מנהרט גויאש

מנהרט גויאש, במקור מנדל גולדברגר, בהונגרית: Gulyás Menyhért;‏ נאג'ווארד, 29 בינואר 1875בודפשט, 31 במרץ 1959) [1] היה שחקן, במאי, מנהל תיאטרון יהודי-הונגרי בולט ומוכר ששיחק בעשרות סרטי קולנוע והצגות תיאטרון. בימוייו יוצאי הדופן היו הן בתחום האופרות והן בתחום של הצגות תיאטרון. גויאש היה פעיל גם במועצה ובוועדות שונות של איגוד השחקנים ההונגרי הלאומי.

מנהרט גויאש
Gulyás Menyhért
לידה 29 בינואר 1875
אוראדיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 במרץ 1959 (בגיל 84)
פרנצווארוש (רובע 9), הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Goldberger Mandel עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג René Székely עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דיוקן של רעיית מנהרט גויאש, השחקנית רנה סקיי בלקסיקון התיאטרון ההונגרי (1929)
קברו של מנהרט גויאש בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט

ביוגרפיה עריכה

מנדל גולדברגר נולד במשפחה יהודית כבנם של מרקוס גולדברגר ושל בטי גרוס. הוריו התכוונו שיהיה סוחר, אך לאחר שראו את הופעתו הבלתי נשכחת בהצגה "הינקו, התליין" בשנת 1890 (כשהיה רק בן 15), החליט מנדל להיות שחקן. משנת 1895 למד בבית הספר למשחק של סידי ראקושי והתכונן בתחילה לתפקידים דרמטיים, רק לאחר מכן עבר לתפקידי אופרטה. אפילו כסטודנט, הכישרון שלו כבמאי הוכיח את עצמו. בשנת 1897, הוא הופיע לראשונה בסובוטיצה בתפקיד יאנוש בלאנקה ב"פרח הבר של ג'ימש" של לאיוש איהאס פשטי. באותה תקופה הוא נראה בתפקידי שחקן טיפש-עשרה וחורש מזימות. הוא שיחק תחילה באזורים של ערי השדה,

הוא השתתף במלחמת העולם הראשונה ושוחרר מהצבא ב-1916.

  • בשנים 1916–1919 הוא שיחק שוב בסקשפהרוואר
  • בשנים 1921–1922 באויפשט
  • בשנים 1923–1924 בסגד
  • בשנים 1924–1925 בפץ'

ואז עבד כבר גם כבמאי.

המנהלים שלה היו קלמן מזאי, פאל ראקודצאי (בסטמאר), לאיוש פאלאג'י (במישקולץ), מיקלוש מריהאזי (בקצ'קמט), בלה הלאשי, שאנדור דובוגיור), ז'יגמונד אנדור (בסגד), לאסלו אסוני ( בפץ'), אוסקר פודור ועוד. כבמאי, הוא ארגן הופעות מלאות דמיון וממושמעות היטב. ב-1925 קיבל רישיון במאי תיאטרון.

לאחר מכן פרש. כמו כן, היה חבר:

  • במועצת איגוד השחקנים הלאומי
  • בבית הדין המשמעתי של האיגוד
  • בוועדת הבחינה של התאחדות השחקנים הלאומית במשך תקופה ארוכה.

בשל חוקים נגד יהודיים שנחקקו בסוף שנות ה-30, לא הורשה לעלות לבמה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא ניצל בשואה והובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

חייו הפרטיים עריכה

אשתו הייתה השחקנית רנה סקיי (18751939).

תפקידיו עריכה

בתיאטרון עריכה

בקולנוע עריכה

  • Az okos mama (1935) – vendég Kállayéknál
  • Szenzáció! - A késdobáló (1936) – cirkuszi pénztárnál sorakozó férfi
  • Lovagias ügy (1937) – Barta bácsi, konzervgyári tisztviselő
  • Pesti mese (1937) – tanuló
  • Viki (1937) – vendég a megyebálon
  • Szerelemből nősültem (1937) – vendég a bárban
  • Háromszázezer pengő az utcán (1937) – üzletember
  • A harapós férj (1937) – Ilosvay barátja
  • Te csak pipálj, Ladányi! (1938) – takarékbanki tisztviselő
  • A döntő pillanat (1938) – színész
  • Péntek Rézi (1938) – hitelező
  • Azurexpress (1938) – szakállas utas a vonaton
  • A hölgy egy kissé bogaras (1938) – Enyedi cégvezető
  • Rozmaring (1938) – vendég az Admiral bárban
  • A pusztai királykisasszony (1938) – vendég a szállodában
  • János vitéz (1938) – parasztbácsi
  • Halálos tavasz (1939) – játékos a kaszinóban
  • Pénz beszél... (1940) – Bernát hitelezője
  • Erzsébet királyné (1940) – gróf Barkóczy János
  • Dankó Pista (1940) – vendég az orosz mulatóban
  • Zárt tárgyalás (1940) – vendég
  • Cserebere (1940) – látogató a múzeumban

בימויו החשובים יותר עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון אמנות התיאטרון ההונגרי. עורך ראשי. ג'רג' סקיי. בודפשט: אקדמית. 1994)
  • Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. Szerk. Schöpflin Aladár. II. kötet (Favartné – Komjáti Ferenc). Budapest: Az Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete. [1929]. (לקסיקון התיאטרון ההונגרי: האנציקלופדיה של התיאטרון והספרות הדרמטית ההונגרית. עורך אלדאר שופפלין. כרך 2 (Favartné - Ferenc Komjáti). בודפשט: התאחדות השחקנים הארצית והמכון הפנסיוני שלה. 1929) 
  • Életrajza a Hangosfilm oldalán (קורות חייו באתר סרט מדבר)

ראו גם עריכה

  • בלה גאראי: דיוקנאות של שחקנים. נובי סאד, פורום, 1971.
  • יוז'ף מודראק-טמאש דיאק: לקסיקון סרטים מדברים הונגרי 19311944. Máriabesnyő-Gödöllő, 2006.
  • יוז'ף פלטינוס: פשעי הבנייה החופשית. מהדורה רביעית. בודפשט, 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
  • הלקסיקון החדש של רוואי. עורך ראשי. אישטוואן קולגה טרשוי. סקסארד, הוצאת באביץ', 1996.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מנהרט גויאש בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest IX. kerületi polgári halotti akv. 550/1959. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-08-28.