סריגה במסרגה אחת

סריגה במסרגה אחתאנגלית: Crochet), הוא הכינוי העממי ליצירת טקסטיל באמצעות מסרגה (אנ') אחת צרה עם קצה מעוקל המיועד לעזור בתפיסת ומשיכת חוט הסריגה המשכי כדי ליצור לולאות המחוברות לשורה שמתחתן וללולאות שמשני צידיהן.

סריגה במסרגה אחת

האקדמיה ללשון העברית קראה לאופן העשייה הזה סריגת קרס[1], כמו כן מופיע השם יצירה בצינורה.

המסרגות בעלות הקרס, מיוצרות ממגוון חומרים כמו מתכת, עץ, במבוק או פלסטיק ובמגוון מידות.

אפשר ליצור במסרגת הקרס תחרה, סוודרים, צעיפים, שמיכות, בדים, תיקים, בובות אמנות וכל מה שהיוצר/ת רוצים.

בישראל נוהגות נשים מקבוצות שונות לסרוג כיפות במסרגה אחת. חבישת כיפה סרוגה הפכה גם למעין סמל פוליטי של אנשי הציונות הדתית שזכו על כן לכינוי 'כיפות סרוגות'.

אופן היצירה בצינורהעריכה

הדגמה של טכניקת הסריגה במסרגה אחת

בסריגה זו מתחילים ביצירת לולאה ראשונית ולאחר מכן מושכים באמצעות המסרגה חוט דרך הלולאה הקיימת. כך שבכל פעם ישנה לולאה אחת שאיתה עובדים ודרכה משחילים את החוט וכך יוצרים את הלולאה הבאה. סוג סריגה זה ידוע גם כקרושה. מן הלולאה הראשונית אפשר ליצור עיגול או ריבוע, אם רוצים סריג גדול יותר מתחילים עם שורה של לולאות בסיס, שעליהן ממשיכים אחר כך עוד שורות של לולאות מורכבות או פשוטות.

בגלל הקלות היחסית של יצירת עיניים בודדות ואפשרות לעבוד לכל מיני כיוונים להפסיק את הסריגה ולהתחילה שוב במקום אחר ביצירה בשונה מסריגה בשתי מסרגות שבה היוצר/ת צריך לשמור לרוב על רצף בהמשכיות הסריגה. אפשר לשלב את עבודת הצינורה עם טקסטילים אחרים[2].

הסריג, מושפע מעובי החוט וצורות הליפוף השונות של כל עין, חוט עבה נהוג ליצור בצינורה עבה, אך אפשר גם 'לדלל' את היצירה או ליצור מעין 'חורים' על ידי שימוש בצינורה עבה יותר מהנחוץ, בשנות ה-1970 התחילו תעשיינים ליצר מיני חוטים שבהם עירבו גם חוטים תעשייתיים מבריקים, חוטים עם קשרים וכל מיני תערובות. מה שאפשר לקבל סריג הרבה יותר 'מעניין' בצורה מהירה יותר[3].

בצינורה משתמשים גם ליצירת 'ריבועי סבתא', יחידות קטנות שיכולות להיות גם עגולות[4],מחומשות, משושות, מתומנות או בצורת פרח שמהם תופרים או מחברים עם הצינורה, מוצרים יותר גדולים, או אפשר להוסיף ביניהן סריגה עם חורים גדולים (מעין רשת) וליצור צעיפים וילונות עדינים תחרה אירית, או כל מה שמדמינים היוצרים.

היסטוריהעריכה

אין תאריך מדויק לתחילת היצירה באופן זה. התיעוד ההיסטורי הכתוב נמצא רק בארצות המערב, באיטליה יש מקורות ראשוניים רבים מ-1500 המציינים את אופן היצירה כ'תחרת הנזירה' ומניחים שמשם זה נפוץ לספרד בשנות ה-1700 ומשם לצרפת וצפונה.

בכנסייה הקתולית הרומית הרבו להשתמש בקישוטים של רקמות, תחרה ותחרת סלילים בבגדי הכהונה, המזבח, וככיסויים לחפצי קדושה. אבל לא ברור האם גם יצירות עבודת הצינורה היו בשימוש כזה במאה ה-16. החוקרת ליס פאלודן (Lis Paludan) טוענת בספרה,Crochet History & Technique, שחיפשה רבות במוזיאונים כנסיות ארכיונים אבל מצאה רק דוגמאות מעטות של יצירות צינורה[5], ואף אחת מהן לא הייתה מוקדמת מהמאה ה-19.

בשנות ה1840, היה רעב גדול באירלנד, כי הגידול העיקרי שלהם תפוחי האדמה סבלו מכל מיני מחלות[6],אנשים רבים היגרו לאמריקה, אבל רבים נשארו וסבלו ממש מחרפת רעב. המלכה ויקטוריה מאוד אהבה תחרות עדינות, והיא התחילה לרכוש אותן מהנשים האיריות, ובהשפעתה נשות האצולה, החברה הגבוהה ואף המעמד הבינוני, העתיקו את המלכה, לבשו הרבה פריטי אופנה וציפו את מדפי ארונותיהן בפסי תחרה וכך ספקו מעט פרנסה לנשים האיריות.

בשנת 1842, קורנליה מי [Cornelia Mee] פרסמה את[7] Manual of Knitting, Netting And Crochet. לאחר מכן עד שנת 1847 פרסמה 19 מאמרים על עבודת יד, רובם על סריגה בצינורה. היא טענה שהיא המציאה את הסריגה בצינורה וכי "לפני שהיא כתבה על כך, לא היה שום ידע על זה מלבד עבודות הקרסים הפשוטות של הרועים". היא המשיכה לפרסם דוגמאות לסריגה בצינורה במשך 30 שנים. ראתה בעצמה חדשנית, וגם הטיבה לפרסם את עצמה. ומכרה יותר מ-300,000 העתקים של ספרי הסריגה בצינורה שלה.

בשנת 1846 פרסמה העלמה אלנור ריאגו דה לה בראנשארדיאר [Eleanore Riego de la Branchardie`re][7] פרסומים על עבודת הצינורה, והיא המשיכה לפרסמם עד 1888, גם היא טענה שהיא המציאה את עבודות הצינורה. ב-1851 בתערוכה הגדולה היא זכתה במדליית זהב היחידה שניתנה לעבודת הצינורה.

בשנת 1884 מפרסמת תרז דה דילמונט, [Th'ere`se de Dillmomt ] את [8]The Complete Encyclopedia of Needlework. על פי הצעת ג'ין דולפוס, נכד של אחד משלושת המיסדים של מפעל החוטים והבדים לרקמה, שנודע לימים בשם DMC. את המפעל הקימו ב-1746 דולפוס מיג וצי [Dollfus, Mieg & Cie]. האנציקלופדיה פורסמה ב17 מדינות וב62 השנים הראשונות נמכרה ביותר ממיליון וחצי עותקים והיא נמכרת עד היום. הפרק על יצירה בצינורה הוא בן 68 עמודים ומקיף שלל דוגמאות למוצרים שימושיים וקישוטיים ומאויר באיורים מאירי עיניים.

במלחמות נשים לרב נקראות לסרוג לחיילים כובעים, גרביים, צעיפים וכפפות. באוסטרליה במלחמת העולם הראשונה היו גם נשים שיצרו תחרות במסרגה אחת[9] שבהן שולבו מוטיבים פטריוטיים כגון אניות, חיילים, מדליות או סמלי חילות שונים. כמו כן שולבו משפטים כגון, God Bless our boys או Success To the Allies והיו שיצרו עבודות זיכרון למישהו שנהרג. חלק נעזרו בדוגמת תחרת הזיכרון שנוצרה בשנת 1916 לזכרו של הרוזן הורשיו קיצ'נר. כמו כן נוצרו הרבה בגדים, מפיות ויצירות נוספות שנמכרו בירידים שהכנסותיהם נתרמו לטובת החיילים בחזית.

בשנים הראשונות של המאה ה-20, עבודות במסרגת הצינורה היו מאוד נפוצות. נערות למדו מאמהות, דודות או סבתות כיצד ליצור חפצים שימושיים או קישוטיים לבית, לא היה מקובל שנשים תשבנה בחיבוק ידיים. הייתה פריחה של שבועוני נשים, שגם נתנו הוראות למה שהם כינו 'האמנויות הנשיות'. המוציאים לאור של השבועונים הדפיסו גם ספרים עם דוגמות של עבודות צינורה. בשנת 1912 יצא לאור הספר, The Home Art crochet Book[10], שכתבה פלורה קליקמן [Flora Clickmann], הספר מכיל דוגמאות חדשות לגמרי להוספת עבודות צינורה ללבני נשים, למפיות עם חרוזים, לתכים קישוטיים של קישוטי בגדים. עיון בהוראות מגלה שהן פחות מפורטות מאשר הדוגמאות העכשוויות, הדוגמאות מסודרות בספר על פי קושי העשייה, וכפי שכותבת אחת החוקרת הלן פרי [Helen Free] שהמצנרת הממוצעת בתחילת המאה ה-20 הייתה הרבה יותר מיומנת מהמצנרת המומחית כעת. העניין הנמשך בדוגמאות של עבודות צינורה, הביא להוצאה מחודשת[11] של הספר בשנת 1990. במבוא העורכת מזכירה לקוראי האנגלית שהמינוחים האנגליים שונים במעט מהאמריקאיים ולכן נוספה לספר גם טבלת המרה של המינוחים כמו גם של מידות המסרגות.

השימוש ביצירה בצנורה במדעעריכה

כבר בשנת 1966, אמר המדען ריצ'רד פינמן בהרצאה שנשא לפני האיגוד הלאומי של מורי המדע (אנ') האמריקאי ש"סריגה מתאימה מאוד כדי להסביר מתמטיקה"[12], ואכן ישנם שישה מושגים מתמטיים שמודגמים ומוסברים על ידי דגמים שנסרגו במסרגה אחת. משטח היפרבולי, מערכת לורנץ, חבורה ציקלית, כפל, סדרה חשבונית, וטבעת מוביוס.

דוקטור דאימנה טמינה, מתמטיקאית באוניברסיטת קורנל, גילתה בשנת 1997 כיצד ליצור דגמים של פרק בגאומטריה[13], ההיפרבולה, ביצירה בצינורה. עד אז מדענים חשבו שבלתי אפשרי לבנות דגמים כאלה, כמו השוניות שצמחו בטבע במשך מיליוני שנים. כך נולד דגם ענקי שבו השתתפו אלפי נשים ביצירת 'פרויקט השונית המצונרת'.

פרויקט השונית[14] נהגה ונחנך על ידי שתי האחיות התאומות מרגרט וכריטין וורטהיים, ילידות אוסטרליה בשיתוף עם [15]The Institue o Figuring (אנ') שבלוס אנג'לס. התאומות החלו את המיזם כתגובה למשבר שעובר על שוניות שנהרסות בגלל שינויי האקלים. השונית שנסרגה מדמה שונית טבעית ואמורה להזכיר לאנשים לשמור על הסביבה. עבור ילדים רבים זו עלולה להיות האפשרות היחידה שלהם לראות כיצד נראית שונית על כל חלקיה, כאשר לעיתים קרובות מדי שומעים על הרס שוניות ברחבי העולם.

מרגרט ורטהיים חוקרת בשנים האחרונות את הגאומטריה של זמן החלל [Geomerty of Spacetime][16], לדבריה החלל בנוי כמבנה היפרבולי ונשים שסרגו במסרגה אחת יצרו צורות היפרבוליות מבלי שידעו שיש מבנה מתמטי כזה. לדבריה החלל דינמי מתקמט ומתעקם והשאלה הגדולה של האסטרופיזיקה כיום היא האם יש לחלל מבנה כוללני או גאומטריה כללית. היא מסבירה שסריגה, עבודת הצינורה ורקמה משוכלת הן ביסודן תהליך אלגוריתמי. חוקרים פמיניסטיים של המדע טענו כבר מזה זמן שיש קשר ישיר בין מלאכות היד למיחשוב ובכל זאת עדיין נפוץ המיתוס שאין קשר בין עיסוקים נשיים ומלאכות יד לבין מיחשוב.

התועלת הבריאותית של סריגה בצינורהעריכה

מחקרים רפואיים שונים[17] שבים ומראים שיש הרבה יתרונות בריאותיים ביצירה במסרגה אחת, בשנת 2014, קתרין וארסילו [Kathryn Vercilo] אספה עדויות מנשים על ההשפעה הפסיכולוגית והגופנית של יצירה במסרגה אחת בזמן משבר, ופרסמה אותן בספר בשם, Crochet Saved My life, ארבע שנים לאחר מכן בשנת 2018 החוקרת האוסטרלית פיפה בורנס [ Pippa Burns מאוניברסיטת וולונגונג [Wollongong] חקרה יחד עם רוזמרי פאן דה מאר, כיצד היצירה בצינורה יכולה לעזור לאנשים. שני המחקרים היו אנונימיים, בכל מחקר השתתפו בערך 8000 נפשות, רוב התשובות נענו על ידי נשים, במחקר של 2018 50% מהמשיבות היו בגילאי 41-60, במחקר של 2014 34% היו בין גילאי 36-50 ו 35% היו בין גילאי 51-60.בשני המחקרים ההמשיבות סרגו כל יום. במחקר של 2014, היו רק 1/3 מהשאלות שהיו במחקר של 2018. למחקר השני נענו משיבות מ75 ארצות. בעוד במחקר של 2014 ענו 25% שהן סרגו רק 2-5 שנים ו20% שסרגו יותר מ30 שנה. במחקר של 2018 58% של העונות סרגו בין 1-10 שנים. בשני המחקרים אנשים נשאלו למה הם מצנרים, השאלה לא שאלה ישירות לגבי בריאות נפשית, אבל התשובות מראות בבירור שיש קשר בין הסריגה לבין הרגשות הטובים. שלושת הסיבות הראשונות לסריגה היו 1.יצירתיות, 2. הרפיה 3. תחושה של הישג. לשאלה מה התועלת שבסריגה השיבו 90% רוגע, 82% אושר, 74% שיפור הזיכרון, 71% שיפור הריכוז.

מקובל לחשוב שכדי לשמור על צלילות המוח בגיל השלישי רצוי לפתור תשבצים או סודוקו. יונס גדה[18] [Yonas Geda], פרופסור עמית לנירולוגיה ופסיכולוגיה במרפאות מאיו שבאריזונה, פרסם מחקר בחוברת אביב 2011 של The Journal of Neuropsychiatry & Clinical Neurosciences ובו כתב ש"לאנשים שקוראים ספרים, משחקים משחקים ועוסקים במלאכות יש סיכון מופחת ללקות בבעיות קוגניטיביות שהן התחלה של אלצהיימר".

יצירת אמנות בצינורהעריכה

האמנית השווייצרית סופי טאובר-ארפ, הייתה אמנית שיצרה בגאומטריה אבסטרקטית[19], במשך כל שנות היצירה שלה בין תקופת הדאדא (1919-1915) ועד למותה בשנת 1943. בין יצירותיה רקמות, הדבקות, ציורים ויצירות בצינורה.

במשך דורות נוצרו הרבה סריגי צינורה בצורה של שורות מאורגנות ומסודרות של דוגמאות העבודה, והיצירתיות הזו מכונה מלאכה או מלאכת יד. יצירה בצינורה בצורה חופשית[20] היא יצירה ללא דוגמה או 'סדר', היוצר/ת יכולים להכניס את הצנורה לכל חלק של היצירה. אפשר לעבוד לכל הכיוונים, ההתחלה עם מעין לוח חלק וממשיכים לאן שהאמנות מוליכה את היוצר/ת. היצירה בצורה חופשית נחשבת כאמנות, כי היא קרובה יותר לציור כאשר היא דו ממדית, או לפיסול כאשר היא תלת ממדית.

ישנם יוצרים המשתמשים בצינורה כדי ליצור מיצגים של צמחייה, כלי בית, חלקי גוף ועוד. האמנית המאיירת קייתלין מקורמאק[21] יצרה דמויות של שלדי חיות, צורות אנתרומורפיות ומבנים דמויי מבצרים וכנסיות.

בשנת 2018 עיצבה חברת Choi+Shine Architects מיצב לפסטיבל האורות במפרץ המרינה של סינגפור[22]. המיצב שמדמה את קיפודי הים, החיים על קרקע הים ובבריכות סלעים נוצר במסרגה אחת מחוטי פוליסטר, עלי ידי 50 אנשים שיצרו שהשתמשו ב-1700 מטרים של חוטים כדי ליצור ב-10 שבועות חלקים שונים של כל אחד משלושת הדגמים. מטרת המיצב הייתה לחקות את הדוגמאות המתמטיות שיוצרות את העטיפה העדינה של היצורים הימיים הללו ולבטא את היופי והמגוון של הטבע.

מיחזור משביח בצינורהעריכה

אם בגלל יופים של פריטי עבודת צינורה שונים ואם בגלל הזמן שנשים השקיעו ביצירתם, אפשר למצוא הרבה יצירות של בגדים מחודשים או חדשים לגמרי המקושטים או מורכבים מפיסות תחרה מצונרת[23].

אופן היצירה בצינורה, מאפשר להשתמש בה למיחזור ושימוש מחודש של חומרים שונים[24],למשל שקיות ניילון, אפשר לחתוך לפסים, נוהגים לצנר מהם תיקים, שטיחי מקלחות, ושטיחים עבור חסרי בית. גם בדים אפשר לחתוך לפסים וליצור מהם כיסויים למיטות, לרצפה וכריות. כמו כן אפשר לצנר עם פיסות ניר עיתון, סרטי וידאו ישנים, ואפשר לפרום סריגים ישנים ולהפכם שוב לחוטים רגילים. אפשר גם לחבר מפיות מצונרות בעזרת מסרגת הקרס[25] לשמלה או למלבוש אחר.

