עין סמיה

בקעה ומעיין בדרום-מזרח השומרון

עין סמיה הוא המעין הגדול ביותר בין השומרון לבקעת הירדן המרכזית. עין סמיה נובע באפיקו של נחל ייט"ב בסמוך לנקודה בה הוא חוצה את דרך אלון.

עין סמיה
מיקום המעיין
קואורדינטות 31°59′21.3″N 35°19′59.99″E / 31.989250°N 35.3333306°E / 31.989250; 35.3333306
נתוני המעיין
ספיקה ממוצעת 7,750 מ"ק ביממה
גישה למעיין
נגישות לציבור פתוח
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המעין

עריכה

תפוקתו של המעין היא 7750 מ"ק ביממה.[1] כיום ישנם חמישה קידוחים באתר המעין כשהקידוח העמוק מגיע לעומק של כ-750 מטר.

מי עין סמיה נשאבים בצינור ומהווים את מקור המים העיקרי של העיר רמאללה.[2]

 
אזור הנביעה בעין סמיה

המחקר הארכאולוגי באתר

עריכה

ויקטור גרן ביקר במקום ב-1870 ותיאר בתי אבן, חלקם חרבים, ופתחי מערות, ששימשו בימיו גם למגורים. קרוב למעיין הוא מציין עמודים וכותרות.

בסקר הבריטי[3] תואר שרידי כפר עם מגדל ומעיינות, שהיה מיושב, על-פי הסקר, במהלך מאה השנה האחרונות. בנוסף צוינו חורבות רבות על שטח נרחב, ביניהן שתי טחנות ומערות, וכן מעיין שופע המזין את העמק. במקום נמצאה כתובת ביוונית מימי יוסטיניאן[4] ולא ברור היכן היא נמצאה (בחירבת סמיה או בכנסייה בח' מרג'מה).

בשנת 1942 דווח על שלוש מערות קבורה מהתקופות הרומית-ביזנטית במקום, בהן נמצאו שרידי סרקופגים. לאפ[5] ציין ממצא למן התקופה האומיית ואילך.

בסקר החרום דווח על חורבה שגודלה כ-100 דונם, ועל שרידי בנייה, כולל עמודים ושרידי טחנת קמח. נלקטו חרסים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.[6]

בסקר אפרים הוערך שטח החורבה בכ-30 דונם.[7]

בחפירת הצלה בשנת 2000, נחשפו שרידים למן התקופה הביזנטית ועד לעות'מאנית: נחשף קטע ממבנה שנבנה בתקופה הממלוכית והתקיים גם בתקופה העות'מאנית. בשטח חפירה אחר נתגלו שרידי מבנה נוסף, שנבנה בתקופה הביזנטית והשימוש בו המשיך עד התקופה המוסלמית הקדומה.

כפר עות'מאני שהיה כאן מופיע ברשימת כפרי "סנג'ק" ירושלים מהמאה ה-16 (טולידאנו 1979).

 
ח'רבת מרג'מה

טחנת עין סמיה נמצאת בגדה הצפונית של הנחל וניזונה מאמת מים שאורכה כ-400 מ'. היא בנויה אבני גוויל גדולות, חלק מהן בשימוש משני. האמה עוברת את אפיק הנחל על גבי גשר קטן. לאחר מכן היא ממשיכה בצמוד למדרון עד סמוך לטחנה. שם היא עוברת על גבי קשת רחבה עד לפתח הארובה (גובהה 8 מ'). קיים חדר טחינה, שממנו שרד הקיר המזרחי. אפשר להבחין במקום יציאת המים ומקום גלגל ההנעה. נראה שהטחנה הוקמה ופעלה בימי-הביניים או בתקופה העות'מאנית.

בשנת 2019, בעקבות סלילה של כביש פיראטי לצד התל, החלה חפירת הצלה על ידי קמ"ט ארכאולוגיה בראשות בני הר-אבן, הנמשכת גם בשנת 2020. טרם פורסמו ממצאים.

מצפון וסמוך למעיין נמצאים שרידים ארכאולוגים של עיר מתקופת מלכי ישראל. המקום נקרא חרבת מרג'מה. בחפירות התגלתה חומה רחבה ומגדל וכן קברי פיר וגביע כסף עם סצנה עם מוטיבים מסופוטמיים שמתוארך לתקופת הברונזה הבייניימית. האתר נחפר על ידי פרופסור עמיחי מזר. מול המעיין נחשף פסיפס גאומטרי שמור.[8]

זיהוי האתר

עריכה

לזיהוי האתר הקדום ניתנו כמה הצעות:

הכפר הבדואי עין סאמיה

עריכה

מדרום למעיין נמצא הכפר הבדואי עין סאמיה.

בתקופה העות'מאנית היה במקום כפר קטן שעבד את שדות השלחין בעמק.[11] לפי האגדה בקרב תושבי הסביבה סאמיה או סאם הוא שם מלך שמשל במקום בימי קדם.[12]

כיום תושבי הכפר מעבדים את האדמות בעמק סאמיה. באוגוסט 2015 הציתו אלמונים אוהל ששימש כמחסן ציוד בכפר. בסמוך נמצאה הכתובת: "מנהלי נקמה", והחשד הוא כי מדובר בפשע שנאה על רקע מעצר פעילי ימין.[13]

 
בית הספר בעין סאמיה

בינואר 2022 הוקם בכפר בית ספר ובו 4 כיתות במימון האיחוד האירופי.[14] הכפר נמצא בשטח C ובית הספר נבנה ללא אישור ישראל, ולכן המנהל האזרחי הוציא נגד המבנה צו הריסה.[15]

במאי 2023 נטשו 37 משפחות את עין סאמיה בעקבות תקיפות מתמשכות מצד תושבים מכוכב השחר ומאחז הבלאדים, שכללו אלימות פיזית נגד תושבים והרס רכוש וגידולים.[16] האיחוד האירופי גינה את האלימות וצווי ההריסה שהביאו לעקירה.[17]

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עין סמיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ http://old.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0611/m0611343a.html
  2. ^ The rising of the light: Water from Ein Samia to Ramallah—Israel & Palestine
  3. ^ קלוד קונדר וקיצ'נר, The survey of western Palestine: memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, 1882, עמ' 394
  4. ^ מקליסטר, ליון, 1907
  5. ^ P. W. Lapp, The Dhahr Mirzbâneh tombs: three intermediate Bronze Age cemeteries in Jordan, 1966, עמ' 6
  6. ^ זכריה קלאי, 1972, א'
  7. ^ ישראל פינקלשטיין, 1997, 735-734
  8. ^ עין סמיה, באתר אתר עמוד ענן, ‏4/28/2022
  9. ^ יואל אליצור, ‏הצעת זיהוי חדשה לעיר הישראלית בעין סמיה, באתר "דעת"
    יואל בן נון ותגובה מאת יואל אליצור, ‏"בא על עית..." - פתרון חדש לזיהוי העי, באתר "דעת"
  10. ^ שי בר בוויקינתונים
  11. ^ גרוסמן, 1986, 359
  12. ^ וילנאי, 1968
  13. ^ יעל מרום, נקמה על מעצרים מנהליים של פעילי ימין: אוהל בדואי הוצת, באתר "שיחה מקומית", 13 באוגוסט, 2015
  14. ^ באסל עדרה, חינוך בשטחי סי: אפילו בניית בית ספר הופכת למעשה חתרני, באתר "שיחה מקומית", 29 בינואר 2022.
  15. ^ בית ספר חדש שהוקם עבור ילדי קהילת עין סאמיה בסכנת הריסה מיידית, באתר בצלם, ‏5/9/22
  16. ^   הגר שיזף, כפר פלסטיני בגדה התפנה ממקומו בגלל אלימות מתנחלים, באתר הארץ, 24 במאי 2023.
  17. ^ Statement by the Spokesperson on settlements expansion and housing demolitions, ‏25/5/23