כהן (איש דת)

אדם המשמש בתפקיד דתי או פולחני

כהן הוא אדם המשמש בתפקיד דתי או פולחני.[1]

כהני שינטו ביפן

בדתות שונות קיימות משרות רבות ומגוונות, בעלות כינויים רבים (נביא, חוזה, איש־האלהים, כהן, מעונן, מנחש, מורה־חכם דת, מכשף, שמאן ועוד), שההבדלים ביניהם לא ברורים לגמרי, ומאפיינים שונים עשויים להתקבץ בתפקיד אחד. לרוב המונח "כהן" מתייחס לא לבעל תפקיד שעיקרו טכניקות מאגיות, אלא לאדם האמון על הביצוע הנכון של טקסי פולחן.[2]

בחברות רבות, ראש יחידה חברתית מסוימת, כגון ראש השבט או המלך, נושא גם משרה דתית.[1][3]

התואר "כהן" במזרח הקדום

עריכה

התארים "כהן" ו"כהנת" במשמעות של נושאי תפקידים בפולחן לאלים מופיעים בטקסטים כנעניים קדומים:[4] בכתבי אוגרית[5] ובכתובות פיניקיות[6]. בכתובות אלה, המתייחסות לאלים כנעניים כגון בעל ועשתרת ורבים אחרים, מופיעים גם הצירופים "רב־כהנ" ו"רב־כהנת" – העומד או העומדת בראש הכהנים, תפקיד המקביל לכהן הגדול במקרא.[7] גם הכהן הראשון שמוזכר בתנ"ך הוא כנעני: "וּמַלְכִּי־צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן, וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן",[8][9] וכהנים נוספים שאינם משרתים במשכן או בבית המקדש נזכרים במקרא.[10] למילה כהן מקבילות המילה הארמית כָּהֲנָא (הכהן) והמילה הערבית כַּאהִן (רואה עתידות).[4][9]

בהקשר יהודי, מהעת העתיקה ועד ימינו, התואר כהן משמש לציון מעמד דתי של אלה המיוחסים לאהרן, כאשר בראשם עומד הכהן הגדול.[11] שמם תורגם בתרגומי המקרא כ־ἱερεύς ביוונית ו־sacerdos בלטינית, שניהם מונחים הקשורים למילה "קודש", ומציינים אדם שעיסוקו היה ביצוע ריטואלים ציבוריים (במיוחד קרבנות) המכוונים לאלים, בשם קהילה מסוימת, כפי שהיה קיים בכל הדתות הגדולות בעת העתיקה.[12]

בנצרות

עריכה

בנצרות, פְּרֶסביטֶרוֹס (ביוונית: πρεσβύτερος במשמעות "זקן", משם לאנגלית: Priest) הוא תפקיד מימי הכנסייה המוקדמת, המוזכר עוד בברית החדשה. הרעיון המקורי של תפקיד זה הגיע ממשרות כהונה בדתות שטרמו לנצרות.[12]

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא כהן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 צבי ורבלובסקי, האנציקלופדיה העברית כרך כ' (יעקב מליסה–כֻתנה), ערך "כֹּהֵן, כְּהֻנָּה", חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשל"א, עמ' 584
  2. ^ צבי ורבלובסקי, האנציקלופדיה העברית כרך כ' (יעקב מליסה–כֻתנה), ערך "כֹּהֵן, כְּהֻנָּה", חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשל"א, עמ' 585
  3. ^ William Robertson Smith, Owen Charles Whitehouse, "Priest", in: Hugh Chisholm (ed.), Encyclopædia Britannica (11th ed.), 1911, Cambridge University Press, p. 317
  4. ^ 1 2 מנחם הרן, "כְּהֻנָּה, כֹּהֲנִים", בתוך: אנציקלופדיה מקראית כרך ד' (כבד–מלתחה), מוסד ביאליק, 1962, עמ' 14 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  5. ^ Manfried Dietrich, Oswald Loretz, Word-List of the Cuneiform Alphabetic Texts from Ugarit, Ras Ibn Hani and Other Places (KTU: second, enlarged edition), Ugarit-Verlag, 1996, עמ' 109
  6. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפיניקיות, דביר, 1942, עמ' 364; ראו למשל: ארון קבורת תבנת, ארון קבורת אשמונעזר השני, ארון בתנועם, כתובת בעליתן בן עבדחר.
  7. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפיניקיות, דביר, 1942, עמ' 121, 182, 364; ראו למשל כתובת אספת
  8. ^ בראשית, י"ד, י"ח
  9. ^ 1 2 כֹּהֵן ולֵוִי באתר האקדמיה ללשון העברית, 29/10/2019
  10. ^ פוטי פרע כהן און: בראשית, מ"א, מ"ה ונ', מ"ו, כ';
    כהנים במצרים: בראשית, מ"ז, כ"בכ"ו;
    יתרו כהן מדין: שמות, ב', ט"ז, ג', א', י"ח, א';
    בסיפור פסל מיכה: שופטים, י"ז, ה'י"ג, י"ח, ד'ל';
    כהנים פלשתים: שמואל א', ה', ה', ו', ב';
    "כהני הבמות" ככינוי לעובדי מקדשי ירבעם בבית אל ובדן: מלכים א', י"ב, ל"ב, י"ג, ב' ול"ג, מלכים ב', כ"ג, ט' וכ', שהם אינם משבט לוי: מלכים א', י"ב, ל', וכן "כהן בית אל": עמוס, ז', י';
    כהני אחאב: מלכים ב', י', י"א;
    כהני בעל בימי יהוא: מלכים ב', י', י"ט;
    מתן כהן בעל: מלכים ב', י"א, י"ח = דברי הימים ב', כ"ג, י"ז;
    כהנים משומרון שהוגלו ושבו, וכהני במות בקרב הגולים לשומרון: מלכים ב', י"ז, כ"ז;
    כהני כמוש: ירמיהו, מ"ח, ז';
    כהני מלך עמון: ירמיהו, מ"ט, ג';
    "ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות": דברי הימים ב', י"ג, ט'.
  11. ^ שמואל אברמסקי, האנציקלופדיה העברית כרך כ' (יעקב מליסה–כֻתנה), ערך "כֹּהֵן, כְּהֻנָּה", חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשל"א, עמ' 589
  12. ^ 1 2 William Robertson Smith, Owen Charles Whitehouse, "Priest", in: Hugh Chisholm (ed.), Encyclopædia Britannica (11th ed.), 1911, Cambridge University Press, p. 316