עֲדֵי עַד הוא מאחז ויישוב קהילתי בגוש שילה. היישוב שייך למועצה אזורית מטה בנימין, ומתגוררות בו כחמישים משפחות.

עדי עד (מאחז)
עדי עד במבט מכביש עמק שילה
עדי עד במבט מכביש עמק שילה
טריטוריה יהודה ושומרון
מחוז מחוז יהודה ושומרון
תאריך ייסוד 1998
גובה 854 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במאחז 50 משפחות (2019)
קואורדינטות 32°02′26″N 35°20′06″E / 32.04063889°N 35.33490833°E / 32.04063889; 35.33490833 

אטימולוגיה עריכה

שם היישוב נגזר מהפסוק ”זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ.” (ספר תהילים, פרק קל"ב, פסוק י"ד). ונזכר בפסוקים נוספים[1].

גאוגרפיה עריכה

היישוב ממוקם על הר בגובה של 854 מטר, צופה אל הסרטבה ואל עבר הירדן, וחולש על יישובי הבקעה ממזרח ועל יישובי גוש שילה מצפון־מערב.

היסטוריה עריכה

הוקם בשנת 1998 (ה'תשנ"ט) על ידי תושבי שבות רחל הסמוכה כתגובה להסכם וואי. בעבר פעלה במקום ישיבה חקלאית בשם "שדות אמיר"[2].

מאז 1998 ועד 2011 הוציא המנהל האזרחי 81 צווי הריסה למבנים בשטחו. רובם המכריע של הצווים לא נאכפו.[3] בנוסף חתם ראש המנהל האזרחי על צו לפינוי פלישה חקלאית בנוגע לחלקה המצויה בבעלות פרטית פלסטינית, אך הצו לא מומש. בעקבות אי-אכיפת הצו עתרו בעליה של החלקה לבג"ץ בשנת 2011.[4] ב-2014 עתרו לבג"ץ ראשי המועצות של הכפרים תורמוס עיא, אל-מוע'ייר (נפת רמאללה), קריות וג'אלוד בדרישה לפנות את המאחז, הן בגלל שהוא הוקם באופן לא חוקי, וחלקו על אדמות פרטיות של תושבי הכפרים, והן בגלל שלטענתם הוא מוקד לפעילות עבריינית ותושביו נוקטים אלימות כלפי הפלסטינים באזור. בתגובה לעתירה הודתה הפרקליטות כי ישנם שבעה מבנים על קרקע פרטית, אולם טענה שרוב המאחז בנוי על אדמות מדינה והודיעה שהיא מתכוונת להסדיר בנייה זו.[5][6] בתשובה ב-2017 הודיעה המדינה לבג"ץ כי היא שוקלת להשתמש לראשונה בחוק ההסדרה, כדי להפקיע את האדמות.[7] ב-2018 הודיעה המדינה שהיא מתכונת להסדיר את המאחז, ושוקלת האם לעשות זאת כיישוב עצמאי, או כשכונה של אחד הישובים הסמוכים, שילה או עמיחי.[8]

החקלאות ביישוב מבוססת על כרמים ויקב בו מייצרים שיכר, פרחים, פירות וירקות בחממות, מלונים, אבטיחים, עצי זית, מאפייה אורגנית, וגבינות תוצרת בית. במקום גם חוות סוסים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא עדי עד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה