מצד חשביהו

אתר ארכאולוגי

מצד חשביהו הוא אתר ארכאולוגי ובו מצודה בנויה מאבני גזית, מהמאה ה-7 לפנה"ס, ככל הנראה מימי יאשיהו, מלך יהודה. המבנה התגלה במקרה ונחפר בשנת 1960 על ידי יוסף נוה מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. במקום נמצאו מספר רב של חרסים הכוללים כתובות (אוסטרקונים), ביניהם אחד עליו הופיע השם הושעיהו, ובעקבות קריאה שגויה של השם נקרא המקום מצד חשביהו.[1]

מצד חשביהו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
היסטוריה
תקופות תקופת הברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°54′27″N 34°41′20″E / 31.9074095°N 34.6889791°E / 31.9074095; 34.6889791
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המצד נמצא על גבעת כורכר ובגבול גבעות החול בצד "דרך החוף", מדרום לקיבוץ פלמחים ולתל יבנה-ים. המצודה משתרעת על שטח של שישה דונמים, בצורת האות "ר", בהתאם לתוואי השטח. היא כוללת שער מבוצר מכורכר, חדרי משמר, מגדלים, שורות אחדות של בתים וביניהם רחובות, וכן חצר ציבורית גדולה.

על פי הערכת החוקרים, ננטש המצד בשנה שבה ניגף יאשיהו בפני פרעה נכו מלך מצרים במגידו (609 לפנה"ס). מצרים שלטה בדרך הים המקראית המובילה מצפון הארץ לדרומה דרך שפלת החוף ולכן, אין להניח כי הייתה לממלכת יהודה אפשרות להחזיק מצד באזור מעבר בעל חשיבות אסטרטגית.

החפירות במקום

עריכה

בחפירות שנערכו במקום התגלו בחדרי המשמר שישה אוֹסְטְרָקוֹנִים, שברי חרס, הכתובים בדיו בכתב עברי עתיק. באוסטרקונים מופיעים שמות כמו חשביהו, שעל שמו המצד, הושעיהו וכן (ע)בדיה.

התגלו במצד גם חרסים מסוף המאה ה-7 לפנה"ס, ככל הנראה בין 639 לפנה"ס ל-609 לפנה"ס. בין החרסים התגלתה קרמיקה יוונית מהסוג "Wild goat style".[2] ומכאן ההשערה כי איוש המצד היה על ידי סוחרים או חיל עזר של שכירים שהגיעו לארץ מאיי יוון. האחרונים פעלו גם תחת השלטון המצרי וייתכן גם תחת שלטון יאשיהו מלך יהודה. כן נמצאו במקום שרידים מהתקופה הכנענית פיניקית.

מכתב הקוצר

עריכה
  ערך מורחב – המכתב ממצד חשביהו
 
העתק שבר המכתב

מכתב כתוב בכתב העברי הקדום, שעיקרו תלונת קוצר על כך שבגדו נלקח שלא כדין, נמצא במצד ומתוארך למאה ה-7 לפנה"ס. לפי הכתוב באוסטרקון נראה כי המחזיק בשדה, ה"עבד" - נתין, אריס או עבד ממש - מתלונן בפני הממונה הממלכתי, אולי שר הצבא - מפקד המצד - על המפקח על המיסים, הושעיהו בן שבי, אשר עיקל את בגדו היחידי כנגד חוב שלא ברור מהו (ייתכן שלא מלא את מכסתו[3]). לטענת המתלונן העיקול אינו מוצדק ואף חבריו לעבודה יכולים להעיד על כך. לפיכך, הוא מבקש לקבל בחזרה את בגדו.

לקריאה נוספת

עריכה
  • זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עם עובד, 1978, כרך ששי, עמוד 4672
  • אריה יצחקי, מדריך ישראל - השרון - דרום מישור החוף וצפון הנגב, בית ההוצאה כתר - משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1979
  • רוני רייך, עונת חפירות שלישית במצד חשביהו, ארץ-ישראל כ' (ספר יגאל ידין) (תשמ"ט), עמ' 228–232, תקציר באנגלית בעמ' 203.
  • נדב נאמן, ממצא הארכאולוגי והאפיגרפי ממצד חשביהו בהארה היסטורית, יבנה, יבנה-ים וסביבתן, 2005 (תשסה), עמ' 71–82
  • יוסף נווה, מצד חשביהו: ארבעים שנה אחרי החפירות, יבנה, יבנה-ים וסביבתן, 2005 (תשסה), עמ' 107–110
  • אסנת ברתור, מעשה בשבויה יפת תואר - החוק המקראי בראייה ספרותית, האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמ' 87–89
  • Fantalkin, A, Mezad Hashavyahu: Its Material Culture and Historical Background, Tel Aviv 28/1, 2001

קישורים חיצוניים

עריכה
 
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

  מדיה וקבצים בנושא מצד חשביהו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 149, מסת"ב 965-342-904-3
  2. ^ קרמיקה האופיינית למאה הששית והשביעית לפני הספירה. בתרגום מילולי: בסגנון עז הפרא, על פי ויקיפדיה האנגלית: The Wild Goat Style was a form of vase painting produced in the east Greece, namely the south and eastern Ionian islands, between circa 650 to 550 BCE. לפי מקור נוסף הסגנון הוא ממשפחת "שחורי הדמויות".
  3. ^ אברהם פאוסט, החברה הישראלית בתקופת המלוכה, הוצאת יד יצחק בן-צבי (2005), עמ' 205