יששכר אונא
יששכר אונא (8 במאי 1934 – 11 באוקטובר 2021) היה פיזיקאי ישראלי, פרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי התמחותו: פיזיקה גרעינית, תורת הקוונטים, היסטוריה של הפיזיקה המודרנית וחינוך פיזיקלי. אונא היה אחד המומחים העולמיים העוסקים בעריכת כתבי אלברט איינשטיין והנגשתם.
לידה |
8 במאי 1934 כ"ג באייר ה'תרצ"ד ירושלים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה | 11 באוקטובר 2021 (בגיל 87) |
ענף מדעי | פיזיקה גרעינית |
מקום מגורים | ישראל |
מקום קבורה | הר המנוחות |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | יגאל תלמי |
מוסדות |
|
בת זוג | עדנה ברקין (פלש) |
צאצאים | יגאל אונא |
תרומות עיקריות | |
| |
קורות חיים
עריכהיששכר אונא נולד בירושלים ב-8 במאי 1934 לרב אביגדור אונא וחוה לבית גרומבכר, שעלו שנה לפני כן מגרמניה. סבו מצד אביו היה הרב ד"ר יצחק אונא. סבו מצד אמו היה הרב יששכר גרומבכר. דודו, אחי אביו, היה חבר הכנסת משה אונא.[1] בגיל 4 החל ללמוד אצל סבו, יצחק אונא, חומש, גמרא ופוסקים, ועם אביו משנה. בגיל רך החל ללמוד חשבון מפי סבתו גרטרוד אונא.
להוריו הייתה בירושלים חנות ספרים "הכל לנוער" שהיוותה ליששכר בית שני. בגיל 6 החל ללמוד בבית הספר "מעלה" בירושלים בו למד עד סיום כתה י"ב. בשנת 1952 התגייס לצה"ל לחיל הקשר ובד בבד החל את לימודיו במתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים והיה מתלמידיו של פרופ' יואל רקח. בשנת לימודיו השנייה באוניברסיטה העברית נבחר, אחד מתוך מועמדים רבים, וקיבל מלגה ממשרד הביטחון ועימה משרה מובטחת כפיזיקאי בתע"ש. בשנת 1954 השתחרר מצה"ל. בשנת 1956 למד קורס בתורת הקוונטים אצל פרופ' עמוס דה-שליט ממכון ויצמן למדע ברחובות ונשבה בקסמיו של המרצה. מאותו יום, לדבריו, "הפכתי לפיזיקאי גרעין עיוני".
בשנת 1959 הצטרף למכון ויצמן ברחובות וסיים את עבודת התיזה בנושא "אנרגיות קולומביות של גרעיני ראי" בהנחיית פרופ' דה-שליט. אונא החזיר את המלגה למשרד הביטחון, ויתר על המשרה המובטחת והצטרף למכון ויצמן כסטודנט מחקר. בשנים 1960 ו-1961 נשלח על ידי מכון ויצמן לבית ספר קיץ לפיזיקה בוורנה (VARENA) שבאיטליה לקורסים שעסקו בתחום התמחותו – מודלים של גרעין האטום, אליהם הוזמן כמשתתף פעיל. בשנת 1961 נשלח על ידי מכון ויצמן לכנס בינלאומי לציון 50 שנה לגילוי גרעין האטום במנצ'סטר שבאנגליה, שם פגש את גדולי הפיזיקאים של התקופה כמו נילס בוהר ורודולף פיירלס (אנ'). באותה שנה התקבל כחבר באגודה האמריקאית לפיזיקה – החטיבה לפיזיקה גרעינית וההיסטוריה של הפיזיקה. בשנת 1962 סיים את עבודת הדוקטורט בהנחייתו של פרופ' יגאל תלמי בנושא "חישוב רמות אנרגיה ומעברים בגרעינים קלים" והוזמן למעבדות האטומיות הלאומיות בברוקהייבן אפטון לונג איילנד – ניו יורק (אנ') במינוי של עמית מחקר לפוסט דוקטורט, שם הכיר פיזיקאים מפורסמים כמו מוריס גולדהאבר (אנ') ורוברט אופנהיימר.
בשנת 1964 מונה למרצה לפיזיקה עיונית ופיזיקת הגרעין במחלקה לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים הבאות לימד קורסים בתורת הקוונטים בכל הרמות, פיזיקת הגרעין והחלקיקים האלמנטריים, בעיות יסוד בפיזיקת הקוונטים ועוד.
בשנים 1968–1984 שימש יועץ בקריה למחקר גרעיני – נגב. בשנת 1968 התמנה למרצה בכיר באוניברסיטה העברית. בשנת 1969 יצא לשנת שבתון ובהזמנתו של פרופ' רודולף פיירלס שימש חוקר (Research Officer) במחלקה לפיזיקה עיונית באוניברסיטת אוקספורד באנגליה, שם עסק בחקר הגרעינים המעוותים של האטום.
בשנים 1970–1973 היה יו"ר החוג לפיזיקה באוניברסיטה העברית. בתפקידו זה יזם את ההפרדה בין לימודי הפיזיקה ולימודי המתמטיקה, מה שהביא לייתר העמקה והרחבה בלימודי התואר בפיזיקה. כמו כן יזם קורס חדש לתלמידי שנה ראשונה: "רעיונות יסוד בפיזיקה המודרנית". בשנת 1972 התמנה לפרופסור חבר. בשנים 1980–1985 שימש כמרכז מדעים ומתאם לימודי פיזיקה במרכז ללימודים קדם אקדמיים באוניברסיטה העברית. בשנים 1981–1985 היה יו"ר הוועדה לפיזיקה במשרד החינוך. בשנים 1982–1985 היה יו"ר הוועדה לתלמידי מחקר הפיזיקה באוניברסיטה העברית. בשנים 1984–1987 עסק בארגון תוכנית הרצאות לבתי ספר תיכוניים בנושא מגמות מודרניות בפיזיקה. בשנת 1985 מונה שנית ליו"ר החוג לפיזיקה במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, תפקיד אותו מילא עד שנת 1988.
משנת 1987 היה חבר במועצה האקדמית של הוצאת מאגנס באוניברסיטה העברית ועורך כללי של סדרת "מדע" של ההוצאה. במסגרת זו יזם והביא לידי תרגום ופרסום של כ-15 ספרי מדע פופולרי ובהם אוסף המאמרים של אלברט איינשטיין "רעיונות ודעות" שיצא לאור לכבוד יובל ה-100 ל"שנת הפלאות (1905)" של איינשטיין (2005). לספר זה הוסיף הקדמה כללית וכן הקדמה לחלק המדעי.
בשנת 1988 יצא לשנת שבתון כפרופסור אורח באוניברסיטה הפתוחה במילטון קיינס, אנגליה כחבר בצוות שכתב קורס חדש באלקטרומגנטיות (SMT356 - יחידות 1–16). בתקופה זו פגש את פרופסור ראסל סטאנארד (אנ') שכתב באותו זמן את ספרו הראשון בפיזיקה לילדים "המרחב והזמן של הדוד אלברט". אונא קישר בין פרופ' סטאנארד להוצאת "עם עובד" שתרגמה את ספרו זה ויותר מאוחר גם את "חורים שחורים והדוד אלברט" והוציאה אותם לאור בליווי הקדמה, אותה כתב פרופ' אונא. בשנים 1989–1997 שימש מרכז תוכנית "אמירים" לסטודנטים למדעים באוניברסיטה העברית – תוכנית מיוחדת לקבוצה של תלמידי מדעי הטבע מצטיינים במיוחד. רבים מהתלמידים הללו הם היום פרופסורים או מנהלי הייטק.
בחודשים מרץ–יולי 1993 יצא לשבתון כפרופסור אורח במעבדת טייט לפיזיקה באוניברסיטת מינסוטה במיניאפוליס, מינסוטה, ארצות הברית, בהזמנתו של פרופ' רוג'ר סטואר ששמו נודע כהיסטוריון של הפיזיקה הגרעינית. בתקופה זו התחיל להתמקד בהיסטוריה של הפיזיקה המודרנית. בשנת 1993 מונה כחבר בוועדה האקדמית במרכז סידני מ. אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של המדע, טכנולוגיה ורפואה באוניברסיטה העברית.[2] בשנים 1994–1997 כיהן כחבר בוועדה המתמדת של המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך והתרבות. בתפקידו זה השקיע מאמצים רבים כדי להטמיע את תפיסתו ש"כמטרה ראשונה [בחינוך לערכים במדעי הטבע] חייבים אנו לנתץ ולהרוס את החומה המפחידה ומפרידה בין המדעים הנקראים "מדעי הטבע" לבין אלו הנקראים מדעי החברה והרוח. ... עלינו להדגיש את הערך החינוכי של הוראת המדעים המדויקים כאמצעי נפלא לפיתוח החשיבה והכרתן של כמה מן היצירות הגדולות ביותר בתחום ההגות האנושית. ... חינוך, אשר לא יאפשר גישה ופתיחות של כל תלמידינו, הומניסטים כריאליסטים, להתפתחויות רבות, גדולות ומרשימות מתחום המדעים "המדויקים", כגון אלו שהזכרתי, הוא לקוי ומעוות. תוצאותיו – פיגור חמור ומסוכן של החברה שאנו שוקדים על פיתוחה."[3] ב-1994 מונה כחבר בוועדה לענייני סטודנטים בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית.
בשנים 1999–2000 כיהן כיו"ר המועצה האקדמית של הוצאת מאגנס, תפקיד אותו מילא שוב בשנים 2005–2011.
בשנים 2000–2001 כיו"ר המועצה האקדמית בעזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים. בשנים 2001–2007 כיהן כחבר בוועד המנהל של המכללה.
בקיץ 2001 יצא לשבתון כפרופסור אורח בפרויקט מסמכי איינשטיין (אנ') במכון הטכנולוגי של קליפורניה בפסדינה, קליפורניה, ארצות הברית.[4] בקיץ 2003 השתתף שוב בפרויקט מסמכי איינשטיין.
בנובמבר 2003 פרש לגמלאות והיה לפרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 2003–2017 קיים פעילות מחקר קבועה בפרויקט מסמכי איינשטיין במכון הטכנולוגי של קליפורניה, שם תרם, בנוסף להשכלתו בתחומים השונים של הפיזיקה, גם את בקיאותו בשפה הגרמנית אותה רכש אצל סבתותיו יוצאות גרמניה.
משנת 2009 ועד למותו כיהן כחבר בוועדה האקדמית של ארכיון אלברט איינשטיין באוניברסיטה העברית.
נפטר ב-11 באוקטובר 2021 ונקבר בהר המנוחות.[5]
חיים אישיים
עריכהבשנת 1960 נשא לאישה את מלכה לבית גבירץ (נפטרה בשנת 1979) ונולדו להם שלושה ילדים: אוהד, נחמה ויגאל. בשנת 2018 מונה יגאל אונא לראש מערך הסייבר הלאומי של ישראל.
בשנת 1980 נשא לאישה את עדנה ברקין (פלש) אם לשני בנים. התגורר במודיעין.
אחיו, יכין אונא, היה דוקטור לפיזיקה תאורטית, עורך ומתרגם, ותרגם לעברית את כתבי איינשטיין.
ספרים
עריכה- פיזיקת הקוונטים, הוצאת האוניברסיטה המשודרת (משרד הביטחון) (1993).
- הפיזיקה של האנרגיה, הוצאת האוניברסיטה המשודרת (משרד הביטחון) (2002)
מבחר פרסומים
עריכה- Order of Levels in the Shell Model and Spin of Be11, I. Talmi and I. Unna, Phys. Rev. Letters 4, 469-470 (1960).
- Theoretical Interpretation of Energy Levels of Light Nuclei, I. Talmi and I. Unna, Annual Rev. of Nucl. Science 10, 353-408 (1960).
- The Random Phase Approximation and the Separation of Collective Degrees of Freedom, I. Unna, in Spectroscopic and Group Theoretical Methods in Physics, 403-409, (North Holland Publ. Co., Amsterdam, 1968).
- The Genesis of Physics at the Hebrew University of Jerusalem, Physics in Perspective 2(4), 336-380 (2000)
- Einstein, Ehrenfest and the Quantum Measurement Problem (with Tilman Sauer), "Annalen der Physik (Berlin)" 525, pp. A15-A19 (2013)
- Weizmann and Einstein, the Struggle for Academic Excellence, in "Dr. Haim Weizmann, Scientist and Science Statesman", The Israel National Academy of Sciences, (Jerusalem 2017).
- Conferme della Supremazia della Meccanica Quantistica su quella Classica, in Annuario della Encyclopedia Scienza & Tecnica, 1986-7, pp. 37-40 (Mondadori, Milano, 1986
- ראשיתה של הפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, בתוך "תולדות האוניברסיטה העברית" (בעריכת ש. כץ ומ. הד), כרך א', (הוצאת מאגנס,1997), עמודים 589–624.
- נ. זלדס וי. אונא, יואל רקח והפיזיקה העיונית בירושלים בתוך "תולדות האוניברסיטה העברית" (בעריכת ח. לבסקי), כרך ג' (הוצאת מאגנס, 2000), עמודים 279–302
מבחר פרסומים פופולריים
עריכה- אטומי, גרעין, האנציקלופדיה העברית, כרך מילואים לכרכים א'-ט"ז (1969), 103–107.
- רדיואקטיביות, האנציקלופדיה העברית, כרך ל' (1977), 529–541
- חלקיקים קסומים, "מדע" כ"א (1977), 214–222.
- סימטריה בטבע ושבירתה, "מדע" כ"ב (1978), 259–263.
- חלקיקים אלמנטריים, האנציקלופדיה העברית, כרך מילואים ב' (1983), 525–531.
- אישור עליונותה של מכניקת הקוואנטים על המכניקה הקלאסית באנציקלופדיה האיטלקית למדע וטכנולוגיה (מונדדורי, מילאנו, 1986) [באיטלקית].
- הגלקיק – מרכיב היסוד של החומר – חידות ופרדוקסים, "תהודה", עיתון למורי הפיזיקה (מכון ויצמן למדע) חוברת 12(2), 3–14 (1987).
- הפיזיקאים גנבו את האור מן המשוררים, "הד החינוך" 61(5), 5–7 (1967).
- חוקי האנדרלמוסיה "מדע", 32, 12–17 (1988).
- האם יש בפיסיקה עבר ועתיד?, מחשבות 61, אפריל 1991, עמ' 24–33.
- הזמן בפיזיקת הקוואנטים, בספר "הזמן: פסיכואנליזה והיבטים אחרים" (בעריכת א. פרוני) 228–238 (2004).
- אלברט איינשטיין – אבי החשיבה הקוואנטית, "גליליאו", 77, 18–26 (2005).
- מבוא כללי ומבוא מדעי ל"אלברט איינשטיין – רעיונות ודעות", הוצאת מאגנס (2005).
- לשמר את איינשטיין, "גליליאו", 125, 30–37 (2009).
- מאמר פרופ' אלברט איינשטיין שחולל מיפנה בחשיבה האנושית, מעריב, 2 ביוני 1985
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ אוסף הרב אביגדור אונא ומשפחתו - 277 The Central Archives for the History of the Jewish People Jerusalem (CAHJP)
- ^ מרכז סידני מ. אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של המדע, טכנולוגיה ורפואה באוניברסיטה העברית בירושלים
- ^ המדען העניו, מעריב, 9 באפריל 1984
- ^ פרויקט מסמכי איינשטיין (EPP) במכון הטכנולוגי של קליפורניה
- ^ יששכר אונא באתר GRAVEZ