מצד סהרונים

מצד סהרונים (מכונה גם חאן סהרונים, מצד מחלת, קסר אלעין או חאן שער רמון) הוא מצודה נבטית על דרך הבשמים, בלב מכתש רמון, הקרויה על שם צמח סהרון משתלשל שגדל לידו. המצודה היא מבנה מרובע שאורך כל אחת מצלעותיה הוא 42 מטר. בליבה חצר מרכזית המוקפת בחדרי מלאכה, מרחצאות ובתנור.

מצד סהרונים
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 3, 5
חלק מתוך דרך הבשמים - ערי מדבר בנגב
היסטוריה
תרבויות נבטים עריכת הנתון בוויקינתונים
נבנה המאה ה־1 עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר ארכאולוגי
ארכאולוגים פריץ פרנק עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 30°36′14″N 34°56′18″E / 30.603889°N 34.938333°E / 30.603889; 34.938333
דרך הבשמים בנגב
דרך הבשמים בנגב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיקומו של המצד נבחר בשל קרבתו למעיין עין סהרונים, וככל הנראה היה פעיל בין המאות הראשונה והשלישית. ממצאים מחפירה ארכאולוגית שנערכה במקום מצביעים על שכבות אפר ולפיכך כנראה על שרפה שפגעה קשות במקום.

החקירה הארכאולוגית הראשונה של המקום הייתה של הארכאולוג הגרמני פריץ פרנק בשנת 1934. מהבדואים באזור הוא שמע כי שם המצד "קסר מחאלה" והניח בטעות כי מדובר בתחנה הרומית מואהילה (Moahila) המופיעה במסמך הרומי נוטיטיה דיגניטאטום (Notitia Dignitatum). כיום סבורים כי מיקומה של תחנה זו קרוב יותר לאילת. ב-1965 נחפר האתר בשנית.

רודולף כהן, שעמד בראש צוות חפירות במצד בשנים 1982/3, מצא דמיון בין החאן לבין זה שנמצא במואה הנבטית, מערבית למושב צופר בערבה. בחפירות שערך כהן נמצאו מטבעות נבטיים של המלכים חרתת הרביעי ורבאל השני מהמאה הראשונה לספירה, ומטבעות רומיים של הקיסרים אנטונינוס פיוס, קומודוס וקרקלה מהמאות 3-2 לספירה. נמצאו גם כלי בישול ועצמות רבות של גמלים[1].

כיום יש במקום חניון יום.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מצד סהרונים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ר. כהן, "מצד שער רמון", חדשות ארכאולוגיות פ-פא, תשמ"ג: 53-52.