סכנין (יישוב עתיק)

סכנין היה יישוב יהודי גדול בגליל התחתון שהתקיים בתקופות בית שני, המשנה והתלמוד במקום בו שוכנת היום העיר סח'נין[1].

ייתכן כי יוסף בן מתתיהו מזכיר במלחמות היהודים את סכנין בצורה סיגוף, כאחת מ-19 הערים אשר ביצר לקראת המרד הגדול ברומי[2]. תושביה נחשבו מהקנאים.

בספרות חז"ל היישוב נזכר רבות, בצורות "סכני", "סיכניא", "סיכנין", "סוכני" ו"סכנין". מן העיר יצאו חכמים, תנאים ואמוראים. גדול התנאים שיצאו מהיישוב הוא חנינא בן תרדיון[3], וגדול האמוראים שיצאו מהיישוב הוא יהושע דסכנין, הנזכר רבות במדרשים.

במקום התקיימה כנראה גם קהילה של יהודים נוצרים (בתקופה הקודמת לפיצול הסופי בין הדתות), ובמקורות נזכר יעקב איש כפר סיכיניא שהיה מרפא בשמו של ישו[4].

בספר הזוהר מסופר על הינוקא מכפר סכנין, שהיה כינויו של ילד קדוש ממנו למדו חכמים לקח[5][6][6].

בקעת סכנין נחשבה לאחת הבקעות הפוריות בארץ ישראל[7]. עושר יבולי היישוב והבקעה מתואר במדרש חז"ל על כך שתאני המקום נטפו דבש: "אמר רבי שמעון בן חלפתא היה מעשה שאמר רבי יהודא לבנו בסיכנין עלה והביא לנו גרוגרות מן החביות, עלה והושיט ידו ומצאה של דבש"[8].

כן נזכרת סכנין בכתבי חז"ל לעניין בתי הכנסת שהתקיימו בה והלכות הקריאה בתורה שנהגו בה: "רבי יונה ורבי יוסה סלקון מיחמייה אפין (עלו לקבל את פני) לאחוי דיהודה בר תמוזה קריביה דרבי יוסה בן חנינה בכנישתא דסוכנייא"[9].

בתחומי העיר סח'נין מצויים שרידי עתיקות, ובהם קבר המיוחס לרבי יהושע דסכנין שחי במאה הרביעית, המכונה בערבית "א-נבי א-צדיק" (הנביא הידיד). בימי הביניים היה הקבר אבן שואבת לעלייה לרגל, וגם כיום יש העולים לרגל למקום.

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מדריך ישראל, כרך גליל תחתון וארץ כנרות, 1978, הערך סיכנין
  2. ^ מלחמות היהודים, ספר ב', פרק כ', תת-פרק ו'
  3. ^ תוספתא, תענית, א, י.
  4. ^ תוספתא חולין, ב, ו.
  5. ^ זוהר פרשת בלק, קפ"ו, א'
  6. ^ 1 2 חלק ג', קפ"ח, ב'
  7. ^ תוספתא, נידה, ג, ה, תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף כ', עמוד א', ספרי דברים האזינו ל"ב.
  8. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ז', הלכה ג'.
  9. ^ ירושלמי, מגילה, פ"ד ה"ה.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.