באזור קיבוץ בחן, בסמוך לכביש חוצה ישראל ומשמשם להשקיה חקלאית[5]. ב-2003 במהלך "פסטיבל הנחלים" באוסטרליה, פרויקט שיקום נחל אלכסנדר זכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית "RIVERPRIZE" בנושא איכות הסביבה. אחד הנחלים המזוהמים בארץ הפך למקור דוגמה למנהלות לשיקום נחלים ברחבי העולם. רשות ניקוז השרון, אגודת המים "אפיקי עמק חפר", החברה הממשלתית לתיירות ונציבות המים הם הגופים המתקצבים[6]. בשנת 2005 הושלם מכון הטיהור ביד חנה. המטהר את שפכי נחל שכם, היובל העיקרי של נחל אלכסנדר. פרויקט משותף של עיריית טול כרם והמועצה האיזורית עמק חפר. כ-65 מיליון שקלים הושקעו בפרויקט[7]. חלק מעלות הפרויקט נתרמה על ידי ממשלת גרמניה[8].

קיבולת מכון הטיהור ביד חנה, מוצתה תוך שנים ספורות ושוב החל הנחל להיות מזוהם באופן קבוע. בשטחי הרשות אין מכון לטיהור השפכים, שפכים לא מטופלים מבתי בד ומשחתות זורמים לנחל[9][10]. כבר בסוף שנות ה-90 הסכימו גורמי מימון בינלאומיים, לממן מתקני טיהור שפכים שישרתו את הרשות הפלסטינית. אך מדינת ישראל התעקשה שההתנחלויות יתחברו לאותו מתקן טיהור, התורמים התנגדו ומשכו את כספם[11]. ב-2017 שפכים שזרמו לנחל גרמו לזיהום חמור ולתמותה נרחבת של דגים בשפך הנחל[12]. שנה אחר כך, היה אמור המנהל האזרחי לפזר בשטחים פתוחים את הפסולת שנוצרת בהפקת שמן זית באזור נחל שכם ולמנוע את שפיכתם לנחל. אך הפעולות הנדרשות לפינוי הפסולת לא בוצעו[13].

בתחילת 2020, דם ממשחטות פלסטיניות זרם באין מפריע לנחל והוביל לזיהום חמור[14].

לצד השיקום, רשות הניקוז סימנה יחד עם הוועדה לשבילי ישראל מסלול טיול לצד הנחל. חלק זה מתחיל במושב תנובות ומסתיים בחוף מכמורת, ונבנו בו שני מצפורים ושני חניוני יום. אורך המסלול הוא כ-22 קילומטרים, והוא פרוץ בצורה המאפשרת גם רכיבה על אופניים. על אף הצבתם של פחי אשפה, הרשות אינה מתחזקת באופן שוטף את המסלול וגם לא מפנה ממנו פסולת. עבודה זו נעשית על ידי מתנדבים אחת לכמה חודשים, אם בכלל. ב-2020, הוועדה סימנה מחדש את שביל השרון שחלק נכבד ממנו הוא מסלול זה של הנחל.

גשר הצביםעריכה

הגשר המקורי היה גשר עץ מעל הנחל ששימש את החקלאים באזור. ממנו הושלכו פסדים מן המשקים סביב ולכן גם נוצר ריכוז גדול של צבים רכים סביבו. מכאן גם שמו. בשנת 1986 הוקם גשר בטון לצד הגשר המקורי[15], שנהרס בשטפונות כמה שנים לאחר מכן. הגשר החדש מיועד הן להולכי רגל והן לכלי רכב.

הצב הרך, הוא בעל חיים נדיר, הוא מגיע עד לאורך של 1.20 מטרים ומשקלו יכול להגיע עד 50 ק"ג. לצבים צוואר ארוך וגמיש המשמש אותם כצינור נשימה בעת היותם מתחת למים. הם ניזונים בעיקר מבעלי חיים קטנים החיים במים. הצבים הרכים נמצאים בסכנת הכחדה, עקב פגיעה באזורי ההטלה שלהם, זיהום וייבוש נחלים, פגיעה מפסולת וקרסים ודריסה. גם חיות הבר, כמו שועלים או נמיות פוגעים בצבים על ידי אכילת ביציהם. בחורף 1992 היו שיטפונות וצבים רבים נסחפו אל הים התיכון ומתו.

פרויקט הצלת הצב הרך בנחל אלכסנדר היה הפרויקט הראשון בשיקום הנחל. במהלכו נבנו אזורים מוגנים להטלת ביצים ומשטחי התחממות עבור הצבים, אשר מוגדרים כבעלי דם קר. באזורי ההטלה הוצבו שלטים, ופקחי רשות הטבע והגנים, מסיירים במקום כדי למנוע פגיעה בהם. בעונת ההטלה קיני הצבים מועברים לכלובים מוגנים, ויום לאחר בקיעת הצבים, שאורכם כ-5 ס"מ, הם משוחררים לנחל בלילה.

בנוסף לצב הרך ניתן לעיתים לצפות באזור באגמיות, ברכייה, סופיות ולעיתים אף בנוטריות ובנמיות.

שפך הנחל
הנחל בין כביש 2 ושפך הנחל

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פארק איטליה - נחל אלכסנדר -> מים, נוף ואיכות הסביבה, באתר קק"ל
  2. ^ סיפורי מקום בעמק חפר
  3. ^ צפריר רינת"מימיו של נחל אלכסנדר עודם מתוקים", באתר הארץ, 15 בדצמבר 2007
  4. ^ דליה טל, ‏פרוייקט חרום לטיפול בשפכי שכם וטול כרם, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2000
  5. ^ דליה טל, ‏אין תשתיות לשיקום נחל אלכסנדר, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2002
  6. ^ דליה טל, ‏שיקום נחל אלכסנדר זכה במקום הראשון בתחרות בינל', באתר גלובס, 7 בספטמבר 2003
    צפריר רינתהזוכה בתחרות בינלאומית לשיקום נחלים: נחל אלכסנדר, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2003
  7. ^ דליה טל, ‏מכון הטיהור ביד חנה. מטהר את שפכי נחל שכם, היובל העיקרי של נחל אלכסנדר, באתר גלובס, 6 בפברואר 2005
  8. ^ יותם אשל, אמצע נתניה, מזרח תיכון חדש בעמק חפר, באתר ynet, 13 בפברואר 2005
  9. ^ צפריר רינתשפכים מבתי בד ברשות הפלסטינית זיהמו את נחל אלכסנדר, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2012
  10. ^ צפריר רינתהרשות הפלסטינית לא מטפלת בשפכים והנחלים משלמים את המחיר, באתר הארץ, 4 במרץ 2015
  11. ^ אבנר הופשטיין ואליאור מגרם , הסיפור המסריח של זיהום נחל אלכסנדר, באתר "זמן ישראל", 18 ביולי 2020
  12. ^ צפריר רינתשפכים מהגדה גרמו לזיהום ולתמותת דגים נרחבת בנחל אלכסנדר, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2017
  13. ^ צפריר רינתהממשלה לא יישמה תוכנית לסילוק פסולת זיתים, ונחל אלכסנדר צפוי לספוג את הזיהום, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2018
  14. ^ שני אשכנזי, ‏תיעוד קשה בערב הפסח: מכת דם בנחל אלכסנדר, באתר גלובס, 15 באפריל 2020
  15. ^ לפי שילוט באתר