נירבאטור
נירבאטור (בהונגרית: Nyírbátor) היא עיר קטנה עם אווירה היסטורית במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג בנפת נירבאטור. היא מפורסמת גם בזכות המונומנטים האדריכליים החילוניים והכנסייתיים שלה מהמאה ה-15 עד המאה ה-16, וכן בשל בעלי הבית לשעבר של העיר, משפחת באטורי. ההיסטוריה של העיר נקבעה על ידי הנסיכים והרוזנים המתחלפים - בית באטורי, בית בתלן, בית ראקוצי ובית קארויאי. פריחת העיר עדיין קשורה למשפחת באטורי. האזור "ספוג" גם היסטוריה של יהדות הונגריה.
| |||
 | |||
| כנסיית נירבאטור | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | המישור הגדול הצפוני | ||
| מחוז |
 סבולץ'-סטמאר-ברג | ||
| נפה | נפת נירבאטור | ||
| שטח | 53.73 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 11,388 (1 בינואר 2023) | ||
| קואורדינטות | 47°50′07″N 22°07′48″E / 47.835277777778°N 22.13°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.nyirbator.hu | |||
מיקום עריכה
העיר ממוקמת בחלק הדרום-מזרחי של מחוז סבולץ'-סטמאר-ברג, במשולש דברצן - נירג'האזה - מאטסלקה, העיירה הקטנה המונה 12 אלף תושבים והיא מרכז החלק הדרומי של ה"נירשג". מאטסלקה 20 ק"מ, נאג'קאלו 22 ק"מ, קאלושמיין 14 ק"מ, נירדיולאי 7.5 ק"מ ממנה.
כשמגיעים לאזור המכונה "נירשג" (Nyírség) מאמצע המישור ההונגרי הגדול, תמונת הנוף משתנה מסביב באופן גלוי. את המישור האינסופי מחליפים גבעות חול משופעות, הצמחייה הופכת לעשירה ותוססת יותר. שדות חרושים, מטעי תפוחים כרמים ובוסתנים ודרכים מתפתלות מרופדות בעצי שיטה בכל מקום.
היסטוריה עריכה
היישוב מוזכר לראשונה במקורות בשנת 1279, ושמו מגיע מהמילה הטורקית העתיקה בטיר (גיבור טוב). הבעלות על האזור הייתה של "חמולת גוטקלד" (קודמיו של בית באטורי). העיר הפכה למרכז המנהלי של המשפחה ולמקום הקבורה שלה. המקום היה בבעלותה עד 1613, אז נפטר הנסיך הטרנסילבני גאבור באטורי. במחצית השנייה של המאה ה-15 בנה אישטוואן באטורי – גיבור הקרב של קניירמזה בשנת 1479 – שתי כנסיות ימי הביניים בנירבאטור. אחת היא הכנסייה הקלוויניסטית של ימינו - יצירת מופת מאת המאסטר האיטלקי יוהנס – נועדה כקפלה משפחתית ואתר קבורה. הכנסייה הזו, שנבנתה בסגנון גותי מאוחר, היא הכנסייה המקומרת היפה ביותר בהונגריה, שמוארת בחלונות מקושתים ענקיים. מחצית מהריהוט בעל הערך הגבוה נשמר על ידי המוזיאון הלאומי של הונגריה בבודפשט והחצי השני על ידי המוזיאון המקומי. מגדל הפעמונים שליד הכנסייה הוא מבנה עץ עם ארבעה מגדלים. הוא העתיק מסוגו בהונגריה.
במאה ה-16 מילא נירבאטור תפקיד בולט בהיסטוריה של הונגריה. בשנת 1549 סיכמו נציגי פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואיזבלה יאגלו מלכת הונגריה בנירבאטור את ההסכם של צירופה מחדש של טרנסילבניה לממלכה ההונגרית.
ההיסטוריה של הטירה עריכה
במרכז האחוזה הגדולה בבאטור, היה בית אחוזה של משפחת באטורי כבר בימי הביניים. הוא שופץ והורחב במחצית השנייה של המאה ה-15. על פי מחקרים, ייתכן שהיה בית האחוזה על הגבעה שמאחורי הכנסייה הקלוויניסטית של ימינו, שכונה ארמון או טירה במאה ה-16. לאחר כישלון מלחמת העצמאות של פרנץ ראקוצי השני בשנת 1711 האחוזה נתפסה על ידי האוצר האוסטרי.
קהילה יהודית עריכה
יהודים הראשונים התיישבו בנירבאטור במחצית השנייה של המאה ה-18. רובם באו מגליציה ועסקו במסחר. שפתם הייתה יידיש. בעקבות חילוקי דעות בקונגרס היהודי בשנים 1868–1869 בין החרדים לבין המשכילים, (הקרע ביהדות הונגריה) נקטה הקהילה בעמדת הזרם ה"סטטוס-קוו" (קהילות שלא קיבלו לא את תקנות הזרם הניאולוגי ואף לא את תקנות של החרדים). החרדים פרשו אז ויסדו קהילה אורתודוקסית נפרדת. במקום פעלו חברה קדישא, חברת "ביקור חולים", מוסדות חינוך ומוסדות צדקה. תושבי נירבאטור התייחסו לקהילה היהודית בעוינות. בעת עלילת הדם בטיסה-אסלר בשנת 1882 (Tiszaeszlár) התנפלו פורעים על היהודים בחוצות העיר, פרצו לבתיהם ושדדו את רכושם.
החל משנת 1885 היו כפופות לרבנות נירבאטור קהילות מהסביבה, ביניהן יהודי קישלטה, נירבלטק, לוגוש, אנצ'נץ', פיליש, פיריצ'ה, נירבוגאט, מאריאפוץ', פוצ'פטרי, נירגיולאי, מג', אופהרטו, לוולק, בשנייד.
במלחמת העולם הראשונה התגייסו לצבא 130 מיהודי נירבאטור, 15 מהם נפלו בקרבות, 30 נפצעו. גם אחרי מלחמת העולם הראשונה, בתקופת הטרור הלבן (פרעות ביהודים על ידי גורמים ימניים בשנים 1919–1921 לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, הותקפו יהודים. ב-1922 הטילו מפגינים פצצות לתוך בית הכנסת האורתודוקסי וב-1924 גורשו כמה יהודים והופרדו מבני משפחותיהם. מיהודים רבים נשללו מקורות הפרנסה שלהם. בשנת 1930 חיו בעיר 1,873 יהודים.
תקופת השואה עריכה
ב-1938, לאחר פרסום "החוקים היהודיים" שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, (ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) נפגעה פרנסתם של יהודי העיר. רבים מהגברים גויסו לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים לבניית ביצורים, סלילת דרכים, פינוי שדות מוקשים ושירותים אחרים בהם הועסקו גם אזרחים הונגרים נוספים שהשלטונות לא רצו לגייסם לשורות הצבא הלוחם). רובם נשלחו לחזית אוקראינה וניספו.
ב-19 במרץ 1944 פלש הצבא הגרמני (ורמאכט) להונגריה (מבצע מרגרטה). בגלל התנגדות הרשויות המקומיות להקמת גטו במקום, הועברו יהודי נירבאטור ב-22 באפריל 1944 לגטו שהוקם בבירת המחוז בנירג'האזה (Nyiregyháza). מחמת הצפיפות בגטו, הועברו יהודים גם לחוות בסביבה, שם הוחזקו בתנאי רעב עד שב-28 במאי נשלחו אל מחנה ההשמדה אושוויץ. כמה עשרות יהודים הועברו מאושוויץ למחנות עבודה בגרמניה. מקצתם שוחררו על ידי הסובייטים מיד בתום המלחמה ומקצתם הועברו למחנה שבויים בסלוצק, בלארוס, שם שהו תשעה חודשים עד לשחרורם.
אחרי המלחמה חזרו לנירבאטור 520 יהודים, רובם ניצולי עבודות הכפייה וחלקם תושבי הכפרים הקטנים שבסביבה. החוזרים חידשו את חיי הקהילה האורתודוקסית. קהילת הסטטוס-קוו לא התחדשה. ב-1958 כבר לא נותרו יהודים במקום.
| שנה | מספר היהודים בעיר[1] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1840 | 132 | |
| 1880 | 715 | 4,387 |
| 1910 | 1,459 | |
| 1920 | 1,702 | |
| 1930 | 1,873 | |
| 1941 | 1,899 | 11,808 |
אנשים מפורסמים עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- נירבאטור בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 383–384
- נ'יר באטור, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 269–270. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נירבאטור (בהונגרית)- "Magyar Nemzeti Múzeum Báthori István Múzeuma, Nyírbátor".
- נירבאטור באתר reisom.com
- מדריך מפות - נירבאטור
- נירבאטור ב-szallas.eu
- תצלומי אוויר של נירבאטור
- Nyírbátor.lap.hu - אוסף קישורים
- Műemlék.info :נירבאטור
- פרויקט אמונה ובריאות
- בית הקברות היהודי נירבאטור
- נירבאטור, באתר JewishGen
- בית הכנסת לשעבר של נירבאטור
- קהילת נירבאטור, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
ניירבטור (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה