משתמש:RimonLV/גאווה בליכוד
 | |
| נציגי ״גאווה בליכוד״ במצעד הגאווה בתל אביב | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מייסד | ד״ר אוון גרי-כהן[1] |
| מנהיגים | ד״ר אוון גרי-כהן, אמיר אוחנה |
| תקופת הפעילות | דצמבר 2011 – הווה (כ־12 שנים) |
| אידאולוגיות | ליברליזם, ליברליזם כלכלי, זכויות להט"ב |
גאווה בליכוד היא קבוצה פוליטית הפועלת כמטה וארגון בתוך מפלגת הליכוד השואפת לייצג את קהילת הלהט"ב של תומכי המפלגה. ״גאווה בליכוד״ מהווה את התא הגאה הפוליטי הראשון והיחיד בימין הישראלי.[2] התא הוקם ב-2011 ופעיל ברציפות מאז.[1]
היסטוריה עריכה
עמדות ״הליכוד״ בנושא זכויות להט״ב לפני הקמת התא עריכה
זאב ז'בוטינסקי, אביה הרעיוני של מפלגת הליכוד, כתב במאמרו מ-1907 ״על חשדות בהומוסקסואליות״ כי ״אמות המידה של המוסר החברתי של יחסי המין - עבר זמנן״ וכי לא ראוי להתערב בחייהם של הומוסקסואלים, או לשפוט מוסרית אדם על מה שעושה בחדר מיטתו.[3][4]
האידאולוגיה הליברלית שבה דוגל הליכוד מקבלת ומאפשרת את זכויות הלהט״ב, ובמיוחד את חירויות הפרט והזכויות לפרטיות שמהוות נדבך מרכזי באידאולוגיה זו. עם זאת, לאורך שנות קיומה התייצבה המפלגה לצד המפלגות הדתיות והחרדיות בנושאים שונים, כגון פתיחת עסקים בשבת, מגבלות על כמות האברכים וחוק החמץ, זאת בניגוד להשקפת עולמו החילונית של ז׳בוטינסקי. מיקומה הפוליטי של המפלגה בצד הימני ולרוב השמרני של המפה הפוליטית בישראל הוביל לזניחת זכויות הלהט״ב כמטרה של המפלגה, כך למשל, זכויות הלהט״ב מעולם לא הופיעו כחלק ממצע בחירות של הליכוד, בשונה ממפלגות אחרות. בנוסף, חבירתה של המפלגה בממשלותיה למפלגות דתיות, עד כדי כריתת ברית עם המפלגות החרדיות הרחיקה את עמדותיה מתמיכה וקידום בזכויות הלהט״ב.
_-_P.M_Ariel_Sharon_meeting_with_representatives_of_the_Homosexual_and_Lesbian_community.jpg)
לזכות הליכוד ניתן לזקוף מספר אירועים ראשוניים בהיסטוריה של זכויות הלהט״ב במדינת ישראל:
- פגישה רשמית ראשונה של נשיא המדינה, משה קצב מהליכוד עם הנציגות המאורגנת של קהילת הלהט"ב שהתקיימה ב-2001. (קדמה לה פגישה לא רשמית של הנשיא ויצמן עם נציגי הקהילה בשנת 1996).[5]
- פגישה ראשונה של נציגי הקהילה עם ראש ממשלה מכהן בלשכתו: פגישה שהתקיימה ב-2002 עם אריאל שרון, אז יו״ר מפלגת הליכוד.
במספר השנים שקדמו להקמת התא, תמיכה בקהילת הלהט״ב הייתה קיימת במפלגה. מלבד שרת התרבות והספורט לימור לבנת ושר החינוך גדעון סער אשר הפגינו תמיכה בקהילה הגאה, מציינים חברי התא את השר מיכאל איתן, השר בני בגין והשר דן מרידור שתמכו בוועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק למניעת אפליה על רקע נטייה מינית.[1]
הקמה עריכה
התא הוקם בדצמבר 2011 על ידי פעילי ליכוד חברי הקהילה הגאה, בראשם הד״ר אוון גרי-כהן ואמיר אוחנה, זאת אחרי סקר בקרב גולשי אתר ״ליכודניק״ שהראה כי 2/3 מהגולשים תומכים בזכויות להט״ב ובהקמת תא גאה במפלגה.[1] גרי-כהן, מרצה בחוג לבלשנות באוניברסיטת תל אביב, פעיל מפלגה שמעולם לא ניסה להיבחר למשרה ציבורית, משמש מאז כיושב ראש התא.[3] לאחר הקמת התא הביעו מעל בימת הכנסת את תמיכתם בתא השר גלעד ארדן ויו"ר הכנסת ראובן ריבלין.[1]
חוג הבית הראשון של הקבוצה התקיים ב-19 בינואר 2012, והיו בו עשרות משתתפים, רבים מתוכם התפקדו לקבוצה ולליכוד באותו ערב.[6]
פעילויות והישגים עריכה
ב-19 בדצמבר 2013 יזמו והובילו חברי התא שינוי בנוסח חוקת הליכוד במסגרת ועידת הליכוד הרביעית, שקבע כי המפלגה תפעל נגד אפליה על רקע נטייה מינית. השינוי אושר פה אחד בוועידת החוקה של המפלגה.[7]
לאחר שפורסמה חוות דעת של משרד הרווחה המקשה על אימוץ בידי זוגות להט"בים, פרסם ב-18 ביולי 2017 אמיר אוחנה, ממנהיגי התא וחבר כנסת מטעמו, כי לא יצביע יחד עם הקואליציה עד שיתוקן החוק וישווה את תנאיהם של בני זוג מאותו המין לזוגות הטרוסקסואליים.[8]
אחד הישגיו המרכזיים והמשפיעים של התא הוא חשיפתה של הרב-גוניות הפוליטית בקרב קהילת הלהט״ב לכלל האוכלוסייה בישראל, שלראשונה נחשפה ללהט״בים ימנים. כבר מימיו הראשונים של התא הדגישו חבריו את החשיבות בניתוק הפעילות הפוליטית לקידום זכויות הלהט״ב ממחנה השמאל הישראלי, והזיהוי של חברי הקהילה הגאה עם מפלגות שמאל כתוצאה מכך.[6]
מחלוקת וביקורות עריכה
התא ייחודי בכך שהוא הארגון הפוליטי היחיד בימין הישראלי שליבת עיסוקו היא זכויות הלהט״ב. חריגותו הופכת אותו למושא לביקורת משני צידי המפה הפוליטית - מימין, מתוקף ייצוגו את קהילת הלהט״ב, ומשמאל - על שיתוף הפעולה עם גורמי ימין שנתפסים כהומופוביים וכפוגעים בזכויות הלהט״ב.
ביקורת מהקהילה הגאה עריכה
הקמת התא ופעילותו התקבלו בביקורת חריפה ואף עוינות מקרב גורמים בשמאל ובקהילת הלהט״ב. התא וחבריו הואשמו ב״פינקוושינג״, כלומר מתן לגיטימציה לדעות הימניות של מפלגתן בכך שמציגים אותם כ״גיי פרנדלי״, זאת בעיקר עקב הנטייה להאמין שחברי הקהילה הגאה נוטים לרוב לדגול בדעות שמאלניות.[2] חברי התא זכו לשריקות בוז וקריאות ״בושה״ בהגעתם למצעדי גאווה ומחאות של הקהילה הגאה. במהלך מצעד הגאווה ה-21 שהתקיים בתל אביב ב-2019, הותקף חבר התא, השר אמיר אוחנה, ונזרקה אבן לעברו. האבן החטיאה את אוחנה ופגעה בפעיל אחר בתא.[9] עצם מינויו של אוחנה לשר המשפטים זכה לגינוי מגורמים שונים בשמאל, ביניהם מנכ״ל הקרן החדשה לישראל, גבר הומוסקסואל בעצמו, שקרא למינוי ״תפיסה שגויה של ייצוג... כמו אישה לא פמיניסטית״.[9]
