משתמש:בשש/פורטל
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
{{פורטל:מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת= <big>{{{1}}}</big>
|ערוך={{{2}}}
|גבול=#8FC2AA <!-- צבע הגבול -->
|כותרת רקע=#8FC2AA <!-- צבע הרקע של הכותרת -->
|כותרת טקסט=White <!-- צבע הטקסט של הכותרת -->
|רקע= white<!-- צבע הרקע של גוף המסגרת -->
|טקסט=black <!-- צבע הטקסט של גוף המסגרת -->
}}
רב (או רבי) הוא סמכות דתית ביהדות. משמעותה הפשוטה של המילה היא מורה. המילה לקוחה מארמית שמשמעותה הוא "שר" והיה ניתן בתחילה אך ורק לתנאים ואחר כך לאמוראים ואחר כך לראשי ישיבות בלבד, לאחר מכן העדות האשכנזיות לקחו תואר זה לראשי קהילותם בעוד שהספרדים ועדות המזרח מכנים את מנהיגיהם בתואר של "חכם". אך כיום גם הספרדים מכנים בשם "רב". ביהדות האורתודוקסית לסמכות זו יכולים להגיע גברים בלבד.
למונח רב שימוש נוסף כשם תואר, והוא משמש כצירוף כבוד בתרבות החברה היהודית. על פי מאמר חז"ל - מלכתחילה הוא נועד לציין דרגה משנית בסולם דרגות הכבוד, אולם כיום משמעותו שונה והוא מציין מחד גיסא אדם שהוסמך לרבנות או שעוסק בתחום ההלכה היהודית, ומאידך גיסא הוא משמש ככינוי כבוד לאדם הפועל בתחומי היהדות, כהוראת תורה והפצת יהדות או אף עקב עשייה ציבורית גרידא. בשיח החרדי משמש שם זה כתואר כבוד המוענק לכל אדם מהקהילה החרדית, כחלופה לתואר הכבוד "מר" הנהוג בציבור הכללי. רב המשמש כפוסק הלכה, עליו לעבור מסלול של לימוד ומבחנים כדי להיסמך לתפקיד זה. יהודים רבים שהוסמכו כרבנים אינם עוסקים ברבנות בפועל. במוסד הרבנות הראשית לישראל, התואר רב הראשון שניתן מעיד על לימוד וכבוד, ומעיד טכנית רק על הגעה לרמת לימוד גבוהה, ולא בהכרח על עבודה או התפקיד שאותו מבצע האדם. התואר מתייחס לרמת הידע, ואין אדם יכול לכהן בתפקיד אלא אם כן נבחן ונמצא מתאים לכך ("נסמך לרבנות").
לערך המלא {{פורטל:מסגרת מעוצבת תחתונה}}
{{פורטל:מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת= <big>{{{1}}}</big> |ערוך={{{2}}} |גבול=#8FC2AA <!-- צבע הגבול --> |כותרת רקע=#8FC2AA <!-- צבע הרקע של הכותרת --> |כותרת טקסט=White <!-- צבע הטקסט של הכותרת --> |רקע= white<!-- צבע הרקע של גוף המסגרת --> |טקסט=black <!-- צבע הטקסט של גוף המסגרת --> }}
הרב יצחק ניסים הראשון לציון והרב הראשי לישראל בטקס הכתרתו כראשון לציון. מאחור עומד הרב יהודה לייב פישמן מימון שר הדתות באותה תקופה.
{{פורטל:מסגרת מעוצבת תחתונה}}
{{פורטל:מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת= <big>{{{1}}}</big> |ערוך={{{2}}} |גבול=#8FC2AA <!-- צבע הגבול --> |כותרת רקע=#8FC2AA <!-- צבע הרקע של הכותרת --> |כותרת טקסט=White <!-- צבע הטקסט של הכותרת --> |רקע= white<!-- צבע הרקע של גוף המסגרת --> |טקסט=black <!-- צבע הטקסט של גוף המסגרת --> }}
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון של מדינת ישראל. תחומי אחריותה כוללים מינוי רבנים ודיינים, התקנת תקנות, הפעלת מערכת הכשרות הממלכתית ועוד. בראש הרבנות הראשית עומדים שני הרבנים הראשיים. אחד מהם עומד בראש מועצת הרבנות הראשית והשני בראש בית הדין הרבני הגדול. מערכת הרבנות הראשית לישראל פועלת מכוח חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם- 1980. בעבר שכנה הרבנות הראשית בבניין היכל שלמה ששמו הפך לשם נרדף לה. כיום היא שוכנת ברחוב ירמיהו בבית יהב סמוך לכניסה הראשית לירושלים.
{{פורטל:מסגרת מעוצבת תחתונה}}
{{פורטל:מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת= <big>{{{1}}}</big> |ערוך={{{2}}} |גבול=#8FC2AA <!-- צבע הגבול --> |כותרת רקע=#8FC2AA <!-- צבע הרקע של הכותרת --> |כותרת טקסט=White <!-- צבע הטקסט של הכותרת --> |רקע= white<!-- צבע הרקע של גוף המסגרת --> |טקסט=black <!-- צבע הטקסט של גוף המסגרת --> }}
|
הרבנים הראשיים האשכנזים: הרב אברהם יצחק הכהן קוק • הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג • הרב יהודה איסר אונטרמן • הרב שלמה גורן • הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא • הרב ישראל מאיר לאו • הרב יונה יחיאל מצגר • הרב דוד לאו • הרבנים הראשיים הספרדיים: הרב יעקב מאיר • הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק ניסים • הרב עובדיה יוסף • הרב מרדכי אליהו • הרב אליהו בקשי דורון • הרב שלמה משה עמאר • הרב יצחק יוסף • |
 רכבת העמק הוא השם הנפוץ של שלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית אשר נבנתה בתחילת המאה ה-20 וקישרה בין חיפה לצמח ומשם לדמשק, בירת סוריה. השם "רכבת העמק" מעולם לא ניתן למסילה באופן רשמי אך היה בשימוש נרחב ביישוב היהודי בארץ ישראל שהתפרס בנקודות התיישבות רבות בעמק יזרעאל. תהליך בנייתה של המסילה, אשר הייתה אחת ממסילות הברזל הראשונות בארץ ישראל, למן הגיית הרעיון הראשוני ועד לחנוכת הקו, ארך כארבעים שנים.
|
{{פורטל:מסגרת מעוצבת תחתונה}}
{{פורטל:מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת= <big>{{{1}}}</big> |ערוך={{{2}}} |גבול=#8FC2AA <!-- צבע הגבול --> |כותרת רקע=#8FC2AA <!-- צבע הרקע של הכותרת --> |כותרת טקסט=White <!-- צבע הטקסט של הכותרת --> |רקע= white<!-- צבע הרקע של גוף המסגרת --> |טקסט=black <!-- צבע הטקסט של גוף המסגרת --> }}
אברהם אבולעפיה - אברהם יצחק הכהן קוק - הושע הנביא - יהודית - יוסף בכור שור - מהר"ל מפראג - מיכה - מלאכי - שד"ל - שמשון {{פורטל:מסגרת מעוצבת תחתונה}}
{{פורטל:מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת= <big>{{{1}}}</big> |ערוך={{{2}}} |גבול=#8FC2AA <!-- צבע הגבול --> |כותרת רקע=#8FC2AA <!-- צבע הרקע של הכותרת --> |כותרת טקסט=White <!-- צבע הטקסט של הכותרת --> |רקע= white<!-- צבע הרקע של גוף המסגרת --> |טקסט=black <!-- צבע הטקסט של גוף המסגרת --> }}
” אדמו"ר ”
פירוש הראשי תיבות : אדוננו מורנו ורבינו
{{פורטל:מסגרת מעוצבת תחתונה}}
{{פורטל:מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת= <big>{{{1}}}</big> |ערוך={{{2}}} |גבול=#8FC2AA <!-- צבע הגבול --> |כותרת רקע=#8FC2AA <!-- צבע הרקע של הכותרת --> |כותרת טקסט=White <!-- צבע הטקסט של הכותרת --> |רקע= white<!-- צבע הרקע של גוף המסגרת --> |טקסט=black <!-- צבע הטקסט של גוף המסגרת --> }}
- היום התשיעי של ספירת העומר
- ב'תמ"ט (לפי המקרא והמסורת היהודית) – עם ישראל הגיע למרה, לאחר קריעת ים סוף וצעידה בת שלשה ימים
- תחילת ימי בית שני – המחזה האחרון בספר דניאל (פרק י'–פרק י"ב): "האיש לבוש הבדים" נגלה לדניאל, ומספר לו על חורבן מלכות פרס בידי מלכות יוון ועל העתיד להתרחש בימי מלכות יוון
- ה'ש"ץ – משה שמוקלר הועלה על המוקד על קידוש השם בפשמישל בעקבות האשמה שפיתה אשה לגנוב מלחם הקודש הנוצרי. לזכר המאורע נקבעה בקהילה תענית ציבור
- ה'תרפ"א – מאורעות תרפ"א: רצח יוסף חיים ברנר וחבריו (בתמונה: י"ח ברנר)
- ה'תרע"ב – הונחה אבן היסוד לטכניקום של חיפה, שיהפוך אחרי שנים לטכניון
- ה'תש"ח – מלחמת העצמאות: נפתח מבצע מטאטא
{{פורטל:מסגרת מעוצבת תחתונה}}
{{פורטל:מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת= <big>{{{1}}}</big> |ערוך={{{2}}} |גבול=#8FC2AA <!-- צבע הגבול --> |כותרת רקע=#8FC2AA <!-- צבע הרקע של הכותרת --> |כותרת טקסט=White <!-- צבע הטקסט של הכותרת --> |רקע= white<!-- צבע הרקע של גוף המסגרת --> |טקסט=black <!-- צבע הטקסט של גוף המסגרת --> }}
ר"מ הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה. במקורה, שימשה המילה כראשי תיבות של "ריש מתיבתא" (בארמית: ראש ישיבה), אולם בדורות האחרונים היא הפכה למושג בעל משמעות עצמאית. כינוי נוסף למי שמלמד בישיבה הוא "מגיד שיעור".
