נח שטרן
נח שטרן (1912 – כ"ח באלול תש"ך, 20 בספטמבר 1960) היה משורר עברי, מתרגם ועורך.
לידה |
1912 יאנובה, ליטא |
---|---|
התאבד | 20 בספטמבר 1960 (בגיל 48 בערך) |
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת אוטווה, הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה |
שפות היצירה | עברית |
תקופת הפעילות | 1933–1960 (כ־27 שנים) |
ביוגרפיה
עריכהנח שטרן נולד בשנת 1912 ביאנובה שבליטא (האימפריה הרוסית). במהלך מלחמת העולם הראשונה שהה ברוסיה עם הוריו. למד אצל אביו ואחר כך בגימנסיה הריאלית העברית בקובנה. היה מחונן ביותר, נסע לארצות הברית וקנדה ללימודים באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת אוטווה. שם רכש את הלשון האנגלית ואת חיבתו לשירה האנגלית.
הגיע לארץ ישראל ב-1935, ועסק במלאכות מרובות. היה המתרגם הראשון של ת"ס אליוט לעברית, בספר "ארץ השממה", שיצא לאור בשנת 1940. תרגום זה הפך, לימים, לנושא של שערוריית-זוטא ספרותית, כאשר מנחם בן (כשעדיין נקרא מנחם בראון), ליטשו ועיבדו, והציג עצמו כמתרגם היצירה. מבקרים שונים התייחסו לעניין (משה דור ציין בעדינות: "עד כה היכרנו את תרגומו של נח שטרן 'ארץ השממה', שפורסם לראשונה ב-1940 – תרגום, שיש לי הרושם, כי בראון הסתייע בו בעבודתו"[1]), וגם בן עצמו הודה בכך.[2]
במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי. בכתיבתו העברית החל כבר באמצע שנות ה-20 בליטא, והתמיד בה עד סמוך למותו. בשנת ה'תש"ז יצא לאור תרגומו לספר "בן כושים" מאת ריצ'רד רייט.
היה חבר בקיבוץ גבעת השלושה, אך בשל מחלתו הסתכסך עם החברים ועבר לקיבוץ רמת רחל. שם גברה מחלתו. ב-20 ביוני 1953 הוא תקף את ספרן הקיבוץ, והואשם בניסיון לרצח. ברשימותיו נמצא תיעוד לכך שהניסיון היה מתוכנן בעקבות מסרים שקיבל מאלוהים, אך שטרן סירב לבדיקה פסיכיאטרית במהלך המשפט. הוא נדון לחמש שנות מאסר, וריצה את כולן. לאחר שחרורו, אושפז בבית החולים לחולי נפש בבת-ים, שם הוא הצית עצמו ומת כתוצאה מכך ב-20 בספטמבר 1960. הוא נקבר בבית העלמין קריית שאול.[3]
שיריו פורסמו ב"דבר", אך כמשורר צדדי ושכוח לא היה מוכר לדורות של קוראי שירה בארץ. שיריו קובצו על ידי אברהם ברוידס בספר בין ערפילים, שיצא לאור לאחר מותו. הספר יצא שוב עם ביבליוגרפיה מוערת מאת חיים נגיד בשנת 1974.
בראשית המאה ה-21 התעורר עניין מחודש באיש וביצירתו, יצא מבחר משיריו אגרוף גורלו המר, בעריכת רן יגיל ועמוס אדלהייט. ב-2003 התפרסם הספר נקישות ורמזי אור מאת רן יגיל, שהוא מעין רומן ביוגרפי על חייו, משפטו ומותו של שטרן.
מכתביו
עריכה- נח שטרן, בין ערפלים: שירים, תרגומים, רשימות, עורך: ישראל כהן, הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים, תשל"ד-1973.
- נח שטרן, אגרוף גורלו המר, מבחר שירים, ערוך בידי רן יגיל ועמוס אדלהייט, הוצאת עמדה/"ביתן" הוצאה לאור, 2002.
- נח שטרן, "Virginia Woolf: Aspects of a Georgian Novelist": עבודת הגמר של שטרן באוניברסיטת הרווארד, דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ח', 2017.
- וירג'יניה וולף, ת"ס אליוט, נח שטרן, פס רקמה צר - תרגומים ורשימות, עורכת: דבורה נגבי, עורכת תרגום: מיכל אלפון, הוצאת עם עובד, 2018.
לברוח מהחיות המכוערות
עריכההספר כל השירים; לברוח מהחיות המכוערות: מונוגרפיה הוא לקט של כל שיריו של נח שטרן שחלקם פורסמו בכתבי עת שונים ובנוסף כולל פרשנות לשירים מאת סיגל נאור פרלמן, המשולבת בסקירת הביוגרפיה של שטרן ובוחנת את השפעת קורותיו על שירתו. הספר יצא לאור בהוצאת פרדס בשנת 2018.
צור ארליך כתב בביקורת על הספר: ”עשרות השירים היפהפיים הכלולים בספר עושים את שלהם. גם אם לעיתים אינם נוטים לחדשנות אלא דווקא לכובד מליצי משהו, וגם אם אינם מגיעים בהכרח באיכותם לזו שהפיקו גדולי הדור הדגול ההוא. ואם אין יופיים של השירים קורן דיו בעיני מי, באה מנורתה הפרשנית של נאור-פרלמן ומאירה כמה מהם. שירתו של שטרן היא, מתחת לקליפתה הליטרטית לעיתים, שירת דופק-הזמן של אמצע המאה העשרים – גם אם השירים האקטואליים-פוליטיים במובהק הם בין אלה הנוטים להיות חלשים”[4].
לקריאה נוספת
עריכה- רן יגיל, נקישות ורמזי אור, עמדה/ביתן הוצאה לאור, 2003.
- הרולד שימל, דמות הסופר העברי נח שטרן, מאזנים, כרך ל"א (תשל"א), עמ' 358–362.
קישורים חיצוניים
עריכה- נח שטרן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- נח שטרן, דף שער בספרייה הלאומית
- נח שטרן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- נח שטרן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- נח שטרן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- לזכרו של נח שטרן, דבר, 21 באוקטובר 1960
- דליה קרפל, המנוח היה ערירי, באתר הארץ, 24 באפריל 2002
- רות אלמוג, נח שטרן בארץ נחש צפע ושפיפון, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2003
- רן יגיל, הסופר שלקה ראשון באי שפיות זמנית, באתר nrg, 13 באפריל 2009
- סיגל נאור פרלמן, לברוח מהחיות המכוערות, באתר הארץ, 14 בינואר 2011
- יובל גלעד, נח שטרן - המשורר המקולל, ב"סדנת הקריאה" של המשורר יובל גלעד, באתר nrg, 23 בפברואר 2011
- שרה בן-ראובן, הסבר חדש לחידת המשורר המנודה שהתאבד בשריפה, באתר הארץ, 16 במרץ 2014
- על ספרו של רן יגיל על נח שטרן בבלוג של אלי אשד
- ביקורת על "נקישות ורמזי אור" מאת אבנר שץ, פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
- דבורה נגבי, מי מפחד מלנארד וולף, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2015
- אריאל הורוביץ, יוצא מהשורה, בעיתון מקור ראשון, 17 באפריל 2018
מכּתביו:
- בבואתו של דור המלחמה האנגלי, דבר, 19 בספטמבר 1936
- קו לקו, דבר, 23 ביולי 1937
- עליה, דבר, 14 בפברואר 1936
- יחוד, דבר, 8 בינואר 1937
- במולדת, דבר, 12 במרץ 1937
- אחד, דבר, 11 ביוני 1940
- סתו-ים, דבר, 11 באוקטובר 1946
- כאן, דבר, 28 במרץ 1958
- ערב שבת על הויליה, דבר, 12 בספטמבר 1958
על כתביו:
- גבריאל מוקד, נח שטרן בראיה חוזרת, דבר, 21 באוקטובר 1966
- שלמה גרודזנסקי, שני משוררים עבריים שזכו לחסד־של־אמת ישראלי - נח שטרן, דבר, 20 במאי 1966, המשך
- מ. בר-יעקב, נפש רצוצה - אסופת שיריו של נח שטרן, מעריב, 23 בספטמבר 1966
- יהודה ויזן, התרגומים והמסות של נח שטרן הם נכס צאן ברזל של הספרות העברית, באתר הארץ, 15 ביוני 2018
- עופרה עופר אורן, "פס רקמה צר", תרגומים של ט"ס אליוט ווירג'יניה וולף: מי ניצב במרכז העניין?, בבלוג "סופרת ספרים", 15 ביוני 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ משה דור, "ארץ הישימון" - תרגום חדש, מעריב, 1 בספטמבר 1967
- ^ דליה קרפל, המנוח היה ערירי, באתר הארץ, 24 באפריל 2002
- ^ נח שטרן באתר GRAVEZ
- ^ צור ארליך, סקירת הספר, השילוח, גליון 14, אפריל 2019