כמו כן, התא הואשם בוותרנות על עקרונותיו ומטרותיו כדי לשמור על יחסים טובים עם חברי כנסת ומנהיגים במפלגה, במחיר פגיעה בקהילה הגאה וכי הוא מהווה עלה תאנה למפלגת הליכוד השמרנית והימנית בכך שקיומו מודגש לסיבות פוליטיות בלבד בתקופות של בחירות. כך לדוגמה נטען כי מינויו של גרי-כהן ליועץ לתקשורת בינלאומית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהוכרז ב-14 ביולי 2019 היה מונע ממניעים פוליטיים. גרי-כהן מונה אחרי שנה שתפקיד זה לא אויש, לקולות תלונותיהם של עיתונאים זרים בישראל כי אין מענה ראוי ממשרד ראש הממשלה. לאחר המינוי פניה שהוגשה ליועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה טענה כי המינוי מפר את חוק התעמולה בתקופת בחירות בגלל העדר הניסיון הפוליטי של גרי-כהן, כלומר, מטרת המינוי הייתה משיכת מצביעים להט״בים בלבד. המינוי הוכרז ביולי, כחודשיים לפני הבחירות לכנסת ה-22, אך הוחלט במהלך חודש מאי.[10] גרי-כהן עזב את התפקיד ב-3 במרץ 2020, יום למחרת הבחירות לכנסת ה-23, אחרי 7 חודשים בלבד בתפקיד.[11]
ביקורת פנים מפלגתית עריכה
במסגרת מחאת הלהט"ב, חבר הכנסת אמיר אוחנה, חבר כנסת מטעם התא, הצביע נגד בהצבעה על "חוק הפונדקאות", בניגוד לעמדת הקואליציה, בשל העובדה שהחוק לא כלל גברים יחידניים בין הזכאים להליך זה. בעקבות הפרות של המשמעת הסיעתית והקואליציונית בהצבעות בנושא להט"ב, הורחק מוועדת החוץ והביטחון[12][13] זאת למרות שאוחנה קיבל עצמאות החלטה בהצבעות שנוגעות בענייני להט״ב, בלי קשר לעמדת הקואליציה.[14]
עמדות התא עריכה
עמדות התא אינן שונות משאר הליכוד במרבית דעותיהם - התא דוגל בליברליזם וקפיטליזם. התא שם דגש על קידום נושאים ליברליים בתחום החברתי הרלוונטיים גם לקהילה הגאה אך גם לחברה הישראלית כולה, ביניהם אישור נישואים אזרחיים ומתן פתרון לכל אזרחי המדינה המוגדרים ״פסולי חיתון״.[15]
בנוגע לזכויות הלהט״ב התא דוגל בשוויון זכויות מלא, וכזה הכולל היתר לפונדקאות ואימוץ לזוגות חד מיניים, טיפול בסוגיות האלימות והאפליה במערכת החינוך, עבירות המין וההזניה, סוגיית האיידס ומחלות המין בקהילה.[2][6]
בתחום הפוליטי, התא שואף לנתק את השיוך המיידי בין קהילת הלהט״ב עם תנועות אנטי ציוניות ומפלגות שמאל רדיקליות, לדבריהם.[6]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
גאווה בליכוד, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 רועי יולדוס רוזנצוייג, ברביעי: שר האוצר שטייניץ במרכז הגאה בתל אביב, באתר מאקו, 26 במרץ 2012
- ^ 1 2 3 עו"ד יאן כרמל, "השמאל גרם נזק קשה לקהילה הגאה, באתר מאקו, 2 במרץ 2013
- ^ 1 2 , גאים במפלגה: הבחירות וקהילת הלהט"ב, פודקאסט של פוליטי-כאן באתר כאן 11, 7 במרץ 2019
- ^ פרסום מגזין ״האומה״, גיליון 201, 4 באפריל 2016.
- ^ יניב הלפרין, נשיא המדינה נפגש עם נציגי ארגוני הקהילה, באתר GoGay, 27 בנובמבר 2001
- ^ 1 2 3 4 אריק זיו ויזר, מציינים בגאווה את חוג הבית הראשון, באתר ליכודניק, 21 בינואר 2012
- ^ אלי חזן, היסטוריה בתנועת הליכוד – הליכוד יפעל למניעת אפליה על רקע נטייה מינית, באתר ליכודניק, 19 בדצמבר 2013
- ^ דפנה ליאל, סערת האימוץ: אוחנה נגד הקואליציה, באתר מאקו, 18 ביולי 2017
- ^ 1 2 גלעד צוויק, "קוראים לנו 'יודנראט'; אם הייתי נער, לא הייתי יוצא מהארון כימני", באתר ישראל היום, 13 ביוני 2019
- ^ נעה לנדאו, נתניהו מינה את יו"ר התא הגאה בליכוד ליועצו לתקשורת הזרה, באתר הארץ, 14 ביולי 2019
- ^
ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 3 במרץ 2020
- ^ שקרנים נמאסתם!, בעמוד הפייסבוק של אמיר אוחנה
- ^ החדשות - בעקבות סירובו להצביע עם הקואליציה: ח"כ אמיר אוחנה..., באתר mako, 2017-07-26
- ^ גל אוחובסקי, מדד אוחובסקי לבחירות 2019: מה אתם עשיתם בשביל הקהילה הגאה?, באתר N12, 1 במרץ 2019
- ^ אריק זיו ויזר, גאווה אמיתית: ראיון עם הרכש החדש בליכוד, באתר ליכודניק, 2 בינואר 2015
