סח'נין

סַחְ'נִין (בערבית: سخنين, במקורות חז"ל: סכנין) היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר נמצאת בבקעת סח'נין בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל) דרומית לכרמיאל וצפונית-מזרחית לשפרעם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1995. הרוב המכריע של תושבי סכנין הם ערבים-מוסלמים, לצד מיעוט של ערבים-נוצרים.

סח'נין

שם בערבית	سخنين
מדינה
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	ספות אבו ריא
גובה ממוצע	‎223 מטר
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2023 (אומדן)
- אוכלוסייה	33,295 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	66
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.5% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	2,898 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	76
תחום שיפוט	11,490 דונם
- דירוג ארצי	129
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   סח'נין (למפת הגליל המערבי רגילה)   סח'נין (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום סח'נין (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום סח'נין 32°51′52″N 35°17′54″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	4 מתוך 10
- דירוג ארצי	179
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4000
- דירוג ארצי	133
לאום ודת   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 94.9%   ערבים-נוצרים: 5%   דרוזים: 0%   אחרים: 0.1% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.2% גילאי 5 - 9 9.6% גילאי 10 - 14 9.6% גילאי 15 - 19 9.2% גילאי 20 - 29 17.1% גילאי 30 - 44 20.4% גילאי 45 - 59 16.3% גילאי 60 - 64 3.1% גילאי 65 ומעלה 5.5% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 18 –  יסודיים 10 –  על-יסודיים 9 תלמידים 7,856  –  יסודי 3,984  –  על-יסודי 3,872 מספר כיתות 306 ממוצע תלמידים לכיתה 25.7 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל סח'נין נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר הבית

היסטוריה

סח'נין ידועה עוד מן התקופה העתיקה, ויישוב בשם דומה נזכר לראשונה בתעודות מצריות^{[דרוש מקור]}.

לאורך התקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית התקיימה במקום העיירה היהודית סכנין. בעיירה ישבו ופעלו בין היתר התנא רבי חנינא בן תרדיון והאמורא רבי יהושע דסכנין, הנזכר רבות במדרשי חז"ל. העיירה סכנין נזכרת רבות בכתבי חז"ל, בין היתר בשל הבקעה השופעת בה היא שוכנת ובשל יבוליה המשובחים, עד שתואר כי מתאניה נטף דבש: ”אמר ר' שמעון בן חלפתא היה מעשה שאמר ר' יהודא לבנו בסיכנין עלה והביא לנו גרוגרות מן החביות, עלה והושיט ידו ומצאה של דבש”.

בתחומי העיר מצויים שרידי עתיקות, ובהם קבר המיוחס לרבי יהושע דסכנין שחי במאה הרביעית, המכונה בערבית "נבי א-סאדיק". בימי הביניים שימש הקבר כאבן שואבת לעלייה לרגל. אף היום יש העולים לרגל לקבר.

העיר שימשה כמרכז אזורי חשוב בעת שלטון האימפריה העות'מאנית, ודאהר אל-עומר צירף אותה לתחום השפעתו. גם לאחר נפילתו של דאהר אל-עומר המשיכה העיר לשמש כמרכז חשוב לערביי הגליל בהמשך ימי האימפריה הע'ותמאנית וכן בימי המנדט הבריטי.

לאחר קום המדינה

במלחמת העצמאות, הכפר נכנע לצה"ל ב-20 ביולי 1948 יום לאחר כניסת ההפוגה לתוקף. צה"ל לא השאיר חיל מצב במקום ועזב זמן קצר לאחר הכניעה. העזיבה אפשרה לאנשי הגדוד הרביעי של צבא ההצלה להיכנס אל הכפר, ועם תפיסת הכפר, 'צבא ההצלה' העניש את האחראים לכניעה לצה"ל. הכפר נכבש סופית, לאחר קרב קצר, ב-30 באוקטובר 1948 במבצע חירם: גדודי חיל המשמר של מחוז חיפה השתלטו על סח'נין, מג'ד אל כרום, דיר חנא ועראבה, כשברוב המקרים משלחות של הכפרים הגיעו וביקשו כניעה.

הכפר נכלל בתחומי מדינת ישראל, ותושביו קיבלו אזרחות ישראלית. בשנת 1978 היו בו כשלושה עשר אלף איש. תושבי הכפר התפרנסו מחקלאות, מגידולי שדה וגידול זיתים וטבק.

שנות ה-70 היו שנים של התפתחות מואצת באזור, כאשר התפתחה העיר כרמיאל ותוכננה הקמתם של יישובי גוש שגב, במסגרת "ייהוד הגליל". למטרות אלו תוכננה הפקעת אלפי דונמים של אדמה מהכפר ומסביבותיו. מדיניות זו הביאה להתנגשויות אלימות בין תושבי סח'נין ובין כוחות המשטרה ב-30 במרץ 1976 המכונות "יום האדמה". שלושה מתושבי העיירה נהרגו בהפגנות, המצוינות עד היום על ידי ערביי ישראל ביום השנה לקיומן בתהלוכות מחאה ועצרות זיכרון.

בשנת 1995 קיבלה סח'נין מעמד של עיר בטקס בנוכחות ראש הממשלה יצחק רבין.

בשנת 2000 הייתה העיר מוקד לאלימות שפרצה בעת אירועי אוקטובר 2000. בסמוך לפני האירועים חלה תסיסה בעיר, ובין היתר עקב בניית בסיס צבאי גדול במבואותיה המערביים, והסכסוכים הבלתי פוסקים באשר לשטח השיפוט. באירועים עצמם התקיימו הפגנות אלימות בעיר ובסביבותיה, שגלשו אף לאזור התעשייה הסמוך תרדיון השייך למועצה האזורית משגב. שניים מתושבי העיר נהרגו באירועים. כיום קרוי רחוב ראשי בעיר "רחוב שוהדאא' אל-אקצא" (רחוב השהידים של אל-אקצא) על שם ההרוגים, ואנדרטה גדולה מוצבת לזכרם בכיכר המרכזית.

אוכלוסייה ודת

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2023 (אומדן), מתגוררים בסח'נין 33,295 תושבים (מקום 66 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.5%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 86.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,158 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח). בעיר מתגוררים כ-1,600 נוצרים, שהם 5.1% מהאוכלוסייה, והשאר (94.9%) הם מוסלמים. בתוכם יש גם קהילה קטנה של סופים, ולהם מסגד במזרח העיר.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ספורט

בשנת 2003 עלתה קבוצת הכדורגל של העיר, הפועל איחוד בני סכנין, לליגת העל בכדורגל ואף זכתה בגביע המדינה בכדורגל לשנת 2004. בעזרת תרומות שהגיעו מקטר ובתיווכו של אחמד טיבי, נבנה בעיר אצטדיון מודרני, בעל תכולה של 8,500 מקומות ישיבה, והוא קרוי "אצטדיון דוחה" על שם עיר הבירה של קטר. האצטדיון נחנך בשנת 2005.

בשנת 2019 ירדה הקבוצה לליגה הלאומית ובשנת 2020 שבה לליגת העל.

השכלה

בסח'נין פועלים מספר בתי ספר לחינוך יסודי, שלוש חטיבות ביניים ושלושה בתי ספר תיכון. בנוסף פועלת בעיר ספרייה ציבורית, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה ומכללה טכנולוגית להנדסאים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סח'נין בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של סח'נין

• פרופיל סח'נין נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• ניר יהב‏, כדורגל, מעיין עתיק ומערה יהודית מסתורית: הסודות של סכנין, באתר וואלה!‏, 21 ביוני 2016
• סח'נין (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית