משתמש:יוני קרלי/טיוטה
רבני קרקוב
ברבנות הקהילה שימשו גדולי האחרונים, להלן רשימה חלקית:
- רבי יוסף כץ (ה'רע"א, 1510 - ב' בשבט ה'שנ"א - 28 בינואר 1591) מחבר ספר "שארית יוסף", גיסו של הרמ"א.
- רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) ממפרשי התלמוד
- רבי יואל סירקיש - הב"ח.
- רבי יהושע העשיל בן רבי יוסף בעל המגיני שלמה.
- רבי יום-טוב ליפמן הלר
- רבי אברהם יהושע העשיל (חנוכת התורה)
- בנו רבי שאול - אביו של רבי אריה לייב חתן החכם צבי. סבו של רבי שאול מאמסטרדם.
- רבי אריה לייב "הארוך"
- רבי שמואל קאיידנובר.
הרב חיים יוסף יעקובוביץ (ג' בכסלו ה'תרס"ב, 14 בנובמבר 1901 – ז' באב ה'תשט"ז, 15 ביולי 1956) היה רב חרדי ממוצא פולני שפעל בגרמניה עד מלחמת העולם השנייה ולאחר השואה היה ר"מ בישיבת קול תורה בירושלים.
ביוגרפיה עריכה
נולד באמסטוב שבפולין לרב יצחק מאיר יעקובוביץ ולחנה רבקה לבית בידרמן[1]. אביו היה למדן חסיד גור שהתפרנס כמלמד.
בשנת ה'תרפ"ב ברח לגרמניה כדי להימנע משירות בצבא פולין, ולמד בישיבתו של הרב שניידר בפרנקפורט. בשנת ה'תרפ"ה עוד בהיותו בחור, התחיל למסור שיעורים בישיבתו של הרב שלמה זלמן ברויאר[2].
בשנת 1929 נישא לדינה בריינדל, בתו של הדיין הרב גרשון פוזן. בראשית חורף 1934 עלה לארץ ישראל בעקבות תקרית אנטישמית. בארץ ישראל כיהן כרב בית הכנסת וקהילת "חורב" ליוצאי גרמניה בירושלים, העביר שיעורי יהדות בבית יעקב והתמנה בשנת תרצ"ט לר"מ בישיבת קול תורה.
לאחר פטירתו בז' באב ה'תשט"ז התמנה חתנו הרב אברהם ארלנגר כר"מ בישיבת קול תורה במקומו.
נקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
צאצאיו עריכה
- הרב יצחק יחיאל יעקובוביץ - כיהן כרב העיר הרצליה
- לאה, הייתה נשואה לרב אורי שרגא קלרמן מראשי ישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים
- מרים, נשואה לרב אברהם ארלנגר ר"מ בישיבת קול תורה, ומחבר סדרת הספרים "ברכת אברהם"
- יוכבד, אלמנת הרב אברהם עמרם קוך, ר"מ בישיבת "משכן יעקב" בחיפה במשך כארבעים שנה
- בנו מאיר, רב המקוואות במודיעין עילית
- חנה רבקה, סופרת ילדים המוכרת בשם העט רבקה שזורי, נשואה לרב צבי ובר רב שכונת נוה יעקב בירושלים וחבר בד"ץ שארית ישראל
קישורים חיצוניים עריכה
- הרב י. ח. יעקובוביץ ז"ל, שערים, 16 ביולי 1956, עמ' 1
- הרב יעקובוביץ ז"ל, הצופה, 16 ביולי 1956, עמ' 4
הערות שוליים עריכה
- ^ נינת האדמו"ר ר' דוד מלעלוב. מתוך קונטרס ותפארת בנים אבותם, הוצאה משפחת הירשברגר בני ברק
- ^ ספר אור לישרים מאמרי מוסר עמוד קל בהערה מספר 5
הרב משה מישל הלוי אדלר (כ"ז בכסלו תרע"ו, 1915 – כ"א בכסלו תשל"ט, 1978) היה מגיד שיעורים בבודפשט ובבית הכנסת מוריה ברעננה. מחבר ספרים. לאחר השואה היה רב באוסטריה במשך כשנתיים.
ביוגרפיה עריכה
נולד בכפר איגלא, אז בממלכת הונגריה, לפייגה שרה ולרב יקותיאל יהודא אדלר שכיהן כדומ"צ ושו"ב הכפר איגלא. היה נכדו של הרב מרדכי צבי הלוי אדלר, מחבר הספר "עיר מבצר" שהיה תלמידו של האדמו"ר "הייטב לב" מסיגט.[1] למד במשך שלוש וחצי שנים בישיבת ניטרה, והוסמך להוראה על ידי הרב שאול בראך אבד"ק קאשוי. לאחר מכן למד בישיבת פרשבורג אצל הרב עקיבא סופר. נשא לאישה את חיה שרה בתו של שמואל הכהן גרוס מהכפר מיטל אפשה (גר') ונולדה לו בתו צביה. משנת ת"ש עד שנת תש"ד כיהן כמגיד שיעורים ב"חברה ש"ס" של הקהילה האורתודוקסית בעיר בודפשט. בשנת תש"א נספו בשואה הוריו ושבעת אחיו. הם נרצחו במהלך הטבח בקמניץ-פודולסקי. ממשפחתו, שרדה את השואה אחותו אסתר פריד. בשנת תש"ד נספו בשואת יהודי הונגריה אשתו ובתו. לאחר השואה משנת תש"ה ועד שנת תש"ז שימש כאב"ד ורב קהילת באד גאסטיין באוסטריה. נישא בשנית לטובה, בתם של אלעזר ואסתר אלטע אייזמן.
במאמר שכתב הרב אדלר לאחר השואה שכותרתו : "מדוע נגזר עלינו גזירת הרג ואבדן בשנים ת"ש – תש"ה", כותב הרב:
אבל כד דייקינן שפיר "אשמים אנחנו". אנחנו מכרנו עצמנו, מכרנו את הכוחות הרוחניים לאומות. עוד בשנת תרע"ח כמו שכתוב "וה' האיר רוח כורש", כמו כן הייתה "הצהרת בלפור". שהייתה הארה מן השמיים לילך לארץ ישראל ולא הלכנו, כולם מכרו את כוחותיהם לאומות. וגם מנהלי מנהיגי ישראל דיברו סרה על ארץ ישראל, וחטאו בחטא המרגלים, ועל זה רמזה לנו התורה הקדושה "במדבר הזה יפלו פגריכם"
בחנוכה שנת תש"ח עלה לארץ ישראל, והתיישב ברעננה. שימש במשך 30 שנה כמגיד שיעורים בבית הכנסת "מוריה" בעיר. נפטר בשנת תשל"ט ונקבר ברעננה.
מספריו עריכה
- "אורייתא דמשה", חידושים וביאורים על מאמרי חז"ל ופלפולים על סוגיות הש"ס, ברגסס, תרצ"ט. חוברת שהייתה אמורה להיות חלק ראשון מחיבור מתוכנן שלא יצא בסופו של דבר.
- הוציא לאור את קונטרס "משמיע ישועה", בודפשט, תש"ד, שבו דרשת הפרידה של הרב מרדכי רוקח
- "משנת המידות" על מסכת אבות, שני כרכים, תשכ"ז-תש"ם
- "ויגד משה" על הגדה של פסח, תשס"ו. הוצא לאור על ידי ילדיו.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ש"י גרוס/י' יוסף גרוס (עורכים), ספר מארמארוש - מאה וששים קהילות קדושות ביישובן וחורבנן, בית מארמארוש, תשמ"ג, ע' 272