עין הבשור (מעיין)
מעיין הבשור או עין הבשור המכונה בערבית עין שלאלה, הוא מעיין שופע הנמצא בתחום גן לאומי אשכול שבנגב המערבי.
 | |
| שם נוסף | עין הבשור |
|---|---|
| מיקום המעיין | |
| מדינה |
 ישראל |
| מחוז | מחוז הדרום |
| אזור | הנגב המערבי |
| קואורדינטות | 31°18′28″N 34°29′34″E / 31.307714°N 34.492671°E |
| נתוני המעיין | |
| סוג זרימה | מעיין איתן |
| ספיקה ממוצעת | 60–75 מ"ק לשעה |
| אגן ניקוז | נחל בשור |
| גישה למעיין | |
| שמורת טבע | פארק אשכול |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   מעיין הבשור | |
  | |
גאוגרפיה עריכה
עין הבשור הוא אחד מבין מספר מעיינות הנובעים בקטע נחל בשור מצומת צאלים ואילך (לכיוון מערב). ברוב המעיינות המים שנובעים הם מים ברמת מליחות גבוהה יחסית (מים מליחים), כך ששתייה מהם היא כמעט בלתי אפשרית. בעוד שהשפיעה בחלק המעיינות נפסקת במהלך הקיץ, שפיעתו של עין הבשור יציבה גם בתקופות של בצורת קשה. תפוקתו 60-75 מ"ק לשעה ומליחותו 1300-1210 מ"ג כלור לליטר. טמפרטורת המים מגיעה ל-20 מעלות צלזיוס.
מקור מי הנביעות באזור נחל בשור הוא במי נגר תת-קרקעיים המתפרצים החוצה לאורך קטע הנחל: בחורף מי הגשמים חודרים לקרקע ונעצרים בשכבת איטום (אקוויקלוד) המורכבת מקירטון, מחרסיות או מחווארים. האזור שבו נוצרים מי התהום (האקוויפר) הוא בשכבת החלוקים שהיוותה בעבר את תשתיתו של נחל קדום שזרם בעוצמה רבה - הבשור הקדמון. תוואי נחל בשור, אשר חתר את ערוצו באזור התוואי העתיק של הבשור הקדמון, חשף את מי התהום, דבר שמביא לפריצה של המים החוצה.
מי המעיינות נתפסו בעבר על ידי הבריטים ושימשו את הצבא הבריטי לשתייה ולהפעלת הרכבות, שפעלו על מנוע קיטור. כיום מתועלים מי המעיין בפארק אשכול לאגם קטנטן ולבריכות שכשוך ומשמשים להשקיית הדשאים ולטיפוח שאר גינות הגן הלאומי.
ראו גם עריכה
- עין הבשור (יישוב)
- תל עין הבשור
קישורים חיצוניים עריכה
- פארק אשכול 3D תמונות תלת־ממד של עין הבשור ופארק אשכול באתר "המימד השלישי"
|
