משתמש:Uviki/התפרצות הסארס 2002 - 2004

Bucket in the sand.svg
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Uviki.
תבנית {{מגפה}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.
2003 מקרים של SARS ברחבי העולם

ההתפרצות של נגיף הסארס, שהתרחשה בשנים 20022004, נגרמה כתוצאה מנגיף הקורונה SARS-CoV (או SARS-CoV-1). במהלך ההתפרצות נדבקו למעלה מ-8,000 בני אדם מ-29 מדינות וטריטוריות שונות, מתוכם נפטרו לפחות 774 אנשים ברחבי העולם.[1]

ההתפרצות זוהתה לראשונה בפושאן, גואנגדונג, סין, בנובמבר 2002.[2] ארגון הבריאות העולמי (WHO) קיבל הודעה על ההתפרצות בפברואר 2003, והוציא התראה גלובלית במרץ 2003. חלקה הגדול של ההתפרצות נפרס על פני 8 חודשים, וארגון הבריאות העולמי הכריז על הכלת מחלת הסארס ב-5 ביולי 2003. עם זאת, מספר מקרי סארס דווחו עד מאי 2004.[3]

בדצמבר 2019, SARS-CoV-2, זן חדש של נגיף הקורונה, הקשור קשר הדוק לזה שגרם להתפרצות זאת, התגלה בווהאן, חוביי, סין. זן חדש זה גורם למחלת נגיף קורונה 2019, מחלה שהתפשטה ברחבי העולם, מה שהוביל למגפה מתמשכת, שהביאה למותם של מיליונים.[4][5]

התפרצות לפי מדינה וטריטוריהעריכה

מדינה/טריטוריה מקרים מאומתים מקרי מוות שיעור קטלניות (%)
סין 5,327 349 6.6
הונג קונג 1,755 299 17.0
טייוואן[6][7] 346 73 21.1
קנדה 251 44 17.5
סינגפור 238 33 13.9
וייטנאם 63 5 7.9
ארצות הברית 27 0 0
פיליפינים 14 2 14.3
תאילנד 9 2 22.2
גרמניה 9 0 0
מונגוליה 9 0 0
צרפת 7 1 14.3
אוסטרליה 6 0 0
מלזיה 5 2 40.0
שוודיה 5 0 0
בריטניה 4 0 0
איטליה 4 0 0
הודו 3 0 0
דרום קוריאה 3 0 0
ברזיל 3 0 0
אינדונזיה 2 0 0
דרום אפריקה 1 1 100.0
כווית 1 0 0
אירלנד 1 0 0
מקאו 1 0 0
ניו זילנד 1 0 0
רומניה 1 0 0
רוסיה 1 0 0
ספרד 1 0 0
שווייץ 1 0 0
סך הכל ללא סין 2,780 454 16.4
סך הכל (30 טריטוריות) 8,110 811 10.0

ציר זמןעריכה

נובמבר 2002עריכה

ב-16 בנובמבר 2002,[8] החלה התפרצות המחלה במחוז גואנגדונג בסין, הגובל בהונג קונג. המקרה הראשון של הדבקה תועד בפושאן.[9][10] ההתפרצות הראשונה השפיעה על אנשים שהועסקו בתעשיית המזון, כגון חקלאים, ספקי שוק ושפים.[11][12] ההתפרצות התפשטה לעובדים במערכת הבריאות, לאחר שאנשים פנו לטיפול רפואי עקב הידבקותם במחלה.[12] הרפובליקה העממית של סין הודיעה לארגון הבריאות העולמי (WHO) על התפרצות זו ב־10 בפברואר 2003, ודיווחה על 305 מקרים, כולל 105 עובדי בריאות, וכן חמישה מקרי מוות. מאוחר יותר דווח כי ההתפרצות בגואנגדונג הגיעה לשיאה באמצע פברואר 2003. עם זאת, נראה כי מדובר היה בשקר, כיוון שדווחו 806 מקרי זיהום ו-34 מקרי מוות.[13] הרופא האיטלקי קרלו אורבני (אנ'), זיהה לראשונה את מחלת הסארס כמחלה ויראלית חדשה ומדבקת באופן מסוכן.[14][15]

בתחילת המגפה, הממשלה הסינית מנעה מהעיתונות שלה מלדווח על מחלת הסארס, עיכבה את הדיווח לארגון הבריאות העולמי, ובתחילה לא סיפקה מידע לתושבים הגרים מחוץ למחוז גואנגדונג, שם פרצה המחלה.[16] כמו כן, צוות של ארגון הבריאות העולמי שנסע לבייג'ינג לא הורשה לבקר במחוז גואנגדונג במשך מספר שבועות.[17] הדבר הביא לביקורת בינלאומית, שנדמה שהובילה לשינוי מדיניות הממשלה בתחילת אפריל.[18][19]

ינואר 2003עריכה

מפיץ העל (super-spreader) הראשון, ג'ואו זוופן, מוכר דגים, נכנס לבית החולים סאן יאט-סן (אנ') בגואנגג'ואו ב-31 בינואר, והדביק שם 30 אחיות ורופאים. כתוצאה מכך הנגיף התפשט במהרה לבתי חולים סמוכים.[20]

פברואר 2003עריכה

הונג קונגעריכה

 
פריסת הקומה התשיעית של מלון מטרופול בהונג קונג, המציגה כיצד התרחש אירוע הדבקה נרחב במיוחד של המחלה.

בפברואר 2003, המחלה החלה להתפשט בהונג קונג. "חולה האפס" של ההתפרצות היה ליו ג'יאנלון, שהגיע להשתתף במסיבת חתונה משפחתית; ליו היה בצוות של בית החולים סאן יאט-סן בגואנגג'ואו, שטיפל בחולי סארס.[21]

ב־21 בפברואר נכנסו ליו ואשתו לחדר 911 בקומה התשיעית של מלון מטרופול. אף על פי שחש ברע הוא יצא מהמלון עם משפחתו, והם טיילו ברחבי הונג קונג. בבוקר 22 בפברואר, הוא ידע שהוא חולה מאוד והלך לבית החולים קוונג וו (אנ'), הסמוך כדי לקבל לטיפול. הוא הזהיר את העובדים כי הוא חולה מאוד, ויש לשים אותו בבידוד. הוא מעולם לא התאושש ומת במחלקה לטיפול נמרץ ב-4 במרץ.[דרוש מקור]

על פי ההערכות, ליו היה מפיץ-על של המחלה: 23 אורחים אחרים ממלון מטרופול פיתחו את תסמיני הסארס, כולל שבעה מהקומה התשיעית. גיסו של ליו, שפנה לטיפול בסוף פברואר, אושפז ב-1 במרץ בבית החולים קונג וואה, ומת ב-19 במרץ. ההערכה היא כי כ-80% מהמקרים שתועדו בהונג קונג נקשרו בשרשראות הדבקה שהחלו מליו.[22]

וייטנאםעריכה

הנגיף הועבר להאנוי, בירת וייטנאם, על ידי ג'וני צ'ן הסיני-אמריקאי, תושב שאנגחאי, שהתארח במלון מטרופול, בחדר שהיה באותו במסדרון בו היה חדרו של ליו במלון מטרופול. הוא אושפז בבית החולים הצרפתי של האנוי (Hôpital français de Hanoï, אנ') ב-26 בפברואר, שם הדביק לפחות 38 אנשי צוות. הוא פונה להונג קונג, ומת ב-13 במרץ.[22] קרלו אורבני, מומחה ארגון הבריאות העולמי (WHO), היה בין הצוות שבדק את צ'ן. אורבני ציין כי אנשי צוות בבתי חולים אחרים כבר נדבקו, והוא הבין כי הוא מתמודד עם מחלה חדשה ומסוכנת. הוא עצמו נדבק, ונפטר מהנגיף ב-29 במרץ.[22]

קנדהעריכה

ב־23 בפברואר, קשישה בשם קוואן סוי-צ'ו, שהייתה גם היא אורחת מלון מטרופול, חזרה לטורונטו שבקנדה מהונג קונג. היא מתה בביתה ב-5 במרץ, לאחר שהדביקה את בנה צי צ'י קוואי, שהפיץ לאחר מכן את המחלה לבית החולים סקרבורו גרייס (אנ'), ומת ב-13 במרץ.[23]

מרץ 2003עריכה

סינגפורעריכה

ב־1 במרץ אושפזה אסתר מוק בת ה-26, אורחת נוספת במלון מטרופול, בבית החולים טאן טוק סנג (אנ'), לאחר שביקרה בהונג קונג, והיא החלה את ההתפרצות בסינגפור. למרות שהיא עצמה החלימה, חלק מבני משפחתה שנדבקו לא התאוששו.[24]

טייוואןעריכה

המקרים הראשונים של דלקת ריאות לא טיפוסית בטייוואן זוהו אצל איש עסקים ואשתו, ששהו בגואנגדונג ב-14 במרץ, ואושרו כמחלה החדשה ב-17 במרץ. הוא חזר לטייוואן דרך הונג קונג ב-23 בפברואר ודיווח על חום כעבור יומיים. אשתו חלתה לאחר שטיפלה בו, ושניהם אושפזו בבית החולים הלאומי באוניברסיטת טייוואן (אנ').[25] המקרה השלישי של המחלה בטייוואן זוהה בבית החולים יילאן ב-15 במרץ. בדומה למקרה הראשון, גם המקרה השלישי נקשר באדם שנסע לגואנגדונג, ועבר דרך הונג קונג טרם הגיעו לטייוואן.[26] זמן קצר לאחר שאובחן המקרה השלישי, פקידים מהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית נסעו לטייוואן כדי לחקור את המחלה.[27][28] המקרה הרביעי, נוסע נוסף שנסע לגואנגדונג, זוהה בצ'איאי ב-18 במרץ, לאחר שביקש טיפול בבית החולים ביום שלפני.[29] עד 22 במרץ, שישה מקרים בטייוואן תאמו להגדרה של ארגון הבריאות העולמי למקרים בעלי סבירות גבוהה למחלה.[30]

הונג קונגעריכה

ב-4 במרץ אושפז גבר בן 27 בבית החולים הנסיך מוויילס (אנ'), בהונג קונג, לאחר שביקר בתור אורח בקומה ה-9 של מלון המטרופול 11 ימים קודם לכן. לפחות 99 עובדי בית חולים (כולל 17 סטודנטים לרפואה) נדבקו במהלך הטיפול בו.[31]

ב-11 במרץ נסע קרלו אורבני לבנגקוק, תאילנד, כדי להשתתף בכנס רפואי. הוא חלה במהלך הטיסה ואמר לחבר הממתין בבנגקוק לא לגעת בו, כי אם להתקשר לאמבולנס, ולפנות אותו לבית חולים. הוא היה מבודד ביחידה לטיפול נמרץ. דווח על התפרצות דומה של זיהום נשימתי מסתורי בדומה לעובדי בריאות בהונג קונג.[דרוש מקור]

ב-12 במרץ פרסם ארגון הבריאות העולמי התראה עולמית על מחלה זיהומית חדשה ממוצא לא ידוע הן בווייטנאם, והן בהונג קונג. ב-15 במרץ פרסם הארגון התרעת בריאות עולמית על דלקת ריאות מסתורית, עם הגדרת מקרה של סארס, לאחר שזוהו גם מקרים בסינגפור ובקנדה. ההתראה כללה ייעוץ למקרה חירום נדיר עבור מטיילים בינלאומיים, אנשי מקצוע בתחום הבריאות ורשויות הבריאות. המרכז לבקרת מחלות (CDC) פרסם ייעוץ נסיעות, הקובע כי מומלץ להימנע מנסיעה לאזורים שנפגעו באסיה (הונג קונג, סינגפור, וייטנאם וסין).[דרוש מקור]

ב-17 במרץ הוקמה רשת בינלאומית של 11 מעבדות לאיתור הגורם לסארס, ולפיתוח טיפולים אפשריים. ה-CDC ערך את התדרוך הראשון שלו על המחלה, ואמר כי בארצות הברית נחקרים 14 מקרים החשודים כנגועים בה. ב-20 במרץ דיווח ארגון הבריאות העולמי כי מספר בתי חולים בווייטנאם ובהונג קונג פועלים עם מחצית מהצוות הרגיל, מכיוון שעובדים רבים נשארו בבית מחשש להידבקות. ארגון הבריאות העולמי העלה את החשש כי טיפול לא תקין בחולים הנגועים עשוי לתרום להתפשטות המחלה.[דרוש מקור]

ב-25 במרץ הצהירו רשויות הונג קונג כי תשעה תיירים נדבקו במחלה מאיש שהגיע מסין היבשתית, לאחר שעלו על אותה טיסה ב-15 במרץ, טיסת אייר צ'יינה 112 (אנ'), לבייג'ינג.[32] ממשלת סינגפור החלה לאכוף הסגר חובה על כל אדם נגוע.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-27 במרץ הודיע ארתור KC לי (אנ'), ראש לשכת החינוך וכוח האדם בהונג קונג (אנ'), על ביטול כל השיעורים במוסדות החינוך. משרד החינוך בסינגפור הודיע כי כל בתי הספר היסודיים, בתי הספר התיכוניים והמכללות הצעירות ייסגרו עד 6 באפריל 2003. הפוליטכניקה והאוניברסיטאות לא נפגעו.[33] ב-29 במרץ מת הרופא אורבני בבנגקוק כתוצאה מהתקף לב.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-30 במרץ, הרשויות בהונג קונג הטילו סגר על נחלה E של אחוזת הדיור בגני אמוי (אנ'), בשל התפרצות מאסיבית (למעלה מ 200 מקרים) בבניין. המרפסת הייתה סגורה לחלוטין ושמורה על ידי המשטרה. תושבי הבניין הועברו מאוחר יותר למחנה הנופש ליי יוא מון (אנ'), ולכפר הנופש ליידי מק'לוז' שהושם תחת הסגר ב-1 באפריל, כיוון שהבניין נחשב למפגע בריאותי.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

רוב המקרים נקשרו לדירות בעלות אוריינטציה צפון-מערבית שחלקו את אותו צינור ביוב. לדברי גורמים בממשלה, הנגיף נכנס לאחוזה על ידי חולה במחלת כליות נגוע (לא צוין סוג מחלת הכליות), לאחר שחרורו מבית החולים הנסיך מוויילס, בעת שביקר את אחיו הבכור המתגורר בקומה השביעית. באמצעות הפרשה, הנגיף התפשט דרך מערכת הניקוז. תיאוריה אחת העלתה השערה כי הנגיף הופץ באמצעות מחלה הנישאת באוויר, על ידי מלכודות P מיובשות בצורת U במערכת הניקוז, כאשר רוח ימית נשבה אל מרפסות האחוזה, ותעלות האוורור בחדר המדרגות. אושר כי הנגיף התפשט באמצעות רסס טיפתי, אך התפרצות מאוחרת יותר גרמה לאנשי המקצוע להטיל ספק באפשרות כי הנגיף יכול להתפשט באוויר.[34]

אפריל 2003עריכה

ב-1 באפריל החזירה ממשלת ארצות הברית כוח אדם שאינו חיוני ממשרדי הקונסוליות האמריקאיות בהונג קונג ובגואנגג'ואו. ממשלת ארצות הברית גם המליצה לאזרחיה להימנע מנסיעות לאזור.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-2 באפריל החלו גורמי רפואה סינים לדווח על מצב התפרצות הסארס. מחוז גואנגדונג הדרומי בסין דיווח על 361 מקרים חדשים ו-9 מקרי מוות חדשים, מה שהגדיל את כל הנתונים של סין היבשתית, מאז הדיווח הקודם מסוף פברואר. הנגיף התגלה גם בבייג'ינג ובשנגחאי. ארגון הבריאות העולמי גם יעץ למטיילים להימנע מהגעה להונג קונג וגואנגדונג במהלך תדרוך לעיתונות.

ב-3 באפריל נחת בגואנגג'ואו צוות של מדענים בינלאומיים מסניף בייג'ינג של ארגון הבריאות העולמי, כדי לדון עם הגורמים הרשמיים, אך הצוות עדיין לא בדק כל חשד למקור המחלה, או יעילות השימוש במתקנים רפואיים כלשהם, לצורך בקרה על התקדמות ההדבקה. חמישה עשר מתושבי גני אמוי ששהו בהסגר במחנה הנופש Le Yue Mun הועברו למרכז הפנאי החיצוני של סאי קונג, לאחר מחאה לילית על כך שהם נדרשו להתרחץ בחדרי רחצה משותפים. העובד הרפואי הראשון שנדבק בסארס מת בהונג קונג. בתו של הרופא ואשתו הנגועה שרדו את המחלה, למרות שהאישה הייתה גם היא בין עובדי הרפואה ששהו בסגר, ונמצאו בטיפול נמרץ. סגירת בתי הספר בהונג קונג הוארכה בשבועיים עד 21 באפריל.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-4 באפריל, צוות ארגון הבריאות העולמי בדק את מקרה ההדבקה הראשון במחוז פושאן. הגבר הדביק ארבעה אנשים אך לא הדביק את משפחתו. אישה בת 40 הפכה למקרה המקומי הראשון בשנגחאי. מומחה בריאות סיני הודה במסיבת עיתונאים כי הוא לא ידע את הציבור מוקדם מספיק על ההתפרצות. שר הבריאות של סין גם טען כי המחלה נמצאת תחת שליטה ברוב אזורי סין. הוא גם פרסם שמות של שבע תרופות שלטענתו היו יעילות לריפוי המחלה. גורמי ארגון הבריאות העולמי אמרו כי המידע שמסרה סין על המחלה היה "מפורט מאוד".
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור] ממשלת ארצות הברית אכפה הסגר חובה על אדם נגוע.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-5 באפריל הודיעה ממשלת סינגפור על הארכת סגירת בתי הספר. המכללות הצעירות אמורות היו להיפתח מחדש ב-9 באפריל, בתי הספר התיכוניים ב-14 באפריל, ואילו בתי הספר היסודיים וגני הילדים, ב-16 באפריל.[35] ב-6 באפריל זוהה מקרה של המחלה במנילה, אצל אדם שחזר מהונג קונג.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-8 באפריל, המחלה התפשטה לאחוזה Ngau Tau Kok התחתונה (אנ'), ליד גני אמוי בקאולון. גורמי בריאות בהונג קונג הזהירו כי הסארס התפשט עד כה בתוך המחוז, ומחוץ אליו. עם זאת, פקידי ארגון הבריאות העולמי נשארו אופטימיים (במידה זהירה) לגבי היכולת להכיל את המחלה.[36]

ב-9 באפריל מת ג'יימס ארל סליסברי מהמחלה בבית חולים בהונג קונג. הוא היה מורמון (אנ'), אמריקאי,[37] ומורה בפוליטכניק שנזן (אנ'),[38] הוא היה חולה כחודש לפני מותו, אך במקור אובחן כחולה בדלקת ריאות. בנו מייקל "מיקי" סליסברי היה איתו בסין וגם נדבק במחלה, אך הוא שרד אותה.[39] מותו של סליסברי הוביל לשקיפות רבה יותר מצד ממשלת סין בנוגע להתפשטות הסארס.[40]

ב-10 באפריל טען ג'ים יוז, ראש המחלקה למחלות הזיהומיות ב-CDC, שאישר את אזהרות גורמי הבריאות בהונג קונג, כי הוא סבור שלא ניתן לחסל יותר את התפרצות המחלה במזרח הרחוק. עם זאת, הוא נשאר אופטימי לגבי היתכנות מניעת התפשטות רחבה בצפון אמריקה. ב-11 באפריל פרסם ארגון הבריאות העולמי התרעת בריאות עולמית על הסארס, מכיוון שהתברר כי המחלה מתפשטת על ידי טיסות בין מדינות.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-12 באפריל, מרקו מארה (אנ'), מנהל מרכז למדעי הגנום על שם מייקל סמית', שהינו חלק מהסוכנות לחקר הסרטן של קולומביה הבריטית (אנ'), הודיע כי מדענים במרכז שלו פיצחו את הקוד הגנטי של הנגיף החשוד כגורם למחלה.[41] בטורונטו מתו עוד שלושה אנשים מהמחלה, מה שהעלה את מספר הנפטרים הקנדי ל-13. ב-16 באפריל פרסם ארגון הבריאות העולמי הודעה לעיתונות לפיה נגיף הקורונה, שזוהה על ידי מספר מעבדות, הוא הגורם הרשמי למחלת הסארס. הנגיף נקרא רשמית וירוס הסארס (אנ').

ב-17 באפריל דווח על המקרה הראשון של המחלה בהודו.[42][43] ב-19 באפריל הודיע ראש ממשלה סין (אנ'), וון ג'יאבאו (אנ'), כי יהיו השלכות חמורות על גורמים רשמיים מקומיים אשר לא דיווחו על מקרי סארס בזמן ובצורה מדויקת, מה שמעיד על שינוי מדיניות משמעותי. מחלת הסארס זכתה לסיקור גם בתקשורת של סין היבשתית; בסוף אפריל היא קפצה מאי-נראות וירטואלית לדף הראשון, עם דיווחים יומיים מכל המחוזות על מקרים ואמצעים חדשים.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-20 באפריל, ראש עיריית בייג'ינג Meng Xuenong (אנ'), ושר הבריאות של הרפובליקה העממית של סין Zhang Wenkang (אנ') הוחלפו בהתאמה ידי Wang Qishan (אנ') מהאינאן, וסגן שר הבריאות לשעבר גאו צ'יאנג (Gao Qiang, (אנ'). הם היו שני הפקידים הראשונים בדרגה הגבוהה ביותר בסין שהודחו עקב תפקודם בעת התפרצוץ המגפה. במסיבת העיתונאים בראשות גאו צ'יאנג מספר שעות קודם לכן, הודה ה-PRC כי בבייג'ינג היו יותר מ-300 מקרים, בניגוד לנתון הקודם של 37 בלבד. הנתון עלה ל-407 למחרת. גורמים רשמיים בסין הודו בנוסף על דיווח חסר של מקרים, אשר יוחסו לחוסר יכולת ביורוקרטי.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-22 באפריל החלו בתי הספר בהונג קונג להיפתח מחדש בשלבים. ב-23 באפריל הודיעה בייג'ינג כי כל בתי הספר היסודיים והתיכוניים ייסגרו לשבועיים. כמה ימים לפני כן, כמה מכללות באוניברסיטת פקין נסגרו מכיוון שחלק מהסטודנטים נדבקו. ארגון הבריאות העולמי פרסם ייעוץ להימנע מנסיעות לבייג'ינג, טורונטו ושאנשי.

לאחר שאובחנו מספר מקרי SARS בטייוואן במהלך חודש אפריל,[44] כולל אשכול בסניף של בית החולים העירוני של טאיפיי,[45][46] ממשלת העיר טייפה (אנ'), סגרה את בית החולים, והטילה סגר על 930 עובדיו ו-240 מטופלים למשך שבועיים.[47] צוות בית החולים מחה על ההחלטה לסגור את המתקן הרפואי.[48]

ב-24 באפריל הודיעה ממשלת הונג קונג על חבילת סיוע בסך 11.8 מיליארד דולר הונג קונגי, שנועדה לסייע לענפי התיירות, הבידור, הקמעונאות והקייטרינג הפגועים שבהונג קונג, והורכבה מוויתור על דמי רישיון הקשורים לתיירות ותחבורה, ומיליארד דולר הונג קונגי שהוקצו לקידום תיירות חוץ. החבילה כוללת גם הנחה במס משכורות (אנ'), ושיעורי מס מופחתים.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-26 באפריל, וו יי נבחרה למחליפתו של ג'אנג וונקאנג בתור שרת הבריאות של סין. בין התאריכים 26 -27 באפריל הרשויות הסיניות הטילו סגר על בייג'ינג, שכלל סגירת תיאטראות, מועדוני לילה, ומקומות בילוי אחרים בעיר. ההחלטה באה כאשר מספר המתים בבייג'ינג המשיך לעלות, ואיים להפוך אותה לאזור שנפגע הכי קשה במדינה, תוך כדי האפלה על מחוז גואנגדונג, שאחז בתואר המפוקפק באותה תקופה. אנשים שעלולים היו להיחשף לנגיף צוו להישאר בבית. הרשויות התעודדו מהעובדה כי נראה ששיעור ההדבקות ירד, כאשר בגואנגדונג אותרו רק שלושה מקרים חדשים בסוף השבוע. ההשפעה הכלכלית הלכה והפכה דרמטית, כאשר חנויות, מסעדות, שווקים, ברים, אוניברסיטאות, בתי ספר ועסקים רבים אחרים נסגרו, בעוד כמה משרדי ממשלה ובנקים ממלכתיים גדולים עבדו עם כמות עובדים מינימליות.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-28 באפריל, ארגון הבריאות העולמי הכריז כי ההתפרצות בווייטנאם הסתיימה מכיוון שלא דווח על מקרים חדשים במשך 20 יום. ב-29 באפריל קיימו מנהיגי המדינות החברות ב- ASEAN וראש ממשלת סין כינוס חירום בבנגקוק, תאילנד, על מנת להתמודד עם ההתפרצות. בין ההחלטות שהתקבלו היו הקמת צוות משימה ברמת השרים, ומיון הנוסעים לפי מצבם הבריאותי טרם עזיבתם את נמלי התעופה.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-30 באפריל הסיר ארגון הבריאות העולמי את אזהרת המסע מפני הגעה לטורונטו. ההחלטה התקבלה מכיוון ש"היא מסתפקת בצעדים מקומיים לעצור את התפשטות הסארס". גורמים רשמיים בקנדה אמרו כי הם יגבירו את הסריקות בשדות התעופה.

מאי 2003עריכה

ב-3 במאי, מונדיאל הנשים של שנת 2003 הועבר בהפתעה לארצות הברית, עקב ההתפרצות. סין שמרה על ההסמכה האוטומטית שלה לארח את האירוע, ופרעה אותה לאחר ארבע שנים. ב-4 במאי, מספר הנדבקים החדשים בהונג קונג ירד למספרים בעלי ספרות בודדות. ב-19 במאי התקיימה הפגישה השנתית של ארגון הבריאות העולמי בז'נבה. הונג קונג דחפה לבטל את אזהרת המסע אליה.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-20 במאי סירב ארגון הבריאות העולמי להסיר את אזהרת התיירות להונג קונג וגואנגדונג, אך עשה זאת כעבור שלושה ימים לאחר ספירת מספר חולי הסארס. ב-24 במאי, מספר החולים החדשים שנדבקו בהונג קונג הגיע לאפס, בפעם הראשונה מאז ההתפרצות בשטחה שהחלה בחודש מרץ.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-24 במאי דווח בטורונטו על מקבץ חדש של כ-20 חולים החשודים כנגועים בנגיף. עד 29 במאי הרשויות הקנדיות הורו ליותר מ-7,000 בני אדם להיכנס לבידוד עצמי, וזאת כדי שיוכלו לשלוט בהתפשטות המחלה.[49]

בטייוואן, מנהלי ואנשי הסניף של בית החולים העירוני בטייפיי התמודדו עם הליכים משמעתיים מצד ממשלת העיר טייפה.[50][51][52][53] קונטרול יואן (אנ'), פתח בחקירה בנוגע לסגירת בית החולים.[54] מנהל לשכת הבריאות בעיר טאיפיי צ'יו שו-טי התפטר מראשות העיר ב-25 במאי.[55][56] ב-27 במאי הקימה ממשלת העיר טאיצ'ונג (אנ'), בראשות ראש העירייה ג'ייסון הו (אנ'), מרכז פיקודי במרכז טייוואן, שוד לטפל בסארס.[57] משרד הבריאות הטייוואני (אנ'), החל לשתף פעולה עם מספר בתי חולים בטייוואן, במטרה לפתח ולהרחיב את קיבולת המתקנים הרפואיים, והטיפול בחולי סארס.[58]

ב-31 במאי הוסרה סינגפור מרשימת 'האזורים נגועים' של ארגון הבריאות העולמי.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

יוני 2003עריכה

ב-10 ביוני, ממשלת אונטריו הקימה את הוועדה לחקירת הסארס, במטרה "לחקור את התקדמות והתפשטות הסארס" שאירעה לאחרונה במחוז.[59]

ב-23 ביוני הוסרה הונג קונג מרשימת 'האזורים הנגועים' של ארגון הבריאות העולמי, ואילו טורונטו, בייג'ינג וטייוואן נותרו. ב-27 ביוני הצהיר ארגון הבריאות העולמי כי אוכלוסיית העולם צריכה להיות נקייה ממחלת הסארס במהלך השבועיים-שלושה הקרובים, אך הזהיר כי המחלה עלולה להופיע בסין בחורף הבא.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

יולי 2003עריכה

ב-2 ביולי הוסרה קנדה מרשימת 'אזורים נגועים' של ארגון הבריאות העולמי.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-5 ביולי הכריז ארגון הבריאות העולמי כי התפרצות הסארס מוכלת, והסירה את טייוואן מרשימת האזורים שנפגעו.[60][61] הוצאת טייוואן מהרשימה סימנה את סופה של ההתפרצות.[62]

ספטמבר 2003עריכה

ב-8 בספטמבר הודיעה סינגפור שעובד פוסט-דוקטורט במעבדת מחקר של הסארס באוניברסיטה הלאומית של סינגפור נדבק במחלה בעת שעבד על חקר וירוס הנילוס המערבי (אנ'), אך החילם זמן קצר לאחר מכן. עלה החשד ששני הנגיפים התערבבו בזמן שעשה את המחקר שלו.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

דצמבר 2003עריכה

ב-10 בדצמבר, חוקר במעבדה של הסארס בטייוואן נמצא נגוע במחלה לאחר שחזר מסינגפור, בה השתתף בכנס רפואי;[63] 74 אנשים בסינגפור הושמו בהסגר, אך איש מהם לא נדבק.

ב-27 בדצמבר הכריזה סין על המקרה החשוד הראשון של המחלה מזה שישה חודשים בגואנגדונג, באדם שאינו חוקר של הסארס.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ינואר 2004עריכה

ב-5 בינואר אישרה סין כי המקרה שדווח בדצמבר הוא מקרה של סארס ממקור פראי (הדבקה שלא בעת עבודה במעבדה). בפיליפינים הוכרז על מקרה אפשרי באדם שחזר זה עתה מהונג קונג. מאוחר יותר נקבע כי המטופל סובל מדלקת ריאות, ולא מסארס. בסין, חיות ממין גחן דקלים אסייתי חוסלו בשווקים (מתוך מחשבה כי הם מהווים מאגר למחלה).
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-10 בינואר, איש מסעדה בגואנגדונג אושר כמקור הסארס הפראי השני שזוהה, מאז ההתפרצות. בגואנגדונג היה אתר בו התרחש המקרה הראשון שזוהה בדצמבר, ונחשב כמקור הנגיף בהתפרצות המקורית. שלושה כתבי טלוויזיה מהונג קונג, שביקרו באתרים הקשורים לסארס בגואנגדונג הוכרזו כנקיים מהמחלה. ב-17 בינואר הכריזה סין על מקרה שלישי של המחלה בגואנגג'ואו. פקידי ארגון הבריאות העולמי קראו לבדיקות נוספות, כדי להתאים את שלושת המקרים שהוכרזו לאחרונה לסטנדרטים שלהם; עם זאת, הם גם הודיעו כי נגיף הסארס זוהה על ידי צוות ארגון הבריאות העולמי, כשבדקו כלובים שהכילו חתולי זבד, בתוך מסעדה בה עבד המואמת השני, ובכלובים נוספים של אותה החיה בשוק.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-31 בינואר הכריזה סין על המקרה הרביעי של מחלת הסארס, במקרה זה מדובר היה ברופא בן 40 מהעיר הדרומית גואנגג'ואו, ופורסם כי שם משפחתו הוא ליו. הוא שוחרר עם פרסום ההודעה.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

אפריל 2004עריכה

מחלת הסארס פרצה שוב בבייג'ינג ובמחוז אנהוי. ב-22 באפריל הודיעה סין כי אישה בת 53 מתה ב-19 באפריל, מוות ראשון מסארס מאז חודש יוני. אדם אחד מת ותשעה נדבקו בהתפרצות שדווחה לראשונה ב-22 באפריל.[64] 2 המקרים הנגועים הראשונים כללו סטודנט לתואר שני וחוקר במכון הלאומי לבקרת מחלות ויראליות (המכון לווירוולוגיה) של המרכז הסיני לבקרת מחלות ומניעתן; 7 מקרים נוספים אובחנו, ונקשרו למגע אישי הדוק עם הסטודנט, המעבדה, או עם האחות שטיפלה בסטודנט.[65]

מאי 2004עריכה

שני מקרים מאושרים נוספים של סארס, ושלושה מקרים חשודים נוספים דווחו בבייג'ינג ב-1 במאי, כולם קשורים במעבדת מחקר אחת, המעבדה לנגיפים הגורמים לשלשול במכון הלאומי לווירוולוגיה של ה-CDC בבייג'ינג.[66] דווח כי "המקרים נקשרו לניסויים באמצעות וירוס סארס חי, ולא פעיל במכוני וירולוגיה ושלשולים של ה-CDC, בהם נערך מחקר בינתחומי בנושא נגיף הסארס." [67] המספר הכולל של המקרים היה שישה, עם ארבעה בבייג'ינג ושניים באנחווי.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור

שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]
[דרוש מקור]

ב-2 במאי הכריזה סין על שלושת המקרים החשודים כמקרים אמיתיים של מחלת הסארס, מה שהביא את סך המקרים בהתפרצות האחרונה לתשע. 189 בני אדם שוחררו מהסגר. ב-18 במאי, לאחר שלא דווח על זיהומים חדשים בתקופה של שלושה שבועות, הודיע ארגון הבריאות העולמי על סין כי היא נטולת מקרים נוספים של מחלת הסארס, אך הצהירה כי "נותרו חששות לביטחון ביולוגי".[3]

סטטוס לאחר מכןעריכה

במאי 2005, Jim Yardley מהניו יורק טיימס כתב: "אף מקרה של סארס לא דווח בשנה זאת [2005], או במחציתה השנייה של שנת 2004. זה החורף הראשון ללא מקרה מאז הדיווח הראשוני על התפרצות המחלה בסוף שנת 2002. בנוסף, כתוצאה מהמגפה נספו 774 אנשים ברחבי העולם, ומאז יוני 2003 לא תועדו מקרי הדבקות מחוץ למעבדות".

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "How SARS terrified the world in 2003, infecting more than 8,000 people and killing 774". Business Insider. 20 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-2 במרץ 2020. נבדק ב-2 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "A Chronicle on the SARS Epidemic". Chinese Law & Government (באנגלית). 36 (4): 12–15. ביולי–באוגוסט 2003. doi:10.2753/CLG0009-4609360412. ISSN 0009-4609. אורכב מ-המקור ב-2 באוקטובר 2020. נבדק ב-12 ביוני 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 WHO (18 במאי 2004). "China's latest SARS outbreak has been contained, but biosafety concerns remain – Update 7". World Health Organization. אורכב מ-המקור ב-12 בפברואר 2020. נבדק ב-14 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "New coronavirus stable for hours on surfaces". National Institutes of Health (NIH) (באנגלית). NIH.gov. 17 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2020. נבדק ב-4 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Coronavirus Disease (COVID-19) Situation Reports: Data as reported by: 20 January 2020" (PDF). www.who.int (באנגלית). WHO. אורכב מ-המקור (PDF) ב-29 בינואר 2020. נבדק ב-3 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "衛生署針對報載SARS死亡人數有極大差異乙事提出說明" [DH's statement on significant differences in reported SARS deaths] (בסינית פשוטה). 台灣衛生福利部疾病管制署 (Disease Control Agency, Taiwan Ministry of Health and Welfare). ארכיון ארכיון מהמקור מ-20 במרץ 2020. נבדק ב-3 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "十年前SARS流行 346人感染73死亡" [Ten years ago SARS epidemic 346 people infected 73 died] (בסינית פשוטה). Public Television Service. 25 באפריל 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-19 בפברואר 2020. נבדק ב-3 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Dan, Feng; De Vlas, Sake J.; Fang, Li‐Qun; Han, Xiao‐Na; Zhao, Wen‐Juan; Shen, Sheng; Yang, Hong; Jia, Zhong‐Wei; Richardus, Jan Hendrik (27 באוקטובר 2009). "The SARS epidemic in mainland China: bringing together all epidemiological data". Tropical Medicine and International Health. 14 (s1): 4–13. doi:10.1111/j.1365-3156.2008.02145.x. PMC 7169858. PMID 19508441. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Xu, Rui-Heng; He, Jian-Feng; Evans, Meirion R.; Peng, Guo-Wen; Field, Hume E.; Yu, De-Wen; Lee, Chin-Kei; Luo, Hui-Min; Lin, Wei-Sheng (ביוני 2004). "Epidemiologic Clues to SARS Origin in China". Emerging Infectious Diseases. 10 (6): 1030–1037. doi:10.3201/eid1006.030852. PMC 3323155. PMID 15207054. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Horstman, Mark (7 באפריל 2003). "The facts about SARS". Australian Broadcasting Corporation. אורכב מ-המקור ב-24 בדצמבר 2019. נבדק ב-25 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Martin, Nik (22 בינואר 2020). "SARS remembered — how a deadly respiratory virus hit Asian economies". Deutsche Welle. אורכב מ-המקור ב-12 ביוני 2020. נבדק ב-25 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 Rosenthal, Elisabeth (27 באפריל 2003). "THE SARS EPIDEMIC: THE PATH; From China's Provinces, a Crafty Germ Breaks Out". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-22 במאי 2020. נבדק ב-25 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Cyranoski, D. (2003). "China joins investigation of mystery pneumonia". Nature. 422 (6931): 459. Bibcode:2003Natur.422..459C. doi:10.1038/422459b. PMC 7094955. PMID 12673214free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  14. ^ Coates, Sam; Asthana, Anushka. "Dr Carlo Urbani Health expert who identified the Sars outbreak as an epidemic, and was killed by the virus". The Times. London.(נדרשת הרשמה)
  15. ^ "Dr. Carlo Urbani of the World Health Organization dies of SARS". WHO. 29 במרץ 2003. נבדק ב-23 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Rosenthal, E.; Altman, L. K. (27 במרץ 2003). "China Raises Tally of Cases and Deaths in Mystery Illness". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-6 במאי 2009. נבדק ב-11 במרץ 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "IDEESE Case: SARS". אורכב מ-המקור ב-27 באפריל 2015. נבדק ב-20 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "The SARS Epidemic". International Dimensions of Ethics Education in Science and Engineering Project. University of Massachusetts Amherst. אורכב מ-המקור ב-12 ביוני 2020. נבדק ב-20 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Ching, Frank (2 במאי 2003). "Sars Gives China a Lesson in Globalization". YaleGlobal. Yale University. אורכב מ-המקור ב-12 ביוני 2020. נבדק ב-20 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Peter McGrath (12 בפברואר 2013). "Scientists wait for next mass killer to spill over from nature". The Yorkshire Post. אורכב מ-המקור (Zhou is erroneously named Zhou Zoufeng in the article) ב-26 בינואר 2020. נבדק ב-26 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Abraham, Thomas (2004). Twenty-first Century Plague: The Story of SARS. archive.org. ISBN 9780801881244. אורכב מ-המקור ב-26 בפברואר 2020. נבדק ב-22 בינואר 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  22. ^ 1 2 3 Khan, Ali S. & Patrick, William. (2016). "The Next Pandemic." New York: PublicAffairs.
  23. ^ Low, Donald (2004). Learning from SARS: Preparing for the Next Disease Outbreak: Workshop Summary. National Academies Press (US). pp. 63–71. אורכב מ-המקור ב-24 בפברואר 2020. נבדק ב-28 בפברואר 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  24. ^ Yeoh, En-Lai (9 באפריל 2003). "Singapore Woman Linked to 100 SARS Cases". Associated Press. אורכב מ-המקור ב-18 ביוני 2013. נבדק ב-28 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "Mystery bug strikes Taiwan couple". Taipei Times. Central News Agency. 15 במרץ 2003. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Chen, Melody (16 במרץ 2003). "A third case of atypical pneumonia reported in Taiwan". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Chen, Melody (17 במרץ 2020). "US specialists to study pneumonia cases". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Chen, Melody (18 במרץ 2003). "Mystery illness highlights Taiwan's health isolation". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Chen, Melody; Ko, Shu-ling; Lin, Mei-chun (19 במרץ 2003). "Fourth mystery pneumonia case confirmed in Chiayi". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ "WHO pinpoints six 'probable' SARS cases in Taiwan". Taipei Times. 23 במרץ 2003. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ "Update: Outbreak of Severe Acute Respiratory Syndrome --- Worldwide, 2003". אורכב מ-המקור ב-27 באפריל 2015. נבדק ב-20 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Koh, D.; Lim, M. K. (1 באוגוסט 2003). "SARS and occupational health in the air". Occupational and Environmental Medicine. 60 (8): 539–540. doi:10.1136/oem.60.8.539. ISSN 1351-0711. PMC 1740596. PMID 12883012. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ "Closure of schools: Joint Press Release by MOE and MOH". NAS. 26 במרץ 2003. אורכב מ-המקור ב-15 בינואר 2020. נבדק ב-15 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Li Y, Huang X, Yu IT, Wong TW, Qian H (באפריל 2005). "Role of air distribution in SARS transmission during the largest nosocomial outbreak in Hong Kong". Indoor Air. 15 (2): 83–95. doi:10.1111/j.1600-0668.2004.00317.x. PMID 15737151. נבדק ב-11 ביוני 2021. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  35. ^ "Phased Reopening of Schools". NAS. 5 באפריל 2003. אורכב מ-המקור ב-15 בינואר 2020. נבדק ב-15 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Keith Bradsher With Lawrence K. Altman: Asian Officials Say Mysterious Disease May Be Here to Stay 9 April 2003 The New York Times. Retrieved 22 January 2020
  37. ^ "Church Member Dies of SARS", 11 April 2003, lds.org. Retrieved 22 January 2020
  38. ^ "Panic as China's SARS toll rises". The Age. 12 באפריל 2003. אורכב מ-המקור ב-2 ביוני 2017. נבדק ב-20 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "American SARS boy back home [SOUTHCN.COM]". newsgd.com. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2016. נבדק ב-20 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Timeline: SARS outbreak". CNN. 24 באפריל 2003. אורכב מ-המקור ב-27 באפריל 2015. נבדק ב-20 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Scientists claim SARS breakthrough 14 April 2003, Archived from Australian Broadcasting Corporation. Retrieved 22 January 2020
  42. ^ Singh, Sandeep (1 במאי 2003). "SARS in India". India: Outlook. אורכב מ-המקור ב-12 ביוני 2020. נבדק ב-7 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ "Sars spreads to India". The Guardian. 17 באפריל 2003. אורכב מ-המקור ב-12 ביוני 2020. נבדק ב-9 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ Chen, Melody (16 באפריל 2003). "DOH says girl contracted SARS". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ Chen, Yun-ping (28 באפריל 2003). "Taipei health chief deflects blame bug". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ Chen, Melody (24 באפריל 2003). "New SARS cases linked to hospital". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ Chang Yun-ping (25 באפריל 2003). "SARS epidemic: Taipei City closes down hospital". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-29 בינואר 2020. נבדק ב-22 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ Han Cheung (18 באפריל 2020). "Taiwan in Time: Remembering the SARS lockdown". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-22 באפריל 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ Cohen, Tom (29 במאי 2003). "Canada Broadens Definition of SARS Cases". Kansas City Star. Associated Press. אורכב מ-המקור ב-30 באוקטובר 2004. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ Chuang, Jimmy (24 במאי 2003). "Hoping investigation now focusing on top officials". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-20 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ "SARS doctors' ethics put to the test". Taipei Times. Reuters. 26 במאי 2003. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ Wu, Debby (27 במאי 2003). "Hospital officials freed on bail". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ Chuang, Jimmy (25 במאי 2003). "Fate of two Hoping Hospital officials still under review". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ Lu, Fiona (28 במאי 2003). "Control Yuan faults hospital closure". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ^ Wu, Debby; Chen, Melody (26 במאי 2003). "City health director steps down". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ^ Wu, Debby (25 במאי 2003). "City health chief comes under fire". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  57. ^ Hsu, Brian (28 במאי 2003). "Central area unveils new SARS center". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ "Ten regional hospitals install SARS-patient facilities". Taipei Times. Central News Agency. 26 במאי 2003. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ^ Campbell, Archie Gray (15 באפריל 2004). SARS and Public Health in Ontario (Volume 4) (PDF). Toronto: Queen's Printer for Ontario. ISBN 1-4249-2823-0. אורכב מ-המקור (PDF) ב-24 בדצמבר 2018. נבדק ב-2 במאי 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  60. ^ "Country counting down to day WHO removes it from list". Taipei Times. 3 ביולי 2003. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ^ "WHO to say nation now free of SARS". Taipei Times. 5 ביולי 2003. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  62. ^ "WHO takes Taiwan off SARS list". Taipei Times. 6 ביולי 2003. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ Su, Joy (18 בדצמבר 2003). "Medical researcher contracts SARS". Taipei Times. אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2020. נבדק ב-19 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  64. ^ Zhang, Feng (2 ביולי 2004). "Officials punished for SARS virus leak". China Daily. אורכב מ-המקור ב-19 בפברואר 2020. נבדק ב-14 בפברואר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  65. ^ Stephenson, Joan (2 ביוני 2004). "SARS in China". JAMA. 291 (21): 2534. doi:10.1001/jama.291.21.2534-d. {{cite journal}}: (עזרה)
  66. ^ Liang, WN (2006). "Severe acute respiratory syndrome—retrospect and lessons of 2004 outbreak in China". Biomed Environ Sci. 19 (6): 445–51. PMID 17319269. {{cite journal}}: פרמטר לא ידוע |displayauthors= (הצעה: |display-authors=) (עזרה)
  67. ^ Zhang, Feng. "Officials punished for SARS virus leak". China Daily. אורכב מ-המקור ב-8 בפברואר 2020. נבדק ב-14 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)