משתמש:Slav4/ארגז חול/מגילת תענית

מגילת תענית היא חיבור קצר, הכולל רשימה של 36 תאריכים שבהם אירעו מאורעות טובים לעם ישראל. לזכרם של אותם מאורעות אסרו חז"ל להתענות בימים אלו, ובחלקם, עקב גודל המאורע, אסרו אף לשאת באותם ימים דברי הספד על המתים. המגילה כתובה בתמציתיות, ובלשון ארמית. הימים הטובים במגילה מסודרים על פי לוח השנה העברי, החל מראש השנה למלכים ולרגלים (החל באחד בניסן). למגילה מצורף חלק נוסף, אשר ככל הנראה נכתב בתקופה מאוחרת יותר, חלק זה הנקרא אסכוליון כתוב בעברית והוא מעין מדרש על המגילה.

רקע עריכה

עד לחתימת המשנה הועלו על הכתב רק כ"ד הספרים משום ש"דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב".[1] בתקופה זאת הקפידו מאוד שלא להעלות על הכתב שום דבר הלכה, ואמר רש"י בפירושו על התלמוד: "שלא היתה דבר הלכה כתובה בימיהן, אפילו אות אחת, חוץ ממגילת תענית"[2]. ההנחה היא שהותר לכתוב את מגילת תענית, היות שמטרתה המוצהרת הייתה למנוע את שכחת הימים האסורים בתענית, ומסיבה זאת אף כונתה "מגילת תענית" ולא "ספר תענית".

כותבי המגילה עריכה

על פי המקור התלמודי, מגילת תענית נכתבה על ידי התנא חנניה בן חזקיה.[3] אמנם בסיומה של המגילה נאמר דווקא כי אלעזר, בנו של חנניה בן חזקיה, הוא שכתב את מגילת תענית[4]. ואכן, שתי גרסאות אלו מביאות את המפרשים לומר כי חנניה בן חזקיה החל בכתיבת המגילה, ואלעזר בנו המשיך וכתב על הנסים שאירעו בימיו[5]. אך החוקרים העלו כמה תמיהות בנושא זה. המהר"ץ חיות מקשה על כך שחנניה בן חזקיה חי כ- 90 שנה לפני חורבן הבית, וכיצד זה שבמגילת תענית מוזכרים שמות תנאים אשר חיו זמן רב לאחר החורבן כגון: רבי יהושע בן קרחה, רבי יוסי, רבי יהודה ורבן שמעון בן גמליאל, ואכן למסקנתו של המהר"ץ, מגילת תענית נכתבה בתחילה על ידי תלמידיו של חנניה בן גרון כלוח תאריכים בלבד, אולם סיפור המאורע ופירוט הנסים היו ידועים בזמן הש"ס בעל-פה, והועלו על הכתב רק בתקופה מאוחרת יותר,[6] בזמן סידור המשנה על ידי רבי[7].

תוכן המגילה עריכה

ימים שאין להתענות או לספוד בהם עריכה

המגילה מסודרת על פי חודשי השנה.

ניסן עריכה

  • ”מִן רֵיש יַרְחָא דְנִיסָן וְעַד תְּמַנְיָא בֵּיהּ אִיתּוֹקָם תְּמִידָא דִי לָא לְמִסְפָּד בְּהוֹן” - מראש חודש ועד ח' ניסן, כיוון שהוקם המשכן, והחלו מקריבים את קורבן התמיד, אין מספידים בימים אלה.
  • ”מִן תְּמַנְיָא בֵּיהּ וְעַד סוֹף מוֹעֲדָא אִתּוֹתַב חַגָּא דִי לָא לְמִסְפָּד וְדִי לָא לְהִתְעַנָּאָה” - משמונה בניסן ועד כ"א בו (ועד בכלל), נחשב לחג הפסח, לא מספידים ולא מתענים. (המגילה צירפה לחג הפסח את שבעת ימי המילואים שנחשבו גם כן לימים טובים).

אייר עריכה

  • ” בְּשִׁבְעָה לְאִיָּר, חֲנֻכַּת שׁוּר יְרוּשְׁלֶם וְדִי לָא לְמִסְפָּד” - בז' באייר, נחנכה חומת ירושלים, ולא מספידים ביום זה. (בשני מקומות כתוב במגילת תענית "חנכת שור ירושלם", אחד כשעלו ישראל מן הגולה בימי עזרא ונחמיה, ואחד כשפרצוהו מלכי יון וגדרוהו בית חשמונאי).
  • ” בְּאַרְבְּעַת עֲשַׂר בֵּיהּ, נְכִיסַת פִּסְחָא זְעִירָא דִי לָא לְמִסְפָּד וְדִי לָא לְהִתְעַנָּאָה” - בי"ד באייר, חלה שחיטת קורבן פסח קטן, לא מספידים ולא מתענים ביום זה.
  • ” בְּעֱשְׂרִין וּתְלָתָא בֵּיהּ, נְפָקּוּ בְּנֵי חַקְרָא מִן יְרוּשְׁלֶם” - מדובר ביוונים, שישבו במקום הנמצא במצודת ציון ונקרא חקרא, והציקו לאנשי ירושלים. אנשים אלו גורשו מירושלים בכ"ג באייר.
  • ” בְּעֱשְׂרִין וְשִׁבְעָה בֵּיהּ אִתְנְטִילוּ כְלִילָאֵי מִן יְהוּדָה וּמִן יְרוּשְׁלֶם דִי לָא לְמִסְפָּד” - בכ"ד באייר ביטלו החשמונאים תקנה יוונית שהכריחה את היהודים, לתלות מעל פתחי הבתים, החצרות והחנויות, זרי ורדים שהיו מיועדים לעבודה זרה, ולכן אין מספידים ביום זה.

סיון עריכה

  • ”בְּאַרְבְּעַת עֲשַׂר לְסִיוָן, אֲחִידַת מִגְדַּל צוּר” - בי"ד בסיון נכבש מגדל צור, והוכרז יום זה כיום טוב. (נחלקו הדיעות מיהו מגדל צור. לדעת אסכוליון מדובר בקיסריה, שהציקה לישרל בימי יון וכשכבשוה החשמונאים, הכריזו יום טוב. לדעת ההיסטוריון גרץ מדובר בכיבוש בית צור שליד חברון, ויש הסוברים כי מדובר בכיבוש מצודת אנטוניה וגירוש גסיוס פלורוס מירושלים).
  • ”בַּחֲמִִיסרַ בֵּיהּ וּבְשִׁתַת עֲשַׂר בֵּיהּ, גְלוּ אֱנָשֵׁי בֵית שְׁאָן וֶאֱנָשֵׁי בִּקְעֲתָא” - בט"ו בסיון גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעת יזרעאל, שהציקו לישראל, ועל יום זה הכריזו יום טוב.

בטלה מגילת תענית עריכה

בחנוכה ופורים לא בטלה, ואם כן לפניהם ולאתריהם נמי אסור, כדאיתא במסכת תענית, דבכל מקום שנאמר ,דלא למספד בהון — לפניהם ולאחריהם נמי אסור, אפילו הכי נוהגין להתענות בי׳ג, דלא עדיף לפניהם ולאחריהם, דחנוכה ופורים, משאר יומי ד,מגילת תענית׳, וכיון ששאר יומי בטלו עיקרן ומותר להתענות בהן: אף על גב דחנוכה ופורים לא בטלו עיקרן

ימים שמתענים בהם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה




לפי לשה הגמרא ב ע י ר ו ב י ן ס"ב עמ׳ ב : ״כגון מגילת תענית, דכתיבא ומנחא״, ורש"י מסביר למה היו רשאים לכותבה ומדוע נקראת ״מגילה״ — ב כ ת ב ו : ״אלו ימים אסורין להתענות, להכי נקט ,מגילת תעניתי, שלא היתה דבר הלכה כתובה בימיהן, אפילו אות אחת... ולהכי קרי לה ,מגילה׳״. כנראה רוצה רש׳י, בהדגשת המלה ״מגילה״, להעמידנ על ההבדל בין ״מגילת תענית״, שהיה היתר לכתבה — מכאן, ובין ״מסכת תענית״ — מכאן, שנשארה בעל פה. על מ ח ב ר •״המגילה״ הזאת אומרת הגמרא ב ש ב ת י׳ג עמ׳ ב : ״תנו ר ב נ ן : מי כתב מגילת תע נ י ת י אמרו: חנניה בן חזקיה [חי סמוך לחורבן הבית השני] וסיעתו, שהיו מחבבין את הצרות...״. על פי הגמרא ב ר א ש ה ש נ ה י׳ט עמי ב מסתבר, שבטלו כל הימים הנזכרים במגילת תענית, חוץ מחנוכה ופורים.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס', עמוד ב'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ב, עמוד ב' רש"י ד"ה כגון מגילת תענית.
  3. ^ "ת"ר מי כתב מגילת תענית אמרו חנניה בן חזקיה וסיעתו שהיו מחבבין את הצרות" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ג, עמוד ב').
  4. ^ "ומי כתב מגילת תענית? סיעתו של רבי אליעזר בן חנניא בן חזקיהו איש גורון הם כתבו מגלת תענית, מפני שאינן למודין בצרות, ואין הצרות מצויות לבא עליהם" (מגילת תענית, סוף פרק י"ב).
  5. ^ תוספות חדשים לרבי יהודה לייב בן מנחם.
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    צבי הירש חיות, ספר מבוא התלמוד, מאמר דברי נביאים - דברי קבלה, עמוד קנ"ג, באתר היברובוקס
  7. ^ בבלי, ראש השנה, דף י"ט, עמוד א', תוספות ד"ה "הא"