מרדכי אלישיב

מחנך ישראלי

מרדכי אלישיב (פרידמן) (כ' בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898,[1] פינסקי"ג בטבת תשל"ח, 23 בדצמבר 1977, חולון) היה מחנך עברי בליטא ובארץ ישראל. מנהלו הראשון של תיכון קוגל בחולון (1948–1965).

מרדכי אלישיב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 בפברואר 1898
כ' בשבט תרנ"ח
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית פינסק, האימפריה הרוסית
פטירה 23 בדצמבר 1977 (בגיל 79)
י"ג בטבת תשל"ח
ישראלישראל ישראל
שם לידה מרדכי פרידמן
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה בית העלמין הדרום
תאריך עלייה ספטמבר 1930
פעילות בולטת מחנך, מנהל
השכלה אוניברסיטת מוסקבה
אוניברסיטת חארקוב
אוניברסיטת גיסן
אוניברסיטת וינה
אוניברסיטת ברלין
מספר צאצאים 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

אלישיב נולד בשם מרדכי פרידמן בשנת תרנ"ח-1898 בעיירה פינסק שברוסיה (רוסיה הלבנה), בנם של שיינה לבית אלישיב מקובנה ושמריהו פרידמן. סבו מצד אביו היה הרב דוד פרידמן (ר' דודל) מקרלין, מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בזמנו (ונכדו של רבי הלל ריבלין משקלוב, חתנו של העסקן והנדבן ר' שמריה לוריא וגיסו של ר' יחיאל מיכל פינס). אמו הייתה אחותם של ישראל איסידור אלישיב ("בעל-מחשבות"), פובליציסט, עורך, מתרגם ומבקר ספרות יידי ופעיל ציוני, ושל ד"ר אסתר אלישיב, סופרת, עורכת, מרצה לפילוסופיה ולביקורת ספרות ומחנכת.

בשנת 1903, כשהיה בן 5, עבר עם משפחתו לעיר קובנה (ליטא). שם למד עד גיל תשע ב"תלמוד תורה" עברית, מקרא ותלמוד, ואחר-כך בבית ספר תיכון מסחרי רוסי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה המשיך בלימודיו: בשנת 1914 למד בווילנה ואחר-כך בעיר ריאזאן (לא הרחק ממוסקבה), שם סיים את חוק לימודיו ב-1916. יחד עם השכלתו הפורמלית, למד בשנים אלה מדי יום עברית ותלמוד אצל מורה פרטי. בשנת 1916 החל ללמוד באוניברסיטת מוסקבה, תחילה כימיה ואחר-כך רפואה. בשנים 19181920 המשיך ללימודי אגרונומיה באוניברסיטת חארקוב, ובשנים 19211924 למד באוניברסיטאות מערב אירופה, גיסן, וינה וברלין, שבה סיים את לימודיו באגרונומיה ובביולוגיה ב-1924. לאחר שהתמחה בגנטיקה וברירה טבעית במעבדות בווינה וברלין, עבד בתחנת ניסיונות בדנמרק, וב-1925 הוזמן לשוב לקובנה, להורות בגימנסיה הריאלית העברית שבהנהלת ד"ר צמח פלדשטיין. בשנים 1925–1930 שימש מורה לביולוגיה וכימיה בגימנסיה, ולמתודיקה של מדעי הטבע וגאוגרפיה בבית המדרש למורים העברי של "תרבות" בקובנה.

בשנת 1926 נשא את גרטה (גרדה) גוטמן, בוגרת הגימנסיה הריאלית.

מנעוריו היה פעיל בתנועה הציונית ושאף לעלות ארצה. היה פעיל ב"צעירי ציון" ברוסיה, ובהמשך היה חבר מרכז המפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ"ס) ו"החלוץ" בליטא. כמו כן היה חבר נשיאות "אורט" בליטא ויו"ר מועצת קופת חולים הכללית בליטא.

בחודש ספטמבר 1930 עלה לארץ ישראל עם אשתו ובנו. בארץ הוזמן לעבוד בבית הספר החקלאי בכפר הנוער בן שמן על ידי מנהלו, ד"ר זיגפריד להמן, שאותו הכיר עוד מימי פעולתו של להמן בבית הילדים היהודי בקובנה.[2] הוא עבד בכפר הנוער כמורה ומחנך נוער וחבר הנהלת בית הספר עד שנת 1943.[3] היה חבר ומזכיר מועצת עובדי בן שמן. מ-1943 עד 1945 כיהן כמנהל בית הספר המחוזי בקיבוץ יגור, ומ-1945 כמנהל בית הספר המחוזי בקיבוץ גבעת השלושה וכמורה בבית המדרש למורים ולגננות ע"ש שיין שם. בשנים 19311949 היה פעיל ב"הגנה".
בשנת 1948 נפתח בית הספר התיכון בחולון (לימים תיכון קוגל), ואלישיב התמנה על ידי המרכז לחינוך למנהלו הראשון. הוא כיהן בתפקיד זה עד שנת 1965.

חבר נשיאות איגוד בתי הספר התיכונים, חבר הוועדה לכימיה שליד משרד החינוך וחבר מועדון רוטרי בחולון. בראשית שנות ה-60 שימש גם מרצה במתודיקה של כימיה לסטודנטים להוראה באוניברסיטת תל אביב.

פרסם את ספר הלימוד "חימיה אורגנית: לבתי-ספר תיכוניים, מקצועיים ולהשכלה עצמית" (תל אביב: יוסף שמעוני, תרצ"ט). כמו כן הוציא חוברות לימוד ומדריכי מעבדה בכימיה כללית, כלכלה פוליטית, שיעורים בתורת הקרקע (אנ') ומתודיקה של לימודי הטבע; תרגם ספרים ומאמרים מדעיים לעברית (בהם הספר "תורת הקרקע" לפרופ' י' יפה, שהתפרסם ב"השדה"); ופרסם מאמרים ב"הפועל הצעיר", "דבר", "השדה", "השדה לנוער" ועוד.

מרדכי אלישיב נפטר בדצמבר 1977, בגיל 79. נקבר בבית עלמין הדרום.[4] אלמנתו גרטה נפטרה ב-1989, ונקברה לצדו.

היה אב לבן, דוד, ולבת מאומצת, ורה אלישיב (עיתונאית; הייתה נשואה לעיתונאי חגי אשד).

אחיו הצעיר, ד"ר שמואל אלישיב, היה דיפלומט ישראלי שכיהן כשגריר ישראל בברית המועצות. אחיו יוסף פרידמן היה מפעילי "פועלי ציון" ברוסיה ובליטא, ובהמשך כימאי בפריז.

לקריאה נוספת

עריכה
  • אברהם אדרת (עורך), מרדכי אלישיב בן שמריהו ושיינה פרידמן, חולון: [חמו"ל], תש"ם. (משלו ולזכרו)

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לפי מקור אחר: בי"א באדר (דוד תדהר (עורך), "מרדכי אלישיב (פרידמן)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 3959).
  2. ^ מ. אלישיב, מברלין - דרך קובנה - לבן שמן, דבר, 22 ביולי 1968
  3. ^ וראו: מרדכי אלישיב (פרידמן), 'מקובנה ועד בן-שמן', בתוך: דב ליפץ, נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ב: "היהודים בליטא מ-1918 עד 1941", תל אביב: עם הספר, תשל"ב, עמ' 184 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 914).
  4. ^ מרדכי אלישיב באתר חברה קדישא ת"א–יפו.