ויקיפדיה

משתמשת:Arttamar98/סוגי דיסלקסיות

< משתמשת:Arttamar98

דיסלֶקסיה (מיוונית: dys = קשה + lexis = מילה) הדיסלקסיה היא לקות מולדת המסווגת כ"לקות למידה" ומפריעה להליכים קוגניטיביים (תהליכי ארגון, עיבוד וניתוח מידע) הקשורים בכישורי השפה ודרושים לקריאה. דיסלקסיה מאגדת בתוכה סוגים שונים של הפרעות קריאה בעלות מאפיינים שונים מבחינת סוגי טעויות בקריאה ומבחינת סוגי המילים המציבות קושי לקורא. הדיסלקסיות נובעות מליקויים שונים אותן ניתן לפענח על ידי מודלים לקריאה.[1]

מקור הדיסלקסיה הוא נוירולוגי ואינו תוצאה של היבטים קוגניטיביים, רגשיים או מהוראה לקויה[2].

הדיסלקסיה היא הלקות השכיחה ביותר בקרב אוכלוסיית ליקויי הלמידה וניתן למצאה בדרגות חומרה שונות. הדיסלקסיה מאובחנת אצל גברים בתדירות רבה יותר מאשר אצל נשים. מוערך כי כ-20 אחוזים מכלל הגברים סובלים ממנה לעומת כ-5 אחוזים מהנשים. הדיסלקסיה אינה נעלמת עם הגיל, אך הרבה אנשים לומדים להתמודד עמה במידה ניכרת.

הקשר בין לקות זו לבין הלקות הקוגניטיבית הקרויה דיסגרפיה ומתבטאת בהפרעות בכתיבה ואיות, אינו מובן. יש הטוענים שעבור חלק מהסוגים של הדיסלקסיה והדיסגרפיה מדובר בשתי צורות של אותה לקות.

ביטויי הלקות עריכה

 
ילד המתקשה בקריאה.

ככלל, לקות למידה היא מצב בו אדם מתקשה ללמוד או להפעיל ידע קיים, ביחס למצופה מאנשים בגילו, במנת משכלו והשכלתו. בהתאם לזה, אדם בעל דיסלקסיה יקרא פחות טוב מאנשים אחרים בעלי משכל וגיל דומה לשלו, שעברו הליך הוראת קריאה דומה לשלו. תהליך רכישת הקריאה ילווה בקשיים כבר מכיתה א' ויכול להמשך מספר שנים, כאשר הקריאה נותרת מצרפת, איטית ורצופת שגיאות[3]. הדיסלקסיה אינה נעלמת עם הגיל, כך שגם דיסלקטים בוגרים אשר הצליחו להגיע לרמת קריאה נורמלית מבחינת קצב ודיוק, מראים ליקויים הפוגמים באוטומציה של הקריאה[3]. דיסלקטיים מתקשים ביותר בקריאה גם בהינתן תנאי לימוד אופטימליים, הכוללים שיטת הוראה נכונה, כיתה שקטה, מורה טובה ועזרה של הוראה מתקנת[3].

על מנת לקרוא בצורה יעילה יש לקשר בין צורת האות לצלילה וכן לצרף את הצלילים הללו למילים[3]. ליקוי ברכישת הקריאה מתבטא בעיקר בקשיים ניכרים בלמידת כללי המיפוי של סימני כתב להגאים[4]. כלומר, ישנה פגיעה ביכולת לקשר בין הצורה החזותית של אות או סימן ניקוד מסוים לצליל שהם מייצגים בשפה המדוברת. הקושי מתמקד באופן ספציפי בפונמות שהן היחידות השפתיות הקטנות ביותר שמהן מורכבות ההברות של המילים, וקשורה להנמכה במודעות פונולוגית המאפיינת את הדיסלקסיה[3]. בהתאם לכך, אופי הביטוי של הלקות משתנה בהתאם למאפיינים הספציפיים של שיטת הכתב הנהוגה עבור שפה מסוימת[4]. כך נראה הבדל משמעותי בין קשיי קריאה בשפות אלפביתיות כמו עברית ואנגלית, לבין שפות לוגוגראפיות כמו סינית.

כאמור, הקושי הנגרם בעקבות הדיסלקסיה מתמקד רק ביכולת הקריאה הטכנית, הבאה לידי ביטוי בפענוח הקוד הגראפי והקישור בינו לבין הייצוג הצלילי של המילים. לכן, לקות קריאה אינה משפיעה ישירות על היכולת להבין מילים דבורות וטקסטים מושמעים. זאת משום שבתהליך הפיענוח של מילים דבורות קיימים גורמים נוספים שאינם תלויים בכושר ההפרדה בין צלילים, כגון: מעטפת גל הקול, תנועות שפתיים וידיים של הדובר, הבעות פנים, הנסיבות בהן נאמרים הדברים ועוד[4].

קשיים משניים, בעיות נלוות ומניעתם עריכה

הפגיעה הראשונית ביכולת הפענוח האוטומטית של הכתב הופכת את הקריאה לתהליך מכביד המצריך השקעה מאומצת של משאבי קשב רבים[4]. הפענוח עלול לדרוש מאמץ כל-כך רב עד שאין פניות להבנת הנקרא, לפיתוח אסטרטגיות יעילות[3] ולתהליכי למידה אחרים. בנוסף המאמץ הנדרש לקריאה גורם לדיסלקטים רבים להימנע מקריאה ככל הניתן[3], דבר שיוצר חסך בתרגול המיומנות ובחשיפה לשפה הכתובה בהשוואה לבני הגיל.

