ויקיפדיה

עילית פרבר

פילוסופית ישראלית

עילית פרבר (נולדה ב-23 במאי 1973) היא פילוסופית ישראלית, פרופסור חבר בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב.

עילית פרבר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 23 במאי 1973 (בת 51)
ישראל
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
זרם פילוסופיה קונטיננטלית
תחומי עניין אסתטיקה, רגשות, פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של ההיסטוריה, פילוסופיה יהודית
עיסוק מרצה, פילוסופית
הושפעה מ בנימין, לייבניץ, הרדר, פרויד, שולם, אמרי, קאנט, היידגר, אלי פרידלנדר
מדינה ישראל
https://www.ilitferber.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה אקדמית

עריכה

בשנים 1998–2002, למדה פרבר בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב. עבודת התזה שלה, "האמת והאידאה בכתביו המוקדמים של ולטר בנימין", נכתבה בהנחייתו של אלי פרידלנדר תחת החוג לפילוסופיה.[1] פרבר המשיכה לדוקטורט בפילוסופיה אותו כתבה בשנים 2003–2008 בהנחייתו של פרידלנדר, וכותרת עבודתה הייתה ״Melancholy and Philosophy: Walter Benjamin's Early Writings״.[2] במהלך כתיבת הדוקטורט בילתה שנתיים במחלקה לגרמנית באוניברסיטת פרינסטון, שם עבדה עם מייק ג׳ניגס (Michael Jennings). בשנים 2007–2008 הייתה מילגאית פוסט-דוקטורט במרכז מינרבה ע״ש פרנץ רוזנצוויג באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן בשנים 2008–2010 שהתה בברלין ובשיקגו במסגרת פוסט-דוקטורט של מלגת יד הנדיב.[3] כיום מלמדת פרופ' פרבר פילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

מחקר וכתיבה

עריכה

מחקריה של פרבר מתמקדים בפילוסופיה של רגשות, אותם היא בוחנת מפרספקטיבה היסטורית ולשונית. בעבודתה היא עוסקת ברגשות כגון מלנכוליה, סבל וכאב, ובקשרים שאלו מקיימים עם השפה. בפרט, היא עוסקת בשאלת הגבולות כמו גם הפוטנציאל של ביטויים הלשוני של רגשות. במחקריה, נבחנים רגשות לא דרך גישה טיפולית או פסיכולוגית, אלא מבחינה פילוסופית, תוך הצבעה על מה שהם יכולים ללמד אותנו, על האפשרויות שהם פותחים בפנינו כנקודת כניסה לעולם. דרך קריאה בהוגים שונים, מראה פרבר כיצד רגשות המוגדרים כ״שליליים״ הם בעלי חשיבות פילוסופית רבה. כך, טוענת פרבר, פילוסופיה לא צריכה להתרחק מרגשות או להשאיר אותם בצד על מנת לחשוב, אלא לתת לרגש את המקום החשוב וההכרחי שלו במחשבה.

לאורך השנים, עסקה פרבר בסוגיות אלה דרך פרספקטיבות שונות, תוך דיאלוג עם מגוון של הוגים בתקופות שונות בהיסטוריה של הפילוסופיה. בפרט, מתמחה פרבר בזרם הפילוסופיה הקונטיננטלית ובהגות גרמנית. כך היא בחנה, לדוגמה, את הקשר שבין מלנכוליה לבין אמת פילוסופית בכתבי ולטר בנימין, את שירת הקינה היהודית כאופן הבעה ייחודי בכתבי גרשום שלום, ואת האופן שבו מתפתחת השפה מתוך הגוף הכואב בכתביו של הרדר. כמו כן, עסקה במחקריה בנושאים של שמיעה ואקוסטיקה, הן כאלמנט מהותי בכושר לאמפתיה, היכולת להאזין לסבלו של האדם האחר גם כשהוא לא מתבטא באופן טענתי, והן בהקשר של תפקידה הייחודי של האקוסטיקה בכתיבתו של ולטר בנימין על הילדות.

בנוסף, מחקריה של פרבר נוגעים בקשר שבין סבל לזמן, בין צורות שונות של התנסויות טמפורליות ומושגי זמן לבין חוויית הכאב והסבל. בין היתר עסקה בחוויית הזמן של המלנכולי. עיסוקה של פרבר בזמן ובגוף הסובל הוביל לפרויקט מחקר העוסק בפילוסופית הזמן של ז׳אן אמרי, בו היא חוקרת את תפיסת הטמפורליות הייחודית לאמרי כפי שזו מופיעה בעבודותיו המרכזיות על אודות העינויים, ההזדקנות, וההתאבדות. מחקר זה זכה למענק של הקרן הלאומית למדע (ISF).

פרסומים

עריכה

במסגרת עיסוקיה בקשרים שבין רגשות לשפה, פרסמה פרבר מאמרים מקוריים על כתביהם של בנימין, לייבניץ, הרדר, פרויד, היידגר, גרשום שלום וז'אן אמרי.

פרבר ערכה מספר ספרים בשיתוף עם אקדמאים נוספים: ספר על תפקידם של הלכי רוח בפילוסופיה יחד עם פרופ׳ חגי כנען; שני ספרים על קינה בהגותו של גרשם שלום, אחד בעברית יחד עם פרופ׳ גלילי שחר והשני באנגלית יחד עם פאולה שוובל (Paula Schwebel); וספר בספרדית על אלימות ושפה העוסק בדקדוקה של זעקת הכאב, יחד עם איישה ליביאנה-מסינה (Aïcha Liviana Messina, (ספ')) ואנדראה פוטסה (Andrea Potestà).

Philosophy and Melancholy: Benjamin's Early Reflections on Theatre and Language

עריכה

ב-2013 פורסם ספרה הראשון, Philosophy and Melancholy: Benjamin's Early Reflections on Theatre and Language, בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד.[4] הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט של פרבר. בספר היא עוסקת בתפקיד המרכזי שמשחקת המלנכוליה במחשבתו של ולטר בנימין, בפרט ברעיונותיו הנוגעים לגוף, לכאב, לאובדן, ויחסם אל האמת הפילוסופית. כאן, היא תופסת את המלנכוליה לא כתגובה רגשית פתולוגית בלבד לאובדן, ובמקום זאת מתבוננת באופן שבו עצבות ומלנכוליה מזמנות אפשרות לחשוב מחדש את מושג האמת הפילוסופי. בספר עושה פרבר שימוש בחשיבה הפסיכואנליטית ומצביעה על האופנים השונים בהם היא חורגת מהפתולוגי וקושרת אותה לטענותיו של בנימין על מבנה האמת, מחשבה פילוסופית, ומושגים הקשורים לתאוריית הדרמה שלו (בפרט בהתייחסויות שלו למחזות התוגה הגרמניים ותפיסת השפה המוקדמת שלו). קטע מן הספר פורסם בטורקית תחת הכותרת ״Melankoli Felsefesi: Sigmund Freud - Walter Benjamin״.[5]

 
כריכת הספר Language Pangs: On Pain and the Origin of Language.

Language Pangs: On Pain and the Origin of Language

עריכה

ב-2019 פורסם ספרה השני של פרבר, Language Pangs: On Pain and the Origin of Language, בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד.[6] ספר זה יצא לאור בתרגום לגרמנית בשנת 2023.[7] בספר, חוקרת פרבר את הקשר המורכב שבין הגוף הכואב והסובל לבין ביטויי הכאב השונים שהוא מאפשר. הספר מערער על תפיסות מקובלות של כאב ושפה כעומדים בסתירה זה את זה, ומציע במקומן חשיבה מחודשת על הקשר בין כאב לשפה הרואה אותם כקרובים וקשורים באופן מהותי ופורה האחד לשנייה. הנחת המוצא של הספר היא כי לא ניתן לעסוק בכאב מבלי להתייחס לקשר האינהרנטי שלו לשפה, וגם להפך: הבנת טבעה של השפה תלויה באופן מהותי בהתייחסות לקשר שלה לכאב. הספר מקבץ יחדיו דיונים פילוסופיים וטקסטים ספרותיים, ורואה בצומת הזו שבין פילוסופיה לספרות כנקודה פרודוקטיבית במיוחד בחקר הפנומנולוגיה של כאב והישענותו על השפה.

הפרק הראשון בספר מציג את הפנומנולוגיה של הכאב ואת הקשר שלה לשפה. הפרקים השני והשלישי עוסקים בקריאה צמודה בטקסט של הרדר משנת 1772, "Treatise on the Origin of Language", הטקסט המודרני הראשון שמקשר בין שפה לבין כאב ומבסס את זעקת הכאב כמקורה של השפה.[8] הפרקים מדגישים את טענותיו החשובות של הרדר באשר לקשר שבין האנושי לחייתי, באשר לסימפתיה, ולתפקידה של השמיעה בחוויית הכאב. הפרק הרביעי מוקדש לסמינר שלימד היידגר בשנת 1939 על הטקסט של הרדר. הפרק החמישי מציע קריאה מקורית במחזהו של סופולקס, פילוקטטס, בהקשר של בעיית הכאב, הביטוי, האמפתיה והשמיעה. הפרק אף מתייחס להוגים נוספים כגון סנטלי קאבל ואנדרה ז׳יד.

פרסים, מלגות ומענקי מחקר (מבחר)

עריכה

חיים אישיים

עריכה

פרבר נשואה לרועי, והם הורים לבת, אורי, ולשני בנים, אדם ויותם. הם מתגוררים ברמות השבים.

ביבליוגרפיה

עריכה

ספרים

עריכה
  • Language Pangs: On Pain and the Origin of Language (Oxford University Press, 2019).[6]
  • Philosophy and Melancholy: Benjamin's Early Reflections on Theater and Language (Stanford University Press, 2013).[4]
  • Sprachwehen: Über Schmerz und den Ursprung der Sprache [Language Pangs: On Pain and the Origin of Language] [in German], Translated by Peter Brandes (Neofelis Verlag, 2023).[7]

ספרים בעריכתה

עריכה
  • Escribir La Violencia. Hacia Una Gramatica Del Grito [Writing violence. Toward a grammar of the cry] [in Spanish], Co-Edited with A. Liviana- Messina and A. Potestà (Metales Pesados, 2019).
  • Lament in Jewish Thought: Philosophical, Theological and Literary Perspectives, Co-Edited with Paula Schwebel (De Gruyter, 2014).
  • Philosophy’s Moods: The Affective Grounds of Thinking, Co-Edited with Hagi Kenaan (Springer, 2011).

מאמרים (מבחר)

עריכה
  • "מסה על מלנכוליה ומקצב”, מכאן 18 (2019)
  • “Walter Benjamin and the Acoustics of Childhood,” Angelaki, Vol. 27.5 (forthcoming 2022)
  • “Schmerz war ein Staudamm”. Benjamin sur la Douleur” [in French], Sociétés (Revue des Sciences Humaines et Sociales), Vol. 51, 2021.1, Pp. 63-78.
  • “Sprache und Hören bei Herder“ [in German], in: Galili Shahar (Ed.), Geschichte und Repräsentation Sinne – Sprache – Bilder (Das Tel Aviver Jahrbuch für deutsche Geschichte 46), Göttingen: Wallstein Verlag, 2019, 11-32.
  • “Wandering About Language,” Philosophy Today 61(4) (2017), pp. 1005-1012.
  • “Pain as Yardstick: Jean Améry,” Journal of French and Francophone Philosophy, special issue on Jean Amery XXIV (3) (2016), pp. 3-16.
  • “A Feel for Benjamin,” in The Future of Benjamin MLA Commons, Special issue ed.: Nitzan Lebovic (2015)
  • ”Schmerz war ein Staudamm”: Benjamin on Pain,” Benjamin-Studien 3 (2014), pp. 165-177.
  • “Lament and Pure Language: Scholem, Benjamin and Kant,” Jewish Studies Quarterly 21(1) (2014), pp. 42-54.
  • “A Language of the Border: On Scholem's Theory of Lament,” Journal of Jewish Thought and Philosophy 12(2) (2014), pp. 161-186.
  • “A Wound Without Pain: Freud on Aphasia,” Naharaim: Journal of German Jewish Literature and Cultural History 4 (2010), pp. 133-151.
  • “Herder: On Pain and the Origin of Language,” The Germanic Review 85 (2010), pp. 205-223."I
  • "Interruptions in Brecht and Benjamin: The Case of Brecht's Radio Plays," Assaf: Studies in Theater 19-20 (2005), pp.35-52.

פרקים באסופות (מבחר)

עריכה
  • “On Laws and Miracles,” in Religion in Reason: Essays in Phenomenology, Dialectics, and Political Theology, (eds.) Martin Shuster, Tarek R. Dika (Routledge, forthcoming).
  • “In Voice Land”: Benjamin on Air”, in Forces of Education: Walter Benjamin and the Politics of Pedagogy, (eds.) Dennis Johanßen, Dominik Zechner (Bloomsbury, forthcoming).
  • “Este país es un volcan”. Notas sobre “Nuestra lengua” de Scholem” [“This Country is a Volcano”: Remarks on Scholem's “On Our Language”], Filosofía y mesianismo: Lenguaje, temporalidad y política, eds.: A. Liviana Messina, E. Taub, trans.: Matías Bascuñan (Santiago: Metales Pesados) (2016), pp. 19-34.
  • “Sadness and Photography: Barthes and Benjamin,” in Philosophy of Emerging Media Understanding, Appreciation, Application, eds. J. Floyd, J. E. Katz (Oxford University Press, 2016), pp. 206-216.
  • “Language and Instability: Scholem and Bialik on Language and Secularization,” in Language as Bridge and Border: Linguistic, Cultural and Political Constellations in Eighteenth to Twentieth Century German-Jewish Thought, ed. S. Sander (Hentrich & Hentrich, 2015), pp. 179-194.
  • “Stimmung: Heidegger and Benjamin,” in Sparks Will Fly: Walter Benjamin and Martin Heidegger, eds: A. Benjamin, D. Vardoulakis (SUNY, 2015), pp. 67-93.
  • “Incline thine ear unto me, and hear my speech”: Scholem, Benjamin, and Cohen on Lament,” in Lament in Jewish Thought: Philosophical, Theological and Literary Perspectives, eds.: I. Ferber, P. Schwebel (De Gruyter Press, 2014), pp. 111-130.
  • “Aphasie, Trauma, und Freud's Schmerzlose Wunde,” in Freuds Referenzen, eds.: G. Scharbert, C. Kirschhoff (Berlin: Kadmos Kulturverlag, 2012), pp. 145-167.
  • “Philosophy's Moods: An Introduction,” co-authored with H. Kenaan, in Philosophy's Moods: The Affective Grounds of Thinking (Springer Press, 2011), pp. 3-10.
  • “Leibniz's Monad: A Study in Melancholy and Harmony,” in Philosophy's Moods: The Affective Grounds of Thinking (Springer Press, 2011), pp. 53-68.

קישורים חיצוניים

עריכה

אתרי אינטרנט

עריכה

כתבים פתוחים לקריאה

עריכה

הרצאות

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ פרבר, עילית, תזה: ״האמת והאידאה בכתביו המוקדמים של ולטר בנימין", אתר הספרייה של אוניברסיטת תל אביב, 2002
  2. ^ פרבר, עילית, Doctoral Thesis: Melancholy and philosophy: Walter Benjamin's early writings, אתר הספרייה של אוניברסיטת תל-אביב, ‏2007 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 https://www.ilitferber.com/
  4. ^ 1 2 Ilit Ferber, Philosophy and melancholy : Benjamin's early reflections on theater and language, Stanford, California: Stanford University Press, 2013, ISBN 978-0-8047-8664-5
  5. ^ Ilit Ferber, Melankoli Felsefesi - Sigmund Freud - Walter Benjamin [in Turkish]
  6. ^ 1 2 Ilit Ferber, Language pangs : on pain and the origin of language, New York, NY, United States of America, 2019, ISBN 978-0-19-005387-1
  7. ^ 1 2 Ilit Ferber, Sprachwehen: Über Schmerz und den Ursprung der Sprache, Neofelis Verlag (בגרמנית)
  8. ^ Johann Gottfried Herder, Treatise upon the origin of Language. Translated from the German, 1827. (באנגלית)
  9. ^ אוניברסיטת תל אביב העניקה את פרס קדר לעידוד מצוינות במחקר, באתר www.tau.ac.il
  10. ^ הקרן הלאומית למדע, דין וחשבון שנתי תש״פ 2019/20, מתוך אתר הקרן הלאומית למדע 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עילית_פרבר&oldid=39885862"