פתיחת התפריט הראשי

עיילבו

יישוב יהודי קדום בגליל

ציון קברו של רבי מתיא בן חרש בעילבון, 2011
המעיין בעילבון, 2011

עיילבו היה יישוב יהודי בגליל בתקופת המשנה והתלמוד.[1] לאחר חורבן בית שני ומעבר הכהנים לגליל, התיישבה במקום משמרת כהנים בשם "משמרת הקוץ". בתחומי עיילבו מזהים את קברו של התנא מתיא בן חרש, אותו פקדו עולי רגל לאורך הדורות. בתקופה העות'מאנית, כנראה במאה ה-19, הוקם במקום כפר ערבי נוצרי בשם עילבון.

זיהוי המקוםעריכה

שמואל קליין שיער את מקור שמו של הכפר בצבעם הלבן של מי המעיין הסמוך. הניב הגלילי המבליע אותיות גרם לעין לבן (עין לבון) להפוך לעילבו[ן]. יוסף ברסלבי בביקורו בכפר בתרצ"ג שמע מתושביו הסבר דומה על שם המקום. לדבריו, לאחר סינונם היו מי המעיין "לבנים-עכרכרים", אך למרות זאת טעמם היה טוב למדי.[2][3]

מושב למשמרת הקוץעריכה

  ערך מורחב – משמרת הקוץ

לאחר חורבן בית שני ומעבר הכהנים לגליל, התיישבה במקום משמרת כהנים בשם "משמרת הקוֹץ" המוזכרת בספר דברי הימים.[4][5] הפייטן אלעזר הקליר, שישב בטבריה במאה ה-7, מתאר בקינתו את גורלה של משמרת הקוץ בזמן החורבן ומכנה אותם על שם המקום אליו גלו: "...והוקצו והולעבו כהני עיילבו". בתקופה זו היו בבקעת בית נטופה יישובים יהודים רבים, שבהם התגוררו משפחות כהונה נוספות. על שמה של משמרת הקוץ קרוי הר קוץ בגליל התחתון.

קבר התנא מתיא בן חרשעריכה

בתחומי עיילבו מזהים את קברו של התנא מתיא בן חרש, אותו פקדו עולי רגל לאורך הדורות.[6][7] יוסף ברסלבי כותב שהקבר נזכר, כנראה, רק מהמאה ה-16 ואילך, עובדה המלמדת על יישוב יהודי מאוחר במקום זה, שבלעדיו לא הייתה נולדת מסורת על קברו של התנא.[3] לפי ספר "יחוס הצדיקים" מהמאה ה-16 היה נתון קברו של מתיא בן חרש ב"כוך של אבן",[8] אולם ברסלבי בביקורו במקום העיד שהקבר הקדוש הסתתר בצל עצי אלה לא עתיקים וסומן על ידי חמישה נדבכים של אבנים גדולות ומסותתות. לדבריו, בזמנו היו עדיין רוכלים יהודים נוהגים לבקר במקום ולהדליק נרות שמן על הקבר.

ארכאולוגיהעריכה

בתקופה העות'מאנית, כנראה במאה ה-19, הוקם במקום כפר ערבי נוצרי בשם עילבון. ויקטור גרן שביקר במקום ציין כי הכפר יושב על גבי יישוב קדום וכי יש בו שרידים דלים של בניין עמודים, אולי בית כנסת. בתחומי היישוב נמצאו מערות קבורה ושרידים נוספים המעידים על יישוב המקום בתקופת המשנה והתלמוד.[9]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מדריך ישראל החדש, כרך 14, עמ' 184-183.
  2. ^ י. ברסלבסקי, סקירה על "ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה", חוברת ג (תרצ"ד), דבר, 18 במאי 1934
  3. ^ 3.0 3.1 יוסף ברסלבי, לחקר ארצנו : עבר ושרידים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1954, עמ' 246.
  4. ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ד, פסוק י'.
  5. ^ החוקר בן-ציון לוריא משער שבתקופת בית שני היה מקום מושבה של משמרת הקוץ באזור בקעת בית יריחו, מקומן של מרבית משמרות הכהונה (בן ציון לוריא, מגילת הנחושת ממדבר יהודה, 1963, עמ' 96).
  6. ^ צבי אילן, קברי צדיקים בארץ ישראל, כנה, 1997, עמ' 312.
  7. ^ רבי מתיא בן חרש, אתר mytzadik
  8. ^ יחוס הצדיקים, צילום מהדורת מנטובה שכ"א (1561), באתר HebrewBooks
  9. ^ נורית פייג, ‏עילבון דוח סופי, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", 6 במרץ 2011