בישיבות תיכוניות, הר"מים הם מלמדי התלמוד אך גם המחנכים בפועל, ואילו שאר המורים (גם למקצועות קודש אחרים), אינם נושאים תואר זה. גם בישיבות גבוהות הר"מים הם אלו שמלמדים תלמוד, אך שם, בניגוד לישיבות התיכוניות, מושג המחנך לא קיים ועל כן תפקידם מסתכם בלימוד התלמוד. עם זאת, פעמים רבות תפקידו של הר"מ רחב הרבה יותר והוא משמש גם כיועץ רוחני וכאוזן קשבת לתלמידים, בדומה למשגיח. בישיבות ההסדר ושאר הישיבות של הזרם הדתי לאומי, אפשר למצוא גם ר"מים לתנ"ך ור"מים לאמונה ומחשבת ישראל.
ישנן ישיבות כמו ישיבה יוניברסיטי וישיבת פוניבז' אשר בהם חלק מהרמי"ם מקבלים תואר של "ראש ישיבה ב".אדמו"ר (ראשי תיבות של: אדוננו מורנו ורבנו) הוא כינוי לרבָּהּ ומנהיגה הרוחני של חצר חסידית. מרכזיותו של האדמו"ר בחצר היא מעיקרי החסידות. בקרב חסידיו האדמו"ר נערץ, ונחשב ל"צדיק יסוד עולם" הקרוב יותר לאלוהים עקב זכות עצמו וזכות אבותיו. כל חסיד דרכו לדבוק באדמו"ר, דבר הקרוי בספרות החסידית ה"דבקות בצדיק" או "התבטלות לצדיק". דבקות זו מתבטאת בציות מוחלט לדבריו, וקבלתם ללא עוררין.
בקרב רבים מן החסידים מקובל להכפיל את התואר "רבי" לאדמו"רים מהדורות הראשונים של תנועת החסידות. לדוגמה, רבי אלימלך מליז'נסק מכונה ה"רבי" רבי אלימלך מליז'נסק. ההגייה האשכנזית ל"רבי" הראשון היא מלאה (- "רֶבֶּה"), וההגייה של "רבי" השני הוא כמקובל: "רֶבּ". כך רבי אלימלך מליז'נסק, מכונה רֶבֶּה רֶבּ אלימלך מליז'נסק.
אחד התפקידים הבולטים בחצרות חסידיות הוא תפקיד המשב"ק (בראשי תיבות: "משמש בקודש"). הוא משמש אישית את האדמו"ר בצרכיו הפרטיים - מנקיון הבית, בישול ועוד. לעתים ישנם כמה גבאים, ורק הראשי מכונה משב"ק; או לחלופין, גבאים מספר מכונים משמשים בקודש
קובץ:Belzer Rebbe.jpg
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ ראו: ר"ם) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב".
בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.
במשך הדורות היו שינויים במעמדו ובסמכויותיו של ראש הישיבה. לעתים הייתה חפיפה בין תפקיד רב הקהילה לתפקיד ראש הישיבה, ובמקרים אחרים הייתה הפרדה גמורה בין ראש הישיבה לבין דמות פוסק ההלכה. מגמה זו התגברה בעולם הישיבות הליטאיות בדורות האחרונים, על רקע הפרדה כללית בין הלימוד הישיבתי ובין ההלכה המעשית, ומתקיימת גם היום בציבור החרדי, שבו יש בדרך כלל הפרדה בין דמויות מובהקות של ראשי ישיבה (כגון הרב שך והרב אהרון יהודה לייב שטיינמן) ובין רבנים שעיקר חשיבותם כפוסקי הלכה (כגון הרבנים שלמה זלמן אוירבך ומשה פיינשטיין, אם כי גם אלה תפקדו כראשי ישיבות). אצל החסידים ראש הישיבה בכל חסידות הוא בדרך כלל השני בחשיבותו אחרי האדמו"ר.
ראש ישיבה נבחר כמעט תמיד לכל חייו. מינוי ראש הישיבה נעשה לעתים בידי הקהילה התומכת בישיבה, לעתים על ידי התלמידים ולעתים על ידי ראש הישיבה הקודם; בישיבות חדשות, פעמים רבות ראש הישיבה הוא זה אשר הקים אותה. במקומות ובזמנים שונים היה משקל משתנה למעמד הירושה האישית מאב לבן בראשות הישיבה, ולעתים הועברה משרת ראש הישיבה לחתנו של ראש הישיבה הקודם (מקובל מאוד שראש הישיבה משיא את בנותיו לתלמידים מצטיינים בישיבה). סכסוכי ירושה מצויים מאוד, ומביאים פעמים רבות לפיצול של ישיבה לשתי ישיבות או למצב שבו יש שניים או שלושה ראשי ישיבה בישיבה אחת ואף יותר מכך, אם כי פעמים רבות יש טעמים אחרים לריבוי ראשי ישיבות (כמו בישיבת הר עציון). דוגמה לסכסוך ירושה שהדיו הגיעו לציבור הרחב ושנמשך שנים רבות נותנת ישיבת פוניבז'.
תלמידי הישיבה נוהגים כבוד מופלג בראש הישיבה, קמים בכניסתו לחדר ופונים אליו בגוף שלישי. בישיבות רבות נחשב שימוש של ראשי הישיבה בעניינים מעשיים יומיומיים לפעולה המקרבת את התלמיד לרב ומהווה זכות הניתנת לתלמידים מצטיינים.{{פורטל:מסגרת מעוצבת תחתונה}}
{{פורטל:מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת= <big>{{{1}}}</big> |ערוך={{{2}}} |גבול=#8FC2AA <!-- צבע הגבול --> |כותרת רקע=#8FC2AA <!-- צבע הרקע של הכותרת --> |כותרת טקסט=White <!-- צבע הטקסט של הכותרת --> |רקע= white<!-- צבע הרקע של גוף המסגרת --> |טקסט=black <!-- צבע הטקסט של גוף המסגרת --> }} משתמש:בשש/פורטל/הידעת? {{פורטל:מסגרת מעוצבת תחתונה}}
{{פורטל:מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת= <big>{{{1}}}</big> |ערוך={{{2}}} |גבול=#8FC2AA <!-- צבע הגבול --> |כותרת רקע=#8FC2AA <!-- צבע הרקע של הכותרת --> |כותרת טקסט=White <!-- צבע הטקסט של הכותרת --> |רקע= white<!-- צבע הרקע של גוף המסגרת --> |טקסט=black <!-- צבע הטקסט של גוף המסגרת --> }}
|
|
|
|
| פורטל הלכה | פורטל יהדות | פורטל התנ"ך | פורטל תולדות עם ישראל |
{{פורטל:מסגרת מעוצבת תחתונה}}
{{פורטל:מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת= <big>{{{1}}}</big> |ערוך={{{2}}} |גבול=#8FC2AA <!-- צבע הגבול --> |כותרת רקע=#8FC2AA <!-- צבע הרקע של הכותרת --> |כותרת טקסט=White <!-- צבע הטקסט של הכותרת --> |רקע= white<!-- צבע הרקע של גוף המסגרת --> |טקסט=black <!-- צבע הטקסט של גוף המסגרת --> }} להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית רבנים בוויקיפדיה:
{{פורטל:מסגרת מעוצבת תחתונה}}
{{פורטל:מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת= <big>{{{1}}}</big> |ערוך={{{2}}} |גבול=#8FC2AA <!-- צבע הגבול --> |כותרת רקע=#8FC2AA <!-- צבע הרקע של הכותרת --> |כותרת טקסט=White <!-- צבע הטקסט של הכותרת --> |רקע= white<!-- צבע הרקע של גוף המסגרת --> |טקסט=black <!-- צבע הטקסט של גוף המסגרת --> }}
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הרבנים. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא הרבנים שרק מחכים שירחיבו אותם.
| רשימת הערכים המבוקשים | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא רבנים: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט • בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה) {{פורטל:מסגרת מעוצבת תחתונה}}