חיל הרגלים

חיל הרגלים והצנחנים של צה"ל (צבא הגנה לישראל)

חיל הרגלים (נקרא גם חיל הרגלים והצנחנים) הישראלי הוא חיל מתמרן בזרוע היבשה של צה"ל ועיקר כוחו מושתת על חיילים אשר נלחמים בצורה רגלית.

חיל הרגלים והצנחנים
סמל הכומתה, תג ודגל חיל הרגלים.
סמל הכומתה, תג ודגל חיל הרגלים.
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג חיל
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 2000–הווה (כ־24 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
ציוד עיקרי נשק קל של צה"ל, נגמ"שים, רכבי שטח טקטיים
פיקוד
יחידת אם זרוע היבשה
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקד נוכחי תא"ל ערן אוליאל
מפקדים ראו בהמשך
לוחם חי"ר בחטיבת הנח״ל (צילום: דניאל ספילקין)

לחיל הרגלים כפופים מקצועית מספר חטיבות, גדודים ויחידות חי"ר בסדיר ובמילואים אשר פועלים תחת פיקוד מבצעי של פיקודיו המרחביים של צה"ל.

קצין חי"ר וצנחנים ראשי הנוכחי הוא תא"ל ערן אוליאל.

היסטוריה עריכה

 
חיילים מ-5 חטיבות החי"ר הסדירות חובשים כומתות בכותל המערבי (מימין לשמאל): חטיבת הנח"ל, חטיבת גבעתי, חטיבת הצנחנים, חטיבת גולני, חטיבת כפיר.

תולדות התג עריכה

התג של מקחצ"ר (מפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי) השתנה במהלך השנים. ב-1983 עם הקמת חטיבת גבעתי נוסף פס בצבע סגול לתג. ב-2005 עם הקמת חטיבת כפיר נוסף פס בצבע הסוואה לתג.

מבנה חטיבת חי"ר סדירה בצה"ל עריכה

חטיבות החי"ר בצה"ל בנויות כולן באופן דומה. תחת מפקדת החטיבה (ה"מפח"ט" מכונה גם ה"מח"ט"), קיימים ארבעה גדודים - שלושה גדודי חי"ר וכן גדוד סיור. החל משנת 2002, גדוד חי"ר מורכב משתי פלוגות רובאיות, הכוללות מחלקות של לוחמי חי"ר, פלוגה צעירה ופלוגה מסייעת (המורכבת ממחלקת מרגמות, מחלקת סיור, ומחלקת נ"ט המפעילה בין היתר טילי "גיל"). כמו כן, קיימת בגדוד פלוגת סיוע מנהלתי, בה נמצאים כל תומכי הלחימה, בתחומי הלוגיסטיקה, הטנ"א, השלישות, הרכב, הקשר, האוכל, אג"מ, מודיעין ועוד. בנוסף, תחת מטה החטיבה, קיים בא"ח - בסיס אימונים חטיבתי, האחראי להכשרת הטירונים ואימון כלל הלוחמים והמפקדים בחטיבה. מבנה חטיבת כפיר יוצא דופן: היא מורכבת מארבעה גדודים וסיירת.

פיקוד על חטיבת חי"ר נחשב לתפקיד בעל יוקרה רבה בצה"ל. ביטוי לחשיבותו של התפקיד ניתן למצוא בעובדה ש-12 רמטכ"לים[1], 3 ראשי מוסד[2] ורבים מאלופי צה"ל פיקדו במהלך שירותם על אחת מחטיבות החי"ר. עדות נוספת לחשיבות התפקיד היא הקידום של המפקדים: מאז שנות ה-90 של המאה ה-20, למעלה מ-90% ממפקדי החטיבות הסדירות קודמו לדרגת תת-אלוף בסיום תפקידם.

בנוסף לחטיבות קיימים גם גדודי חי"ר עצמאיים. יחידות מובחרות ומיוחדות מופעלות לעיתים, כגון בזמן מלחמה וחירום, כגדודי חי"ר. גם לוחמי חיל ההנדסה הקרבית מוכשרים כלוחמי חי"ר ופועלים באופן דומה בלחימה ובשגרה בנוסף למשימות ההנדסיות שהם מבצעים (כגון הריסת תשתיות טרור, חבלה ופריצת צירים).

הכשרה עריכה

 
לוחמי חטיבת גבעתי באימון בדרום

זמן קצר לאחר גיוסם, חיילי החי"ר משובצים באחת מפלוגות ההכשרה בבסיס אימונים החטיבתי, כאשר כל פלוגה משויכת לאחד מגדודי החטיבה. במסגרת ההכשרה הם עוברים טירונות של כ-4 חודשים הכוללת בעיקר אימונים בנשק קל, בשדאות ובכושר גופני. לאחריה עוברים חיילי החי"ר לאימון המתקדם שאורכו כארבעה חודשים נוספים, בו הם עוברים אימונים מורכבים יותר, המכשירים אותם ללחימת שטח פתוח ובנוי. בסיום ההכשרה, כלל החיילים שעמדו במבחנים הדרושים מוסמכים לרובאי 07. לאחר סיום ההכשרה, חיילי הפלוגה מצטרפים לגדודם, ומבצעים אימון או ביטחון שוטף, בהתאם לפעילות הגדוד הנוכחית.

לאחר 10–14 חודשי שירות מסיימת הפלוגה את מסלולה כיחידה אורגנית, ומתפצלת לפלוגות ה־"ותיקות" של הגדודים: הפלוגה הרובאית (הנקראת גם פלחו"ד), הפלוגה המבצעית (או רובאית ב'), והפלוגה המסייעת. חיילים המתאימים לתפקיד פיקודי נשלחים לקורס מפקדים בבית הספר למכ"ים וחלקם ממשיכים לאחר מכן לקורס קצינים בבה"ד 1.

לוחמי החי"ר יכולים לצאת לקורסים ייעודיים ולהתמקצע על מספר פק"לים. בין הקורסים: קורס צלפים, חובש קרבי, נהג האמר, נהג נגמ"ש ונמ"ר, מפעיל קטלנית, קורס צניחה וקורס לוט"ר.

על הכשרת חיילי חיל הרגלים בצה"ל אחראי קצין חי"ר וצנחנים ראשי.

יחידות חיל הרגלים עריכה

בצה"ל קיימות 6 חטיבות חי"ר סדירות ו-13 חטיבות חי"ר במילואים.

חטיבות עריכה

 
חיילים מגדוד גרניט של חטיבת הנח"ל חוזרים מלבנון, אוגוסט 2006
 
חיילים מגדוד 13 של חטיבת גולני מבצעים ירי במקלע כבד M2 בראונינג.
 
לוחמים באימון לש"ב.
חטיבות חיל הרגלים
תג שם מספור יחידת אם פיקוד גדודים מפקד מכהן הערות
חטיבות סדירות
 
חטיבת גולני
1
עוצבת געש פיקוד הצפון 12 (ברק), 13 (גדעון), 51 (הבוקעים הראשון), 631 (גדס"ר) עדי גנון
 
חטיבת הצנחנים
35
עוצבת האש פיקוד המרכז 101 (פתן), 202 (צפע), 890 (אפעה), 5135 (שרף) (גדס"ר) עמי ביטון חטיבת צנחנים
 
חטיבת גבעתי
84
עוצבת הפלדה פיקוד הדרום 424 (שקד), 432 (צבר), 435 (רותם), 846 (שועלי שמשון) (גדס"ר) לירון בטיטו
 
חטיבת עוז
89
עוצבת האש פיקוד המרכז 212 (מגלן), 217 (דובדבן), 621 (אגוז) עומר כהן חטיבת קומנדו מובחרת
 
חטיבת כפיר
900
עוצבת הבזק פיקוד המרכז 90 (נחשון), 92 (שמשון), 93 (חרוב) (גדס״ר), 94 (דוכיפת), 97 (נצח יהודה) יניב בארוט
 
חטיבת הנח"ל
933
עוצבת הפלדה פיקוד הדרום 50 (בזלת), 931 (שחם), 932 (גרניט), 934 (טופז) (גדס"ר) יאיר צוקרמן
חטיבות הכשרה
 
חטיבה 261 (בה"ד 1) 261 אוגדת עזה פיקוד הדרום יהודה ואך חטיבת חי"ר הכוללת שלושה גדודי מילואים וצוערי גדוד "גפן" מתוגברים בפלוגת מסייעת במילואים.
 
חטיבת ביסלמ"ח 828 עוצבת געש פיקוד הצפון ישראל פרידלר חטיבה המבוססת על חניכי קורס מ"כים
חטיבות מילואים
 
חטיבת כרמלי
2
עוצבת המפץ פיקוד הצפון עמרי רוזנקרנץ מבוססת בעיקר על יוצאי גדוד 13
 
חטיבת אלכסנדרוני
3
עוצבת הגליל פיקוד הצפון גיל ורנר מבוססת בעיקר על יוצאי גדוד 51
 
עוצבת השרון
5
עוצבת הפלדה פיקוד הדרום טל קוריצקי מבוססת בעיקר על יוצאי חטיבת גבעתי
 
חטיבת עציוני
6
עוצבת געש פיקוד הצפון איתן גלעד מבוססת בעיקר על יוצאי חטיבת הנח"ל
 
חטיבת עודד
9
אוגדת הבשן פיקוד הצפון לירון אפלמן מבוססת בעיקר על יוצאי גדוד 12
 
חטיבת יפתח
11
עוצבת הבזק פיקוד המרכז נדב מייסלס חטיבת הקומנדו במילואים, מבוססת בעיקר על יוצאי יחידת אגוז
 
חטיבת הנגב
12
עוצבת סיני פיקוד הדרום מבוססת בעיקר על יוצאי חטיבת גבעתי
 
חטיבת ירושלים
16
עוצבת סיני פיקוד הדרום יהודה לב מבוססת בעיקר על יוצאי חטיבת הנח"ל
 
עוצבת חוד החנית
55
עוצבת האש פיקוד המרכז לירון ביטון חטיבת הצנחנים המרכזית במילואים, מבוססת בעיקר על יוצאי גדוד 101 של חטיבת הצנחנים
 
עוצבת נשר
226
עוצבת המפץ פיקוד הצפון אורי דאובה חטיבת הצנחנים הצפונית במילואים, מבוססת בעיקר על יוצאי גדוד 202 של חטיבת הצנחנים
 
חטיבת אלון
228
עוצבת המפץ פיקוד הצפון ברק רובין מבוססת בעיקר על יוצאי חטיבת הנח"ל
 
עוצבת חצי האש
551
עוצבת האש פיקוד המרכז אפרים אבני חטיבת צנחנים מובחרת במילואים, מבוססת בעיקר על יוצאי גדס"ר צנחנים וחטיבת עוז
 
עוצבת שועלי מרום
646
עוצבת הבזק פיקוד המרכז ירון סימסולו חטיבת הצנחנים הדרומית במילואים, מבוססת בעיקר על יוצאי גדוד 890 של חטיבת הצנחנים
חטיבת דניאל
6050
פיקוד העורף שילה אדלר
חטיבת האר"י
5692
פיקוד העורף גור רוזנבלט

גדודים עריכה

בנוסף לחטיבות החי"ר, קיימים גם מספר גדודים סדירים ייעודיים:

בעבר כלל חיל הרגלים גם גדודי חי"ר קל, אך במסגרת הקמת מערך חי"ר גבולות הוכפפו גדודים אלו אליו.

יחידות מובחרות עריכה

 
לוחמים מיחידת אגוז באימון לחימת סלעים

יחידות שהגיוס אליהן על בסיס התנדבות ומלווה במיונים נפרדים והכשרות מיוחדות.

יחידות מובחרות של חיל הרגלים
סמל שם יחידת אם פיקוד הערות
 
יחידת אגוז חטיבת הקומנדו, עוצבת האש פיקוד המרכז היחידה מתמחה בפעילות יבשתית מורכבת הכוללת לחימה בשטח סבוך, כאשר עיקר ייעודה הוא התמודדות מול ארגון החזבאללה בתוואי השטח של דרום לבנון
 
יחידת דובדבן חטיבת הקומנדו, עוצבת האש פיקוד המרכז היחידה מתמחה בפעילות של ביצוע מעצרים מורכבים או סיכול ממוקד של מבוקשים בשטחים עוינים בין השאר תוך שימוש בהסתערבות
 
יחידת מגלן חטיבת הקומנדו, עוצבת האש פיקוד המרכז היחידה מתמחה בהשמדת מטרות איכות בעומק שדה הקרב וביצירת מודיעין
 
יחידת הלוט"ר מרכז הטסה והכשרות מיוחדות ללא שיוך יחידה האמונה על הכשרת כלל יחידות צה"ל בתחומי הלחימה בטרור, כאשר חברי היחידה המדריכים-לוחמים לעיתים רבות עוסקים בפעילות מבצעית של לוחמה בטרור
 
בית הספר לניוד מבצעי מרכז הטסה והכשרות מיוחדות ללא שיוך יחידה בצה"ל האחראית על הכשרה לתחום הניוד המבצעי.
 
יחידת עוקץ מרכז הטסה והכשרות מיוחדות ללא שיוך יחידת כלבנים המתמחה בהפעלת כלבים במסגרת הצבא למשימות ייעודיות לרבות חיפוש והצלה, לוחמה בטרור, ואיתור חומרי נפץ ואמצעי לחימה
 
לוט"ר אילת עוצבת אדום פיקוד הדרום יחידת מילואים המיועדת להתמודדות עם אירועי טרור במרחב העיר אילת ואזור הערבה
יחידת הניוד עוצבת חצי האש ללא שיוך יחידה מיוחדת שייעודה הוא ביצוע משימות ניוד מבצעי מיוחד בשגרה ובחירום באמצעות כלי רכב גלגליים בעומק ובחזית.
יחידת האלפיניסטים ללא שיוך פיקוד הצפון יחידת מילואים המתמחה בלוחמה הררית ומתפקדת כפלס"ר קדמי בגדס"ר החרמון (גדס"ר 7810)

סיירות חטיבות חיל הרגלים עריכה

סיירות חטיבות החי"ר
סמל שם חטיבת אם
 
סיירת צנחנים   חטיבת הצנחנים (חטיבה 35)
 
סיירת גולני   חטיבת גולני (חטיבה 1)
 
סיירת חרוב   חטיבת כפיר (חטיבה 900)
 
סיירת גבעתי   חטיבת גבעתי (חטיבה 84)
 
סיירת נח"ל   חטיבת הנח"ל (חטיבה 933)

בסיסי הכשרה עריכה

בסיסי הכשרה של חיל הרגלים
סמל שם מיקום תפקיד
 
בית הספר למ"כים ומקצועות החי"ר מ"א רמת נגב בית ספר להכשרת מקצועות החי"ר בצה"ל ובעיקר להכשרת מפקדי הכיתות של חטיבות החי"ר השונות
 
מתקן אדם מ"א חבל מודיעין בית ספר להכשרת לוחמי יחידת הלוט"ר ויחידת הכלבנים עוקץ,
בית הספר ללוט"ר, קליעה וצליפה (מכשיר את צלפי צה"ל ומדריכי הצליפה והקליעה)
 
בית הספר ללוחמה נגד גרילה מ"א מגידו בית ספר להכשרת לוחמי יחידות חיל הרגלים ללוחמה נגד ארגוני גרילה, ובפרט להתמודדות מול ארגון חזבאללה
 
בה"ד 8 מכון וינגייט בית ספר לכושר קרבי המקיים ליחידות צה"ל אימוני כושר קרב, כמו גם גיבושים ליחידות מובחרות ותחרויות ספורט

בנוסף, לכל חטיבת חי"ר סדירה קיים בסיס אימונים חטיבתי (בא"ח) בו מוכשרים טירוני ולוחמי אותה חטיבה.

אמצעי לחימה עריכה

מאחר שחיל הרגלים מתבסס על חיילים שנלחמים רגלית, רוב הנשק של החי"ר הוא כלי ירייה אישיים (נק"ל) או צוותיים (crew-served). אל כלי נשק אלה מלווים מספר כלי נשק כבדים יותר - המשמשים לחיפוי ולהגברת כוח האש של החי"ר. החי"ר עצמו לא נע רק רגלית, אלא גם בצורה רכובה (על גבי רכבי שטח), וגם בצורה ממוכנת (על גבי נגמ"שים).

כלי נשק עריכה

הנשק האישי של רוב חיילי צה"ל הם רובים ממשפחת ה-M16: כיום בעיקר רובי M4A1 קרבין (פלאטופ). בקרב יחידות מילואים ניתן למצוא גם רובי M16A2 ארוך, M16 מנוסר ו"מקוצרים" מדגמי CAR-15. ב-2006 נכנס רובה תבור קומנדו CTAR לשירות בחטיבת הנח"ל, חטיבת גבעתי וחטיבת גולני, וב-2009 הוחלף במיקרו-תבור. נכון ל-2018 חטיבת הצנחנים וחטיבת כפיר הן חטיבות החי"ר הסדירות היחידות שנשקם האישי הוא רובה ה-M4A1 ולא התבור או המיקרו-תבור. בחטיבות גבעתי, גולני, וחטיבת הנח"ל הנשק האישי הוא רובי תבור X-95 פלאט-טופ עם קנה באורך 380 מ"מ.

על הרובים ניתן להתקין מסילות פיקטיני שמאפשרות לחבר לרובה מגוון רב של עזרים טקטים כגון כוונות אופטיות שונות, צייני לייזר ופנסים. בנוסף, אפשר להתקין מתחת לקנה מטול רימונים 40 מ"מ מדגמי M203 ו-GL40.

נשקי המחלקה והפלוגה של כוחות היבשה הם מגוונים. המקלעים העיקריים הם הנגב הישראלי (5.56 מ"מ) והמאג הבלגי הוותיק (7.62 מ"מ). ב-2014 החלו יחידות החי"ר לקלוט את הנגב NG7, גרסת 7.62 מ"מ למקלע הנגב הישראלי. הנשק הכבד כולל מקלע כבד M2 בראונינג 0.5 ומקלעי רימונים מדגמי סאקו דיפנס Mk19 וסטרייקר Mk-47.

יחידות זרוע היבשה השונות מפעילות גם קלעים וצלפים, שאמונים על פגיעות מדויקות מרחוק. קלעי הסער חמושים בכוונות טלסקופיות (כגון "טריג'יקון X4" או "נמרוד"), רובי קלעים M16A2E3, קרבין M4A1 קלעים, מיקרו-תבור קלעים ו-SR-25 Mk 11. צלפי החי"ר חמושים ברובי צלפים מדגמי רמינגטון M-24‏ (7.62 מ"מ בריחי), בארט REC10‏ (7.62 מ"מ חצי-אוטומטי), ברק (HTR 2000)‏ (0.338 אינץ', בריחי) ורוגר SR-22 ("טו-טו", חצי-אוטומטי). הבארט M82A1 (‏0.5 BMG, חצי-אוטומטי) יצא ממערך הצליפה של החי"ר ועבר לחיל ההנדסה הקרבית.

בנוסף, כל חייל בשירות מבצעי מצויד ברימוני יד הגורמים לפיצוץ ולפיזור רסיסים. ישנם גם רימוני הלם וגז מדמיע.

במהלך 2012 נכנסו לשירות בזרוע ביבשה כלי נשק משודרגים: בהם M2HQCB (מקלע כבד M2 בראונינג עם קנה מעובה להחלפה מהירה ופשוטה), מקלע רימונים סטרייקר Mk-47. כמו כן נבדקו אמצעי הלחימה הבאים: מערכת הרפאים (רימון מתקדם הנורה מרובה) ורובי צלפים M24A2 משודרגים.[3]

טילים, רקטות ומרגמות עריכה

כדי להתמודד עם מטרות משוריינות משתמשים בחי"ר במגוון רימונים, רקטות וטילים. יחידות החי"ר בצה"ל מצוידות ברקטות נגד טנקים מדגמי לאו M72. רקטות הנ"ט הן נשק זול יחסית וקל יחסית לתפעול ולכן מהוות נשק כבד זמין ביותר בשביל לפגוע במטרות כבדות כגון כלי רכב ובניינים. במבצע עופרת יצוקה נכנס לשירות גם המטאדור ("מפצח האגוזים") - רקטת נ"ט שהתגלתה כיעילה ביותר כנגד מבנים.

מאחר שטנקי המערכה המודרניים ממוגנים בכבדות, הנשק הייעודי נגדם הוא טילי נ"ט. הללו כבדים ויקרים יותר מרקטות הנ"ט (שכן הם כוללים רש"ק כפול ומנגנון הנחיה) ותפעולם מסובך יותר ודורש הכשרה ארוכה יותר. בצה"ל משרתים כיום טילי ה-טאו (עורב) והספייק.

בנוסף לרקטות וטילי נ"ט מפעיל חיל הרגלים גם מספר סוגי מרגמות כנשק מסייע ו"ארטילריית כיס של המג"ד". המרגמות שמפעיל חיל הרגלים כוללות את: מרגמה 52, מרגמה 60, מרגמה 81 (ליש/נמר"ש) וקשת, מרגמת 120 מ"מ המותקנת על נגמ"ש M113A3 ונשלטת על ידי מחשב.

כלי רכב עריכה

חיל הרגלים בצה"ל משתמש במגוון סוגי כלי רכב למטרות תובלה, סיור, ניוד כוחות, בט"ש, שליטה ופיקוד. רכבי הסיור וניוד החי"ר הקל הם רכבי שטח, כגון ההאמר, הזאב, הסופה, הדוד והאביר. כלי רכב אלה ממוגנים במידה סבירה אך לא נושאים שריון כבד מאחר שהדרישה העיקרית מהם היא מהירות ועבירות שטח. ההאמר, לעומת זאת, מצוי במגוון תצורות - חלקן ממוגנות בכבדות יחסית וחלקן "פתוחות" לחלוטין. על ההאמר ניתן להתקין מגוון רב של אמצעים: החל ממקלעים וטילי נ"ט, וכלה באמצעי קשר ואף מכולת תובלה קטנה. כדי להוביל מחלקות חי"ר בשטח עוין ישנו רכב ה"ספארי" - מדובר במשאית/אוטובוס בה התא האחורי הוסב לתא לוחמים ממוגן בשריון כבד הכולל חרכי ירי.

תחת אש כבדה, עיקר הובלת הלוחמים אל שדה הקרב וממנו נעשית בנגמ"שים. לעיתים קרובות, בגלל המיגון שמציע הנגמ"ש הלוחמה מתבצעת מתוך הנגמ"שים - שעקב כך נושאים כלי נשק כגון מקלעים, מרגמות ואף טילי נ"ט. הנגמ"ש העיקרי בצה"ל הוא ה"ברדלס" M-113 האמריקני שהגיע ארצה בשנות ה-70 של המאה ה-20, אף על פי שעבר סדרת השבחות ותוספות מיגון הוא נחשב לנגמ"ש מיושן ופגיע. כדי לענות על הצורך בנגמ"שים כבדים החליטו בצה"ל לנצל טנקים ישנים וטנקי שלל כדי לבנות מהם נגמ"שים כבדים. מטנקי T-55 שנלקחו כשלל מארצות ערב נבנתה האכזרית, נגמ"ש חי"ר כבד ששרת בחטיבת גולני ובשנים האחרונות עבר לשימוש חטיבת גבעתי וכוחות המילואים. מנגד, על תובת הצנטוריון בנה צה"ל סדרת נגמ"שים נוספת שכיום כוללת את הנגמחון (ממוגן גחון ומדוגם בתא לוחמים עילי) שמשרת בשטחים ואת הנקפדון (בעל שריון כבד ומיגון עילי) שמשרת בגבול הצפון. נגמ"שים אלו היו במקור רכבי הנדסה קרבית אך הוחלפו לטובת הפומ"ה - נגמ"ש הנדסה ייעודי ומתקדם הממוגן בכבדות ובעל יכולת לשאת כלים הנדסיים רבים. הפומ"ה נמצא בשימוש חיל ההנדסה הקרבית אך בגלל המיגון הכבד שלו משמש לעיתים להובלת לוחמי חי"ר אל לב שטח עוין ומסוכן. בשנת 2008 החל להיקלט בחיל הרגלים הנמ"ר - נגמ"ש כבד המבוסס על תובת טנק מרכבה, ובשנת 2014 במבצע צוק איתן הופעלה לראשונה באופן מבצעי (ב"עופרת יצוקה" הופעלו 2 נגמ"שי ניסוי), והוכיחה את עצמה מבחינת מיגון ושרידות.

אמצעים נוספים עריכה

ב-2016 החל צה"ל בקליטת הרונ"י, רובוט צבאי קטן למטרות סיור וסריקה מקדימה, שיתופעל על ידי לוחמי חיל הרגלים. ב-2018 נקלט הרונ"י גם בגדודי חיל ההנדסה הקרבית ומועבר כקורס צבאי כשבוע שנערך במתקן אדם.

ב-2019 החל צה"ל לצייד את היחידות המיוחדות ולוחמי חיל הרגלים בכוונת משולבת עם בקרת אש ומחשב ירי - "פגיון Smartshooter". בכוונת נעשה שימוש רב במלחמת חרבות ברזל והיא שיפרה את דיוק הפגיעות ב-350%.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 6 בחטיבת הצנחנים. 3 בחטיבת גולני. 3 בחטיבת כרמלי.
  2. ^ 1 בגולני, 1 בצנחנים, 1 בכרמלי.
  3. ^ ליאור צרור, במחנה, הכירו את כלי הנשק החדשים של זרוע היבשה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 בינואר 2012.(הקישור אינו פעיל, 1 ביולי 2017)