משה ברור

מחנך ישראלי

משה בְּרָוֶר (Brawer; נולד ב-2 בנובמבר 1919) הוא פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן ודקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב לשעבר. חתן פרס ישראל לשנת תשס"ב. בשנים 20062014 כיהן כיו"ר ועדת השמות הממשלתית ומאז הוא בעל מינוי כיו"ר של כבוד[1].

משה בְּרָוֶר
Moshe-Brawer.jpg
לידה 2 בנובמבר 1919 (בן 100)
וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ישראלישראל  ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה פרס ישראל (2002) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
גאוגרפיה של ארץ ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייו ופועלועריכה

 
משה ברור בשנות ה-50

ברור נולד בווינה בשנת 1919 לשרה (סופי) לבית מאירסון ולאברהם יעקב ברור. עלה עם משפחתו לארץ ישראל ב-1920.

למד בבית הספר העממי "תחכמוני" בירושלים ובבית המדרש למורים "מזרחי". עוד בילדותו לקח אותו אביו לסיורים הגיאוגרפיים עם תלמידיו. כבר בגיל 14 הטיל עליו אביו לבצע הגהות במפות שהכין. את ש”י עגנון, חבר קרוב של אביו, וחיים נחמן ביאליק הכיר מילדותו.

את לימודיו האקדמיים התחיל בלימודי גאוגרפיה בווינה, אבל נאלץ להפסיקם בגלל האנשלוס ב-1938, ועזב ללונדון. שם למד במשך שנה גאוגרפיה וגאולוגיה באוניברסיטת לונדון. במקביל, שלח כתבות מבריטניה לעיתון “הצופה”, ביוזמתו של הרב מאיר בר-אילן, חברו של אביו, שייסד באותה עת את העיתון. מאוחר יותר נתמנה גם כחבר מערכת העיתון. חזר לארץ ישראל עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939. למד שנה אחת באוניברסיטה העברית. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה נשלח ככתב צבאי לחזיתות שונות באירופה, היה אחד העיתונאים הראשונים הגיעו למחנה ברגן-בלזן עם שחרורו והזדעזע ממה שראה וכן סיקר את משפטי נירנברג. בעקבות חוויות אלה יצא בשאלה. הוא השלים תואר ראשון ב-19461947 באוניברסיטת לונדון. בזמן לימודיו בלונדון היה עיתונאי מטעם פלסטיין פוסט, ועיתונים בריטיים אחרים. בשנת 1945 הגיע לווינה ומצא שם אטלס הכיר מאביו במהדורה מעודכנת. הוא תרגם אותו לעברית, מצא גופנים עבריים במנזר סמוך לווינה ושם גם הדפיס את התרגום. בשנת 1950 הצליח להביא תרגום זה לדפוס בישראל - היה זה האטלס העברי הראשון שהודפס בישראל. חזר להילחם במלחמת העצמאות, סיקר את שיחות שביתת הנשק ברודוס וכשהשתחרר ב-1949 חזר ללונדון והשלים תואר שני ב-1950. ב-1958 השלים את חובותיו לתואר דוקטור במדעים באוניברסיטת לונדון.

רוב חייו המקצועיים מילא תפקידים אקדמיים ועסק בכתיבה. לימד גאוגרפיה בסמינר בית ברל, באוניברסיטה העממית, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן. ב-1966 הקים את החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. ב-1969 הקים את החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת בר-אילן. פרש לגמלאות ב-1989 וממשיך לשמש כפרופסור אמריטוס בת"א ובר-אילן. במהלך השנים הרצה (בשבתונים ובסמסטרי קיץ) במוסדות אקדמיים שונים בעולם.

בין השנים 1939–1965 היה כתב וחבר מערכת עיתון "הצופה". מאוחר יותר היה חבר מערכת וכותב באנציקלופדיה העברית. מילא תפקידים שונים כחוקר ויועץ לממשלת ישראל. נשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית בשנים 19791981. משנת 2004 היה חבר בוועדת השמות הממשלתית וראש הוועדה המדעית המייעצת שלה.

נשוי לרנה לבית אריסון (אחותו של תד אריסון) ואב לשלוש בנות ובן. אחותו של ברור היא העיתונאית חולדה ליברנומה. מתגורר בשכונת רמת חן שברמת גן.

כתביועריכה

במהלך שנות עשייתו כתב מאות מאמרים מקצועיים, כתב וערך 19 ספרים ואטלסים ובהם האטלס האוניברסיטאי, אטלס פיסי, מדיני וכלכלי, והאטלס האוניברסיטאי החדש, המשמש שנים רבות את תלמידי ישראל[2]

  • אטלס גיאוגרפיה רגיונלית של המזרח התיכון, יבנה, 1964 (עם י' קרמון)[3]
  • אטלס אוניברסיטאי, המכון הגיאוגרפי הלצל, וינה, יבנה, 1973
  • "הקו הירוק" - גבול הגדה המערבית, אוניברסיטת תל אביב, 1980
  • גבולות ישראל - עבר, הווה ועתיד, יבנה, 1988
  • אטלס כיס גיאוגרפי-מדיני (עם ד"ר אמנון קרטין)
  • Atlas of the Commonwealth of Atlas of the Middle East, Macmillan, 1988 Independent
  • States (ex Soviet Union), Simon and Schuster, 1995[4]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה