מחזור ארם צובא
מחזור ארם צובה הוא ספר תפילות בן שני חלקים, אחד החשובים שבהם. חלקו הראשון של המחזור כולל בקשות, תפילות לימי החול, לשבת, לפסח, לשבועות ולתעניות. חלקו השני כולל את תפילות ראש השנה ויום הכיפורים, סוכות ושמיני עצרת. בנוסף, שני הכרכים כוללים פיוטים רבים.
שני חלקיו של מחזור ארם צובה נדפסו פעמיים בוויניציאה. ההדפסה הראשונה הייתה בשנת ה'רפ"ז (1527), באותיות מרובעות גדולות ובה קרוב ל-1,700 עמודים. המהדורה השנייה מסומנת ככזו שנדפסה בשנת ה'ש"כ (1560). במידה ותאריך המהדורה השנייה מדויק הרי שזהו הספר היחיד שנדפס בתקופת הגזירה של האפיפיור פאולוס הרביעי על הספרים העבריים (ה'שי"ד - ה'שכ"ד). מהדורה זו נדפסה באות זעירה יותר ובה הרבה השמטות מחמת הצנזורה.
בשנת ה'תשס"ח הוציאה לאור יד הרב נסים מהדורת פקסימיליה של מהדורה הראשונה של המחזור, ולצידו כרך מבואות עם דברי הערכה ומחקר הנוגעים למחזור.[1]
המנהג במחזור ארם צובה
עריכההנוסח העומד ביסודו של המחזור הוא הנוסח המוסתערבי שהיה נהוג בארץ ישראל וסוריה, קהילות הנקראות באופן הכולל "שאם". אף שבככל שאר נוסחי העדות, עיקרו של הנוסח מבוסס על מנהגי בבל, מחזור זה משמר שפע רב של מנהגים שמקורם בנוסח ארץ ישראל, ולדעת עזרא פליישר מהווה את המקבץ הגדול ביותר של מסורות כאלו.
לאחר התפשטותו של נוסח הספרדים שהגיעו לארצות המזרח לאחר הגירוש, השתקע הנוסח המוסתערבי כליל, והנוסח שהובא מספרד נקלט באופן מלא בכל רחבי האזור, למעט יהדות חלב ששמרה על נוסח התפילה שלה למשך תקופה נוספת, עד שלבסוף אימצה גם היא את הנוסח הספרדי.
הפיוטים במחזור ארם צובה
עריכהחשיבות המחזור איננה מתמצה רק בנוסחות התפילה והמנהגים שבו והיותו צומת של מסורות שונות, אלא גם בפיוטים הרבים שבו. כפי שהראתה שולמית אליצור, לעומת נוסח הקבע שבמחזור המשקף דפוסי תפילה ארץ ישראליים קדומים, הרי שהפיוטים שבו חפים מכל זיקה לפייטנות הארץ ישראלית הקדומה.[2]
במחזור למעלה משש מאות פיוטים פרי עטם של כמאה ועשרים פייטנים, תופעה אשר אין לה אח ורע בחיבורים אחרים. רוב הפיוטים שבמחזור נכתבו על ידי פייטנים מארצות המזרח, קדומים ומאוחרים ובהם רב סעדיה גאון, רב האי גאון, רב עלי, ר' יצחק בן ישראל ראש הישיבה, ר' אלעזר הכהן, ר' אלעזר בן יעקב הבבלי, ר' שמריה הכהן בן אהרן, ר' אהרן אלעמאני ור' צדוק אלעמאני ממצרים.
במחזור יש ייצוג נכבד לשירת ספרד הקלאסית ובכללה שירתם של ר' יהודה הלוי, ר' אברהם אבן עזרא, ר' משה אבן עזרא, ר' יצחק ן' גיאת, ר' שמואל הנגיד, ר' שלמה אבן גבירול. כמו כן, במחזור מופיעים מפיוטיהם של פייטני ספרד וצפון אפריקה שהיגרו לארצות המזרח ובהם ר' יוסף אבן אביתור, ר' יהודה בן-שמואל אבן-עבאס, ר' יצחק כנזי ור' יהודה אלחריזי.
נוסף על כל אלה, ייחודו של המחזור הוא ביצירתם הפייטנית של משוררים בני סוריה ובפרט אלו שמארם צובה, בהם שעאע, ר' ששון הלוי, ר' אברהם טוויל, ר' אהרן גריש, ר' מזהיר השלישי ור' שמואל דיין. במחזור משתקף מנהג יהודי ארם צובה להתאסף באשמורת הבוקר בשבתות מיוחדות ובמועדים לומר פיוטים בשירה ובזמרה.
המחזור אינו כולל פיוטים שיעודם להשתלב בתוך התפילה עצמה, כיוצרות וקרובות.
בשנת התשע"א הולחנו מספר פיוטים ממחזור ארם צובא על ידי המוזיקאים הרב דוד מנחם, אלעד גבאי, רוני אישרן ויאיר דלאל, הלחנים הוקלטו על ידי 'הזמנה לפיוט' והמרכז למוזיקה באוניברסיטה העברית בדיסק הנושא את השם "תן זמירות עמי".
לקריאה נוספת
עריכה- מאיר בניהו, הסכמה ורשות בדפוסי ויניציאה, ירושלים ה'תשל"א
- מאיר בניהו, "ראשית אמרים", בתוך מבואות למחזור ארם צובה, יד הרב נסים, ירושלים ה'תשס"ח
- יונה פרנקל, "מחזור ארם צובה ודרכי מחקרו", בתוך מבואות למחזור ארם צובה, יד הרב נסים, ירושלים ה'תשס"ח
- שולמית אליצור, הפיוטים במחזור ארם צובה", בתוך מבואות למחזור ארם צובה, יד הרב נסים, ירושלים ה'תשס"ח
- מידע על מחזור ארם צובא בקטלוג הספרייה הלאומית
- בנימין אליצור, "לסדרו ולדרך הדפסתו של מחזור ארם צובה", בתוך: משה בר-אשר, יהודה ליבס, משה עסיס ויוסף קפלן (עורכים), ספר זיכרון לפרופ' מאיר בניהו, חלק שני: קבלה ומחשבת ישראל, ספרות, פיוט ותפילה, ירושלים תשע"ט, עמ' 1057–1066.(להורדה)
קישורים חיצוניים
עריכה- מחזור ארם צובא 1560 חלק I חלק II
- דניאל בומברג (מדפיס), מחזור : כפי מנהג ק"ק של ארם צובה, שנת רפ"ז, ונציה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- מחזור ארם צובה באתר יד הרב נסים.
- גבריאל וסרמן, זעקתו של זכריה בעת הירצחו: קינה לתשעה באב, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 28.07.2020
הערות שוליים
עריכה- ^ מחזור ארם צובה באתר יד הרב ניסים
- ^ יש לציין שבערבית של שבת במהדורת רפ"ז (דף עב ע"ב בחלק א), מופיע "שומרי שביעי ראו גבורותיך על הים", שהוא חלק מ"ואמונה בשביעי קימת", הנוסח שמופיע בסידור רס"ג ובנוסח איטליה.