מסיבות אלו ואחרות, ללא טיפול מתאים דיסלקסיה עלולה להוביל לבעיות נלוות מעבר לקשיי הקריאה הראשוניים ולפגוע באופן משני בהתפתחותן של מיומנויות למידה גבוהות יותר, כמו: עיכוב בתהליך הרכישה של כתיב תקין, הנמכה בהבנת הנקרא, ופגיעה בכושר ההבעה בכתב[4]. הקשיים הטכניים הראשוניים והמשניים פוגעים ביכלות של התלמיד הדיסלקט להשתמש בספרי לימוד וטקסטים נוספים על מנת להפיק מהם את הידע הנדרש מבני כיתתו. באופן זה עלול להיווצר פער מול קבוצת השווים, אשר ישתקף בירידה בציונים. במקרה זה הציונים אינם משקפים בהכרח את יכולת ההבנה הכללית של התלמיד, דבר העלול להוביל לתסכול ופגיעה בדימוי העצמי. מכאן קצרה הדרך ליצירת קשיים רגשיים, חברתיים והתנהגותיים.

אף על פי שלא ניתן "לרפא" את הדיסלקסיה, אפשר בהחלט להימנע מרוב ההשלכות השליליות שעלולות להיות לה על אופן התפתחותו ואיכות חייו של האדם. טיפול מתאים בשלב מוקדם יכול לשפר את מיומנות הקריאה הטכנית ככל הניתן, לספק כלים לעקיפת הקשיים ודרכי למידה יעילות. כך, בעזרת איתור מוקדם ניתן לצמצם ואף למנוע את היווצרותן של בעיות נלוות כגון פערים בידע, צלקות רגשיות וקשיים חברתיים-התנהגותיים. דיסלקסיה בגילאים שונים:

ילדים:

בגלאי הגן ניתן לראות ביטוים נוספים ללקות שבאה לידי ביטוי: בקושי להתלבש בצורה נכונה, עיכוב בשפה, קושי לבצע פעולות מוטוריות בזמן משחק (נופל, מתקשה לדלג, לקפוץ), בלבול בין צבעים, אחיזת כלי כתיבה בצורה מסורבלת, חשיבה איטית, מתקשה במשימה פשוטה לטווח גילו. בנוסף לכך ניתן לראות ביטוי ללקות זאת גם בשלב בית הספר שבאה לידי ביטוי בכתיבה, קריאה ואיות (צ'יברס, 2011). לעתים הקשיים הלימודיים מלווים בתסכול רב אשר בעקבותיו עלולים להתפתח הפרעות רגשיות וקושי ביצירת קשרים חברתיים. לכן האבחון המוקדם והטיפול חשובים להתפתחות הרגשית והלימודית של הילד (בלגור, 1986).

מבוגרים:

הלקות מתגלה בשלבים שונים בחיים, גם בגיל הבגרות. רבים מהמבוגרים בעלי הדיסלקסיה מעולם לא ידעו על קיום לקות זו אצלם, הם גילו זאת בסביבת עבודתם על ידי קושי בביצוע משימות שונות לדוגמה: מילוי טפסים. רובם מרגישים תסכול וביטחון עצמי ירוד וכאשר הם מגלים כי יש פתרון לכך הם חשים הקלה (צ'יברס, 2011). בנוסף ישנם סטודנטים המעידים כי יש להם קשיים עם כניסתם לאוניברסיטה: בקליטת דברים הנאמרים בקצב מהיר, פיצול הקשב מול הכתיבה, קושי בארגון המידע, קושי בלימוד שפה זרה, פער משמעותי בין הבעה בכתב לבין הבעה בעל פה ושגיאות כתיב מרובות (אתר פתרון שורשי לבעיות למידה-מכון זרחין). מכיוון שאין מדובר בבעיה באינטליגנציה בעלי הדיסלקסיה מצליחים להשתלב בשוק העבודה במגוון תחומים: אדריכלות, אמנויות, מדעי המחשב, בניין, אלקטרוניקה, הנדסה, בידור, מתמטיקה, פיזיקה וספורט. מכיוון שרבים מבעלי הלקות נאלצו להתמודד עם קשיים מורכבים הם מפתחים יכולות התמודדות והתמדה שעשויות להפוך ליתרון בשוק העבודה. (צ'יברס, 2011).

הגדרות וסוגי דיסלקסיה עריכה

 
סוגי דיסלקסיה

ישנן הגדרות רבות ושונות לדיסלקסיה[5]. בנוסף, לאנשים שונים הלוקים בדיסלקסיה יש תסמינים שונים וחוּמרה שונה לתסמינים אלה ויש דרכים שונות לחלק את האוכלוסייה הדיסלקטית לתת אוכלוסיות על פי סוגי הדיסלקסיה. נכון לשנת 2010, חלוקת הדיסלקטים לקבוצות לפי סימפטומים ולפי ההסברים המוצעים לסימפטומים משתנה בין קבוצות החוקרים וכל חלוקה כזו היא עדיין שנויה במחלוקת.

  • דיסלקסיה פונולוגית (לקות בעיבוד מידע פונולוגי) - דיסלקסיה שנגרמת מחוסר יכולת לקרוא דרך המרה מאות לצליל ולכן יש קושי ברכישת הקריאה. כתוצאה מכך יש קושי רב בקריאת מילים חדשות, אך מתאפשרת קריאה של מילים שצורתן כבר נרכשה. בדיסלקסיה זו לאחר רכישת הקריאה תתבטא רק במילים חדשות ובמילות תפל.[1]
  • דיסלקסיית שטח-דיסלקסיה שהסובלים ממנה קוראים מילה כאילו הייתה מילה חדשה באמצעות המרה של אותיות לצלילים. מילות תפל נקראות היטב , אך מילים הנכתבות באופן לא רגולרי ("עכשיו" , "ראשון") נקראות בצורה לא תקינה. המילה "ראש" עלולה להיקרא כ"רעש"

הקושי בעיקר בהומופונים- מילים הנשמעות דומה ונכתבות אחרת (כלה-קלה,קרע-קרא)בפוטנציופונים (כרוב-קרוב,שטה-שתה,אצלן-עצלן)

ובמילים אירגולריות. לוקוב ופרידמן (2011)[6] טוענות שדיסלקסיה זו נגרמת באחד משלבי המסלול הלקסקלי -לקסיקון הקלט או בהקשר שלו לשלבים הבאים. במחקרן נמצאו שלושה סוגים של דיסלקסיית שטח התפתחותית. סוגים אלה נבדלים במיקום הפגיעה לאורך המסלול

הלקסיקלי לקריאה.

הסוג הראשון הן שגיאות בקריאה בקול של מילים אי רגולריות ומילים פוטנציופוניות הנגרמות מליקוי בלקסיקון הקלט האורתוגרפי והם נאלצים לקרוא דרך המסלול ההמרה הגראפי פונמית. לקסיקון הקלט האורתוגרפי לא נגיש להם, והם מתקשים להגיע מהקריאה למערכת הסמנטית ולכן מופיעות להם שגיאות של הבנה בהומופונים

ופוטנציופונים.[6]

הסוג השני של דיסלקסיית שטח ביצוע שגיאות קריאה במילים אי רגולריות ובמילים פוטנציופוניות.[6] הנובעות מגישה תקינה ללקסיקון הקלט האורתוגרפי , אך בגישה לקויה לשלבי הקריאה

הבאים: הפלט הפונולוגי והמערכת הסמנטית.

הסוג השלישי הינו דיסלקסיית שטח אינטר-לקסיקלית- בעלי דיסלקסיה זו יקראו שגיאות במילים אי רגולריות ובמילים פוטנציופוניות. עם זאת, גישתם ללקסיקון הקלט האורתוגראפי תקין וגם המערכת

הסמנטית תקינה ולכן הם יהיו מסוגלים להגיע למשמעות נכונה ויבינו את המילים ההומופוניות והפוטנציופוניות דרך ההקשר.[6] הקושי נובע מנתק בין לקסיקון הקלט האורתוגראפי לבין הפלט הפונולוגי,

עם גישה תקינה ללקסיקון הקלט האורתוגרפי והסמנטי.

בדיסלקסיית שטח נמצא כשל פונולוגי[7] המפריע לרכישת הקריאה [8]

במאמרה של ביגמן מתואר מקרה של תלמיד שיש לו מודעות פונולוגית מפותחת, אך עם קושי במודעות המורפולוגית אשר באות לידי ביטוי בעברית ובאנגלית. זוהי דיסלקסיית שטח המוגדרת כ"כשל

בשיום רציף", ללא קושי פונולוגי.[7]

קיימים הבדלים באופן רכישת הקריאה בין אנגלית לעברית. לפי ספיר וסטרנברג (spear and sternberg, 1994) [9]היכולת לזהות תבניות אורתוגרפיות באנגלית נעשית רק באמצע בית -הספר

היסודי ואינה נחוצה לקריאה בשלבים הראשונים של הקריאה. לעומת זאת בעברית, השורש המורכב משלושה עד ארבעה עיצורים אינו ניתן להגייה. ההגייה נעשית רק על ידי ידיעת הגזרה. אנליזה

מורפולוגית נחוצה בכדי לזהות מילים רבות.[7]

הנבדק הנו מדייק בהגיית מילים בהתאם לפענוח הפונולוגי בעברית ובאנגלית, אך מתקשה בשתי השפות בזיהוי תבניות אורתוגרפיות בכדי לדייק בקריאה. הקושי בעיקר במילים שאינן ניתנות לזיהוי

בפענוח הפונולוגי .קריאתו מאופיינת בקצב אטי בקריאה בעברית ובקושי בעיקר בזיהוי יחידות מורפולוגיות תת-לקסיקליות.[7] באנגלית קריאתו אטית בעיקר בקריאת מילים וחוסר זיהוי מילים לא

רגולריות.

  • דיסלקסיית עומק- הטעויות בדרך כלל סמנטיות-קריאת מילה כמילה הדומה לה מבחינת המשמעות "עליז" נקרא בקול "שמח" "עכבר" נקרא "חולדה" . לעתים המילים שנקראות הן אסוציאטיביות כמו: "חלב" נקרא "פרה". טעויות נוספות הינן ויזואליות (צמר-צמח) וטעויות מורפולוגיות ("הלכתי" "הולך") המילים הקשות לקריאה עבור דיסלקסיה זו הן מילים דיקדוקיות(של,אצל,גם,על) ומילות תפל.[1]
  • אגנוזיה ויזואלית לאותיות בעיה בזיהוי אותיות הגורמת לחוסר יכולת לקרוא. הסובלים מאגנוזיה זו מסוגלים לזהות אותיות ממישוש או מתנועה.(תנועות בעיפרון, ראש או בעיניים)[1]
  • דיסלקסיה לקסיקלית (לקות במסלול הלקסיקלי) - מתבטא בקושי בהפיכת מילה כתובה חדשה למילה מובנת, קושי בזכירת איות (המתבטא לרוב גם בדיסגרפיה מסוג בעל סימפטומים דומים).
  • דיסלקסיה וויזואלית (לקות בעיבוד מידע ראייתי) - מתבטאת בקריאת מילה כמילה אחרת הדומה לה ויזואלית. (פרק-פרד, זנב-זהב)[1]נשענת על הרעיון שקריאת טקסט מבוססת על תהליך סריקה חזותי המורכב מנעיצות המבט ותנועות הקפצה קצרות של העיניים להמשך השורה[4]. ישנו קושי, במיוחד בגיל צעיר, להבדיל בין דמות לרקע (קושי ביחס לאנשים חסרי לקות ולא לאנשים עם לקות ראייה), קשיים במיקוד המבט בנקודה הרצויה, בסריקה ראייתית, בזכירת מראה כללי של מילה, בהתמקדות באות אחר אות בעת קריאת מילה שאינה מוכרת, בלבול בין אותיות שההבדל הוויזואלי ביניהן הוא הבדל כיוון בלבד (כגון b ו-d, קושי זה עשוי להתבטא גם בדיסגרפיה עם סימפטום דומה). מעבר לכך, דרוש להם מאמץ רב כדי לקרוא והם עשויים לקבל בעקבות הקריאה מיגרנה הממוקדת באזור האחורי של הראש (בשל תהליך הרחבת כלי הדם שסביב אונת הראייה). אומנם במקרים מסוימים של דיסלקסיה התפתחותית אכן נעשות שגיאות קריאה חזותיות העשויות להתאים להגדרה זו, אך קשה להאמין כי ליקוי מעין זה עלול לעכב תהליכי רכישת קריאה באופן מכריע וללא פגם נוסף[4].
  • דיסלקסיית מיקום אותיות או שיכול אותיות-נגרמת מליקוי בנתח הוויזואלי -אורתוגרפי, בפונקציה של קידוד מיקום האותיות בעיקר באמצע המילה,זיהוי האותיות תקין אך מיקום האותיות במילה שגוי. (עיפרון-עירפון,חוקר-חורק,תריס-תירס )[1]
  • דיסלקסיית נגלקט(נגלסיה) - הנגלקסיה יכולה להתבטא בהשמטה או הוספה של אותיות בצד המוזנח של המילה וליצור מילה שאינה קיימת בשפה כמו: בירה-ביר או שנוצרת מילה שקיימת בשפה, אך אינה קשורה לתוכן הטקסט. ("מרק" יכולה להיקרא "מר" או מרד)[1]הבעיה נגרמת בשל קושי בהפניית קשב לאותיות הנמצאות באחד מהצדדים של המילה,בדרך כלל בצד השמאלי.
  • דיסלקסיה קשבית- בדיסלקסיה זו האותיות מזוהות היטב וגם מיקומן במילה תקין, אך האותיות נודדות בין המילים, תוך שמירה על מיקומן היחסי במילה. (אות ראשונה במילה אחת נודדת למיקום הראשון במילה אחרת :ביב אבגינה(אביב בגינה)[1]מילים ארוכות מועדות יותר לנדידה של אותיות . ראוי לציין כי כאשר מילים מוצגות בנפרד הן נקראות בצורה תקינה, אך כאשר קיימת יותר ממילה אחת בו זמנית, האותיות נודדות בין המילים.
  • דיסלקסיה גישה למשמעות-הסובלים מדיסלקסיה זו קוראים היטב מילים חדשות, מילים רגולריות ולא רגולריות ואף מילים נדירות. הבעיה שאינם מבינים את משמעות המילים שהם קוראים. בעיית ההבנה נובעת מבעיה בגישה לסמנטיקה ממילים כתובות או לבעיה בסמנטיקה במילים דבורות הנגרמת בסמנטיקה עצמה.[1]
  • דיסלקסיה משולבת - המורכבת משניים או יותר מהסוגים שהוזכרו קודם. ככל הנראה, אותו מנגנון פתולוגי גורם אצלם לכל הסימפטומים של כל הקבוצות ואין להם מצב של שני סוגי דיסלקסיה הקיימים באופן בלתי תלוי. למעשה, כלל קיומה העצמאי של הדיסלקסיה הוויזואלית אינו ברור וייתכן שכל אדם דיסלקטי ויזואלי חייב להיות גם דיסלקטי פונולוגי. הסבר אפשרי למנגנון פתולוגי אחד שמחולל את כל הסימפטומים האלה, הוא קושי בעיבוד נתונים מהיר, שגורר הבנה שטחית לחלקי דיבר והברות, ועשוי להתבטא גם בעיבוד מידע ויזואלי ואפילו מוטורי. חיזוק להסבר זה מתקבל מהקושי בהערכת זמן וחישת זמן שיש לדיסלקטים רבים. פגם בעיבוד מידע המגיע במהירות גבוהה עשוי לנבוע מפגם באזורי פענוח השפה באונת הצדע השמאלית או בחלקו הימני של המוחון.
  • יש הכוללים במונח "דיסלקסיה" גם את תופעת האלקציה, שהיא הפרעת קריאה קוגניטיבית נרכשת.

הגורמים עריכה

הגורמים לדיסלקסיה נמצאים כיום תחת מחקר מקיף, והחוקרים מנסים להבין אותה בדיסציפלינות שונות, ובהן: נוירואנטומיה, נוירופיזיולוגיה, נוירוקוגניציה, נוירובלשנות, מיקרוביולוגיה, גנטיקה ועוד. אולם המנגנון הפתולוגי המחולל את הדיסלקסיה טרם פוענח[10].

ההשערה המחקרית הרווחת היא שלדיסלקסיה יש רקע תורשתי[11] ושבסיסה גנטי[5]. מחקרים מראים שהסיכוי של בן לאב דיסלקטי ללקות באותה ההפרעה מגיע לכ-50 אחוז (אצל נשים האחוזים קטנים יותר). נראה כי לסוגים שונים של דיסלקסיה יש דרכי הורשה שונות.

כמו כן, נראה שדיסלקסיה מערבת פגיעה כלשהי במערכת העצבים. למשל, לאנשים עם דיסלקסיה יש יותר קשיים הקשורים לתפקוד של המוח הקטן לגבי תנועת איברים ושיווי משקל[12].

נוירוביולוגים מצאו הבדלים שונים במבנה המוח של אלו הסובלים מדיסלקסיה לבין שאר האוכלוסייה. חלק מההבדלים קשורים לשוני בסימטריה או באי הסימטריה בין אזורים קשורי שפה באונת הצדע, חלק בגשר המוח וחלק בצרבלום[13]. אולם, למרות האחידות בעצם הממצא לפיו יש שוני, אין אחידות בין המחקרים לגבי טיב השוני. זאת משום שהדגימות למחקרים היו מתוך אוכלוסיות שונות, הגדרת אדם כלוקה או אינו לוקה בדיסלקסיה נעשתה באופן שונה וגם שיטות המדידה במחקרים היו שונות. מעבר לכך, סביר שגם סוגי הדיסלקסיה במחקרים היו שונים. כמו כן, קשה לדעת אם שוני זה או אחר בין הדיסלקטים לאוכלוסייה הכללית נובע מהדיסלקסיה עצמה, מהתפתחות מנגנון פיצוי ספונטני שלה, או מאימון והוראה מתקנת לפיצוי על הדיסלקסיה (אזורים במוח מתפתחים בעקבות אימון, במיוחד בעקבות אימון בגיל צעיר).

אחד הממצאים המרכזיים במחקרים הנוירופתולוגיים היה זה של סלמלין ושותפיו (1996)[14]. הם גילו שכאשר מראים לאדם חסר לקות מילה, תוך 180 מילי-שניות מופעל אצלו אזור קשור שפה באונת הצדע השמאלית ואילו אצל דיסלקטים אזור זה אינו מופעל. אולם, אצל שני שלישים מהדיסלקטים שבמדגם הופעל במקומו אזור שונה לחלוטין בצידו האחר של המוח, בתוך 300 מילי-שניות מהגירוי.

ממצא מרכזי אחר היה בהשוואה בין דיסלקטים סינים, ששפתם נכתבת בכתב סמלים, לבין דיסלקטים ששפתם נכתבת בכתב פונטי (כגון אנגלית ועוד). נמצא כי בין דיסלקטים סינים לבין דיסלקטים דוברי "שפות פונטיות" יש הבדלים באזורי המוח הבעייתיים. ידוע גם, כי דיסלקטים רבים מוכשרים בציור. ייתכן אפוא כי ב"שפות פונטיות" יהיו אנשים שייחשבו כדיסלקטיים, אך לא כן ב"שפות ציוריות", ולהיפך. בהתאם לכך, נמצא שלאנשים בעלי לקויי קריאה אין פגיעה בזיכרון חזותי-מרחבי אלא רק בזיכרון העבודה המילולי, כנראה כתוצאה משנית של ההנמכה במודעות הפונולוגית אשר פוגעת בלולאה הפונולוגית[5].

דיסלקסיה יכולה להיות נרכשת או התפתחותית.

  • דיסלקסיה התפתחותית – דיסלקסיה הקיימת מלידה וסיבותיה תורשתיות. על פי רוב כאשר מדברים על דיסלקסיה בהקשר של לקות למידה מתכוונים לדיסלקסיה התפתחותית.
  • דיסלקסיה נרכשת (אלקציה) - דיסלקסיה הנגרמת מאירוע מוחי, חבלת ראש פיזית, דלקת קרום המוח, דלקת אוזניים חריפה או גידול, בדרך כלל אצל אדם שכבר למד לקרוא בטרם הפגיעה. מונך זה מתייחס לרוב לפגיעה ביכולת הקריאה שלא נגרמה כתוצאה מלקות למידה.

הבעייתיות במחקר הדיסלקסיה היא חוסר ההקפדה של החוקרים להבחין באופן ברור בין קשיי קריאה לליקויי קריאה, בין שפה כתובה לשפה מדוברת, בין סוגי הדיסלקסיה השונים ודרגות החומרה השונות. כמו כן החוקרים, עדיין לא אימצו הגדרה אופרטיבית אחידה לדיסלקסיה לצורך עריכת ניסויים ותצפיות מדעיות[15].

אבחון עריכה

מאחר שתסמיני הדיסלקסיה באים לידי ביטוי בעיקר בבית הספר עם תהליך רכישת הקריאה, לצוות החינוכי תפקיד מפתח בגילוי קשייו של התלמיד. כאשר הצוות החינוכי בבית הספר חש בקשייו של התלמיד, הוא עורך עבורו תוכנית לימודים שנועדה לשפר את הישגיו. אם אין התקדמות, ימליצו על הפנייה לאבחון שיעשה על ידי גורמים מקצועיים. עם זאת, במקרים רבים ההורים הם אלה שחשים לראשונה בקושי של ילדם והם הגורם המפנה לאבחון[16].

אבחון ראשוני צריך להתבצע בגיל מוקדם שבו הילד אמור להתחיל ולפתח את מיומנויות הקריאה והכתיבה. הסימפטומים הנפוצים הם: היפוך אותיות ומספרים, קשיים בהעתקה, קשיים בלימוד האלף-בית ומספרים, בלבול בצבעים ובצורות ועוד. ניתן לאבחן דיסלקסיה באמצעות אבחון דידקטי או אבחון פסיכודידקטי.

בתהליך האבחון יש לשלול את קיומם של גורמים נוספים פרט לדיסלקסיה, העשויים להשפיע על יכולת הקריאה, כגון: לקות ראייה, לקות שמיעה, הפרעת קשב, לקות שפה ועוד. גורמים אילו יכולים להופיע בנפרד או בנוסף ללקות הקריאה. במקרה בו עולה חשד לקיום מקור נוסף או אחר המסביר את ההנמכה ביכולת הקריאה, המאבחן יפנה להמשך הבדיקה אצל איש המקצוע המתאים.

השפעת מנת המשכל על האבחון

לקות קריאה התפתחותית אינה תוצאה של יכולת אינטלקטואלית כללית נמוכה[4]. דיסלקסיה, כמו כל לקות למידה אחרת, יכולה להופיע אצל אדם עם כל מנת משכל אפשרית. לאור זאת, ישנם מצבים קיצוניים של אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה מאוד או נמוכה מאוד, אשר יכולים להקשות על איתור ואבחון הלקות.

במקרים של מחוננות בהם תלמיד דיסלקטי הוא בעל יכולות קוגניטיביות גבוהות במיוחד, עלולה לקות הקריאה להתגלות רק בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי[17].

בקיצוניות השנייה, קיימת נטייה שלא להפנות אנשים עם משכל נמוך לאבחוני ליקויי למידה מתוך אמונה שכל קשייהם נובעים אך ורק ממשכלם הנמוך. יש מפגרים קלים ואפילו מפגרים קשים שאובחנו כדיסלקטים[18] וגם אם מספר המאובחנים זעום, זה לא בהכרח מעיד על מספר זעום של בלתי מאובחנים.

באופן כללי מבחני מנת משכל צריכים להיות מותאמים ללקויות שונות של האוכלוסיות הנבחנות. המבחנים מכווננים מראש כך שההתאמה לא תיתן חיסרון או יתרון לאוכלוסייה לקויה זו או אחרת, כל זמן שמתכנני המבחן מאמינים שללקות אין קשר למשכל. לכן הטענה שלאוכלוסייה זו או אחרת יש מנת משכל זהה לזו של האוכלוסייה הכללית עשויה להיות טענה מעגלית.

טיפול עריכה

הטיפול החשוב ביותר בדיסלקסיה הוא לימוד הקריאה עצמה ולימוד אסטרטגיות להתמודדות יעילה עם טקסטים כתובים[3]. זאת משום שהגישה הטיפולית לדיסלקסיה צריכה לקחת בחשבון שלא ניתן "לתקן" או "לרפא" את הלקות באופן מוחלט. עם זאת, בהחלט ניתן לפתח את המיומנות הפגועה על ידי לימוד מתאים, אימון ותרגול. אף על פי שיכולת הקריאה הבסיסית של אדם דיסלקטי לא תוכל להגיע לרמה המצופה מבני גילו, כל שיפור יכול להקל באופן משמעותי על איכות חייו ולבוא לידי ביטוי בהישגיו האקדמיים. במקביל, יש להתמודד עם הפער הנותר בין מיומנות הקריאה הקיימת לבין מיומנות הקריאה הנדרשת. לצורך כך ניתן לנסות לעקוף את הקושי הטכני (על ידי הקראה או הקלטה של הטקסטים) וליצור מנגנוני פיצוי המתבססים על תחומי החוזק של האדם (בניית סגנון למידה מותאם והקניית אסטרטגיות למידה). בנוסף יש להשגיח שלא ייווצרו קשיים משניים בתחום הרגשי-חברתי על ידי: מתן מידע אמין וברור אודות הלקות, פיתוח יכולת סנגור עצמי, העצמת תחומי היכולת האישיים, מתן אוזן קשבת ועוד. במקרה שנוצרו קשיים בתחום זה יש לפנות לטיפול מתאים.

הטיפול בדיסלקסיה נעשה לרוב על פי סוג הדיסלקסיה המאובחן.

  • הוראה המתקנת
  • טיפול לפעוטות על ידי קלינאי תקשורת. אף על פי שככלל, דיסלקטים מדברים באופן תקין, גם אם רבים מהם מאחרים מעט ברכישת הדיבור, מתברר שלפעוטות עם דיסלקסיה יש קושי מיוחד להפריד מילים להברות והדבר מקשה עליהם מאוד את תחילת רכישת הקריאה.
  • אימוץ אסטרטגיות למידה שתוכננו על ידי מומחה לפסיכולוגיה של לקויות למידה או מאבחן דידקטי מוסמך
  • סיוע אנושי (מקריא)
  • טכנולוגיה מסייעת (כגון הקראה ממוחשבת וספרים מוקלטים)
  • הקפדה על עיצוב אוניברסלי (עיצוב מוצרים, מבנים ונהלים באופן שאינו תלוי בכישורים שיש רק לחלק מהאנשים)
  • שימוש בקטעי דיבור איטיים[19]
  • שימוש במשחקים לשוניים החל מהגיל הרך לדוגמה: משחקי לשון, שימוש בשירי ילדים, שימוש במשחקי תפקידים, המחזה וכדומה[20]
  • אימון קוגניטיבי - שימוש בטכניקת תרגילים קוגניטיביים למוח כדי לחזק את אזוריו החלשים למען שיפור בדיסלקסיה.

התאמת דרכי היבחנות עריכה

ישנם מספר דרכים בהן דיסלקסיה עלולה למנוע מנבחן להביא לידי ביטוי את יכולותיו המלאות:

  • חוסר הדיוק בקריאה יכול לשבש את ההבנה של ההוראות והשאלות, כך שתשובותיו של הנבדק לא יהיו תואמות לנדרש ללא ידיעתו.
  • איטיות הקריאה יכולה לגזול זמן רב ולהוביל לכך שהנבחן לא יספיק לענות על כל השאלות באופן מלא.
  • בנוסף, המאמץ הנדרש לקריאה יכול לעייף ולפגוע בריכוז.

פרט למקרים נדירים בהם מבחן נועד למדוד את יכולת הקריאה הטכנית, היבטים אילו עלולים להציג תמונה מעוותת של המציאות וליצור הערכה שגויה.

מתן התאמות בבחינות ללקויי קריאה נועד לשמור על תוקף המבחן, כך שתוצאותיו ישקפו נכונה את הידע והמיומנויות שאותן הוא נועד למדוד. ההתאמות כשלעצמן אינן מהוות טיפול לדיסלקסיה, אלא מצמצמות ככל הניתן את הפגיעה שלה ביכולת של הנבחן להפגין את יכולותיו. בהתאם לכך, עליהן גם לשמור על רמת הקושי והיקף הידע הנדרש כך שהמבחן לא יהיה קל יותר, אלא מדויק יותר.

הזכאות להתאמות מותנת על ידי משרד החינוך באבחון תקף המראה על הצורך בהתאמות מסוימות. תלמיד שבידו אבחון מהגופים המורשים יכול לעתור לוועדה המרכזית להתאמות ולבקש בחינה בתנאים מותאמים. התאמות אפשריות הן: תוספת זמן, התעלמות משגיאות כתיב, מבחן בעל פה (לבוחן נייטרלי/ למורה מקצועי), הקראת שאלון, נוסחאון מורחב ושכתוב כתב ידו של התלמיד[21].

דיסלקסיה ולקויות אחרות עריכה

ADHD ודיסלקסיה עריכה

באופן כללי לקויות למידה ובניהן גם דיסלקסיה מהוות תחלואה נלווית להפרעת קשב. לאדם המאובחן באחת התופעות האלה יש סיכוי גבוה יותר מאשר לאוכלוסייה הכללית להיות מאובחן גם בשנייה [1]. הפירוש שרוב החוקרים נותנים לממצא הסטטיסטי הזה הוא שאין קשר בין התופעות [2] אולם יש קשר בין המודעות לשתי התופעות. פירוש הדבר הוא, שהמדענים מאמינים, שלגבי שתי תופעות אלה, אוכלוסיית המאובחנים אינה מייצגת את האוכלוסייה הכללית של הלוקים בהפרעות אלה. אנשי המדע טוענים ששתי ההפרעות מתגלות בבית הספר ומתאבחנות אצל אותם מטפלים. לכן מי שיש לו משתי ההפרעות האלה סביר יותר שבית הספר יישלח אותו לאבחון מאשר מי שיש לו רק אחת מהן ומי שמגיע לאבחון בגלל אחת מהן סביר יותר שיימצאו אצלו גם את השנייה. לאחרונה החלו חוקרים שונים לחפש קשר סיבתי בין התופעות בעזרת מחקר ניסויי [3] אולם מחקרים אלה עדיין בראשית דרכם והם מייצגים דעת מיעוט.

דיסלקסיה ובעיית מיקוד ראיה עריכה

מקובל לחשוב שסיכוי האבחון הגבוה של שתי בעיות אלה באותם אנשים אינו נובע מקשר פתולוגי ביניהן אלא מהעובדה שכל אחת מהן מחריפה את התסמינים של השנייה. אנשים עם בעיית מיקוד יכולים להצליח בבדיקות עיניים שמחפשות קוצר או רוחק ראיה, אולם כשהם אינם משתדלים להביט היטב, הם נוטים להתמקד (לעשות פוקוס) במרחק מה מהעצם עליו הם מביטים ולראות את העצם הרצוי במטושטש. דיסלקטי שלוקה גם בבעיית מיקוד עשוי לקבל מיגרנה כתוצאה של כמה דקות של קריאה.

דיסלקסיה ומתמטיקה עריכה

דיסלקסיה במתמטיקה היא מגבלה לימודית כפועל יוצא של דיסלקסיה, הגורמת לקושי מולד בתהליך הלימוד וההבנה במתמטיקה, עקב קשיים ביכולת ההתמודדות עם סמלים[דרוש מקור]. דרך לימוד חומר מתמטי (סמלי) עבור אדם דיסלקטי נעשית על ידי אסטרטגיית פיצוי[דרוש מקור]. לימוד ויזואלי בלבד כמו לוח הכפל אינו אפקטיבי בכלל היות שתהליך הלמידה דורש הפנמת הכתוב. הם חווים קשיים בחישובים מותני צד (חיבור חיסור וכפל- צד שמאל, חילוק- צד ימין) ובגלל הבעייתיות של דיסלקטים ברכישת השפה קיימים קשיים בהבנת הרעיון המתמטי. דסלקציה במתמטיקה היא קושי ביכולת לתרגם סמלים לשפה אולם אינו קיים קושי בהבנת הטכניקה ואינו נחשב לדיסקלקוליה.

דיסלקסיה במבט חיובי עריכה

 
אדם הנושא שלט עם הכיתוב "הצטלמו עם דיסלקט גאה"

כיום מתגבשות תפיסות חדשניות, הרואות את הדיסלקסיה כצורת חשיבה השונה מצורת החשיבה המקובלת, ואשר יש בה גם יתרונות. המחקרים הראשונים עסקו בהתמודדות עם הקושי, עד שחוקרים – בעיקר מתחום הרפואה – התחילו לגלות דפוסי חשיבה מיוחדים המתלווים לדיסלקסיה[22]. דפוסי חשיבה אלה מקנים לבעליהם יכולות מיוחדות של ראיית דברים, יכולות שהן נדירות בקרב האוכלוסייה הכללית. כיובל שנים נמשך הוויכוח אם היכולות האלה מופיעות באופן מקרי, או שקיים קשר סיבתי בין הדיסלקסיה ובינן. מחקרים מן השנים האחרונות[23], המסתמכים על שיטות חדישות בחקר מדעי המוח, מסבירים איך דיסלקטים תופסים את המרחב בצורה אינטואיטיבית, רואים את הקשר בין דברים שלכאורה אינם קשורים, ומסוגלים לחבר בין תופעות בצורה יצירתית, יכולות שבאוכלוסייה הכללית מעטים בלבד התברכו בהן. לחיזוק התאוריות האלה מצוטטות סטטיסטיקות שמצביעות על יתרונות הדיסלקסיה במקצועות שונים. כך, למשל:

  • אחוז הדיסלקטים מבין הסטודנטים להנדסה באחת האוניברסיטאות בבריטניה מגיע ל-26%‏[23].
  • מתוך 360 סטודנטים לאומנויות ועיצוב באחת המכללות בלונדון, למעלה מ-30% חווים קשיים בקריאה, איות ותחביר, או שהם דיסלקטים מובהקים[24].
  • אחוז הדיסלקטים מבין הממציאים בארצות הברית מגיע ל-35%. אחוזים אלה גבוהים בהרבה מאחוזי הדיסלקטים באוכלוסייה הכללית[23].
  • יכולותיהם הבולטות של הדיסלקטים בתכנות מחשבים מפורסמות עד כדי כך, שאחד החוקרים[25] מכנה את הדיסלקסיה "מחלת ה-MIT".(Massachusetts Institute of Technology)

עם פיתוחן של שיטות הוראה אשר תואמות את דרכי החשיבה של דיסלקטים, עולה מספרם של אלו מביניהם המצליחים לממש את יכולותיהם.

מחקר עריכה

מחקרים רבים בתחום זה שראשיתם במאה ה-19 (היינשלווד, סטנלי מורגן) עסקו ראשית לכל בניסיון להבנת הכשל הקוגניטיבי הספציפי המכשיל רכישת הקריאה. מסיבה זו עסקו מחקרי הבסיס ולפי הצעתו של מייקלבוסט בניסיון לבודד נבדקים לקויי קריאה אשר נתוני המשכל שלהם, תפקודם הרגשי, תפקוד המערכות בהם הם חיים (בית, בית הספר) מוגדרים כתקינים. הגדרת המדגם הרצוי אינה הגדרת הלקות אלא אמצעי מתודולוגי לצמצום אפקטים של משתנים מתערבים אשר יקשו על זיהוי הכשל במנגנון האחראי לרכישת מיומנות הפענוח של מלים כתובות. הרעיון המדעי שמאחרי מחקרים אלה היה שמדגמים מסוג זה יאפשרו דרך בידוד החסרים הבנת מנגנון הפעולה השלם. אין ספק כי מחקרי הדיסלקסיה ההתפתחותית והנרכשת (אבדן חלקי או מלא של יכולת פענוח מלים כתובות לאר פגיעה מוחית ולאחר שקודם לפגיעה נרכשה מיומנות פענוח תקינה) במהלך המאה ה-20 תרמו תרומות מסוימות לצד שגיאות קלוסליות בהבנת תהליך הפענוח ורכישתו. התנופה האמיתית והחשובה ביותר להבנת מנגנון זה הגיעה בשנות ה-80 של המאה הקודמת ולאחר התפתחות מהירה של ענף מדעי המוכר כיום כחישוביות עצבית.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

טכנולוגיה מסייעת עריכה

  • Screen Ruler - סרגל וירטואלי למסך המחשב. סרגל מסוג זה יכול לעזור במיקוד הראיה ומעקב אחר השורות בזמן קריאת טקסטים מהמחשב.

ארגונים ומטפלים עריכה

אתרי מידע עריכה

מאמרים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Arttamar98/סוגי דיסלקסיות

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 נעמה פרידמן, גביעון אביה(2010), סוגי דיסלקסיות, אורטון
  2. ^ ספקטור, 1995
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 ישי-קרין, נופר (2005). הקשר בין דיסלקסיה למודעות פונולוגית, זיכרון עבודה, מהירות שיום וכישורי שפה - השלכות לגבי איתור בגן הילדים ובית הספר וטיפול. מאתר פסיכולוגיה עברית.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 ד"ר אורן לם (1999). דיסלקסיה - ליקוי לא קרוא. הספרייה הווירטואלית של מט"ח.
  5. ^ 1 2 3 ישי-קרין, נופר (2007). הקשר בין זיכרון עבודה מילולי (ולא חזותי-מרחבי) לבין לקות בקריאה ולקות שפתית. מאתר פסיכולוגיה עברית.
  6. ^ 1 2 3 4 פרידמן נעמה, לוקוב,לימור (2011), סוגי דיסלקסיית שטח התפתחותית ודרכי ביטוייה בעברית, אוניברסיטת תל-אביב
  7. ^ 1 2 3 4 ביגמן זהבה (2007), מקרה של דיסלקסיה שטחית בעל חוסר רגישות מורפולוגית, שנתון "שאון", כרך י"ב, תשס"ז
  8. ^ שר,ד', דיסלקסיה בעברית, סקריפט-אוריינות:חקר, עיון ומעש,9, עמ' 39-9
  9. ^ Spear-snowling,L,Sternberg, The road not taken:aninteractivetheoretical model of reading disability, journal of learning disabilities,27,pp91-103
  10. ^ ראו ניסיון כושל בתחום
  11. ^ באתר ncbi
  12. ^ ישי-קרין, נ. (2005). דיסלקסיה, רכיבה על סוסים והצרבלום. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.
  13. ^ The neurological basis of developmental dyslexia מתוך ספרו של חביב
  14. ^ Salmelin R, Service E, Kiesilä P, Uutela K, Salonen O. Impaired visual word processing in dyslexia revealed with magnetoencephalography. Ann Neurol 1996; 40: 157–62.
  15. ^ ד"ר אילנה מודלינגר, דיסלקסיה
  16. ^ [4]
  17. ^ דויד, חנה (2010). על לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז ואינטליגנציה. מאתר פסיכולוגיה עברית.
  18. ^ ראו Smart but Feeling Dumb/H.N. Levinson
  19. ^ כל טוב, 1997
  20. ^ בלגור, 1986
  21. ^ [5]
  22. ^ Geschwind,N (1982), "Why Orton was Right", Annals of Dyslexia, 34; West,T.G. (1992), A Future of Reversals: Dyslexic Talents in a World of Computer Visualization. Annals of Dyslexia 42. pp. 124-139.
  23. ^ 1 2 3 Eide, B.L. M.D., M.A. and Eide, F. F. M.D, The Dyslexic Advantage (2011), Hudson Street press
  24. ^ Steffert,B. (1999), Visual spatial ability and dyslexia. Visual Spatial Ability and Dyslexia ed .I.Padget, London: Central Saint Martins College of Art and Design.
  25. ^ West,T.G. (1997), In the Minds Eye, Visual Thinkers, Gifted People with Dyslexia and other Learning Difficulties, Computer Images and the Ironies of Creativity (p.268), Prometheus Books
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמשת:Arttamar98/סוגי_דיסלקסיות&oldid=27613868"