במאה ה-21 מרבים לצנר בסריג טריקו, שאפשר לגזור מחולצות וגופיות משומשות[26][27], ואפשר לרכוש בחנוית לעבודות יד קצוות של גלילי סריגי טריקו שמשמשים לעשית סריגים עבים. למעשה כל חוט גמיש יכול לשמש לעבודת צינורה, חבלי כביסה גמישים, חוט תיל דקיק.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סריגה במסרגה אחת בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ איך אומרים בעברית, האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ Mary Tibbals Ventre, Crochet, A basic Manual for Creative Construction, Boston: Little, Brown, 1974, 1974, פרק Using Crochet With Other Textile Techniques, עמ' 95-105,ISBN 0-316-39961-5. (באנגלית)
  3. ^ Shorcuts To Elegance, עריכה: David L. Harrison, David Lawton, New York: TIME-LIFE, 1974, 1973, פרק Giant Stitches For Fadter Needlework, עמ' 158-183. (באנגלית)
  4. ^ Haakpatronen, Offenburg Germany: Burda, 2006, 2006, פרק Iers Haakwer, Motieven, עמ' 60-70,71-87. (בהולנדית)
  5. ^ Lis Paludan, CROCHET History & Technique, תרגום: Jean Olsen, Maria zanders, עריכה: Dorothy T. Ratigan, Colorado USA: Interweave, 1995, 1986, פרק Nun`s Work - Nun`s Lace, עמ' 10, ISBN 1-883010-09-8. (באנגלית)
  6. ^ CHRISTOPHER JOHN BROOKE PHILLIPS, Victoria’s Passion: Queen Victoria’s Unremitting Love of All Things Lace, PIECEWORK, ‏9.3.2020 (באנגלית)
  7. ^ 1 2 Richard Rutt, A History of Hand Knitting, Colorado USA: Interweave, 1989, 1987, פרק The Victorian Age and the Belle 'epoque, עמ' 115-116, ISBN 0-934026-35-1. (באנגלית)
  8. ^ Th'ere`se de Dillmomnt, The Complete Encyclopedia of Needlework, Philadelphia: Running Press, 1996 3rd, 1972, פרק Foreword of the Third Edition, Crochet, עמ' iii ,277-344, ISBN 1-56138-702-9. (באנגלית)
  9. ^ Dianne Rutherford, 'Our Hero We're Proud of Him' : Patriotic Crochet in the First World War, Australian War Memorial, ‏4/3/2011 (באנגלית)
  10. ^ Helen Free, Flora Klickmann, ENFYS, ‏23/4/2020 (באנגלית)
  11. ^ Flora Klickmann, The Home Art Crochet Book, עריכה: Mary Carolyn Waldrep, New York: Dover, 1990, 1990, פרק Publisher`s note, Abbreviations used in book, עמ' v,-vii, ISBN 0-486-26241-3. (באנגלית)
  12. ^ Lela Nargi, 6Math Concepts Explained by Crochet, MF, ‏13/9/2016 (באנגלית)
  13. ^ Crochet for Science and the Science of Crocheted Coral, From the Lab Bench, ‏19/3/2015 (באנגלית)
  14. ^ Margaret Wertheim, SCIENCE+ART PROJECT: CROCHET CORAL REEF, Art Crochet Coral reef (באנגלית)
  15. ^ Crochet Coral Reef - Exhibition, The Institute For Figuring, ‏June 2020 (באנגלית)
  16. ^ Anne Strainchamps, Crocheting the Unknowable Geometry of Spacetime, To the Best of our KNOWLEDGE, ‏7/10/2017 (באנגלית)
  17. ^ Kathryn Vercillo, Research: Creativity and Calm are Leading Benefits of Crochet, PsychCentral, ‏1/10/2018 (באנגלית)
  18. ^ The Truth About Knitting and Crochet….They are Good for You!, CRaft Yarn Council (באנגלית)
  19. ^ Carolyn Lanchner, Sophie Tauber -Arp, New York: The Museum of Modern Art. New York, 1981, 1981, פרק Sophie Tauber -Arp:An Introduction, Plates, עמ' 9-19,37, ISBN 0-87070-598-9. (באנגלית)
  20. ^ Amu Solovay, Throw Out the Patterns and Rules to Create Freeform Crochet Art, The Spruce Crafts, ‏6/3/19 (באנגלית)
  21. ^ crochet sculptures of skeletal remains and headless torsos by caitlin mccormack, designboom (באנגלית)
  22. ^ Emile Uys, The Urchins is taking the craft of crochet to a new level, DESIGN INDABA, ‏8/2/2018 (באנגלית)
  23. ^ 30 STUNNING EXAMPLES OF UPCYCLED CROCHET, Crochet Concupiscence, ‏7/7/2016 (באנגלית)
  24. ^ Kathryn Vercillo, 10Items You Can Recycle With Crochet, The Spruce Crafts, ‏26/6/2019 (באנגלית)
  25. ^ Donna Lawson, Oldies But Goodies, New York: Butterick, 1977, 1977, פרק Dejhaws Doilie Dress, עמ' 106-108, ISBN 0-88421-032-4. (באנגלית)
  26. ^ Stephany Henkel, How to Crochet a T-Shirt Rug, Felt Magnet, ‏7/3/2018 (באנגלית)
  27. ^ Jessyratfink, T-shirt Yarn, Instructablescrafts (באנגלית)