ערפד מדומה אף-לב

ערפד מדומה אף-לב (שם מדעי: Cardioderma cor) הוא מין של עטלף קטן-בינוני במשפחת הערפדים המדומים, שחי במזרח אפריקה והמין היחידי בסוגו. הוא תואר מדעית בשנת 1872 על ידי הזואולוג הגרמני וילהלם פיטרס, וקרוי על שם צורת הלב שמופיעה על עיטור העלה האפי שלו. ערפד הלב קרוב מבחינה חיצונית וגנטית לסוג האפריקני ערפד מדומה צהוב-כנף שכבד וססגוני יותר, ובין השניים יש חפיפה באזורים מסוימים.

ערפד מדומה אף-לב
מצב שימור
conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	עטלפים
תת־סדרה:	דמויי עטלפי פרי
משפחה:	ערפדים מדומים
סוג:	ערפד מדומה אף-לב
מין:	ערפד מדומה אף-לב
שם מדעי
Cardioderma cor ‏פטרס, 1872
תחום תפוצה

תיאור

אנטומיה ומאפיינים פיזיים

הערפד הלבבי הוא עטלף קטן-בינוני דמוי ארנבון עם מבנה גוף דק וקליל, ראש גדול ומעוגל וכנפיים רחבות מאוד ושקופות למחצה. הגולגולת רחבה ומקושתת, הלחיים מלאות, והלוע קצר, רחב ומעוגל. השפתיים גדולות, עבות ומכוסות זיפים. העיניים גדולות ובולטות במיוחד וצורתן כחרוז. ערפד הלב מתאפיין באוזניים ארנביות גדולות וארוכות שאורכן כמחצית מאורך הגוף עם צפירים ארוכים ומחודדים. האוזניים מכוסות בשיער קצר בצידן החיצוני ומתחברות בבסיס, ויש להן קצה מעוגל ורכסים רוחביים בולטים בפנים האפרכסת.

בחזית הפנים של ערפד הלב, מזדקר עיטור עלה אפי גדול ורחב באורך של 15 מ״מ שמורכב מיריעת עור אליפטית המשתרעת מהשפה עד למצח; במרכז היריעה, יש קמט עור בולט בצורת לב שהעניק למין את שמו ומעליו קמט עור צר דמוי מקל שחוצה את היריעה אנכית. הלב והמקל מתחברים יחדיו במרכז בצורת ראש חץ. השיניים גדולות וחדות ומותאמון למזון מן החי. העור של ערפד הלב בפלג הגוף האחורי ובצידי הכנפיים קשיח, יבלתי ועבה במיוחד, והוא נועד להגן על הרקמות העדינות במקומות הללו מפני קרינה אולטרה-סגולה שנפוצה במקומות חשופים לשמש שבהם הערפד לן לעיתים קרובות.

אורך הראש והגוף של הערפד הלבבי 66–85 מ״מ, אורך הזרוע 50–58 מ״מ ואורך האוזניים 30–41 מ״מ; משקלו קל יחסית ונע בין 21 ל-35 גרם. אין דו-צורתיות זוויגית בין הזכר לנקבה. בדומה לבני משפחתו, ערפד הלב נטול זנב אולם מאידך יש לו קרום תעופה אחורי רחב ומפותח. ערפד הלב קרוב חיצונית וגנטית לערפד צהוב-כנף אך האחרון נבדל ממנו במספר דברים בולטים: הוא כבד יותר, אוזניו וכנפיו בצבע צהוב-כתום, פרוותו בהירה יותר והעלה האפי שלו גדול וקטום.

כסות

לערפד הלבבי פרווה ארוכה, צפופה ומדובללת. צבעה הכללי נע בין אפור כחלחל או כסוף לאפור כהה מעורב בשיער צהבהב ולבן. בדרך כלל הגב בעל גוון אפור כהה יותר, והצד התחתון חיוור בהרבה ונוטה לאפרפר או לבנבן. אזור המצח, בסיס האוזניים, העורף והגרון בעלי גוון זהב או ירוק-זית, הפנים בצבע אפור כהה או בהיר והסנטר והלחיים לבנבנים.

האוזניים בולטות בצביעה המגוונת שלהן: החצי התחתון צבוע בורוד עז או סמוק, הצפיר צבוע בורוד-אלמוג או כתמתם, החצי העליון חום-ורוד מלוכלך ועל שולי האוזן יש רצועה שחורה. האוזניים עשויות להיות ורודות או שחרחרות לגמרי. הצבע הורוד עז או הסמוק מופיע על מקומות נוספים אצל ערפד הלב: השפתיים, עיטור העלה האפי והלב שבמרכזו, השוקיים, הזרועות והרגליים. הכנפיים אפרוריות-שחרחרות או צבועות בחום דהוי מעורב בורוד מלוכלך.

תפוצה ובית גידול

ערפד הלב מצוי במזרח אפריקה. טווח התפוצה שלו משתרע על צפון טנזניה, מרבית קניה, סומליה, אריתריאה וג'יבוטי, מחצית מאתיופיה, צפון-מזרח אוגנדה, דרום-מזרח דרום סודאן, ומזרח סודאן. ייתכן שהוא מצוי גם בזנזיבר, רוואנדה, בורונדי וזמביה. הערפד מאכלס גבהים נמוכים יחסית, כשהשיא המתועד הוא 940 מטר מעל פני הים. בית הגידול של המין מורכב מסוואנה מישורית, סוואנת-שיח דוקרנית, בתה חופית, יער גדותיים ואפיקי נהרות יבשים.

אקולוגיה

נוף אופייני לבית גידולו של ערפד הלב במזרח אפריקה.

פעילות וציד

ערפד הלב הוא יונק פעיל לילה ודמדומים; את שעות היום החמות הוא מבלה בנמנום בתוך עצי באובב, כיסי סבך, מערות יבשות או בקתות נטושות של המסאי ומתעורר לקראת הערב או לאחר השקיעה. יחסית לעטלפים אחרים, ערפד הלב עירני למדי במהלך היום ומגיב במהירות לרעשים חשודים סביבו. הערפדים הלבביים חיים בבדידות, בזוגות או במושבות קטנות של עד 80 פרטים; מסיבה לא ידועה, הם בדרך כלל חשדנים כלפי עטלפים ממינים אחרים ומעדיפים לא לחלוק איתם מרחב משותף. במקרים מסוימים, נצפו מושבות מעורבות עם פרספון, פרסף, עטלף פירות מצוי, אשמן הילדגרד ואשמן זנב-נדן אפריקני.

עם רדת החשיכה, הערפדים יוצאים מהמחבוא בזוגות או בקבוצות קטנות ועפים לעבר אתרי האכלה עיקריים, ובמהלך הדרך עוצרים מדי פעם על ענפי עצים שמהם זיהו צלילי חרקים בשביל לצוד לעצמם חטיף קל. לרוב, הם נוטים לא להתרחק ממקום הלינה יתר על קילומטר, ובמידת האפשר נשארים בטווח של 400 מטר בלבד ממנו. במהלך העונה היבשה, הערפדים נאלצים לטוס למרחקים גדולים יותר בשל המחסור במזון, ועצירות הציד שלהן במהלך הטיסה תכופות יותר. התוצאה היא, שבעונה היבשה הערפד מבלה לפחות 27 דקות בתעופה מדי יום, לעומת 5 דקות בלבד בעונה הגשומה.

לערפד הלב שתי שיטות ציד: מארב וסריקה אווירית. בשיטה הראשונה, הערפד נתלה הפוך על ענף עץ או מוט בגובה חצי מטר עד 3 מטר ואורב לחרקים שחולפים בסמוך אליו. במהלך ההמתנה לחרק מזדמן, הערפד מבצע עם הגוף סיבוב של 180 מעלות סביב ציר הרגל כדי לסרוק עם העיניים והאוזניים את השטח שתחתיו מכל הכיוונים. לאחר שאיתר חרק, הוא טס וחוטף אותו במהירות של 5 שניות לכל היותר וחוזר למקום המארב בשביל לאכול אותו; אם הערפד פספס את החרק, הוא עשוי לבצע מספר ריחופים סביבו עד לכידתו. בשיטה השנייה, הערפד מרחף באוויר בדומה לנץ ואוסף חרקים שרוחשים על העלווה או רודף אחריהם באוויר למרחק של עד 20 מטר (כ-10 שניות טיסה). שתי שיטות הציד תלויות בעונה: מארב נמצא בשימוש בעיקר בעונה היבשה שבה המזון מצומצם, ואילו סריקה אווירית מתרחשת בעיקר בעונה הגשומה שבה יש מזון בשפע.

תזונה ויחסי גומלין

חיפושיות גדולות הן המזון המועדף על ערפד הלב.

ערפד הלב הוא אוכל חרקים בעיקרו, והתזונה שלו משתנה במהלך השנה: בעונה הגשומה הוא ניזון בעיקר מחיפושיות גדולות ממשפחות הרצניתיים, הזבליתיים והשחרוריתיים (אך גם מחרקים מזדמנים אחרים), ובעונה היבשה משלים את תזונתו בעשים, חגביים, חרגוליים, רבי-רגליים, עקרבאים, ואפילו עטלפים קטנים, מכרסמים ודו-חיים. הרגלי התזונה של ערפד הלב הופכים אותו למועיל ביותר למערכת האקולוגית ולאדם. הוא דואג לווסת את אוכלוסיות החרקים ומקטין את הנזק ליבולים (בפרט מפני חגבי הארבה). השפעה שלילית אפשרית של ערפד הלב על האדם, היא היותו חיית מאגר של חיידק הבורליה שגורם למחלת ליים. חיידק זה מועבר לערפד בעיקר מקרציות.

ערפדי הלבבות סובלים מקרציות ואקריות, וכדי להיפטר מהם מבלים לפחות שעה אחת ביום בטיפוח אינטנסיבי של הפרווה והעור. במהלך השעה הזאת, הם מטפחים מדי פעם את פרוות חבריהם, והתנהגות זאת מגבירה את הלכידות של המושבה והקשר ביניהם. הטורפים של הערפד הבוגר אינם ידועים, אך סביר להניח שנחשים, עופות דורסים וחתוליים יצודו אותו כאשר תהיה להם הזדמנות.

טריטוריאליות, שירה ואיכון-הד

ערפד הלב הוא עטלף טריטוריאלי; בתחילת עונת הרבייה הזכר והנקבה תופסים טריטוריה לא גדולה שנעה בין 0.10 ל-1.01 דונם והיא משמשת אותם באופן בלעדי ללינה וציד. הזכר בדרך כלל הוא זה שמופקד על ההגנה עליה מפני פולשים. הטריטוריה מוחזקת במשך מספר חודשים (מעונת הרבייה עד לגמילת הצאצא), אך לעיתים ננטשת לפני הזמן על ידי בני הזוג כאשר החרקים הופכים לנדירים. באזורי החוף, ההתנהגות הטריטוריאלית עשויה להימשך על פני רוב השנה, בשל הנוכחות הגבוהה של חרקים.

ערפדי הלבבות עם עטלפים קולניים שמפורסמים בשירים שהם משמיעים. מדי ערב לפני היציאה לציד, הזכר נוהג להיתלות על ענפי עצים ברחבי הטריטוריה ולהשמיע שירה שמורכבת מסדרת ציוצים ונשמעת היטב לאוזן אנושית. השירה מורכבת מסדרה של 4–9 ציוצים בעוצמה של 12 קילוהרץ ומתחלקת לשני סוגים: אחת חזקה וצעקנית שנפוצה יותר ואחת רכה ועדינה שנשמעת בעיקר בעונה היבשה. אף על פי שדפוס השירה זהה אצל כל ערפדי הלבבות, לכל פרט יש וריאציה ייחודית בקול שמאפשרת לזהות אותו. השירה משמשת את הזכר לסימון שטחי ציד, לתקשורת ואינטראקציות חברתיות עם ערפדים אחרים וכמצג טריטוריאלי שנועד להרחיק פולשים מהאזור. מלבד השירה, ערפד הלב משמיע גם קריאות במהלך הטיסה שמורכבות מסדרה של 3–10 ציוצים מרווחים בתדר נמוך שעולה בהדרגה עד עוצמה של 12 קילוהרץ. כאשר הערפדית מטופלת בגור מתבגר, היא נוהגת לקרוא לו כדי שיעוף בעקבותיה מענף לענף.

ערפד הלב מסוגל להפיק קריאות איכון-הד בעוצמה של עד 42 קילוהרץ, והן נפלטות דרך עיטור העלה האפי שלו. ההד המוחזר נקלט חזרה באוזניים הענקיות. חרף יכולת האקולוקציה של ערפד הלב, הוא לא משתמש בו בתדירות גבוהה בשביל לאתר את טרפו ומסתמך יותר על חוש הראיה והשמיעה במהלך הציד.

רבייה ומחזור חיים

ערפדי הלבבות הם יונקים מונוגמיים ומתרבים פעמיים מדי שנה: בין מרץ ליוני ובין אוקטובר לדצמבר; חודשים אלו נופלים לרוב בסמיכות לעונת הגשמים. בני הזוג אינם מתרבים עם ערפדים אחרים, ונוטים לשמור אמונים זה לזה למשך עונות רבייה רבות. כאמור לעיל, הזוג מקים לעצמו טריטוריה בתחילת עונת הרבייה שמוחזקת עד גמילת הצאצאים; לאחר מכן, הזוג מפסיק להפגין טריטוריאליות כלפי ערפדים אחרים. מכיוון שיש שתי עונות רבייה בשנה, הגמילה מתרחשת זמן קצר לפני עונת הרבייה הבאה כך שהטריטוריה אמורה להיות תפוסה רוב הזמן; בפועל, אתר הרבייה אינו קבוע, אלא מוחלף מדי שנה בהתאם לתנאים הסביבתיים.

ההיריון נמשך 3 חודשים, לאחריהם הערפדית ממליטה גור יחיד עיוור וחסר שיער. היא נושאת אותו על גופה עד גיל חודשיים וממשיכה להניק אותו עד גיל 3 חודשים. לאחר מכן, הגור מתחיל לנסות לצוד לעצמו ומתלווה לאם במהלך הלילה ולומד כיצד לארוב לטרף. האב אינו מטפל ישירות בגור, אך מסייע לגידולו בכך שהוא מגן על הטריטוריה ומאפשר לאם לצוד ללא תחרות. הגורים מגיעים לבגרות בגיל 16 חודשים. תוחלת החיים אינה ידועה.

מצב

ערפד הלב מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), לאור תפוצתו הרחבה, אוכלוסייתו הגדולה והעדר איומים משמעותיים עליו. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע את מידת ההשפעה שיש להפרעה אנושית בקרבת מקומות הלינה של העטלף. ערפד הלב נוכח באזורים מוגנים רבים במזרח אפריקה, ביניהם הפארק הלאומי אברדרה, הפארק הלאומי מערב צאבו, הפארק הלאומי מזרח צאבו, הפארקים הלאומיים באגם טורקאנה, הפארק הלאומי מארסאביט, הפארק הלאומי אמבוסלי, הפארק הלאומי קורה ושמורת סאמבורו (קניה), הפארק הלאומי קילימנג'רו, הפארק הלאומי ארושה, הפארק הלאומי טרנגירה, אזור השימור נגורונגורו, ושמורת הציד מקומאזי (טנזניה).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ערפד מדומה אף-לב בוויקישיתוף

• ערפד מדומה אף-לב, באתר ITIS (באנגלית)
• ערפד מדומה אף-לב, באתר NCBI (באנגלית)
• ערפד מדומה אף-לב, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• ערפד מדומה אף-לב, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• ערפד מדומה אף-לב, באתר GBIF (באנגלית)